ארכיון יומי: 28 ביולי 2013


ש"ס דליטא – יעקב לופו-ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו

 

ש"ס דליטא –ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו – יעקב לופו

הוצאת הקיבוץ המאוחד

בעידן תקשורת ההמונים הקהילות החרדיות אינן יכולות למצוא מקלט גם בשכונותיהן הסגורות כיוון שהתרבות המודרנית ״תוקפת״ וחודרת לכל מקום, מערכות האיסורים התובעות להימנע מצפייה בטלוויזיהשס דליטא, מקריאת עיתונות כללית וחופשית ומשיטוט באינטרנט אינן תמיד אפקטיביות. לדידם, האמצעי האפקטיבי ביותר להתבדלות מצוי במה שמגדיר פרופ׳ עמנואל סיון, השכנוע המוסרי. קהילה שחוששת לגבולה ועלולה לאבד את חבריה לטובת קהילה שכנה בעלת כוח משיכה רב, ואין לה יכולת אכיפה או משאבים לתגמל את חבריה, תשתמש לחיזוק מסגרותיה באמצעי היחידי המצוי ברשותה, והוא כוחה המוסרי. חברה כזו תהיה שרויה תדיר במאבק מול החברה החיצונית.

מלחמת העולם השנייה והשואה שהתרחשה על אדמת אירופה, ובעיקר בריכוז היהודי הגדול של פולין ותחום המושב, גדעו באיבם את חייהם של מיליוני יהודים ואיתם מסורות רבות רבדים. החברה היהודית הדתית, שחלק גדול ממנה הושמד, היתה זקוקה לבנייה ושחזור ועל כן עסקה ועוסקת בהדמיית העבר. קבוצה זו יצרה לעצמה מיתוס של העבר כפי שהתנהל במזרח אירופה, שבו ה״שטעטל״ היה מקום אידיאלי ליהודים וללימוד תורה, לפני הופעת התנועות המודרניות וביניהן תנועת. ההשכלה. האידיאליזציה שעשתה שארית הפליטה לחיים במזרח אירופה הפכה למיתוס ״גדול מהחיים״. בזיכרון ההיסטורי של אותה עת הרבנים היו צדיקים וגיבורים ואילו ה״משכילים״ היו רשעים מוחלטים. בדברי המשחזרים האמת ההיסטורית אינה חשובה, עצם העובדה שבין היהודים היו גם מינים או כופרים ושלא כולם למדו תורה אינה משמעותית. במעשה השחזור והבנייה המחודשת של העולם שנכחד דיברו על היסטוריה שעבודם היא האמיתית ואותה הם רוצים להנחיל לדורות הבאים.

אולם בקרב יהודים אלו התעוררה בעיה, לא רק העבר נמחק אלא גם המורים המנחים והמנחילים נעלמו איתו. בשל כך נוצרו מצבי מבוכה רבים וקהילות שלמות לא ידעו כיצד עליהן לנהוג. המסורת שבמשך אלפי שנים התקיימה ברציפות על ידי העברה וחיקוי היתה זקוקה עתה לבסיס אחר וללגיטימציה אלטרנטיבית. באמצעות חלל זה שנוצר, חדר הטקסט הכתוב לחיי הדת והיווה בסיס לגיטימי חדש. אמנם ההלכה הכתובה שימשה מאז ומתמיד דרך חיים והטקסט הכתוב היה כ״מולדת ניידת״ ליהודים, אולם בעקבות השואה והכחדת הקהילות, נוצר צורך לביסוס למדני וטקסטואלי של מנהגים רבים שהשתרשו במשך השנים במסורת על ידי העברה בעל פה. הרב פרופ׳ חיים סולובייצ׳יק טוען שמהות השינוי המרכזי שחל ביהדות הדתית בדור האחרון היא התפקיד החדש והמפקח של הטקסטים בחיי הדת.מתוך היכרות אישית, וכמי שהתבגר בתוך החברה האורתודוקסית, הוא מאבחן שינויים רבים המתרחשים באורח החיים החרדי, שהמתבונן מבחוץ יתקשה לגלותם. את הכיוון החדש הבולט בכל הרבדים הוא מגדיר ׳the swing to the right״ או בלשון אחרת ״חומרות לקווד או בני ברק״. שינוי זה נבע כתוצאה מהכחדת דור שלם שאמור היה להנחיל מסורות בעל פה, ובמקומו מילאו את ״תפקידו״ טקסטים כתובים. הטקסטים מטבעם יותר נוקשים ובעלי אופי יורידי, על כן האווירה שהם משרים היא של חומרה וקפדנות. מצב זה נתקבע וסחף את מעגלי האורתודוקסיה על כל מרכיביה ובעיקר את הדור הצעיר.

הרב פרופ׳ סולובייצ׳יק טוען, שהתבוננות בעין בוחנת מקרוב מגלה שלא מדובר בהעתקת המסורת שהיתה, אלא ב״יצירת מסורת חדשה״ המשתמשת בכל אותם חומרים שנותרו מהמסורת, אך בונה אותם באופן אחר. זו רקמת חיים שעל פניה נראית מקובעת ושמרנית, שכל שינוי בה הוא בחזקת ״אסור מדאורייתא״, אבל בפועל היא משתנה. לשינויים יש דינמיקה פנימית ויכולת התאמה, ואלה מנווטים את אורח החיים לתנאים החדשים המודרניים ומוצאים פתרונות לצרכיה המעשיים והרוחניים של הקהילה.

מעט מאוחר יותר, ובמקביל לתהליכים אלו שהתרחשו בקרב היהודים במזרח אירופה, בארצות־הברית ובארץ־ישראל, נפגשו יהודי מרוקו עם תופעות של העת החדשה, וגם בקהילה זו התגבשה תגובתה של החברה היהודית למודרניזציה. מתי חלו השינויים בחברה היהודית במרוקו שהיתה ״חברה מסורתית״? היסטוריונים מצביעים על נקודות המפגש עם המודרנה מאז תחילת שנות השלושים של המאה ה־19, עם חדירת הצרפתים לצפון אפריקה, או מחדירת רשת ״אליאנס״ למרוקו ב־1862, או החלת הפרוטקטורט הצרפתי בה ב־1912.

הכיבוש של צפון אפריקה על ידי ארצות אירופה הוביל לשורה של שינויים חברתיים, כלכליים ותרבותיים כגון: עיור מהיר, תיעוש ושינוי בדפוסי התעסוקה, שיפור בתנאי התברואה ועלייה בגידול הטבעי. ליבו של השינוי התמקד בהפצת החינוך המערבי, בעיקר באמצעות החברה הצרפתית ״אליאנס״, והיווצרות דפוסים חדשים של מוביליות חברתית. רוחות חדשות החלו לנשב ובישרו את תחילתם של תקופה וסדרי חיים חדשים שישפיעו על החברה היהודית ויגרמו בה לזעזועים.

הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו

התבשרנו על בחירת הרבנים הראשים הרב הראשי הרב דוד לאו והראשון לציון הרב יצחק יוסף, יתן ה' שיזכו להגדיל תורה ולחבר את העם לאבינו שבשמים.
והנה אתמול התקשר אלי ידיד, שמעתה איזה מפלה? שאלתי מה קרה, {הרב}, יצחק יוסף נבחר, אני משיב לא שמעתי, והלה חוזר על הנכתב…

ואני לא מבין והלא ידוע מאמר הגמרא שאפילו שואבי המים מינוים משמים, ולא ע"י גוף בוחר כזה או אחר, ואם כן מהי אכזבה, ויותר כאב לי איך הוא קורא לתלמיד חכם בשמו הפרטי, נכון זה לא סוד שמשפחת רבני יוסף חולקים ומוקעים

הרב אברהם אסולין היו

הרב אברהם אסולין היו

את רוב מנהגי צפון אפריקה, ונהיה קנים כן הם הצליחו בגדול, איני פוסק כמותם אלא כרבני המערב,
אבל יש דרך לנהל דיון, בבקשה משפחת רבני יוסף כתבו עשרות ספרים לאורך ולרוחב, אכפתם לכם מתורת רבותינו, נו בבקשה תקימו ספריות, לא מזמן הייתי בעיר קרית מלאכי, הגעתי לבית הכנסת, מה אומר כולו אומר כבוד, ממש השקיעו בו כסף ונשמה, המבנה קצת מבלבל, חשבתי שהגעתי לאיזה עיר במרוקו, נכנסתי פנימה, והגבאי מראה את המבנה, ממש פרחה נשמתי, לפני התפלה אני סוקר את הספריה, כל הספרים נמצאים שם,,, כמובן ללא ספרי רבותינו, נגשתי לסידורים הכל עדות המזרח, לא חבל, נו בהנחה שהציבור רוצה זאת, לא ניתן להניח בתחתית הספריה מספר סידורים בנוסח מרוקו, ממאוד הספרים אפשר להניח לפחות ספר או שנים לרפואה מפסקי חכמי המערב. ולתלמידי חכמים קחו העט והדפים ותעלו הדברים לדורות.
ודרך ארץ וכבוד תלמידי חכמים אנו מחויבים, מי לנו גדול ממורנו ורבנו שר התורה הרב שלום משאש זצוק"ל, היה יושב עם מרן פאר הדור הר"ע יוסף וכבד את הרב יוסף בלערוך חופות למרות שבגיל הרב משאש היה יותר מבוגר, איזה אהבה הדדית הייתה בניהם, וכולם ידעו והדברים חרוטים לדורות בספריהם את המחלוקת ביניהם בהלכה, כי כך היא דרכה של תורה,
וחברי טען לי שהרב יצחק יוסף מעולם לא היה דיין, נכון מי שלא כיהן בפועל בבתי דין זה חסרון, לא מזמן ביקרתי את דודי שהוא אב"ד מקודש בעיר פתח תקוה, ובאמצע הדיון הגיע דיין מהרכב הסמוך והם נתקעו בשאלה דחופה, דודי ציין להם שהוא באמצע דיון והדיין משיב דחוף דחוף, ואני יודע שהרכב השני דינים מצוינים בהלכה, אבל קורה שאלות מיוחדות, וכל זה בבית דין רבני, והבעיות הקשות יותר עולים לבית הדין הגבוה, ועליהם מי מכריע נשיא בית הדין הגבוה, שהוא הראשון לציון, אבל זה מקצת הטענה, מאחר שהרב הגאון רבי יצחק יוסף, לא חשוד שיפסוק מה שלא ידוע, ובלי ספק שהוא יקח אחריות אמיתי כיאה לתלמיד חכם.
ולא נותר אלא להרבות באהבה ורעות ובעין טובה
בברכה
הרב אברהם אסולין

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יולי 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר