ארכיון יומי: 21 ביולי 2013


אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

 

אוצר המכתבים חלק ראשון. רבי יוסף משאש זצוק"ל.

סימן כד – כרך א'

סדר תרומה, שנת תרס"ח לפ"ק.

למעלת הרב הגאון, מעו"ם, סוה"ר, שמו נודע בשערים צפירת תפארת, הנזר והעטרה, אדמו"ר, כמוהר"ר רפאל אנקאווה, יאריך ימים על ממלכתו, הוא ובניו אתו, עד ועד כי ובא שילה, אמן. בקידה על אפים, אני אומר שלום.

אדוני ! שלשם אורו עיני במכתב כבודו הרם, בו שאלני אדוני בחשאי, להגיד לפניו, גופא דעובדא דההיא אתתא עם בעלה, באותם התנאים שנתחייבו בהם בק"ס, לפני הרב כמוהרר"ש בן שטרית ישצ"ו, ואני הייתי עד בדבר, דע אדוני, כי כן היה.

ששם הייתי ושם נמצאתי באותה שעה, אבל לא נתייחדתי לעדות, רק צומ"ר אחר שהיה שם קודם בואי, ומה שראיתי אני הצעיר, הוא, שאחר שהעלה הרב כל התנאים על ספר הזכרונות שלו, שהם מחילת האישה לבעלה בשטר עיסקא שיש לה מנכסי מלוג, ובשכירות הבית שיש לה, עד סוף י"ד שנים.

גם במשכונותיך גויים שתחת ידה, ומסר לידה הסודר לקבל קנין, התמלט מפי בעלה בכוונה, או שלא בכוונה, איזו קללה נגדה, ואז בכעס הסירה ידה מהסודר. והלכו להם מתוך מריבה, ולא עשו שום דבר, זהו מה שהיה לפני, ולו ל"מ, וגם היום שאלתי את הרב הנזכר ישצ"ו, ואמר לי שמאותו היום לא ראה אותם, ואינו יודע מה עשו, ושלום.

צעיר אנכי ונבזה היו"ם הזה, ס"ט.

סימן כו – כרך א

סדר ויקהל לשנה הנ"ל

שלשם קיבלתי מכתבו אשר בו מחזיק לי טובה, על פירוש המאמר, אתם למה, תודה רבה על דבריך כי נעמו. אודות סכסוכי דברים שעברו עליך עם ההוא סבא בכפר וואזאן, אני שמעתי כי אתה זלזלת בכבודו תחלה, ועל כן שקלת למטרפסך, ואם כדבריך, אין דבר, כי הוא כביר מאביך ימים, ורבי קרו ליה, אל תוסיף להבאיש ריחו ברבים, והרגל עצמך שלא תצטער על העבר.

עוד שאלתני להראותך משכן כבוד המאמר, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ס' ריבוא של מלאכי השרת, ולכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה, ואחד כנגד נשמע, וכיוון שחטאו ישראל בעגל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום, שנאמר ויתנצלו בני ישראל וכו'..עד כאן לשונו. והקשה כבודו, למה מתחלה ירדו ס' ריבוא ולבסוף ק"ך ריבוא ?

ידידי ! מאמר זה נמצא בשבת דף פ"ח ע"אף ושם בתוספות ד"ה ירדו, כתבו, משום שמלאך טוב יש בו כח לקשור ב' כתרים, ומלאך חבלה לא היה בו כח כי אם להסיר אחד, ולכן ירדו ק"ך ריבוא עיין שם. ובעל עיון יעקב כתב, כדי שלא יהיו למעלה באותה שעה שהרבה מקטגרים, לכן הטרידם בהסרת הכתרים. עיין שם.

ועני אני לקוצ"ר נראה, על פי מה שכתב הרב לוית חן על תהלים מזמור צ"א, על פסוק כי מלאכיו יצוה לך, וזה לשונו : אמרו רז"ל, שני מלאכים מלוין לו לאדם תמיד, אחד טוב, ואחד רע, זכה בתורה ובמצות, מחליפין לו רע בטוב, והוו שניהם כאחד טובים, לא זכה, מחליפין לו טוב ברע, והוו שניהם כאחד אעים, רח"ל עד כאן לשונו.

ועתה יבא כל המאמר על נכון, שקודם מתן תורה, היו לכל אחד מישראל ב' מלאכים המלוין לו, אחד טוב ואחד רע, יעלה לס' ריבוא של ישראל, ק"ך ריבוא מלאכים, ס' ריבוא טובים, ס' ריבוא רעים, וכאשר זכו והקדימו נעשה לנשמע, החליפו להם הס' ריבוא רעים בס' ריבוא טובים.

הוו ליהו בין הכל ק"ך ריבוא כלם טובים, והם שקשרו להפ ק"ך ריבוא כתרים, ב' כתרים לכל אחד מישראל, וכאשר יטאו בעגל, הוצרכו מן שמייא להחליף להם כל הק"ך ריבוא הטובים בק"ך ריבוא רעים, ולכן ירדו ק"ך ריבוא רעים, ונטלו הק"ך ריבוא כתרים הק"ך ריבוא הטובים, ונסתלקו להם, הרי לך ידידי הדבר מפורש, על פי חשבון מדוייק ושלום.

הצעיר, אני היו"ם ס"ט

כבוד גדול הוא להביא בפניכם, ידידי הטובים, את דבריו של הגאון המופלא והנבון רבי יוסף משאש זצ"ל. מסורת היא בידי גאוני משפחה מהוללה זו, להיות קשובים לשאלותיהם של רבים אשר פנו אליהם בבקשת עצה או בפסיקה מוחלטת.

ויש שהיה להם ספק בדבר מה בהלכה, ונזקקו המה לעצתם הנבונה של בני משפחת משאש. רבי יוסף הנזכר כאן, עשה זאת, לעתים מתוך חובה אך בשל דוחק השעה, דהיינו פרנסת ביתו. לא הוא אינו מסתיר זאת, ולעתים אנו רואים שבראש תשובתו למאן דהו, מביע תודה והוקרה על הסכום שהיה מצורף לשאלה. א.פ

סימן כז – כרך א'

סדר ויקהל, שנת תרס"ח

למעלת אור ישראל וקדוש, נזר אלוהיו על ראשו, אדמו"ר ועטרת ראשינו, מלאך האלהים, כבוד קדושת תורתו  כמוהר"ר רפאל אנקוואה, נרו לא יכבה, וזע קדשו ככוכבים ירבה, באושר, בעושר ויושר, תמיד כל הימים. אמן. בקידה על אפים, ובכריעה על ברכים, אני אומר שלום.

אדוני ! סב"ת האר"ש, יען אני הצעיר, זה קרוב לשתי שנים ואני משודך עם הבתולה שמחה, בת הירא את דבר ה' הגמו"ן, כה"ר אהרן הכהן יש"ץ. שהוא ידי ואהוב לאדוני הרב, ואנחנו בעזר האלהים הכננו את כל הצריך, אחר עמל רב ותלאה עצומה, ואך הוא מאריך וממשיך עלינו את הזמן, מחנוכה, לפורים, לל"ג לעומר, למוצאי עצרת, לאלול, ולא קיים לנו שום הבטחה.

הן אמת שהזמן קשה, והוא צריך הוצאה מרובה כפי כבודו, נוסף על הנדן וכו'…, עכ"ז צריך לדחוק עצמו לגמור הדבר, ואני לא אוכל להרהיב עוז בנפשי לדבר אליו בפה מלא כאבינו יעקב סבא, הבא את אשתי.

ורק בני דודי עם בעל אחותי, שיחיו, הם המדברים בעדי תמיד, עמו ועם אשתו הגברת, והם ממשיכים הזמן, ועתה שמעתי, כי בזה השבוע, הוא נוסע למשכן כבוד אדוני הרב, לרגל מסחרו, ובכן נא אדוני, זכור אהבת הקדמונים, אהבתו של אבא מרי ז"ל.

ועשה חסד ומצוה רבה, לדבר עמו על זה, לדחוק עצמו שלא יאחר עוד יותר מל"ג לעומר הבא עלינו לחיים טובים ולשלום, ודברי אדוני דואי יעשו פירות ושכמ"ה – ושכרך כפול מהשמים.

צעיר אנכי ונבזה, היו"ם הזה, ס"ט

סימן כח, כרף א'

סדר ויקהל, שנת תרס"ח.

ידידי החכם הוותיק, כהה"ר יעקב אדרעי הי"ו

קבלתי מכתב תלונתך על החסד שגמלתיך בקנין ומשלוח המגילות, א', אמרת, כי חסרים העמודים וכמדומה, כי עשית סעודת פורים ונתבסמת עד שלא ידע, קודם פורים, אשר על כן שכחת מה שהזהרתני במכתבך, שלא אעשה להם עמודים, יען יש אומן במקומך שעושה עמודים באומנות יקרה, ואיך עתה נהפכת למתלונן ותלית עצמך על העמודים ?

ועוד, בפה מלא אמרת לי, כי במקומך לא נהגן לעשות עמוד למגילות, ואתה תמיה עליהם תמיד, ואני השבתיך כי יש להם על מי לסמוך כמ"ש מורם בהגה, בסימן תרצ"א ס"ב בשם מהרי"ל ז"ל, עיין שם.

ב', אמרת כי אין בהם תגין, והם פסולים, גם זה טעות, כמ"ש מרן שם, יש אומרים שצריכה תגין, ויש אומרים שאינה צריכה, וקי"ל י"א וי"א הלכה כבתרא, וכן כל המגילות שלנו אין בהם תגין, זולת אחדים, ונער יכתבם, ואם כך כל דבריך אינם אלא תואנות כדי לבטל המקח.

ומעתה הרי הוא בטל, החזר המגילות ויושב לך כספך, כי יש קונים ובתוספת מחיר, ובכן מהר לשלחם ושלום.

אני היו"ם ס"ט

כתר קדושה – תולדות הזהב לבית פינטו

כתר קדושה – תולדות שושלת הזהב של צדיקי בית פינטו מדור ראשון עד דור עשירי

שרשים חסונים

ר׳ שלמה פינטו שעלה על המוקד ור' יוסף אחיו

באותו לילה חלם הרי״ף, כי עצירת הגשמים התבטלה בזכות אותם שניפינטו חיים אנשים , במהלך דרשתו, ובזכות ההסכם שעשו ביניהם בשעת הדרשה.

רבי יאשיהו ניעור משנתו בחרדה, והחליט לברר את הדבר תיכף ומיד, לפייסם מחילתם. קרא לשמשו, וציוה עליו לקרוא לביתו את ראש הקהל.

באישון לילה הגיע אליו ראש הקהל, ואמר לו הרי״ף כי הוא מבקש שיאסוף מחר את כל היהודים בבית הכנסת הגדול, והוסיף לו בהדגשה יתירה: ״השגח שיבואו גם אותם שני היהודים אשר הפריעו במהלך הדרשה״. ראש הקהל עשה כאשר צווה, ולמחרת כינס בשנית את כל בני העיר.

בני העיר המופתעים התמלאו סקרנות לדעת מה ארע, ומדוע מכנס אותם הרי״ף בשנית. גם אותם שני יהודים לא ידעו מכלום, וחששו כי הרב מבקש שיבואו כדי להוכיחם על רעתם ולהענישם.

בהגיע השעה היעודה התאספו כל הקהל בבית הכנסת, ולאחר שנוכח הרי״ף כי מלא מפה לפה כביום האתמול, עלה אל הבימה וקרא את אותם שני אנשים שיבואו ויעמדו לצידו.

רחש עבר בקהל, הכל היו בטוחים כי הנה עתה יבואו שניהם על עונשם, בעקבות התנהגותם הנלוזה מאמש.

כאשר עמדו ליד ר׳ יאשיהו, היסה את הקהל, ולהפתעת הקהל פתח ואמר:

דעו לכם כי הגשם שירד אתמול לא בזכותי בא אליכם, אלא בזכות שני אנשים אלו, כך נגלה לי בחלום מהשמים, זכות שני אנשים אלו אשר גורשו מכאן בבושת פנים היא שעמדה לכם לפתוח את ארובות השמים"!

הקהל נדהם כיצד יתכן דבר זה?

לא פחות מהם נדהמו גם אותם שני אנשים, הם לא ידעו איזה מעשה טוב עשו, אדרבה הם חשו כי עליהם לקבל עונש על מעשיהם הרע מאתמול.

הרי"ף פנה אליהם בקול רך, ואמר להם, אנא ספרו לי על ההסכם שסיכמתם ביניכם מתמול בשעת הדרשה. אחד מהם קם, וסיפר לציבור, כי הוא גר בחאלב וחברו בכפר הסמוך לה. לאחר ששמעו את דרשת הרב ותוכחתו בדבר החשיבות הרבה שיש להחזקת תלמידי חכמים, החליטו לעשות ביניהם הסכם שותפות, לפיו בן העיר ילמד תורה כל היום, ובן הכפר יעבוד ויפרנסנו בכבוד, כדי שבן העיר יוכל להיות פנוי לעבודת ה׳ ללא דאגות פרנסה. כמו כן סיכמו שלאחר כמה שנים יבא בן העיר אל הכפר ללמד את חברו מתורתו. על כך שוחחו ביניהם, ומרוב שהתלהבו מתוכניתם לא שמו לב כי הרימו את קולם, וכי הם מפריעים לדרשת

בסיום דבריהם, קם הרי׳׳ף, נשקם על ראשם, ואמר: ״בזכותכם ריחם הקב״ה עלינו״!

לאחר אותו מאורע בראות העם את חשיבות החזקת בני תורה, נוספה התעוררות כפולה ומכופלת בענין זה.

תל תלפיות

מצודתו היתה פרושה גם מחוץ לגבולות דמשק וקהילות סוריה, וכפי שכתב עליו החיד״א: ״בכל הארץ יצא קו תהלתו, ואורו בכל כנפות האר״ש״.

מכל קצוי הארץ פנו אליו בשאלות הלכתיות סבוכות שהתעוררו, והוא – ״הרב המוסמך״ היטה שכמו, לן בעומקה של הלכה, והשיב כיד ה׳ הטובה עליו הלכה ברורה.

מקהילות צפת ירושלים וחברון, צידון ועזה, מצרים ובגדד, פנו אליו בתחינה כי יואיל להורותם את חוקי האלקים.

בתשובותיו אנו מוצאים קשת רחבה של נושאים כבדי משקל בהם נדרש להכריע ולפסוק. שאלות רבות בעניני אישות וממונות, אורח חיים ומנהגי קהילות, עלו על שולחנו, ולכולם השיב בשפה ברורה ובנעימה.

בקהל העיר צידון פרצה מחלוקת אודות נוסח התפילה, והוא נקרא לפשר בין הצדדים. בקהל חברון הסתפקו בענין חימום מי המקוה לטבילה בשבת, והוא נדרש להם. בקהל עזה וירושלים הסתפקו בדיני יום טוב שני של גלויות לעולים דרך עזה, והוא בירר דינם. ספק קידושין שארע בשכם התברר על שולחנו, ומעשה דומה לו מקהל ירושלים נשלח להכרעתו. דברי ריבות בין חכמי הכולל בצפת לראשיו, נחתך לפי פסק דינו, ועוד ועוד שאלות רבות ומגוונות. בפרט הראה כוחו בהיתר עגונות, ומוצאים אנו בספרו תשובות רבות בענינים חמורים אלו, ומעניין הדבר שחלק נכבד מתשובותיו אלו נכתבו קודם שהתמנה לרבה של דמשק.

רבים מגדולי הדור נשאו ונתנו עמו, וכדרכה של תורה, פעמים הסכימו, ופעמים נחלקו והתעצמו עמו. אולם תמיד התייחסו לדעתו בכבוד ובהערכה, בתארים נעלים שתיארוהו, והשתעשעו בסברותיו.

בשאלה שהתעוררה סביב ספק קידושין, שבחו את דעתו והסכימו עמו מהרי׳׳ט צהלון ור' חייא הרופא, למרות שר׳ סולימאן ן׳ אוחנא נחלק. בהיתר עגונה מירושלים, אשת שלום המנגן, הסכים עמו רבו ר׳ יעקב אבולעפיא, ומהרי״ט צהלון הסתפק בהתרתה.

כמו כן נשא ונתן עם מהר״א ן׳ ארחא מחברון, מהר״ם גאביזון ממצרים, ר׳ מאיר קאשטילץ, מהר׳׳ם גלאנטי, ר׳ אברהם גבריאל, ועוד.

בשו"ת מהרי״ט צהלון הביא דעתו כמה וכמה פעמים, וכן בשו״ת יד אהרון למהר״א אלפאנדרי (אה״ע בנאספות סימן ב׳ וגי). גם בשו״ת מהר״ם גאביזון (סימן מ״ג) מרבני מצרים, מובאת תשובת ר׳ יאשיהו לבני ירושלים, אשר במצוקתם החמרית בקשו להלוות לכמרים ברבית, וחששו מפני איסור הנאה מעבודה זרה. ר׳ יאשיהו האריך בתשובתו להתיר, והצטרף בכך לדעת מהר״ם גאביזון.

כמו כן מובאות כמה מתשובותיו בשו״ת באר מים חיים – ספרו של חתנו ר׳ שמואל ויטאל, אשר מתיחס לדבריו בכבוד גדול, ומתבטל לפניו בביטול גמור. בסימן כ״ו לאחר שמביא את דעת חותנו כותב כך:

מי יבא אחרי המלך, את אשר כבר עשאו בנוי על יסודות הדין והאמת, מלתא בטעמא, קושטא דמילתא, את כל אשר יפנה השואל משיב בענין, ודורש בהלכה פסוקה מכל הפוסקים, אמת כמה שהוא אמת״.

־בסימן כ״ח כותב על דברי חמיו: ״דברי הרב המשביר הם כנתינתם מסיני, ומי הוא זה יערב אל לבו לגשת מול אש להבת שלהבת, להרע או להיטיב, ומימיו אנו שותים וידיעתו היא המכרעת וכוי, אשר כל משפטיו הם אליבא דהלכתא, ואחריו ידדכו כל ישרי לב״.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 138 מנויים נוספים

יולי 2013
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר