המשפט העברי בקהילות מרוקו – מ.עמר

ספר התקנות – המשפט העברי בקהילות מרוקו.

המכון למורשת יהדות מרוקו.

הרב משה עמארהמשפט העברי

הרב אליהו עצור

מר משה גבאי

ו. עוד צרכי קבורה ותכריכין בין להבעל, בין להאשה, יקנו ויוציאו מן

האמצע.

ו.          עוד צריכי קבורה ותכריכין יהיו לאיש, או לאשה, סי קונפרה די מוגטון.

ז.          עוד כשיפטר הבעל, יעריכו להאלמנה כשישומו לחלוק החלוקה, כל הנכסים שהביאה בנדונייתה. חוץ מהמלבושים ישנים שלובשת תמיד, שהוא כתונת אחת ומלבוש אחד של חול. וזה יהיה לפי ראות עיני הדיין אשר יהיה בימים ההם.

ז.          עוד קואנדו מוריירי איל מארידו אפריסייאראן אלה אלמנה קואנדו סי פוזיירי לה חלוקה טודום לום ויסטידוס קי טרוש׳ירי. פ׳ואיראס די לי וייג׳ו קונטינו קי אים און פאר די קאמיזאס אי אונה סאייא קי טרוש׳ירי קונטינו. אי איסטו קידי לפי ראות עיני הדיין אשר יהיה בימים ההם.

ח.         עוד כשישארו אחריהם בנים ובנות. ירשו הבנות שוה בשוה עם הבנים. וזה יהיה דוקא קודם שינשאו הבנות ליקוחין שניים. ואם היו ארוסות, בחלק זה שירשו ינשאו. יען זאת הירושה הראויה להן על פי זאת התקנה, היא בעבור שינשאו כשתספיק לנישואין זאת הירושה, ואם לא תספיק ישלימו צורך הנישואין מן הנותר. ואם תהיה שיעור בזאת הירושה יותר מצורכי הנשואין שנתחייבו לתת לארוסה, יהיה הכל להארוסה הנזכרת.

ח.         עוד קואנדו קידארון פ׳יג׳וס אי פ׳יג׳אס אירידין לאס פ׳יג׳אס איגואל דילוס פ׳יג׳וס איסטו סי אינטיינדא אנטיס קי סי קאזין לקוחין שניים אי סי פ׳ואירין דיספוזאדאס אי קון אילייאס לאם מאנדארין קאזאמיינטו קי אקיאה ירושה קי ליס פירטיניסי פור איסטה תקנה סיאה פארה אין פאגו דיל קאזאמיינטו סופ׳ליינדו איל דיטו קאזאמיינטו סו ירושה. אי סי נון סופ׳ליירי קי לי קונפלאן סוב׳רי איל מן הנותר. אי סי אוב׳יירי אין לה דיטה ירושה מאס קי איל קאזאמיינטו קי לי מאנדארון סיאה טודו פארה לה דיג׳ה ארוסה.

ט.         עוד כשימות איזה איש, או אשה, יהיו מחוייבים אחד חכם, או דיין או סופר, ועד בו ביום לעשות רשימה ולכתוב כל הנכסים שימצאו, בין מהאיש, או מהאשה, ויהיו בידם עד שיחלוקו יורשי הבעל עם האשה, או יורשי האשה עם הבעל. והחלוק הנזכרת יהיו מחוייבים לעשותה בתוך שבעת ימי האבלות.

ט. עוד קואנדו מוריירי קואל קיר פירסונא סיאן מחוייבים או חכם או דיין או סופר ועד בו ביום די פ׳אזיר אינב׳ינטאריו די טודוס לוס נכסים קי אנסי פ׳ינקארון בין מהאיש או מהאשה אי סי אינפודירין איניליוס עד שיחלוקו יורשי הבעל עם האשה או יורשי האשה עם הבעל. לה קואל דיג׳ה הלוקה סיאן מחוייבים דילה פ׳אזיר בתוך שבעת ימי האבלות.

יו׳׳ד. עוד כשתשאר האשה מעוברת באלמנות, או תהיה מינקת את ולדה, שתהיה ניזונית מראש ממון, ותהיה מחוייבת האשה הנזכרת להניק את בנה ארבע ועשרים חדשים.

יו״ד. עוד קואנדו קידארי לה מוג׳יר פרינייאדה באלמנות או קריארי איל טאל ולד שתהיה ניזונית מראש ממון. אי סיאה אוב׳ליגאדה לה טאל מוג׳יר להניק את בנה כ״ד חדשים.

י״א. עוד אם איזה אדם ירצה לעשות מתנה, או צוואה, בין איש או אשה, שיעשה אותה בפני חכם העיר או דיין העיר. ואם תהיה באופן אחר שאותה מתנה או צוואה לא שוה כלום.

י'א. עוד קי קואל קיר פירסונא קי קישיירי פ׳אזיר מתנה או צוואה בין איש ואשה קי סי פ׳אגה בפני חכם העיר או דיין העיר. או פיאזיינדושי אין אוטרה מאנירה קי לה טאל מתנה או צוואה נון ב׳אלגה.

י ״ב. עוד אם איזה איש ישא אשה, צריך שיעשה שיכתבו הכתובה קודם הנישואין, כדי שיחתמו אותה בשעת הנישואין. וזאת הכתובה יעשו אותה מחדש, ולא כאותם שעושים בכתובות ישנות ומוחקים אותה וכותבים על המחק. ואם לא יכתבו ויחתמו הכתובה כנזכר, אינו יכול להזדווג עם אשתו הכלה עד שתהיה כתובה וחתומה כנז׳.

י״ב. עוד קואל קיר קי קאזארי קי פ׳אגה איסקריב׳יר לה כתובה קודם הנישואין פורקי סי פ׳ירמי בשעת הנישואין. לה טאל כתובה סי פ׳אגה מחדש אי נון קומו אלגונוס פיאזין אין כתובות וייג׳אס אי אינוב׳אן אי פ׳ירמאן על המחק. אי סי נון סי איסקריב׳יירי אי סי פ׳ירמארי הכתובה כנזכר קי נון סי סיאה מזדווג עם אשתו הלכה פ׳אסטה קי סיאה איסקריטה אי פ׳ירמאדה.

י״ג. עוד ששום אדם לא יוכל להנשא למנהג אחר, כי אם דוקא עפ״י זה המנהג שלנו מתוקן בפ׳אס. ואם ירצו לחדש ולהתנות איזה תנאי אחר ביניהם, יכתבו בכתובה כמו שתקנו והתנו ביניהם החתן והכלה. והתנאי הנז׳ שהתנו ביניהם יהיו מחוייבים לכותבו בפירוש בכתב הנדונייא. כשאינו כתוב ומונח בכלל תקנתינו.

י״ג. עוד קי נינגונו נון פואידה קאזאר אאוטרו מנהג קי סאלב׳ו אאיסטי מנהג פור נוס אורדינאדו בפ׳אם. אי סי אינוב׳אסיון קישייירין פ׳אזיר ביניהם. דיזי אעלה כתובה כמו שתיקנו והתנו להיות ביניהם החתן והכלה. איל קואל תנאי שיתנו ביניהם סיאן מחוייבים די לו איסקריב׳יר אעלה נדונייא דונדי נון קידי סומיטידו אאיסטה נואיסטרה תקנה.

י״ד. עוד מי שיהיה חולה ויראה שהוא מסוכן יהיה חייב לתת גט כשר לאשתו אם ישאלו ממנו. באופן שלא תשאר זקוקה ליבם. ויען שאיזה בני אדם יעכבו ויסרבו ליתן גט מפחד גביית כתובה ונדוניא, לכן אנו גוזרין דין המגורשת כדין האלמנה, כשתהיה מגורשת בזה האופן לגבות כפי זאת התקנה. ואעפ״י שהמגרש יעשה איזה תנאי בשעת הגירושין. וזאת התקנה כך נתקנה עפ״י החכמים ומעולים ונכבדי הקהלות. ונקראת במעמד הקהלות הקדושות יצ״ו, ביום שבת קדש י״ב ימים לחדש סיון הוא החדש שבו ניתנה תורתנו הקדושה, בשנת חמשה אלפים ומאתים וחמשים וארבעה לבריאת העולם. וזאת התקנה נתקבלה עפ״י כל הקהלות להיות נוהגים בה כל ימי עולם. והכל שריר וקיים החתומים בה משה אלברהניץ. משה ממון. יצחק צרויה. בנימין בר יוסף! גבאי.

הגירוש שגורשו חכמי קאסטילייא זלה״ה, היה בשנת מזרה ישראל לפרט קטן היא שנת רנ׳׳ב.

י״ד. עוד קי איל קי איסטוב׳יירי אינפ׳ירמו אי פאריסיירי איסטאר מסוכן סיאה מחוייב לתת גט כשר לאשתו סיינדולי דימאנדאדו באופן שלא תשאר זקוקה ליבם. אי פורקי אלגונוס סי ריסילאן די דאר איל טאל גט פור טימור די גביית כתובה ונדונייא. אנו גוזרין דין המגורשת כדין האלמנה כשתהיה מגורשת בזה האופן לגבות כפי זו התקנה. ואעפ״י שהמגרש פודיאה שיאיר מתנה בשעת הגרושין.

לה קואל תקנה אנסי אורדינאדה פור לוס דיג׳וס דילוס חכמים ומעולים ונכבדי הקהלות. אי פ׳ואי ליאידה במעמד הקהלות הקדושות יצ״ו ביום שבת קדש י״ב ימים לחדש מיון הוא החדש שבו ניתנה תורתעו הקדושה בשנת חמשה אלפים ומאתים וחמשים וארבע לבריאת העולם. לה קואל פ׳ואי ריסיב׳ידה פור טודאס לאס דיגיאס קהלות להיות נוהגים בה כל ימי עולם. והכל שריר וקיים וחתומים בה משה אלבארהניץ. משה ממון. יצחק צרויה. בנימין בר יוסף גבאי.

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יולי 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר