נוהג בחכמה- רבי יוסף בן נאיים זצ"ל

נוהג בחכמה

אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי שו"ע

שנהגו בכל קהילות ישראל במזרח ובמערב

רבי יוסף בן נאיים ויצרתו

הרב פרופסור משה עמאר הי"ו

רבי יוסף כאברך.חיים זאב הירשברג בביקורו אצל רבי יוסף בנאיים

בכסלו התרנ"ח – 1898 בהיותו פחות מבן שש עשרה, השיאו אביו אישה את מרת פריחה בת רבי יעקב אסולין, וגם לאחר נישואיו המשיך רבי יוסף בלימודיו. בקיץ של שנת תר" – 1900 פרצה מגיפת הקדחת בעיר שהפילה חללים רבים יהודים וגויים.

בפאס לבד מתו כשלושת אלפים וחמש מאות יהודים. בחודש תשרי פגעה המגפה גם ברבי יוסף בחומרה רבה, ומעוצמת ההתקפה לא הרגיש אף בעיצומו של יום הכיפורים, אולם רבי יוסף ניצל והתאושש. בעקבות המגפה התפזרו התלמידים והרב יוסף הכהן חזר להורות תלמוד בבית הספר כל ישראל חברים.

כשהבריא רבי יוסף הלך ללמוד בישיבת הרב הגאון רבי חיים כהן, שהיה ידוע כחריף ובקי בש"ס ופוסקים, וכגודל חוכמתו כן גדלה יראתו, הנהגותיו ופרישותו מענייני העולם. שנעים אחדות לאחר כניסת רבי יוסף לישיבתו, חלה הרב חיים בעיניו עד כי אבד מאור עיניו.

ביוזמת ראשי הקהילה ועל חשבונם, נשלח רבי חיים לספרד – לרופאים מומחים – על מנת לטפל בעיניו. הטיפול נמשך כשישה חודשים ובינתיים התפזרו תלמידיו, חלקם הלכו ללמוד אצל רבנים אחרים וחלקם יצאו לעבודה.

רבי יוסף גילה יחס מיוחד של הוקרה והערכה לכל רבותיו הנזכרים, גם בגדולתו הוא מרבה להזכירם בהערצה רבה. לאחר שנתפזרו תלמידי רבי חיים כהן, המשיך רבי יוסף בלימודיו באופן עצמאי, בחברותא עם חבירו הרב חיים סירירו.

חלק ניכר מזמנו למד בספרייה הגדולה של משפחת סירירו. בתקופה זו החל רבי יוסף לנסות כוחו בכתיבה והחל בכתיבת חיבורו " הדרת פני זקן " אותו סיים בשנת תרס"ג – 1903.

בתקופה זו בא הרב אברהם בן סוסאן מהעיר דבדו, וקבע את דירתו בפאס. הוא היה חכם מופלג והיה קובע עתים ללמוד עם רבי יוסף בש"ס ופוסקים. עד מהרה עמד רבי אברהם על טיבו ועל כשרונותיו של רבי יוסף, ונצטער על העובדה שרוב זמנו נאלץ רבי יוסף ללמוד יחידי, דבר שאינו טוב לא ללימוד ולא ללומד, כפי שהרבו להזהיר אותנו חז"ל, כגון : חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בד ובד ( כבודדים ) בתורה ולא עוד שמטפשין וכו….

 

לכן הציע לרבי יצחק אבי רבי יוסף עצה טובה, שיפתח לבנו ישיבה בה ילמד תלמוד לנערים. ותוך כדי כך יתרום לפיתוח כשרונותיו ולקידום לימודיו כמו שאמר רבי חנניא : " הרבה למדתי מרבותי, ומחברי יורת מרבות ומתלמידי יותר מכון "

רבי יצחק שמע לעצת רבי אברהם ופתח לרבי יוסף ישיבה בה נקבצו בחורים מוכשרים, אשר שמעו לקח מפי רבי יוסף, בש"ס ופוסקים, מהבוקר עד הערב. שקידת רבי יוסף עם תלמידיו המתמידים הייתה לשם דבר בעיר. בתקופה זו פקדו זעזועים קשים את הארץ עקב המרידה במלכות, הוא המרד זילאלי בוחמארא זרהוני, אשר נלחם מלחמת חורמה במלך ובצבאו בשמך שבע שנים, בין השנים תרס"ב – תרס"ט – 1902 – 1909.

לזה נתלו התקוממויות נוספות שבעקבותיהן חלה הרעה גדולה בביטחונם של היהודים, ואירעו מעשי שוד ופרעות ביהודים בערים שונות. בכל זאת היו רבי יוסף ותלמידיו שקועים בתלמודם בדביקות, כאילו כל זה לא נגע להם.

הפרעות ביהודים הגיעו לשיאם בל' בניסן תרע"ב – 17.4.1912, באותה עת מרדו החיילים המוסלמים במפקדיהם הצרפתיים, אליהם הצטרפו המוני עם, אשר ערכו פרעות באזרחים נוצרים צרפתים. הפורעים פרצו את שערי המללאח ( שכונת היהודים ) וערכו פוגרום במתיישביו היהודים וברכושם.

הם שדדו חנויות ובתים ואחר כך הציתו בהם אש, הכו, פצעו והרגו כל יהודי שנקרא בדרכם, שרפו בתי כנסיות ובתי מדרשות. היהודים ברחו על נפשם ונפוצו לכל עבר, הפרעות נמשכו שלושה ימים באין מפריע, עד שהחריבו את המללאח כליל.

במהלך הפרעות הרגו הפורעים ארבעים וחמישה יהודים ופצעו קשה עשרים ושישה. בין הנפגעים היו אנשים, נשים, זקנים וצעירים. זמן רב חלף עד אשר הצליחו היהודים לשקם את הריסותיהם. הפרעות גרמו להתפזרות התלמידים ולביטול ישיבתו של רבי יוסף.

במהלך השוד נבזז גם ביתם של רבי יוסף ומשפחתו, השודדים ערכו פוגרום גם בספריית המשפחה, הפילו המדפים וזרקו הספרים לכל עבר, אך בנס לא שרפו את הספרים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוגוסט 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר