ארכיון יומי: 30 באוגוסט 2013


הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו

הרב אברהם אסולין היו

הרב אברהם אסולין היו

תורת אמך ◆ פרשת נצבים ◆ מס' 20

לאור רבותינו חכמי המערב זיע"א ◆ המלקט: הרב אברהם אסולין

 

אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם  כל איש ישראל(כט, ט).

כתב מרן רבנו יעקב אבוחצירא זצ"ל בספרו מחשוף הלבן, משה רבנו ע"ה, פירט באומרו "ראשיכם שבטיכם", לומר שלא תהיה קלה בעיניכם התשובה, שהרי ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כולם נצבים ועומדים על ידי התשובה, אפילו רשע גמור, ע"י התשובה יש לו קיום והתייצבות בין הראשים, דתשובה מקובלת 

ומרוצה לפני המקום. ומילת "נצבים", במילוי נו"ן צד"י בי"ת יו"ד מ"ם עם האותיות של נצבים "זו תשובה" עם הכולל. וכתב עוד בספרו פיתוחי חותם, הכוונה בכתוב, אימתי תקראו שאתם עומדים לפני ה' ויראים ממנו, בזמן שאתם חושבים בכל יום להפטר מהעולם, וכן כל יום תעשו כן כל ימיכם בתשובה, וזהו "היום" היינו כל יום ויום.

וכתב החיד"א ז"ל בספרו נחל קדומים, כי מילת "אתם", היא אותיות "אמת". ואפשר בהקדים מה שאמרו רז"ל (ויקרא רבה כא, ב), כי ע"י עסק התורה תבוא הגאולה, שנאמר (הושע ח, י), גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם. וזהו "אתם נצבים", אתם אותיות אמת, רומז לתורה שנקראת אמת. "נצבים" בגמיטריא "קץ" עם האותיות, רמז כי ע"י התורה נזכה לקרוב הגאולה. וכן יש לרמוז במילת "נצבים" ראשי תיבות: נ'ותן צ'דקה  ב'סתר  י'ותר  מ'משה רבנו, כמובא בגמרא (ב"ב ט:).

כי בשררות לבי אלך למן ספות הרוה את הצמאה (כט, יח).

כתב הגאון רבי וידאל הצרפתי זצ"ל (התע"ח), בספרו צוף דבש, התורה מראה, שהסכנה מקומה בשרירים הלב, שמשכים אחר התאוות של העולם הזה. לכן נמצא שהסכנה טמונה בשרירים אלה, כי בלב יש את כל הכוחות הרוחנים של האדם. לכן "כי בשרירות לבי אלך", דמאן דליביה אטעייה אנוס הוא, כפי השגת הראב"ד על הרמב"ם בספר מדע (הלכות תשובה פ"ג ה"ז), שקובע: "האומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה" בכלל המינים. והראב"ד משיג וז"ל: ולמה קרא לזה מין, וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה, לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות. "למען ספות", הכוונה שהמחשבה יכולה ללכת בשרירות הלב, בתחילה יכולה להיות רפה ובעלת שאיפות מועטות, ובמשך הזמן עלולה להתפתח. השרירות הרוה הקבלה, עם החקירה הצמאה והדלה, וזה למען השמד צדיק עם רשע ללא הבדל.

 

ומחה ה' את שמו מתחת השמים (כט, יט),

כתב הגאון הרב יהודה אלבז זצ"ל   בספרו שבות יהודה א, -ג' במסורה: ומחה ה' את שמו, ומחה אל מי המרים (במדבר ה, כג), ומחה ה' אלהים דמעה (ישעיה כה, ח), יש לבאר ע"פ מה שאמרו רבותינו ז"ל (סוכה נב.), לעתיד לבא מביא הקב"ה ליצה"ר ושוחטו לפני הצדיקים, וידוע מאמר רבותינו ז"ל (זוהר ח"ב רסז.), שבשעת מיתה מלאך המות מטיף לו לאדם ג' טיפין של מרה מן הסכין. וכשמת האדם, בני אדם בוכים ומבכים על פרידתו מאתו. וזהו שאמר "ומחה ה' את שמו", ירמוז על יצר הרע ששוחטו הקב"ה, וממילא כששוחטו "ומחה אל מי המרים", היינו ג' טיפין, לפי שנעצר המות מן העולם, כמ"ש (ישעיה כה, ח), בלע המוות לנצח, וממילא "ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים", שאין להם על מה לבכות, בעגלא ובזמן קריב אכי"ר.

ואמר הדור האחרון וכו'. גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח וכו', ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' וכו'. על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אותם מארץ מצרים(כט, כא-כד).

כתב הגאון הדרשן המפורסם הרב אברהם סבע זצ"ל, בספרו צרור המור, "ואמר הדור האחרון וכו', גפרית ומלח שריפה כל ארצה, הרצון אצלי, שכל העולם יצדיקו דין שמים, ולא יאמרו עשה להם עוול במכות הארץ ובתחלואיה. אבל כשיראו חטאתם ופשעם ויראו מכות הארץ ותחלואיה. יאמרו הם משפטי ה' אמת. ויותר היו חייבים ממה שעשה להם, וראוי שתהיה "גפרית ומלח שריפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח". ואם לא תפרש כן, נראה שחסרה הגזירה והאמירה של דור האחרון והנכרי. אבל לפי שהם דור אחרון, ובנים שנולדו להם, הם ידעו והכירו עונות הראשונים. גזרו אומר ואמרו, שהם ראויים לעונש גדול, שתהיה ארצם גפרית ומלחים. אבל הגוים שלא ידעו עונות הראשונים, היו תמהים ואומר על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת, וזהו "ואמרו כל הגויים על מה עשה ה', והתשובה שיאמרו להם: על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם אשר כרת אתם בהוציאם ממצרים. אבל בראשונים לא הוצרך לומר להם זה. לפי שהם היו יודעים שעברו ברית ה'.

 

הנסתרות לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את דברי התורה הזאת (כט, כח).

כתב מרן האביר יעקב בספרו פיתוחי חותם, אפשר לרמוז, דצריך האדם בעשותו המצוות או בעוסקו בתורה שיהיו פיו ולבו שוין, כי זהו העיקר, אבל אם מעשיו משפה ולחוץ לריק יגע. וזהו שאומרים בכל יום בתפילה, לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר כבגלוי (אוצר המכתבים עמוד ער),  ועל זה צריך האדם להיות זהיר ביותר. וזהו שאמר "הנסתרות לה' אלהינו", דהיינו המחשבות שאין מכיר בהם כי אם ה'. "והנגלות" שהם המעשים שנגלים לנו ולבנינו, צריך האדם לשתף את שניהם שיהיו הפה והלב שוין, כדי "לעשות את כל דברי התורה הזאת", דלא שייך קיום והמצוות כי אם כשיהיו הפה והלב שוין. אי נמי, רמז ל'ה' א'לוהינו ו'הנגלות ל'נו ר"ת "אלול", דבחודש אלול צריך האדם להתעורר ולשוב בתשובה שהוא עת רצון לקבלת התשובה. וג"כ ימי הדין באים, וצריך לחפש בחורים ובסדקים כל מה שעבר עליו באותה שנה בסתר ובגלוי, ולשוב על הכל בתשובה שלימה. וזהו "לעשות את כל דברי התורה הזאת", דהיינו בחודש אלול עשה תשובה כדי לתקן את כל דברי התורה הזאת.

וכתב הגאון רבי יוסף אדהן זצ"ל בספרו שופריה דיוסף (התרנ"ח). "הנסתרות לה' אלהינו… רמז, כי בימים של עשרת ימי תשובה, מלך יושב על כסא דין המלך המשפט, ויודע כל סתרי בנ"א מחשבות אדם ותחבולותיו, ואינו כשאר בתי דין של שאר הימים שאינם יודעים מחשבות בני אדם ואינם דנים עליהם. וזהו "הנסתרות", שהם המחשבות שנסתרות גם מהמלאכים ואינם דנים עליהם, בימים אלו של עשרת ימי תשובה הנה המשפט לאלהים הוא, ועל כן יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו, ודוקא ישוב אל ה' שהוא רחמן ויוציא אותו זכאי במשפט.".

 

לאהבה את ה' אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו, כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם. (  ל' , ב' ), כתב רבנו חיים בן עטר זצ"ל בספרו אור החיים, מאמר זה סמוך עם מה שלמעלה ממנו, שאמר למען תחיה אתה וזרעך, וגמר אמר לאהבה וגו', פרוש שטעם חפץ בחיים הוא לאהבה את ה' לשמע בקולו וגו', ונתן טעם כי הוא חייך, כי מה לאדם חיים אם לא רצונו יתברך, שעשית רצונו היא תסובב שידבק האדם בקונו, כאומרו ולדבקה בו, וזה הוא עצמו החיים בעולם הזה וארך ימים לעולם הבא והוא אומרו ואורך ימים.

 

"הנסתרות לה' אלוהינו" כתב החסיד הרב יצחק אברג'ל זצ"ל ממרביצי התורה בעיר מרכאש בספרו כפר ליצחק.(בקרוב נדפיס את ספרו המוכן להדפסה),  פירוש טעם הנסתר לסילוק הצדיקים בר מינן לעשות יחוד וזיווג למעלה וזהו לה' אלוקינו והטעם הנגלה "לנו ולבנינו" פירוש לכפר על הדור ולא ימות מכל לבני ישראל דבר וטעם אחר לעשות את כל דברי התורה הזאת פירוש יחזרו ישראל בתשובה כי ישאו קל וחומר אם בארזים נפלה וכו'.

ועל דרך זה פירש "פרי צדיק עץ חיים" פירש הצדיק שעושה פרי כמו עץ מהראוי חיים פירוש יחיו לעולם ולמה הקב"ה לוקח נפשות הצדיקים הקב"ה חכם ויודע בל תשחית לזה אמר כדי שישאו קל וחומר הן צדיק בארץ ישולם אף כי רשע וחוטא פירוש כל שכן רשע וחוטא ויחזור בתשובה למרמא אימתא מותר לשכר כלי וכו': או יאמר "פרי צדיק" על דרך מחלוקת "מהרימ"ט" ו"מהר"ש פרימו" בענין המחזיק והחכם שחולקין השכר אם ילמוד החכם תורה שלא לשמה חס וחלילה שלא יש לו שכר לסברת "מהרימ"ט" המחזיק גם כן אין לו שכר דאם רבי לא שנאה ר' חייא מנין לו ולסברת "מהר"ש פרימו" יש לו שכר וקשה עליו מאנשי ענתות דהתפלל ירמיה אפילו בשעה שהם עושים צדקה הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים ומה הועיל בתפלתו ותירץ שאני לימוד מועיל למחזיק אבל נתינת הצדקה לבדה לא תועיל להם ועוד המחזיק הוא צדיק ולכן  נוטל שכר אבל אנשי ענתות הם בעצמם רשעים וזהו "פרי צדיק" הצדיק שהוא המחזיק פירות שלו "עץ חיים היא למחזיקים בה" "ולוקח נפשות הרבה" פירוש מחזיק ביד הרבה תלמידי חכמים ונעשה בעולם הבא חכם כי מלמדין לו תורה בגן ושמא תאמר ומאי שנא מאנשי ענתות לזה תרץ הן צדיק הוא המחזיק בארץ העליונה ישולם שכרו אפילו יהיה התלמיד חכם רשע וחוטא חס ושלום לא כן אנשי ענתות הם בעצמם רשעים ואין להם שכר ועל פי זה יתפאר פירוש "אשרי האיש אשר לא הלך בתורת רשעים" טונופוס הרשע "ובדרך חטאים" אנשי ענתות "ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ה' חפצו" פירוש מחזיק ביד לומדי התורה "ובתורתו יהגה" פירוש הוא בעצמו כמו רבה בר אבוה "והיה כעץ שתול" וכו' "אשר פריו יתן בעתו" שכר תורה בעולם הבא "ועליהו" שכר המחזיק "לא יבול" אפילו החכם למד של'ל "וכל אשר יעשה יצליח" פירוש הקב"ה זורען ועל ידי פירות ופירי פירות לא כן הרשעים שהם אנשי ענתות כי יודע ה' וכו':

ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך אלהיך שמה (ל, ג).

 

כתב הגאון רבי דוד הכהן סקלי זצ"ל (התרצ"ו), בספרו לך דוד, יש לדקדק, למה נאמר ושב שני פעמים? ונראה שהכתוב בא לרמוז לשתי גאולות. גאולה ראשונה מבבל שלא היתה גאולה שלמה, וזהו שאמר: "ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך", בדרך רחמנות במקצת. ובגאולה העתידה שתהיה גאולה שלמה במהרה בימינו, שכתוב "ושב וקבצך מכל העמים" וכו', וכן (דברים ל, ה), והטיבך והרבך מאבותיך, בקרוב למען שמו אמכי"ר.

 

ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום (ל, ח).

כתב הגאון רבי שלום אבוחצירא זצ"ל בספרו כלי כסף, משה רבנו ע"ה אמר לכל אחד ואחד מבני ישראל "ואתה תשוב ושמעת בקול ה'", כי אמר רבי יהושע בן לוי: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא  נזוף (אבות ו, ב), זהו "ושמעת בקול ה', על ידי בת קול מן השמים ועוסק בתורה, ואז על ידי עסק התורה, "ועשית את כל מצוותיו אשר אנכי מצוך היום"( ל' , ח'), וכמו שאמרה הגמרא (קידושין מ:), נשאלו החכמים, תלמוד גדול או מעשה לידי מעשה, נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול, נענה רבי עקיבא ואמר לימוד גדול, נענו כולם ואמרו לימוד גדול שהלימוד מביא לידי מעשה. וכתב רש"י ז"ל: שהלימוד מביא נמצאו שניהם יחדיו גדול. הנלמד מכאן לימוד גדול, שהלימוד מביא לידי מעשה, דהיינו קיום ועשיית המצוות,  ונמצאו שניהם בידו, לימוד תורה  ומעשה קיום המצוות. 

 

מעשה רב

חוק ולא יעבור

בתו, מספרת, כי יום אחד שמעו בבית אביה הרה"צ רבי יעקב אבוקסיס זצ"ל זעקות שבר אוי אוי אוי, הפסדתי, בני הבית חשבו כי ודאי התפגר בעל חי או שנשרפה התבואה, ומיד נזדעקו ובאו אל רבי יעקב לעודדו, ומאד התפלאו לראות שלא ניזוק רכושו כלל וכלל, וכל זעקותיו לא היו אלא על שלא הספיק להשלים את סדריו בלימודי התורה.

איך לומדים תורה

כתב הגאון הגדול רבי שלום משאש זצ"ל רבה של ירושלים.ומטעם זה נקראת התורה בשם שירה, לומר לך שצריך לקרותה מתוך שמחה ושירים, ולא מתוך עצבות וגם רמז לקרותה בניגון, וקרוב לומר שמכאן הוציאו רז"ל, ונתנו לתורה טעמים וניגונים, כיון שהכתוב קראה בשם שירה, כדי לקרותה לאט לאט מלה במלה, כדרך ש"ץ הקורא בתורה בטעם וניגון, ומתוך כך יבין מה שהוא קורא, ומתעורר לקיים מה שכתוב בתורה. ודבר טוב נמצא בשירי קודש, בו בזמן שהייתי קם ל"בקשות" בכל שבת, שאותם השירים והניגונים היו נמשכים והולכים בפי, כל השבוע, וכל היום תהלתי בפי לשורר ולזמר, ומימלא נמשכת כל השבוע, וזהו ההפרש בין שמחה גשמית לשמחה רוחנית, שהשמחה גשמית "ויעבור והנה איננו", ורק בעת היותה לבד מתעוררת השמחה, ואח"כ "נשכח כל השבע", לא כן שמחה אמיתית של קודש בעייני הנפש והרוח, שגם אחר זה נמשכת והולכת זמן רב, ומרגיש טעם הדבר ופעולותו.

ארך אפים

הרב המקובל רבי יצחק כדורי זצ"ל היה ידוע כמומחה גדול גם לכתיבת קמיעות, באחת הפעמים הרב כתב קמיע שזמן כתיבתו היה זמן רב מאד, הרבנית ע"ה ראתה שהרב מתאחר לבא ולאכול את ארוחת הצהרים, ניגשה לחדר של הקבלת קהל, ובאותו זמן הרב היה רכון על כתיבת הקמיע, וכולו מרוכז בכך, הרבנית ניגשה לרב, ומרב שקיעתו של הרב, ניבהל וכל הדיו נישפך על הקמיע אחר עמל רב, נו מה אתם חושבים איך הרב הגיב… הרב חייך.

בנחת עם הילדים

פעם אחת הגיע הצדיק בליל הסדר לביתו, והשולחן ערוך כל המשפחה מחכה שהרב יתחיל, לפתע אחת מהילדות הקטנות החלה לבכות, נכנס הרב לחדר להרגיעה, ולא נרגעה – ושהה הרב עמה בחדר כשעה וחצי, עד שנרגעה לחלוטין, ורק אז נכנס הרב להתחיל בעריכת הסדר.(עונג שבת מס' 1319עמוד 17).

שבת שלום ושנה טובה  ◆  הרב אברהם אסולין.                 

 

לתגובות :   a0527145147@gmail.com

מורשת יהדות ספרד והמזרח- י.בן עמי

 – היהודים הפורטוגלים באמסטרדם –

מחיים בשמד לשיבה ליהדות – יוסף קפלן.

             אנוסים בעולם אנסם –

ראייתם את החיים באונס לאחר שובם ליהדות.

באחת השאלות, שהפנה יצחק אורוביו אל רבי משה רפאל ד'אגילר, משתקפת חרדתו לגורלם של האנוסים בעולם הבא. בשאלה זו מוגדר האנוס כ " יהודי שנולד ונתחנך בין הגויים ". על פי שיטתו של רבי משה רפאל פתוח שער הישועה לפניהם, שכן גדול חטאם של אלה שאינם מאמינים בתורה, אך מעמידים פני מאמינים ומקיימים את מצוותיה, מחטאם של המאמינים בה, אך נמנעים מלקיימה בשל חולשתם : " המחייב את התורה ומאמין בה אך נמנע מלקיימה בשל חולשתו ראוי לזעם ה'. אך אין חנינת ה' מנועה ממנו ".

זאת ועוד, אל הדרגה העליונה של אהבת אלוהים הגיעו לדידו קרבנות האינקוויזיציה, יהודי ספרד ופורטוגל, המועלים מדי שנה על המוקד, כשכל רצונם לפאר את ה' ולהוכיח את אהבתם אליו. את מותם הוא מגדיר כמוות על קידוש השם. השקפה זו לא הייתה זרה בקרב בני עדתו באמשטרדאם.

בדרמה של דניאל לוי די באריוס, " אין כוח שיעמוד בפני האמת " בהתייחסה אל אנוסי ספרד, קח דוגמה מאלה החיים בתמידות עם אלוהים, המתים על שום אהבתם אותי "

גם יעקב אבודיינטי, – abudiente – בדרשתו לזכרם של אברהם נונייס ברנאל ויצחק די אלמיידה שנשרפו על מוקדות האינקוויזיציה בקורדובה בשנת 1655, חוזר על אותו רעיון, " הללו, הוכיחו שהאהבה המושלמת לאלוהים שרויה בתוכם, משהעניקו לו את השי הגדול ביותר שבני אנוש מסוגלים לו, בהגישם את חייהם כקרבן, לכבוד שמו הקדוש, ובכך פארו את האלוהים, פרסמו את ייחוסם והכפילו את זכויותיו של העם הנבחר.

אלא שזיקה נפשית עמוקה זו אל גורלם של האנוסים, והנכונות לראותם כאבר מגופו של עם ישראל, אין פירושה התעלמות מחומרת מעשיהם היומיומיים, כשאר בכורח המציאות הם כורים ומשתחווים בפני " אלילי עץ ואבן " ומעמידים פני נוצרים. ביצירה אנונימית , שנכתבה לזכרו של אברהם נונייס ברנאל האמור נאמר.

" אל אל ישאב מכאן תקוות שווא / אותו יהודי עובד אלילים / ויחשוב שצפויה לו ברכת אל / אם אינו שומר תמיד בהקפדה / על נאמנותו לאל כפי שאתה עשית / הוא מתרחק מחסדי שמים ומטובתו הוא / הרוצה להיוושע באלילות / מתכחש לצווי התבונה / כי אינו נוטש את המנהג הגס. "

יצחק אורוביו עצמו, אף שראה באנוסים חלק מכלל ישראל, לא נעלים עין מעצם העובדה, שהם שוקעים בעודת אלילים, אשר לדעתו לא יגע ישראל כמותם מעולם.

עולה עליה בחריפותה גישתו של אברהם ישראל פירירה, ששלל כל הבחנה בין כוונותיהם הכמוסות של האנוסים לבין מעשיהם הגלויים " ובאשר להנחה  המוטעית של אלה חושבים שלב טוב וכוונה טובה דיים, אין זה כי אם מעשה ידיו של השטן, ההופך אותם לחכמים לרעתם " בקביעתו זו הוא שולל את הדעה, שהייתה מקובלת  בקרב לא מעט אנוסים, ש " כל שאין תוכו כברו וכל מעשיו הם לפנים מפחד הגויים פטור הוא מדיני שמיים "

נחלקו רבני אמשטרדם במאה השבע-עשרה בשאלת העונש הצפוי בעולם הבא לאותם אנוסים, שנפטרו מבלי לנטוש את הנצרות ומבלי לשוב בגלוי אך דת אבותיהם. הרב יצחק אבוהב דה פונסיקה, תלמידו של המקובל רבי אברהם כהן די אירירה, אשר טען, " שכל ישראל גוף אחד הם ונשמתן ממקום הייחוד נחצבה ועל זה אמרו כל ישראל ערבים זהלזה " גרס, שמה שאמרו חז"ל ש " ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא ", רצונם כי אפילו שחטא לא מפני זה יכרת לעד ולעולם מן האילן, אמנם ישראל הוא ואף על פי כן שהמיר את ה' ויבחר אלוהים חדשים, עוד ישוב להיקרא בשם ישראל על ידי הגלגולים והעונשים והכול כפי משפט הצדק כמו שביארנו ".

לעומת שיטתו של הרב אבוהב, על פיה מובטח לאנוסים, שלא חזרו אל תורת ה' , חלק בעולם הבא, וזאת לאחר שנשמותיהם תיטהרנה בגלגולים ועונשים, טען רבי שאול לוי מורטירא, כי " היא כפירה להאמין כי הרשעים החמורים האלו לא נענשו בעונש נצחי " וכי " על שקר המה בוטחים בתשועתם האומרים לא תגיע בעדנו הרעה המוחלטת בהיותו מבני ישראל " עמדתו של הרב אבוהב לא רק סותרת לדידו, את דעת הראשונים והאחרונים, אלא שעלולה היא להכשיל את האנוסים " השוקטים על שמריהם בארצות אויביהם ומדי יום ביומו כעב תעופנה וכיונים על ארובותיהם, אם ישמע הדבר הזה להם לא יצא איש ממקומו ומעשיו שהיו כך היו ואוי למי שגרם לכך " 

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר ע

שני ענקים חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

שני ענקים
חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

מד בראש ישיבה משלו.

מורינו הרב אברהם בן עזרא זצ"ל.

אחד מחכמי מראקס הוא חי במאה השישית, וראיתי למורינו הרב ידידיה מונסונייגו ז"ל בספרו קופת הרוכלים כתב יד שהביא דין אחד משמו ששמע מפיו, ואולי הוא מורינו הרב אברהם בן עזרה שהיה באספי שהשיבו מורינו הרב יצחק בן וואליד זצ"ל בדין אחד, ראה בשאלות ותשובות ויאמר יצחק חלק א' אה"ע סימן קע"ו.

מורינו הרב אברהם אבן מוסא בר שלמה זצ"ל.

חי במאה החמישית הוא היה מקובל וחיבר הגהות על ספרי האר"י ושיטות על מסכתות ופירוש על ההגדה של פסח ועל פירוש רש"י ע"ה. ועוד יש ממנו איזה שירים וקינות והוא מחבר שיר נרדי נתן ריחו שנוהגים בערי המערב בבית הכנסת במועדים בעת הוצאת ספר תורה.

והיה בטיטואן ושוב נסע ודר בסאלי ובסוף ימיו נתיישב בתונס ושם הייתה מנוחתו כבוד. ועד כה ידוע קברו בתונס וראה במשפט וצב"י סימן ט' שחתום הרב הנזכר ועמו מורינו הרב שמואל קארו ומורינו הרב שלמה הכהן ומורינו הרב יוסף ביבאס זצ"ל.

וראיתי פסק דין זמנו שנת תע"ב וחתום בו בזו הלשון אברהם בן מוסא דמתיטוואן ודר בסאלי יע"א. הרב הנזכר הוא תלמיד מורינו הרב מנחם עטייא זצ"ל, והגאון חיד"א בשם הגדולים כתב עליו בזו הלשון, רב מובהק מקובל גדול אחד מרבני מערב הפנימי חיבר שיטה למסכת סוטה בכתב יד נחמדת.

וראיי שיטה זו וסופה ביאור להלכות חמץ להמב"ם וקצת פירוש ההגדה עד"ה ועל מסכתות אחרות, ובספר שיח יצחק מביא מחידושיו ליומא והיו מתווכחים בקבלה עם הרב החסיד מורינו הרב אזולאי של מרוויקוס כנראה מהגדותיהם בספר אוצרות חיים עד כאן לשונו. ובספר יגיל יעקב לרבי יעקב פייתוסי ז"ל נדפסו שם איזה חידושים להרב הנזכר על מסכת נזיר.

מורינו הרב אברהם אבן עטר זצ"ל.

אחד מרבני פאס זקינו של מוהריב"ע זצ"ל, הרב הנזכר היה מקובל וחסיד.

מורינו הרב אברהם חאג'יני זצ"ל הראשון.

אחד מרבני פאס יע"א והוא חתום בתקנות של שנת ש"ה ונתבש"מ לפני שנת שכ"ג, הרב הנזכר היה מגולי ספרד שבאו לפאס והוא עול ימים ובפאס למד תורה.

מורינו הרב אברהם אזולאי זצ"ל הראשון.

אחד מגולי ספרד שבא לפאס והיה גדול בתורה והוא היה בפאס בזמן שהיו רבי שלמה בן מלך ורבי שמעון לביא זצ"ל. ובהקדמת ספר חסד לאברהם למוהרא"א השני תיאר את זקינו הנזכר החסיד העניו נעים שמירות החכם וכו…..

מורינו הרב אברהם אזולאי השני ז"ל.

זקנו של הגאון חיד"א זצ"ל אביו הוא מורינו הרב רבי מרדכי זצ"ל ונוא נכד מורינו הרב אברהם אזולאי הראשון. נולד בפאס ובסוף נתיישב בעיר הקודש חברון תוב"ב, ונתבש"מ שם יום ו' בשבת סדר חיי שרה שנת הת"ד ליצירה.

הרב הנזכר נודעה תפארת חכמתו בספריו הקדושים שחיבר ואלה שמותם, ספר חסד לאברהם, וזהרי חמה כבר נדפסו, ועוד לו בכתובים ספר זהרי חמה חלק ב', וספר בעלי ברית אברם פירושים, בכתב יד, ופירוש המשניות. והגהות על הלבושים, וספר אור החמה, וראיתי בספר המעלות לשלמה שכתב אור החמה פירוש על הזוהר הקדוש סדר ויקרא למוהר"א הנזכר.

וזה לשון נדפס עתה חדש בשאלוניק שנת תר"ב עיין שם. וספר אור הלבנה, וספר אור הגנוז, וספר מעשה חושב הזכירו הרב גנת ורדים אורח חיים כלל ב' בימן י"א, וספר כנפי רננים הזכירו הרב יד אהרן אורח חיים סימן קל"ג וכו……

קיצור מכוונו האר"י, ובסדר הדורות כתב שהרב הנזכר חיבר ספר קרית ארבע ביאור הזוהר, ובהקדמתולספר חסד לאברהם אמר זכרתי ימים מקדם כאשר הייתי בימי חרפי בחלד עיר מולדתי בפאס עיר גדולה במעלה ותהלה עיר של יקרים וחכמים אנשי סגולה מיוחדים.

ואני בקרב חכמים שלימים וכן רבים יושב בשבת תחכמוני להתחמם כנגד גחלתן וכו….ויהי כי הקיפו עלי הימים רוש ולענה מנת כוסם משברי הזמן ים זועף ואני בתוך ההפכה אשר הפך השם באפו ובחמתו עיר קברות אבותי עליהם השלום עיר פאס המהוללה אשר הייתה למשל ולשנינה ומרוב שיחי וכעסי ולחצי זה הדחק.

ודלתי ביתי נקי מנכסי וחמדתי לבוא ולהתגורר בארץ ישראל היא חברון, ויהי היום בשנת שע"ט נהפך וכו….ואמלטה אני וביתי לעיר הקודש ירושלים וגם שם היה חרון ה' ויגוף בעמו ובפרט ביתר הפליטה הנמלט ממשברי ים התלאות שואות ומשואות צרה ארוכה אשר נמלטו בציון עיר הקודש מן אנשי סגולה תוככי העיר פאס וסביבותיה.

ורבם ככולם באו בחדרי שערי מות וכו….ורני ובני ביתי אל סביבות חברון וכו…. ובשנה השלישית כתב דכשהלך לחברון בא דרך האניטיה לקפוטקיא ויצאו ליבשה והניחו כל אשר להם באנייה ותכף קם רוח סערה ונשברה הספינה ונטבע הכל והייתה נפשם לשלל ולזכר נס שניצלו עשה חתימתו דמות ספינה וראיתי חתימתו ז"ל עד כאן לשונו. 

Alliance Israelite Universelle

Brit – 30

ברית 30 - כל ישראל חבריםLa revue des juifs du Maroc

Redacteur : Asher Knafo

Les 150 ans de l'Alliance Israelite Universelle

L'originalite de ce colloque est que pour la premiere fois, des historiens israeliens et tunisiens ont dialogue et ont eu un echange d'idees. La richesse des communications, l'interet des debats ont permis une grande avancee des recherches sur l'histoire des Juifs de Tunisie.

En ce qui me concerne, je cotoie souvent les Tunisiens et je peux dire que la Tunisie demeure pour les Juifs tunisiens installes notamment aux Etats- Unis, au Canada, en Israel et en France, un foyer chaleureux. Ils les exhortent a renforcer avec leurs freres et soeurs musulmans, le prestige et le renom de la Tunisie. 

Prevoir et reunir un colloque sur le theme

 L'Alliance Israelite Universelle en Tunisie 1860 – 1967 et les transformations socioculturelles de la communaute juive etait une gageure. Pouvons-nous dire qu'elle a ete tenue ?

 La minceur de nos connaissances anterieures, qui contraste avec la richesse, poussee jusqu'au detail, des communications, fruit de recherches entierement nouvelles, suivies d'interventions apres les exposes. 

Rappelons brievement les significations du cadre chronologique, la date de 1860 est celle de la creation de l'Alliance Israelite Universelle (1'A.I.U.) par un groupe de six personnalites juives parmi les plus en vue a Paris

 Charles Netter, Elie-Aristide Astruc, Isidore Cahen, Eugene Manuel, Narcisse Leven et Jules Cavallo. Ils formerent la commission d'organisation avec le concours d'Adolphe Cremieux qui en prendra plus tard la presidence. Leur appel lance alors s'inscrit dans la lignee de la Declaration des droits de l'homme et du citoyen de 1789. 

  L'objectif etait d'organiser le Judai'sme sur une base universelle. Les fondateurs 'A.I.U. estimaient que  le progres moral des Juifs exigeait l'introduction et le developpement de  l'instruction et de l'education dans les territoires les plus recules. Les Juifs  emancipes avaient une responsabilite a assumer envers leurs   coreligionnaires defavorises. Au meme moment Adolphe Cremieux agissait pour l’emancipation politique et la reconnaissance des Juifs en ce domaine. Narcisse Leven devint le maitre d'oeuvre d'une importante action dans le  domaine educatif. Son but etait d'eveiller les esprits et de faciliter l,integration sociale des jeunes generations. Les objectifs de l'A.I.U. sont deflnis dans l'article ler des statuts 

            « L'Alliance Israelite Universelle a pour but :

                De travailler partout a !’emancipation et aux progres moraux des israelites.

            De preter un appui efficace a ceux qui souffrent pour leur qualite d'israelites.

            D'encourager toute publication propre a amener ces resultats 

            Une question se pose pourquoi la Tunisie est-elle le premier des pays  musulmans dont l'A.I.U. a eu a s'occuper ?

 La reponse est que le Bey Ahmed, monte sur le trone en 1837   devait rompre avec tout controle  politique du Grand Turc, pour resserrer les liens d'amitie de la Tunisie avec les puissances europeennes, notamment avec la France. Son attitude envers les Juifs est empreinte de liberalisme. Son successeur, Mohammed Be  proclama, en septembre 1857 le Pacte Fondamental qui garantissait une complete securite a tous les sujets, quelle que soit leur religion, leur nationalite ou leur race. II promettait aux Juifs le respect de leur religion, le libre exercice de leur culte et la protection de leurs synagogues.

اسرائيل بالعربية – اليهود في المغرب


جيش الدفاع.. دائما بالمرصاد لقوى الشر

Posted: 29 Aug 2013 06:33 AM PDT

يلتقط العالمُ أنفاسه، ويترقب بحذر القرار الأمريكي بشأن الضربة العسكرية ضد سوريا.

ورغم إعلان دولة إسرائيل، حيادها التام من الأزمة السورية، سياسياً وعسكرياً، نرى أبواق الشر تهدد بضربها، انتقاماً من الدول الغربية.

 

https://mail.google.com/mail/h/1x6ud8ysy8zv2/?&v=c&th=140ce54317964789

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

מתוך הספר " חכמות ערב 1001 משלים אמרות ופתגמים ערביים "רחמים רג'ואן

פרק האדם והחברה

7 – داخل بيت عدوك ليه٫ قال حبيبي فيه

דאח'ל בית עודאכ ליה ? קאל : פיה חביבי

שאלו אדם : מדוע אתה נכנס לבית אויביך ? אמראוצר פתגמים בו נמצא אהובי

למען האהוב מקריבים כל דבר, גם את החיים

אמרה זו נשמעת, למשל, מפיה של אם שנכנסה בסתר לבית בתה הנשואה, לאחר שחתנה ומשפחתו גירשו אותה קודם לכן מן הבית, ואף איימו עליה כי יאונה לה רע אם תשוב לראות את בתה.

 

8 – الف كلب ينبح معك ولا كلب ينبح عليك

אלף כלב ינבאַח מעכּ, ולא כלב ינבח עליכ

מוטב אלף כלבים הנובחים עימך, מאשר כלב אחד הנובח עליך.

דאג שלא יהיה לך אפילו אויב אחד, גם אם יש לך אלף ידידים

 

9 – العتيق ما يرجع جديد والعدو ما يصير صديق

אלעאתיק – מא ירג'אע ג'דיד, ואלעדו – מא יציר צדיק

הישןצ לא ישוב להיות חדש, והאויב – לא יהיה ידיד

האיבה היא שורשית ואין דרך לעקרה מן הלבבות

 

10- من حبك عند شي كرهك عند انقطاعه

מן חבכּ ענד שיי, כּרהכּ ענד אנקטאעה

האוהב אותך בשל סיבה, תפסק אהבתו עם הסתלקותה

אם נהגת לחלק נדבות ולהיטיב עם הבריות כששפר גורלך, הבריות ישנאו אותך כאשר תחדל לתת להם, ואין זה משנה מדוע הפסקת

אהבה התלויה בדבר – בטל דבר, בטלה אהבה ( אבות ה' י"ט ) 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 140 מנויים נוספים

אוגוסט 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר