ארכיון יומי: 28 באוגוסט 2013


נר המערב-י.מ.טולידנו-פרק ששי  1243 – 1490

נר המערב

תולדות ישראל במרוקו

החוקר הרב יעקב משה טולידאנו ז"ל

איש טבריה ת"ו

הקדמת המחבר.

הרב יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טולידאנו

ועתה כה אמר ה' בראך יעקב ויוצרך ישראל… כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך. ( ישעיה מ"ג )

החזון הזה של הנביא ישעיה ראינו בקורות עם ישראל בכל ארצות פזוריו. בולט הוא לעינינו עוד יותר פה בקורות ישראל במרוקו, בכל הארצות אין ארץ שבה היו חיי עמנו מלאים כל כך רדיפות ומאורעות כבמרוקו, ובכל זאת בכל פעם שתקפוהו רדיפות ויחשבו לכלותו ולהאבידו, יכול שוב לחזק את מעמדו, ומצבו שב ויתפתח.

כפי מה שהננו קוראים בהמשך דברינו בספר הזה חדש היישוב הישראלי במרוקו בתקופות ובזמנים שונים. לפי כל אחת מהתקופות ירד מצב יהודי מרוקו כל כך ויתמוטט עד כי היה אפשר לחשוב כי נכחד ישובם מעל אדמת מרוקו, ואמנם, כמו שכתבנו, בכל פעם אחרי הירידה והדלדול, נראו מיד סימני עליה וישובם פרח עוד וישגשג, כן מקרה עמנו ישראל בכל המקומות אשר נפוץ בם ככה היה מקרהו גם פה בארץ מרוקו בפרט.

פרק ששי  1243 – 1490

ממשלת בני מרין ויחוסה אל היהודים, התנפלות התושבים בפאס על היהודים והתיצבות המושל אבו יוסף נגדם. המצב הרחוני ועסק התורה מתפתח, הרבנים שהיו במאה הראשונה והשניה, שמד וגירוש יהודי פאס מהעיר הישנה ובנין מגרש היהודים של מללאח בשנת קצ"ח, הסיפורים על רמב"ם אלפאסי והצלתו, עוד הרג רב ביהודי אלמללאח בפאס שנת רכ"ה, נשמדו קהל שלם קהלת קודש שכלא, שבי יהודי עיר ארזילא על ידי הפורטוגאלים, רבני סוף המאה השניה ועד חצי השלישית.

הממשלה החדשה של שבט בני מרין עוד בשנים הראשונות יכלה לבצר לה מעמד חשוב במרוקו עוד גם בימי האל מווחידין. גם ימיו נמשכו זמן רב מכל ממשלות השבטים האחרים שמשלו עד כה מראשית התקופה הערביאית, ויותר משלש מאות שנה ארכו ימי ממשלתה, אמנם בכל זאת במה שנוגע ליחוסה של הממשלה הזאת אל היהודים בכל שנות קיומה אין עוד אתנו כי אם ידיעות מעטות ומקוטעות, אשר על פיהן לא נוכל להוציא משפט ברור מה הייתה הממלשה הזאת אל יהודי מרוקו ואיך התיחסו אליהם המושלים המריניים אם טוב ואם רע.

ניכר הדבר כי אחרי החרבן הנורא והשממון שעשו האלמווחידין ביהודי מרוקו, נדלדלו הקהלות ומעטו ויתרוקנו, עד שמפני זה לא נשאר זכר קיים ממצבם של הקהלות ההם שכמותם ואיכותם לא היו כנראה מורגשים כל כך, להסב אליהם תשומת לב.

ואולם על פי עובדות אחדות שתבאנה הלאה מקורות יהודי מרוקו בתקופה הזאת של ממשלת בני מרין, נוכל לשער כי המושלים האלה המרינים רחקו מרחק רב מאותה הקנאה הדתית והמשטמה של מושלי האלמווחידין שקדמו להם, ויהיו נוחים וסבלנים ביחוסם אל היהודים וגם התנהגו עמהם ביחס של רצון וצדק.

עוד בימי המושל השני להמרינים אבו יוסף אבן יעקב אבן עבד אלחק תתקכ"ט – מ"ד , אחרי אשר נלחם המושל הזה עם הנוצרים בעיר פאס ששנאתם אל היהודים נזרעה עמוק בלבם מימי שלטון האלמווחידין, ויחפצו להרוג את יהודי פאס על לכלה, והחלו כבר להוציא מחשבתם לפועל ויהרגו עשר איש, אך אז קדם המושל ההוא אבו יוסף את פני הרעה ויתיצב לנגד הפרעים ההם ויניא אותם.

וככה יש לשפוט עוד, את התיחסות מושלי המרינים אל היהודים אז, לפי המצב הרוחני שעוד בימים ההם, מיד בכניסתה של ממשלת המרינים, התרומם ויתפתח,  תחת שעד כה הורע המצב הרוחני כל כך בתגרת ידם של האלמווחידין החשובים והקנאים, רבי יוסף בן כספי יאמר בספרו " אם יחייני ה' אז אעבור…ואסע לממלכת פאס כי לפי הנשמע נמצאים שם אנשים רבים בעלי חכמה ודעת " , שם עוד יאמר, וכל שכן הישמעאלים בפאס ובשאר ארצות קבעו שם מדרשות ללמוד ספר המורה מפי סופרים יהודים.

מזה נודע כי בעשרות שנים כבר הספיקו המושלים המרינים להביא סדר ומשטר מדיני ישר ולשכח את הקנאה הדתית האלמווחידית מלב העם, ויחד הישמעאלים עם היהודים יכלו לשקוד על דלתי החכמה והמדע במחיצה אחת.

כן הננו מוצאים עוד במאה הראשונה לממשלת המרינים רבנים ולומדי תורה בקרב יהודי המערב, שמהם, נחזה ברור כי עסק התורה מצא לו אז מהלכים בקרב היהודים במרוקו, בגלוי ובפרהסיא לעין כל, ואלה שמות הרבנים שידענו מרבני המערב שחיו אז במאה ההיא, שהיא גם המאה הראשונה של האלף הששי.

מר שחמה עמאר מסגלמסה נסע מעירו ההיא עם אשתו ריינא ובניו וחותניו לספרד לאי מיורקה, ולפי הנראה שיצא מסגלמסה לרגלי האלמווחידין אשר בעת בוא בני מרין לפאס, רכזו הם את ממשלתם ממרוקו ועש סגלמסה, והמושל האלמווחידי עאלי אסאעיד שמשל שם 1240 – 1267 היה בלי ספק כהמושלים האלמווחידין שלפניו לרדוף את יהודי מרוקו וסגלמסה, ולכן היה רבי עמאר הנזכר נאלץ הוא וביתו לצאת מעיר מולדתו ההיא.

רבי דוד בן זכרי ורבי משה בן זכרי, שניהם מעיר פ

אס, ויחליפו מכתבים בענייני הלכות עם רבי שלמה בן אדרת גדול הרבנים שבספרד, ויש לשער כי נמנו שני הרבנים האלה זה אחר זה לרבני פאס, והאחד היה בנו של השני, רבי יצחק בן מימון בן אלחנן מעיר תאזה, גם הוא נשא ונתן עם הרשב"א הנזכר.

רבי יהודה גואן ממרוויקוש ( כנראה מראכש ), רבי יצחק עמאר מעיר סווטא שלפי ההשערה נראה שזה היה אחד מבניו של מר שלמה עמאר הנזכר כבר, רבי יוסף בן גליל, שניהם היו עוד אחרי שנת 1330, רבי סעדיה ב"ר יצחק מסגלמסא, תלמידו של רבי אברהם אבולעפייא איש הרזים הנודע שחי אז בספרד, וכנראה שבהיותו עול ימים יצא מסגלמסה מאותה הסבה שכתבנו אודות מר שלמה עמאר הנזכר, ורבי סעדיה הלך לאיטליה ששם למד רבי סעדיה לפני רבי אברהם אבולעפייא ויהי ממעריציו ומחזיקי שיטתו בידיעת הקבלה.

בעוד שבמאה הזאת, הראשונה לממשלת המרינים, לא ידענו כי אם שמות רבנים בלבד, מבלי לדעת מה פעלו בתורת ישראל ואם חברו איזה ספרים ? הנה במאה שאחריה נשאר לנו זכר עוד לרבנים אחדים שחיו אז בארץ המערב, שהדר פעלם יזכר על ידי איזה ספרים שחוברו מהם, ואלה הם.

רבי נסים בן מלכה הישיש, מתושבי פאס חי סביב שנת 1360 מקובל גדול וחיבר בזה ספר " צניף מלוכה ", גם רבי יהודה בן מלכה בנו, היה גם הוא חכם פילוסופי ומקובל. כרבי נסים כן גם בנו רבי יהודה לא נדע אם עוד חיברו ספרים אחרים, וגם הספרים ההם שזכרנו, נאבדו אבוד ואינם.

בימי שני הרבנים האלה חי עוד בפאס רבי יוסף הכהן הדיין אבן סואן, רב גדול ומיוחס נצר מגזע רבי יהודה הכהן הקדוש שנהרג בראשית ימי האלמווחידין, ויהי גם הוא כאבותיו תופש ישיבה, ומרביץ תורה שם בפאס, לאחד מתלמידיו נחשב רבי יהודה בר רבי יוסף אלכרסאני האצטגנין, שחיבר ספר " ארון העדות ", קרוב לשער כי הוא רבי יוסף אלכרסאני, היה בן משפחה ילידת העיר כורסאן (כורסאן, במדינת פרס על גבול אפגניסטאן )  אשר באסיה שבאה למערב לעיר פאס, שם בספרו " ארון העדות " שחיבר שעודנו מצוי בכתב יד יספר בהקדמתו :

" ויהי כאשר הכסף אפס, יצאתי ללכת אל עיר פאס, למצוא מנוחה, והנה אנחה, ויהי בבוקר כעלות השחר, לבי סחרחר, והנה רכב וסוס ומלחמה ערוכה, בזה ושלל וחימה שפוכה ובחרון ועברה, שבתי העירה.

בליל בא זדון בקלון, בתחלת שעה ראשונה בשכון עננה על כוכבי נגה בהיותה נזורה ודרכה לאחור ישרה בכאין בררה, כ"ג יום לחדש אדר לא תואר לו ולא הדר גם בהיות הלבנה ברביע האחרון בחסר חילה., בביש גדא וטמיע מזלא… ובשנה הזאת ברגזות  בדרך כחי, קצרה רוחי, והחלפתי נוה שאנן ומקום רענן בבית מאסר על שן סלע אשכון ואתלונן.

סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

הקדמה

העיר סאלי שבמרוקו, הייתה אחת הקהילות היהודיות המפוארות ביותר וקורותיה מן המרתקות ביותר. שמה יצא והלך לפניה לתהילה, בזכות חכמי העיר ורבניה שנודעו לגדולות, כפי שהדבר יתבאר בס"ד בחיבורי.

לגדלות הקהילה ורבניה, נתוודענו על ידי מו"ר אבי רבי חיים מסעוד זצ"ל בנם של קדושים, שסיפר לי רבות על חכמי העיר, על קורותיה ועל מנהגיה, בפרט על משפחתנו משפחת אלקואה – אלנקוה ובעיקר על עטרת ראשינו הרב המלאך רפאל אלנקואה זצוק"ל, על מור זקנו רבי מסעוד אלנקאוה זצוק"ל ושאר החכמים.

כיצד הגיעה קהילה זו לגדולה ולגדלות רוחנית בקנה מידה שאין דומה לו, כאשר קהילה זו הגיעה בשיאה לכ – 5.000 נפש בלבד ? מהם השורשים הרוחניים, התרבותיים, התורניים, שהצמיחו את אחד מענקי הרוח של עם ישראל בכל הדורות, אור החיים הקדוש – רבי חיים בן עטר זצוק"ל – יליד סאלי ? 

רבי משה דאבילא ב״ר שלמה

מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו. נלב״ע בט׳ באב התם״ה.

ישנה איגרת ממנו במכון כתה״י.

רכי עיוש אלמאליח

רב ומו״ע בסאלי במאה השישית למניינינו.

נמצא חתום בתשובה עם הרב שאול אבן דנאן והרב רפאל עובד אבן צור. רבי עיוש הוא אביו של הרב יוסף אלמאליח, מחבר ״תוקפו של יוסף״ וחתנו של הרב המקובל רבי שמואל קארו. במכון כתבי היד נמצאה תשובה ממנו

רבי ראוכן אבן עטר

הוא בנו של היעב״ץ מפז. רבי ראובן היה ת״ח גדול שנלב״ע בגיל צעיר בהיותו כבן כ״ה שנים בעיר סאלי בשנת התק״ב.

בספר ״נער בוכה״ לרבי אליהו הצרפתי, נכתב דרוש הספד עליו – ״דרוש שדרשתי על שמועה כי באה, שנתבש״מ (שנתבקש בישיבה של מעלה) החה״ש כהה״ר ראובן בן מוהר״ר הרב המובהק וכולל, דיין ומצוין וחסיד, מר קשישא כהה״ר יעקב אבן צור שמת בחה״מ בעיר סאלי, אב בחכמה ורך בשנים, שנותיו היו קרוב לחמש ועשרים שנים, עמיתי בתורה ובמצוות, אוי לאזניים שכך שמעו. ה׳ ישקה לאביו כוס תנחומין ויהיה מזבח כפרה בעד כל ישראל אמן״.

נלב״ע בי״ג באב בשנת התק״ב בסאלי. תחינה ממנו נדפסה ב- ״עת לכל חפץ״.

רבי שלס בוזגלו

רבי שלם הינו מו״ז של רבי שלום מחבר ״מקדש מלך״. בספר זה, פירוש נפלא ועמוק לזוה״ק, תיאר אותו נכדו. ״בלא״צ (בן לאותו צדיק) חסיד ישר ונאמץ, זקן בא בימים כמוהר״ר שלם זלה״ה״.

הוא היה ממקימי עולה של תורת הקבלה וחבורת הזוה״ק בסאלי.

רבי שלס הסבעוני

מרבני סאלי במאה החמישית למניינינו.

נפטר במקנס, מוזכר ב״משפט וצדקה ביעקב״ (סימנים: ס״ד, צ״ד, ר״כ).

רבי שלמה הכהן ב״ר אברהס אלחדאד

מחכמי סאלי, בן דורו של רבי שלמה הכהן שהזכרנו לעיל (לכן צויינו בשמות אבותיהם ובכנויים להכיר ביניהם). ב״מלכי רבנן״ הובא קיום שטר סידור טענות משנת התפ״ח וחתומים עליו רבי שלמה שאנו עוסקים בו ורבי אליעזר ב״ר דוד הלוי.

משפחת הכהן אלחדאד הינה משפחת צדיקים – מקובלים ידועה במרוקו, כן נפגוש את רבי יוסף מוורזאזאת, את אביו רבי יעקב הקבור בתאזנכאתואת רבי מסעוד הכהן אלחדאד ראש ישיבת בית-אל ומחבר שאלות ותשובות בקבלה " שמחת הכהן ", יתכן שרבי מסעוד הוא מצאצאיו של רבי שלמה שאנו עוסקים בו. בכתובים לא נודע מקום חנותו של רבי מסעוד. 

الجهاد وكراهية اليهود-ג'יהאד ושנאת יהודים-מתיאס קונצל.

ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.

על שורשיה הנאציים של מתקפת 11 בספטמבר.

אירועי 11 בספטמבר 2001 התקבלו בעולם בדרכים שונות ומנוגדות. נוסף על ההלם שזורע הטרור, הלכה והתבססה פרשנות הרואה בכל אירוע " אנטי אימפריאליסטי, שבו עומדת ארצות הברית המרושעת מן העבר האחד, גהאד ושנאת היהודיםומולה ניצבת פעולת התנגדות מובֶנת, גם אם מוטעית, של חלשים.

הנטייה לפרש באופן זה את הטרור האסלאמי, הפוגע מדי יום גם בישראל, הביאה למחשבה שההקצנה של האסלאם היא תוצר של עוני, היעדר הזדמנות וייאוש. לתפיסה זו יש כוח רב, שכן היא יודעת להצביע על האשמים : באירועי 11 בספטמבר – ארצות הברית : בסכסוך במזרח התיכון – ישראל.

הספר " ג'יהאד ושנאת היהודים " הוא פרי מחקרו של החוקר הגרמני מתיאס קונצל המציג את הג'יהאד העולמי מנקודת מבט חדשה, המעניקה הקשר חדש לטרור האסלאמי : מקורות השראתו של הג'יהאד בתפיסות הנאציות האנטי שמיות וזיקתו אליהן.

הספר מראה כי את ארגון אל-קאעידה, כמו גם קבוצות אסלאמיות אחרות, מנחה אידיאולוגיה אנטישמית שאותה ייבאו מהעולם הנאצי של העולם המוסלמי בעיקר תנועת " האחים המוסלמים " המצרית והמופתי של ירושלים

לפי הקוראן, כפי שמבינים אותו האחים המוסלמים, לנשים אסור לצאת מבתיהן אם אין הן לבושות בגדים אטומים מכף רגל ועד ראש. נישואים מאוחרים ומניעת היריון אינם מתקבלים בעין יפה. גירושים אינם באים בחשבון כלל, ולריבוי נשים יש היתר במקרים שהאישה עקרה, חולה או ״בלתי שפויה״. אסורים מפגשים של גברים עם נשים בציבור.

באתוס של האחים, גברים נחשבים בעלי פוטנציאל מנהיגותי, ואילו מקומן ה״טבעי״ של הנשים הוא הבית, המשפחה, ומעל לכול – גידול ילדים זכרים. נשים מורשות לעבוד רק במקרה של צורך גדול, ורק בתחומי החינוך והסיעוד.

 על חינוך הבנות להתמקד בעיקר בהכנתן לתפקידן ה״טבעי״ באימהות וכרעיות. האימהות מואדרת, והמיניות הנשית מוכחשת. אחד הגופים הראשונים שאל־ בנא הקים היה מוסד ״לאימהות המאמינים״ – גלגולו הראשון של ״האחיות המוסלמיות״.

החידוש המשמעותי ביותר של האחים היה תפיסת הג׳יהאד כמלחמת קודש – תפיסה השונה מהותית מיתר הדוקטרינות בנות הזמן – והצבת מות הקדושים במלחמה נגד הכופרים כיעד נכסף. המושג ״ג׳יהאד״ נגזר משורש שהוראתו ״להתאמץ״, ועד להקמת האחים המוסלמים הוא הובן בידי הזרמים האיסלאמיים בני הזמן כשאיפה אישית לחיי אמונה, או לכל היותר כמשימה מיסיונרית להפצת האיסלאם, שהפעלת כוח מותרת בה רק להגנה עצמית.

נקודת ההתחלה של האיסלאמיזם מצויה באותה פרשנות חדשה של הג׳יהאד – זו שחסן אל־בנא, שצידד בה בלהט בלתי מתפשר, היה הראשון להטיף לה בעידן המודרני. ״מה שמדאיג אותנו בהבנה חדשה זו הוא מושג הג׳יהאד, שלפני הקמת האחים המוסלמים נעדר כמעט לגמרי מהחינוך האיסלאמי […] מפלגות פוליטיות עסקו במאבקים פוליטיים, ואימאמים של מסגדים ומטיפים לא ראו עד אז בג׳יהאד דבר שנוגע לאמונתם הדתית״, מדגיש אל־עוויסי במחקרו.

אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

סימן כט

סדר ויקרא,שנת הנ"ב, תרס"ח

רבי יוסך משאש

ידידי החכם החשוב, כבוד הרב יעיס מלכא הי"ו.

קבלתי המכתב עם הכסף, ומסרתיו לצורף, ואמר שלא יוכל להזמין לך התפוחים רק עד מוצאי חג הפסח, כי שי לו עבודה תדירית אצל שרה עיר. ואודות הגדה עם פירושים, אין בנמצא למכירה.

ושאר בקשתני להודיעך מקום המאמר, שלתלמיד חכם צריכים לתת לו שלום כפול, המאמר הובא בגטין דף ס"ב סוף ע"א, והביאו ראיה מהכתוב ורוח לבשה  את עמשי וכו… לך דוד ועמך בן ישי שלום, דלום לך וכו…עיים שם.

ואפשר עוד להביא ראיה מהכתוב, שלום רב לאוהבי תורתך ( תהלים קי"ט 9 דפירוש " רב" דהיינו כפול, כי מעוט רבים שנים, ושלום

הצעיר, אני היו"ם ס"ט

סימן ל

ערב פסח שנת תרס,ח לפ"ק.

למעלת איש צדיק תמים מר דרור בשמים, נמו"ן, לשם ולתהלה, כלו מחמדים, ראש לחברת גו"ח, רצ"ו, כבו דהרב שלום אצאראף ישצ"ו. שלום ר למעלתו ולכל המסתופפים בצל קורתו.

זאת להודיע לכבודו, כי אתמול בערב, בא מבוא ממחוז קודש פאס יע"א, החכם החשוב החסיד העניו, כמוה"ר מרדכי אדהאן הי"ו, והביא לנו נדבת לב כבודו הטהור, חמשה צורוס, ומאת מרים כלתו, אשת חיל, שנו צורוס, גם מטפחת של משי לאשת אבא מארי זיע"א.

גם ארגז גדול שלבדיל, מלא יין טוב, חלקנוהו במדה לשניים, עם החכם הנזכר. והננו מברכים את מעלתו, וכל בני ביתו, באורך ימים ושנות חיים, ועושר וכבוד תמיד, בזכותיה דאבא מארי זצ"ל, ואת חג המצות\ תחוגו בשמחות ודיצות, אמן

צעיר אנוכי ונבזה, היו"ם הזה, ס"ט.

סימן לא

חול המועד פסח, שנת תרס"ח לפ"ק.

למעלת השר והטפסר, בנש"ק רצ"ו, כבוד הרב וקותיאל בן וואעיש ישצ"ו. החונה בעיר ואם בישראל נא אמו"ן יע"א.

שלום וברכה רבה למעלת כבודו, ולנו"ב הגברת, ולבניו היקרים העי"א.

בשמחה רבה באתי להודיע לכבודו, כי בעצם היום הזה, קבלתי נדבת ידו הגדולה, חמשה ליבראת אנגליז, על יד האיש הנכבד בעמיו, כבוד הרב ישועה אזוגי הי"ו, מעומקא דלבא הננו מחזיקים טובה רבה למעלתו, ומברכים אותו, באורך ימים ושנות חיים, ועושר וכבוד, וכל טוב סלב

הצעיר, אני היו"ם ס"ט

זה האיש, הוא מעיר ואם בישראל מכנאס יע"א, והיה תלמידו של אבא מארי ז"ל. וכבן עשרים, נסע לנא אמון מפני דוחק הפרנסה, ושם עסק במסחר עם אנשים טובים, אשר החזיקו בידו, וה' התליח דרכו, והשיג עושר רב מאוד, והיה שולח לאבא מארי זיע"א, תשורה ומנחה, מדי שנה בשנה, וגם אחר שנתבש"ם אבא מארי ז"ל, היה שולח לנו בכל שנה נדבה הגונה, רבות בשנים. זכרה לו אלהי לטובה

סימן לג

סדר תזריע, תרס"ח לפ"ק.

ידידי החכם החשוב וכו', כהה"ר יעיס מלכא הי"ו

קבלתי האגרת עם תשלום הכסף לצורף, ויגיעוך התפוחים עם מוביל כתבא דנא, וספר תיקון סופרים, אינן מצויים למכירה.

עוד בקשתני ידידי, לעשות לך מליצה קצרה לנפטר שמו משה, לפקידת שנתו, כי קרוב אליך, ובקשוך לדרוש עליו, ואף שאין לי פנאי, למען אהבתיה דמר, ולמען הנפטר אשר הודעת את רוב שבחו, הנה יצרתיה אף עשיתיה בס"ד, והרי היא לפניך ע"ס א"ב, עם נטילת רשות וכו'.

אלהים דבר ויקרא, בראשון ויהי אורה, בשני הביע, ויהי רקיע, בשלישי יקוו המים יחד, אל מקום אחד, ותראה היבשה, והוציא האבן הראשה, אבן השתיה, שממנה הושתת נשיה, והוציא דשאים ועשבים, ועץ פרי מהארזים עד האזובים, ברביעי תלה המאורות גדולים וקטנים, לאותות ולמועדים ולימים ושנים, בחמישי ברא דגים ותנינים, ועופות מינים ממינים שונים, בששי ברא חיה ובהמה, וכל רמש האדמה, ועוד יצר בחכמה, עפר מן האדמה, אבינו הראשון אדם, עצמות וגידים ובשר ודם, ויפח באפיו נשמה, מעיני כל עין נעלמה, ויעש לו כנגדו, עזר לסעדו, מאחת מצלעותיו, עצם מעצמותיו, ככתוב בתורת משה.

בתוך גן עדנו, נטעו כל עץ פרי למינו, דבר לא נגרע, ועץ החיים והדעת טוב ורע, הכל בידם מסר, ועץ הדעת עליהם אסר, ויום אכלם מתנובתו, שניהם ימותו, זממו הפיק הנחש, ויסובבם בכחש, חזק לבם ויאכלו, ואת דבר ה' חללו, טפש כחלב לבם, ונגזר המות עליהם ועל אבם, ימי האדם נקצבו, וקברות להם חצבו, על יושבי תבל עד סוף כל הדורות, יובלו לקברות, לשון אפעה העולם עות, מי גבר יחיה ולא יראה מות, גם האיש משה.

משכיל היה דורש את אלהים, ולמצותיו כל יוצוריו כמהים, נקי כפים ובר, ועל מדותיו עבר, סמך עניים בצדקותיו, ופייסם במתק שפתיו, ענוק העניק במדה יצירה, לכל תופשי התורה, פתוח לרווחה היה ביתו, לא טכל לבדו את פתו, צדיק באמונתו היה, מכל שמץ גזל ידו נקיה, קבע עתים לתורה, כחשכה כאורה, רבת שבעה לה נפשו, יסורים של אהבה בראשו, שם יקצור אשר זרע, ושכר מושלם לו האל יפרע, תמיד יהיה לבניו מחסה, כל טוב המעשה, אשר עשה משה.

ואתם הרי ישראל מכל רע ישמרכם האל, בפיק ברכים, וחלחלה במתנים, הנני מבקש רשות ממעלתכם, לפתוח פה לפני כבודכם, במלי דאורייתה, דתנו רבנן באגדתה, למנוחת נפש האיש משה, אשר היה מעשה ועושה, חסרים רבים, עם הרחוקים והקרובים.

ובפרט מן הפרט עמי, כאשר יוודע כל שער עמי, כי גמלני מאז טובות, מאליפות מרובבות, ועתה העריב שמשו, ויצאה בטהרה נפשו, וסר מעלן צלן, יבש המעין ונקצץ האילן, ובכן עלי חוב גדול רמי, לספ"ר קומ"י, מרן ורבנן, ממה שאותי חנן, האל בתורתו, לעלוי נפשו ורוחו ונשמתו, היום הזה יום פקידת שנתו, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי, לפניך אלהי אבי, צורי וגואלי, אתה תומיך גורלי, הונושא בא וכו', איתא במדרש וכו'…..

יהא רעוא מלפני האל אשר אין בלתו, שיהיה עסקנו עתה בתורתו, תועלת לרוחו ונשמתו, ויסך עליו באברתו, וישים כבוד מנוחתו, תחת כסא תפארתו, עם נפשות חסידיו, שומרי משמרתו, היום הזה שהוא פקידת שנתו, ויתמו ימי בכי אבל משה, ולא נוסיף עוד לדאבה, גם עד זקנה ושיבה, וציר מות יהיה נרצח, ובלע המות לנצח, אמן.

זהו מה שהשיגה ידי יד כהה, וכבודו חכם למבין מדעתו, יוסיף כהנה וכהנה, ושלום

הצעיר, אני היו"ם ס"ט

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

אוגוסט 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר