ארכיון יומי: 31 באוגוסט 2013


השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי-חאתית לטטיר קראתי לציפור

La-taarija-et-la-darbuqqaהשירה היהודית העממית – יעקב לסרי

מבוא

תוכן העניינים מחולק הוא לחמישה חלקים שכלאחד דן בנושא אחר, והם, החלק הראשון דן בשירי יולדת, תינוק ומיילדת, שירי חתונה וטכסים. החלק השני דן בשירי אהבה וקילוסין, תשוקה ושבחים ליופי, שירי עונג והתמוגגות.החלק השלישי בשירי יגון וצער, שירי בדידות והשתפכות הנפש, שירי התנצחות וגידופים. החלק הרביעי בקינות על חורבן ירושלים ובית המקדש. החלק החמישי בשירי שבח והודיה, שירי מוסר, תפילה, אמונה וגאולה.

מידי פעם נשלב בכפוף לנושא הנדון או למאורע כלשהו, אם אישי או כללי, לאו דווקא לפי הסדר המופיע בספר. זהו מסמך נדיר, ממליץ לנסות לרכוש את הספר, רק בחנויות לספרים משומשים, או לצלמו באחת מאוניברסיטאות השונות, לבטח בבר אילן יש עותק שלספר זה. 

חאתית לטטיר

קראתי לציפור

 

חאתית לטטיר חאתית

קראתי לציפור , קראתי

 

חאתיתלו אולא בגנאני

קראתי לאיו ולא אהבני

 

לאללאתי ייא טיר לכלא

גברתי עוף היער הנני

 

מנור למחבבבא בעדא נסיתיני

למרות ההתרגלות כבר שכחתני

 

וואנא כללי ראה גרדי פיכ

וכולי, רק בך כל רצוני

 

ייא לאללה מולאנא יהדיכ

ואלוהי, ישכנע אותך ריבוני

 

וושכון דאייז עלא צטאחנא

ומי ההוא החולף על גגותינו

 

ווכלכל ברזךיה זנאן דוואלינא

ומטלטל ברגליו כרמי גפנינו

 

בלחק אילא הווא וולדנא

ואולם אם אמנם הוא ילדנו

 

מרפוד הווא עלא חוואזב עינינא

נשא הוא על גבות עינינו

התנועה השבתאית במרוקו-א. מויאל

התנועה השבתאית במרוקו – אליהו מויאל.

קורות התנועה השבתאית

פתיחה : הרקע ההיסטורי לתנועת השבתאות

עולים מקובלים ממרוקו

אכן, בצפת התרכזה חבורה של חכמים מקובלים ובעלי רזין שבאו מכל ערי מרוקו ו״מחבל דרעה מנגב מרוקו שבה מצאה אז חכמת הקבלה קן לה ורבים התפארו כי עלה להם אליהו וכי ידעו לספר עתידות״.בין המקובלים שישבו בצפת ותלמידי חכמים שעלו ממרוקו אנו מוצאים את החכמים הבאים:

ר׳ יששכר בן סוסאן עלה מפאס לירושלים בשנת ר״ץ (1530),שנה שהיתה אמורה להיות

שבתאי צבי

שבתאי צבי

שנת הגאולה, ואחר־כך לצפת. כתב ספר על ״עבור שנים״, בשם ״תיקון יששכר״. בצפת נספח לקהילה המערבית ונמנה עם נכבדיה. ר׳ יששכר בן־םוסאן הוא נצר למשפחה ״מקומית״ ותיקה. אחד מראשוניה היה מורהו של הרמב״ם עת שהה במרוקו. ״ובעת ההיא שמע רבי מימון (אביו של הרמב״ם) על חכמת הרב הגאון ר׳ יהודה הכהן שהיה בפאס במערב … קוראין להם בני אבן־סוסאן הדיין ומבני בניו של מר יהודה הגאון הקדוש היה ר׳ יוסף הכהן הדיין… וכששמע ר׳ מימון הדיין על חכמת הגאון הקדוש הלך אליו ממדינת קרטבה (קורדובה) לפאס ושני בניו עמו: ר׳ משה ז״ל(הרמב״ם) ור׳ דוד אחיו ולמד רבינו משה (הרמב״ם) לפני הגאון וקיבל ממנו תורה ולא האריכו ימים כי נהרג הגאון על קדוש השם ויחודו, מפני שביקשו ממנו האכזרים לצאת מן הדת, כי קנאו בו.

ריששכר בן מרדכי אבן סוסאן היה מחכמי ארץ ישראל במאה ה-16 ומנהיג קהילת המערבים בצפת.

ר' יששכר אבן סוסאן נולד בפאס שבמרוקו ברבע הראשון של המאה הט"ז. בצעירותו עלה לצפת ולאחר מכן עלה לירושלים בה היה מתלמידיו של ר' לוי בן חביב. בשנת 1538 שב לצפת בה ישב כמה עשרות שנים ועמד בראש הנהגת קהילת המערבים בה, וכן שימש כנראה גם כראש ישיבת הקהל הנ"ל.

בשנת 1564 יצא חיבורו "תיקון יששכר" העוסק בענייני הלוח העברי ובמנהגי הקהילות השונות בצפת.

בשנים 15711574 עסק בתרגום המקרא לערבית מאחר שע"פ הבנתו התרגום הנוכחי שחובר לפני מאות שנים על ידי ר' סעדיה גאון לא התאים עוד לבני זמנו. התרגום מכונה "שרח אל סוסאני".

ר׳ מסעוד מצליח בן־גואשש היה מקובל ועסק בתורת הנסתר. נודע כמנחש ומגיד עתידות. בשנת ש״ט (1549), בימי שלטון שושלת המירינים ניבא על אחד השריפים ממדבר סהרה בשם מחמד, כי הוא עתיד לגבור על אויביו ולרשת את ערי מרוקו. משנתקימה הנבואה והוא כבש את פאם ״מצא בה יהודים רבים ממשפחות המיוחסות יוצאי ספרד ויחמול עליהם ויט אליהם חסד״. ר׳ מסעוד עלה לאחר־מכן לארץ־ישראל, התישב בצפת והצטרף לחבורת המקובלים ממרוקו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2013
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר