המקובלים במרוקו

 

ארזי הלבנון 1199

יצחק כהן בן אברהם.

 נפטר לפני שע"ט מחבר " גנת ביתן " מבוא לתורת מקובלהספירות. כן כתב פירוש לעשר הספירות, היה תלמידו של רבי משה אלבאז.

יצחק סוויסא.

1800 בערך, מקובל מתאמראת אשר בסוס, עלה לארץ ישראל, בהשתדלותו נדפס " מערות שדה המכפלה " של רבי משה אבן צור.

מכפר תמאמנארת בחבל סוס במאה השישית לאלף השישי – 1800 בערך. רב ומקובל שעלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה הדפיס את סדר " מערת שדה המכפלה " לרבי משה אבן צור. חיב רספר " ויזרע יצחק ", חידושים ורמזים ומאמרים.

רבי יצחק צבע,השני

 בן יהודה, מצאצאי רבי אברהם סבע, לפי עדות עצמו. בן נאיים מונה רשימת חיבורים ארוכה. ספרו " שערי בינה " הוא פירושים לקבלת האר"י. יסודתו בהררי קדש רבנן קדישי לעיונין תקיפי ארעא וגאוני רבני המערב קמאי ובתראי ובר אבהן החכם השלם…הרב העצום כבוד הרב יצחק צבע נר"ו.

הספר,שנדפס אלוניקי, בשנת תקע"א. קיבל את הסכמות רבני תוניס, אבי יצחק טייב ורבי יהודה נגאר. הספר מכיל הגהותיהם של רבי יעקב פינטו, רבי יעקב בן מארגי, ורבי אברהם פינטו. וכן : לקוטי הרב הגדול כבוד הרב משה זכות זלה"ה על סדר אלפא ביתא, ונקרא בשם ספר אם לבינה.

ברם, חלקו הראשון של " שערי בינה " נקרא בשם " מקום בינה ", ומכיל הגהות ע"ח, אוצ"ח, מבו"ש. הספר נדיר מאוד.

ארזי הלבנון 1325

יצחק קורייאט.

 הראשון " רב במראכש סביב לשנות ש"מ, חיבר כנראה ספרים אחדים והוא היה גם מקובל ". כך מוכח משאלות ותשובות " זכות אבות ", העתקתי מכתב יד ישן נושם מהרב המפורסם האלוהי איש אלקים קדוש הוא מר וקינינו אבי היחס כבוד הרב יצחק קורייאט ז"ל.

ארזי הלבנון 1328

יצחק קורייאט.

 השני, בן יהודה הראשון. נפטר י"ז בכסלו תקס"ה. ארחי תק"ן התיישב בירושלים, והוכרח לנדוד משם.בהסכמות לחיבורו התלמודי " מעשה רק"ם " הוא מכונה אספקלריא המאירה הרב הכולל חין ערכו מי ימלל במקובל האלוהי כבוד הרב יצחק קורייאט ז"ל.

ארזי הלבנון 1328

ישועה שמעון חיים עובדיה.

מכונה : " ישמח ". בהקדמה לספר " אבני שיש " של רבי שלמה אביטבול, שנכתבה בצפרו בשנת תר"ץ, הוא מתואר כסוה"ר. בקונטרסו " חסד ואמת " ענייני חברה קדישא, של חברת אליהו בצפרו, ג'רבה, יש כמה טעמים קבליים.

ישעיהו בקיש.

 המחצית השנייה של המאה ה-16. רב ומורה צדק ומקובל גדול. תלמידו של רבי יהודה עוזיאל, רבו של יוסף בן שמואל, מי שהביא לראשונה את " ספר הישר " לדפוס בונציה.

יוער, כי בן נאיים כותב במקום אחד " הוא היה מקובל גדול ונמצא ממנו כתב ידי בעניין זה " ואילו במקום אחר , " כבוד מלכים " הוא כותב : " גם חיבר איזה עניינים בקבלה ולא נשאר זכר למו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

דצמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר