רבי ש.משאש ז"ל-אורה של ירושלים

אורה של ירושלים

פרקים מסכת חייו המופלאים של שר התורה והיראה

מרן הרב שלום משאש זצוק"ל

רבה הראשי וראב"ד ירושלים עיה"ק ת"ו

פרק חמישי: דיינות ומלכות

דינא דמלכותא דינא מינוי הדיינים והרבנים במרוקו מאז ומתמיד, היה על פי גדולי הרבנים שבכל עיר ועיר. אחר שידעו באחד מן הלומדים שראוי הוא לכך ושיוכל  לעמוד על משמרתו ברווח, אזי היו מסמיכים ומכתירים אותו בכתר הרבנות והדיינות גם יחד. כשהמימון ש הדיינים והרבנים היה בא מקופת הקהילה. והממשלה לא רק שלא היו מתערבים בעניני היהודים, אלא אדרבה היו מחזקים את עמדת הרבנים ותקנותיהם, כך שמשפטי התורה במלואם נתקיימו                                                                  

בשנת 1912 (למנינם) אחרי שהצרפתים כבשו כמה מארצות הנמצאים בצפון אפריקה, ונתנו להם חסות: החל מביטחון, חינוך, בנקאות, בתי משפט, בתי חולים, הגיעו גם למרוקו. לאחר משא ומתן והתגרות במשך כמה חודשים, ואחר שהגלו הצרפתים את מלך מרוקו לתקופה ארוכה, הסכימו עם המלך שהם יפרנסוהו בכבוד והוא ימשיך להיות המלך, אלא שכל מה שמתרחש במדינה יהיה בהחלטתם. וכך נהיה.

הקהילות היהודיות שחששו מהשלטון החדש, שח״ו יפגע בבתי הדין היהודים, טבסו עצה ושלחו משלחת של תלמידי חכמים, לבקש שממשלת צרפת תיתן סמכות גם לבתי הדין היהודים שעל פיהם ישק כל דבר שנוגע ליהודים לגזור גזירות לתקן תקנות ולהעניש בעת הצורך. ואכן ממשלת צרפת בשיתוף הרבנים יסדו בתי דינים של הרכב שלשה בערים הגדולות, ובערים הקטנות הושיבו דיין יחיד שיהיה בא כח הב״ד. (במשך הזמן נתרבו הבתי דין) כמו כן בקשו הרבנים שימונה רב ראשי שאליו יביאו את כל הדבר הקשה, ושהוא גם ייצג את היהודים בפני הממשלה הצרפתית. וששכר הרבנים והדיינים יהיה מקופת הממשלה, ובכך ג״כ לא יהיו הדיינים תלויים בחסדי הקהל, ותמורת זו הגיעו לסכמה שעל היהודים לשתף איתם פעולה במיסים וכדו׳.

הנאון הגדול רבי רפאל אנקווה

 חכמי מרוקו נתנו עיניהם ברבי רפאל אנקווה שהוא המתאים ביותר לכהונת הרב הראשי למרוקו. רבי רפאל היה גאון גדול ומתמיד עצום בתורה, ואב״ד :עיר סלא, ששמו הטוב הלך לפניו בכל ערי מרוקו, ושכבר אז היה נחשב לקדוש אצל היהודים. הרב בענוותנותו נתקשה מאוד מלקבל על עצמו תפקיד רם זה, באומרו הרי ישנם אב״ד רבים ומדוע בחרו רק בי, אמנם המושלים הצרפתים ששמעו על רבי רפאל, הודיעו חד משמעית, שאם רבי רפאל לא יסכים, לא יסכימו לתת חסות לרב אחר. אחרי ימים של מחשבה ופגישות שנפגש רבי רפאל עם רבני מרוקו, וראה שאכן מסכימים הם בכל לב שהוא יהיה הרב, הודיע רבי רפאל שמוכן הוא להתמנות לרב הראשי, ואכן זכה רבי רפאל ושימש בתפקיד זה עד ליום פטירתו. במשך חייו וגם לאחרי פטירתו כינוהו ״הנר המערבי וראש רבני המערב״

איש על העדה

תורה, גדולה ועושר, התאחדו ברבן של בני המערב, רבי רפאל אנקאווה המכונה בפי כל (כבר בחייו). רפאל המלאך. זכתה מרוקו שעמד בראשה איש זך המידות, כביר המעשים אביר המצוות, גאון עצום בתורה, עמקן בהלכה, צנוע, עניו, ומוסר נפשו על קוצו של יוד, ושכל הליכותיו היו ללא דופי, כמלאך מושלם. רבי רפאל נולד לאביו הגאון רבי מרדכי בעיר סאלי שבמרוקו בשנת התר״ז (1847), משפחתו מיוחסת ומפורסמת למעלה בקודש עד רבני קסטיליא וספרד מלפני כ ־ 900 שנה, שהעמידה בעלי מופתים ויושבים על מדין, אנשי ציבור משרתי קודש, מנהיגים ורועים רוחניים סגנים ואלופים בבתי המלוכה. כמה מזקני אבות המשפחה נהרגו על קידוש ה׳ על ידי שונאי ישראל, ושם המשפחה נתקדש לדורות.

רבי אפרים אלאנקאווה הקדוש והמלומד בניסים מזקני המשפחה שניצול מאימת האינקויזיציה בשנת הקנ״א (1391) יחד עם חבירו הגאון והפוסק רבי יצחק בר ששת ־ הריב״ש, אחרי נדודים ותלאות הגיעו למדינת אלג׳יר, שם הקימו וחידשו את מבצרי התורה.

ראשונים שמסרו נפשם על קדוש ה׳ נעשה להם ניסים פעם הוצרך רבי אפרים להגיע לעיר תלמסאן עם שיירה גדולה. בהגיע יום שישי השיירה המשיכה נסיעתה במדבר ולא הסכימה לשבות, פרש רבי אפרים מהשיירה, וקבע מושבו בלב המדבר כדי לא לחלל שבת, והשיירה המשיכה ללא מעצור. עם כניסת השבת הבחין רבי אפרים באריה ענק המתקרב מולו, ומנענע בראשו ובזנבו לאות כניעה ורובץ לרגליו. רבי אפרים הבין שהקדוש ברוך הוא שלח לו את האריה לשומרו מחיות טורפות ומשודדי המדבר, באותה שבת חש רבי אפרים התרוממות וקדושה עלאית שמעולם לא זכה לדרגה כזו. בצאת השבת שמע רחש לחש, ומתוך החושך, הבחין בנחש נוראי הזוחל לקראתו יעלה על גבו של האריה, נצמד לצוארו של האריה כעין מושכות, האריה יתקרב לרגלי רבי אפרים כרומז לו לרכוב עליו. עלה רבי אפרים עם תיקו על

גבי האריה, וברגע זינק האריה כאשר הנחש שבצוארו משמש רסן בידיו של רבי אפרים, ועוד לפני חצות לילה השיג האריה את השיירה שכבר נכנסה לעיר תלמסאן, השיירה נדהמה והופתעה מן המראה הנוראי שרבי אפרים רוכב על אריה ענק ובידו נחש מטיל אימה. ראש השיירה השתטח לרגלי רבי אפרים בבקשת סליחה ומחילה, על שזלזל בבקשתו מלהתעכב בנסיעה בשבת, רבי אפרים מחל לו ־ בתנאי שלא יטול שום שכר מנוסעיו היהודים, מפאת שהכריחם לחלל את השבת. ראש השיירה נענה לגזירת הרב בשמחה, האריה נהם נהימה נוראה :פרידה מרבי אפרים, ויחד עם הנחש הפכו פניהם למדבר ונעלמו. סמו של רבי אפרים התפרסם חיש מהר במדינה. נס זה הינו אחד מרבים ־:ונעשה לרבי אפרים שהוא מזקני המשפחה האצילה והרוממה.

רבי רפאל נשא לאשה את בת הגאון המיוחס רבי יששכר אצראף אב בית הדין :סאלי, שעלה ארצה וכיהן כרב העדה המערבית בשנת התר״מ (1880). תקופה נדולה היה סמוך רבי רפאל על שולחן חותנו רבי יששכר תוך שהוא מנצל את זמנו לעמלה של תורה ולהתעלות בקדושה ויראת שמים, בהיותו בן 22 מינהו זותנו לדון ולהורות כחבר בית הדין יחד עם הגאונים ר׳ יצחק אמזלג ודודו רבי .מסעוד אנקאווה. וכבר באותם הימים שימש רבי רפאל רב ומורה צדק. ־בי רפאל ייסד ישיבה חשובה בעיר סאלי המפורסמת בגאוניה, אליה נהרו תלמידים רבים שספגו ממנו תורה יראה מידות טובות וחכמה בכל ענפי היהדות. מהמפורסמים שבהם: הם רבי אברהם רווח מחבר הספרים ״ויען אברהם״ "לאברהם למקנה״, ששימש מורה צדק בעיר סטאט, ומשנהו רבי אפרים אנקאווה ראש אב בית הדין בערים אושדה ומרקאש. רבי רפאל שנא בכל מאודו לקבל מתנות וטובות מאחרים, ולא נהנה משום אדם אלא מיגיעת כפו, ונתעשר מברכת ה׳, עסק זמן מועט במסחר ביושר וכנות וזכה לשפע הצלחה, גם את ספריו הנפלאים חילקם חינם אין כסף לשוחרי התורה. לא החניף לשום אדם ובענייני התורה ושמירת המצוות עמד כצור איתן לשמירתם, לחם מלחמה של תורה ללא פחד ואימה, היה תקיף בענייני צניעות, ודרש על כך ברבים להמשיך בלבוש הצנוע ולא לשנות מהאופנה החדשה, שהחלה אז לקצץ בשמלות ובחולצות.

עת לעשות לה׳

כאשר מונה לרב ראשי וראש אב בית הדין העליון של העיר רבאט ופרבריה, בשנת התרע״ח (1918) היה זה בהיותו בן 71 שנותיו משרה רמה זו אושרה על ידי הנציב העליון של ממשלת צרפת ששלטה על כל מרחבי האזור. בשנת התר״ץ (1930) בהיותו בן 83 שנותיו עוטר בלגיון הכבוד של ממשלת צרפת והוכר על ידי אומות העולם כחכם היהודי של כל יהודי מרוקו עריה ופרבריה הרבים. מענוותנותו הגדולה סירב לשאת בתפקידים אלו, אולם לנוכח ההתדרדרות הדור והפרצות הרבות שהיו בימים ההם, הוכרח על ידי הרבנים ליטול תפקידים אלו למען הכלל.