הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו

תורת אמך ◆ פרשת בהר◆ לאור חכמי מרוקו ◆ מס'52◆

המלקט: הרב אברהם אסולין

וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר  (כה, א).

כתב הרב יוסף בן הרוש זצ"ל, בספרו אהל יוסף, יש להקשות, הרי כל התורה כולה בהר סיני ניתנה כמו שאמר רש"י ז"ל, אם כן בהר סיני למה לי?  ואכן יש לתרץ, ידוע שמדת הענוה, אין לך שום מדה טובה ממנה. שהרי אברהם אבינו ע"ה נשתבח בה וכן משה רבנו ע"ה וכן דוד המלך ע"ה, כולם נשתבחו במדת הענוה, וכמו שכתוב (במדבר יב, ג), והאיש משה ענו מא"ד, ראשי תיבות מ'שה א'ברהם ד'וד, ובמדת הענווה שהיתה משה, זכה וקיבל תורה מפיו יתברך וזכה לכל הכבוד הראוי לו. וגם הר סיני היה שפל ועניו מכל ההרים שכנגדו, ולכן ניתנה עליו התורה, שנאמר למה תרצדון הרים גבנונים (תהלים סח, יז), בעלי מומין כמו גבן, נמצא מי שהוא בעל גאוה נקרא בעל מום, וזה כונת הכתוב וידבר ה' אל משה', בשביל שהוא עניו, וגם באומרו 'בהר סיני', שהיה שפל ועניו, 'לאמר', לאחרים שיתרחקו מן הגאוה ויברחו בענוה.

דבר אל בני ישראל ואמרתה אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה' (כה, ב).

כתב הרב דוד קדוש זצ"ל בספרו לב דוד, כתב בספר החינוך (מצות פד), מה שביאר בטעם מצוה זו, ועוד יש לומר, דהנה כל אומן מתעסק בעבודה שנותנת לו רווחים, ואם כן מה רווח לבורא בשביתת הקרקע? אלא כל שש שנים האדם טרוד בעבודת הקרקע עם כל המלאכות הקשורות בזה, ואילו התורה מונחת בקרן זוית. אבל רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך ציוה שביתת קרקע בשביעית, למען ילמדו התורה. הא כיצד ? איתא בגמרא (ברכות לה(, רבא אמר לתלמידים שלא יבואו ללמוד בחודש ניסן ולא בחודש תשרי, כדי שלא יהיו טרודים במזונות כל השנה. נמצא כל שנה בטלו חודשיים, לפי זה במשך שש שנים בטלו שנה שלימה. לכן בשביעית ישלימו מה שהחסירו במשך שש שנים.

ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני ה' אלהיכם (כה, יז).

כתב הרב משה טולידאנו זצ"ל בספרו אהל משה, רש"י ז"ל פירש, כאן הזהיר על אונאת דברים, שלא יקניט את חברו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו, לפי דרכו והנאתו של יועץ. וקשה והרי כבר ציוה על זה בפרשת משפטים (שמות כב, כ), שכתוב 'וגר לא תונה', ופרש"י שבאונת דברים הפסוק מדבר. ואין לתרץ, ששם מדבר בגוי וכאן מדבר בישראל, שהרי פירש"י שם כל לשון גר, אדם שלא נולד באותה מדינה אלא בא ממדינה אחרת לגור שם, מכאן כי בישראל מדובר גם שם. ויש לומר, כי מדבר בישראל שבא מארץ אחרת, וציותה אותו התורה שלא יונה אותו לומר שהוא גר, וכאן מדובר בישראל הדר עימו במדינה שלא יקניט אותו.

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע (כה, כ).

כתב הגאון רבי יהודה אלבאז זצ"ל בספרו שבות יהודה, נראה לפרש, אף שיש מה לאכול, מכל מקום 'מה נאכל',  אכילתנו אינה אכילה ממש כשנביט על הימים הבאים. לכן אמר (כה, כא), 'וציותי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש שנים', שתהיו בטוחים בשביעית אף בתבואה השמינית, ואכלתם לחמכם לשובע בביטול מחשבות.

הכנה לשנת השמיטה   –  שאל את הרב

 זה הזמן לכל שינוי המתבקש כמו לנטוע עץ או כל דבר בגינה, ולא לחכות לקראת סוף שנה שאז הגננים ידיהם מלאות בעבודה,
כמו כן כל גיזום העצים צריך לבצע לקראת השנה החדשה, כמו כן מומלץ להניח דישון טוב שנותן את הוויטמינים הצריכים לאדמה, כמו גם איטי תמס, המתפרקים לאט בשמיטה.
בשנת השמיטה מלאכות המותרות
הם השקיה הצריכה לקיום העת ולא מעבר לך, ובעת שנשקפת כל סכנה לעץ איזה מלאכות יהיו מותרות אז צריך לפנות לרבנים שעוסקים במצות התלויות בארץ.
בברכת חזק וברוך

תשלום ועד בית בשנת השמיטה עבור גם הגינה

תומר לועד ביעת שאתה משלם לנקיון ותחזוקת הבנין והשקיה המותרת בגינה,
וכדאי לדבר בנועם עם הועד על מעלת מצות השמיטה שמביאה ברכה מרובה לבית, ואדרה אם יש לו תוכנית לעשות כל שינוי או חידוש בגינה יקימה כעת לקראת שנת השמיטה
בברכת
חזק וברוך

בברכת

שבת שלום הרב אברהם אסולין לתגובות: a0527145147@gmail.com