ארכיון יומי: 1 בפברואר 2015


PROFIL INTELLECTUEL DU LETTRÉ JUIF ET DE SON CONGÉNÈRE MUSULMAN, AU MAGHREB (du 16e au 20e siècle)

 

 

PROFIL INTELLECTUEL DU LETTRÉ JUIF ET DE SON CONGÉNÈRE MUSULMAN, AU MAGHREB (du 16e au 20e siècle)

Le MarocHAÏ M ZAFRANI

Le célèbre talmudiste et auteur décisionnaire, Rabbi Isaac Alfassi, né à Qala'at Beni Hammad (1013—1103), n'émigra en Espagne que lorsqu'il était déjà vieux, après avoir longtemps enseigné au Maroc et y avoir rédigé son oeuvre monumentale, le Talmud Qatan et la majeure partie de ses responsa. Maïmonide lui-même séjourna à Fès, vers 1160.

Dans la deuxième moitié du 14è siècle vivait, dans la capitale idrisside, Nissim Ibn Malka, auteur présumé d'un ouvrage de kabbale disparu; mais les oeuvres de son fils ont été retrouvées et étudiées par G. Vajda. Bien d'autres savants maghrébins ont illustré cet Age d'Or judéo- arabe de l'Occident musulman et contribué à l'éclat de sa culture.

Leurs épreuves allant croissant sur le sol d'Espagne, les Juifs de ce pays commencèrent leur mouvement de reflux, bien avant les événe­ments tragiques de 1391, vers les terres maghrébins, désormais plus hospitalières, que leurs ancêtres avaient quittées, quelques siècles aupa­ravant, sur les pas des conquérants musulmans de la Péninsule Ibérique, le Berbère Tarik et l'Arabe Moussa ben Nosaîr.

 La ruine du judaïsme espagnol fut consommée et l'irréparable accompli à la suite des décrets d'expulsion de 1492 et 1497. Les émigrés espagnols et portugais arri­vaient par vagues successives et s'établissaient provisoirement ou défini­tivement au Maghreb, principalement au Maroc, dans les ports méditer­ranéens ou atlantiques et dans les métropoles de l'intérieur du pays, constituant un groupe ethnique, les mégorashim ou "expulsés" castillans, d'abord distinct de celui des toshabim "autochtones", fusionnant ensuite avec lui sur le terrain des activités communautaires dont il prit peu à peu la direction temporelle et spirituelle, son influence devenant très tôt dominante sur le terrain économique et dans le domaine de la science rabbinique. 

 C'est dans les élites intellectuelles des vieilles familles, d'ori­gine andalouse pour la plupart, mais dont quelques unes appartenaient aussi à la souche indigène, que s'est constitué le patrimoine culturel marocain durant les quatre derniers siècles.

La société musulmane maghrébine connaît, dans le même temps, sensiblement et lême destin. "En dépit des cénacles brillants de l'Anda­lousie proche, des noms marocains deviennent notoires, puis célèbres. Il n'existait pas encore d’empire marocain proprement dit; l'Espagne et l'Afrique Mineure, jusqu'à l'Ifriqiyya et la Sicile ne faisaient le plus sou­vent qu'un…

De Grenade à Fès, et de Fès à Tunis, une fiévreuse acti­vité règne parmi les savants. C'est l'apogée de la littérature musulmane et l'Age d'Or de la civilisation maghrébine. Puis c'est le déclin. Avant la fin du 15è siècle, les derniers Maures quittent la péninsule ibérique.

A ce moment, va se former une école vraiment marocaine. Elle a pour elle, tout d'abord, l'appoint considérable d'une grande partie des expul­sés du pays voisin. Si elle reste en relations suivies avec les centres intel­lectuels d'Orient, elle échappe néanmoins à leur tutelle; et, dans le pays, elle va rayonner, non seulement de la capitale savante, Fès, et de son Université, mais aussi, et encore plus, des zawiyya-s disséminées dans le pays  .

C'est dans ces zawijja-s ou ribat-s, couvents-écoles situés auprès du tombeau d'un saint ou d'un chef de confrérie que s'effectue une grande poussée religieuse, née de la haine de la chrétienté conqué­rante. Ils deviennent des foyers d'exaltation mystique autant que de science et finissent par concurrencer l'enseignement officiel de la mosquée cathédrale d'Al-Qarawiyyin.

Curieusement, c'est à la même époque et dans les lieux d'établissement juifs voisins qu'on assiste à une effervescence mystique croissante, née elle aussi de l'exil espagnol, et que se développe une littérature kabbalistique féconde.

תאג'ר אל סולטאן- מיכאל אביטבול

 

מכתב מספר 14תאגר אל סולטאן

אלטייב אל-ימאני מודיע ליעקב ואברהם קורקוס שהמליץ עליהם בפני מושל העיר מוגאדור, אלחאג' עבד אל-קאדק אל-עטאר

4.11.1859

الحمد للاه وحده

השבח לאל לבדו

ولا حول ولا قوة الا بالله العلي العظيم

אין חיל ואין כוח אלא באלוהים העליון, העצום

1 – صاحبنا التاجر يعقوب قرقوز المراكشي اما بعد وصلنا كتابك واستفدنا منه

אל חברנו הסוחר יעקב קורקוס המראכשי, לעצם הענין : הגיענו מכתבך ממנו למדנו.

2 – انكم بجير ونحن كذلك الحمد لله وله المنة نسأل الله ان يديم علينا نعمته

כי אתם בטוב. גם אנו מרגישים טוב, השבח והחסד לאל.נתפלל לאל שיעניק לנו תמיד חסד

3 – وعافيته امين. هذا وقد كتبنا للقايد السيد الحاج العربي العطار واوصيناه

ובריאות. אמן. כמו כן, כבר כתבנו לקאיד אל סייד אלחאג' אל ערבי אל-עטאר והמלצנו בפניו

הערת המחבר : אל ערבי אלעטאר – משפחה של סוחרים מקומיים, התמנה למושל העיר בינואר 1857 במקום הקאיד מחמד ברישיה 1856-1891

4 – بالاعتناء بكم  وملاحظتكم وها كتابه يصلك فادفعه له والتمام 11 من

להתעניין בכם ולדאוג לכם. מצורף בזה המכתב המיוועד אליו. הנך מתבקש למסור לו אותו סוף 11.

5 – ربيع الثاني عام 1276

وكيف اخواك ابراهيم

الطيب بن اليماني امنه الله

לרביע אלת'אני, שנת 1276

( חתום ) אלטייב בן אל-ימאני, יהי האל מבטחו….ומה שלום אחיך אברהם…

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

רבי יעקב קאפילוטו

כוללות הספרדים ירושליםשדרים

ב״ה

האנשים האלה שלמים. מבחר עצמים. הנה הנם אחינו אנשי נאולתינו. מע' הגבירים. החכמים הרמים. רודפי צדק הזלים זהב מכיסם להחיות רוח שפלים. ישרים ותמימים, העומדים על הפקודים פקידי ומשגיחי בו: עיקרית לגזברי ואמרכלי הקופה אשר אור להם, בעי״ת ציפרו די פאס יע״א אתה ה׳ תשמרם, וכצנה רצון תעטרם. יאירו ויזהירו כאור שבעת הימים, כיר״א.

אר'ש קדים. היא אמרת בשלמיא, שלמים מרובים שיבחי שלמים: וציליא גם היא לפני אלדינו זה השוכן בציון והבוחר בירושלם. ושכינת עוזו. הנה זה עומד אחר כתלנו כתל המערבי. למען יאריכו ימים ושנות חיים. ברוב הונים ותפארת בנים. והמה חכמים מחוכמים כי״ר. יבא הכתוב להודות להלל. ותשואות חן חן על כל תקף וחסדים, והאמת אשר עושים תמיד כל הימים. עם מע' השלוחים כאשר שמענו ונדעם. מפי מע' השלוחים יצ״ו. דאית נ הו בחזרה. מהתם להכא. כולם פה אחדמשבחים ומפארים. את כבוד תורתם תמיד. ומספרים תהלותם, אשר גמלתם לכבוד ציון עיקרית. ותהי ואת נחמתינו, ברוך ה׳ אשר לא השבית לנו. אחינו אנשי גאולתינו. יה״ר עיניכם תחזינה ירושלים דדהבא. נוה שאנן. והי צבאות יגן עליכם ועל בניכם. ובכן חלותי היא לצוות למעי ידי״ן ואו״ע מיקירי ירושלם. שד״ר לן הרב הכולל בישראל להלל כמוה״ר יעקב קאפילוטו הי״ו. אתם בחכמתכם תעמדו לימינו. להדיר עדר. כי בכגון דא נאה ויאה לו הכבוד וההדר, לפי חקר כבודו, מה טובו ומה יופיו. שלם בכל מדות טובות, אשכול ענוים, כבוד ה׳ מלא וכתר שייט עולה. בטחתי כי יעלה לרצון לפניכם. וישמחו הצדיקים בו ובתורתו. ודא דורונא דשדר לבון קבה״ו. ותכלית המבוקש הוא כי מעי ה ש דייר הנד מסוה הבושה על פניו. ולא ניסה באלה. גם כי נפש היפה היא. ובכן אתם ברוב חכמתכם. תהיו לו לפה ולמליץ. לדבר על לב המתנדבים בעם. ולהורות לו את הדרך אשר ילך בה, ואת המעשה אשר יעשה, לבל יבא חייו לידי מניעת כבוד. לא הוא ולא זולתו חלילה. ולא מוולתו להשד"ר חלילה, ובענין הקופות מלבד כי תכף בבא השד"ר למסור בידו הקופה. זאת ועוד כי מכאן ולהבא, לשים עין השגחתכם עליו תמיד כל הימים. בלי שום התרשלות, ואנן מהכא על משמרתינו נעמודה למען יעמוד זרעכם ושמכם תמיד. אתם ובניכם הון ועושר בביתם. וצדקתם עומדת לעד הלכ״ד נא״ה ודושו״ט ומעתיר בעדם, החו׳ פעה״ק ירושלים ת״ו בחדש סיון מוכתר בכתר תורה משנתינו הדר״ת ליצירה בא סי׳ אייך טו״ב לישרא״ל לפר״ג, והיה זה ברב עז ושלום

אברהם נאגין ס״ט

מאיר בנימין מנחם דאנון ס״ט

יהודה בכה״ר שלמה הכהן ס״ט

יצחק פרחי ס״ט

הצעיר חיים ס״ט

תולעת יעקב פינצי ס״ט

שמואל בכר דידיע מאג׳ר ס״ט

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 138 מנויים נוספים

פברואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

רשימת הנושאים באתר