גדולי ורבני המאה הרביעית. הדר השני להתיישבות המגורשים – נר המערב

פרק עשירי.

גדולי רבני המאה הרביעית, הדור השני להתיישבות המגורשים.

הרבנים בעלי התקנות שבדור הזה רבי יוסף גבאי וכו…עד רבי שאול סירירו, ופעולתם. הנגידים אז בפאס, משה הלוי, יעקב רותי, יצחק גיאקיליא, דוד בן זמירו, אברהם בן וואעיש במארוקה, חביב טולידאנו במכנאס, רבי משה בן רבי מימון אלבאז, רבי משה אסולין, רבי עזרא די פארידוש הסופר, רבי יצחק קורייאט במארוקה.

רבי יהודה הכהם מפאס, רבי דוד הסבעוני הזקן ואחיו רבי ישועה מסאלי, רבי מאיטר צבאע, ר"ה עוזיאל, רבי שלמה בן דנאן, רבי יעקב אבן דנאן מפאס, רבני תיטואן, רבי יוסף סיבאס ובנו רבי חיים ביבאס, רבי רברהם בו זמרה, רבי יעקב הלוי, רבי חנניה ארובאש, רבני מכנאס רבי חיים ורבי יוסף טולידאנו.

רבי יוסף היוצר מתארודאנט, רבנים שהתיישבו בארצות שונות, רבי יששכר בן סוסאן, חכמי רזין מעיר דרעא, רבי אברהם הלוי ברוכים, רבי יוסף טבול ובנו השר יעקב, רבי סולימאן בן אוחנה, רבי אברהם כלון, חכמי המערבים במצרים, רבי שמואל חאגיז בירושלים ורבי יצחק צבאח, רבי יצחק עוזיאל באמ"ר, רבי אברהם בנחמן המכונה אבוזאגלו לבית אזולאי בויניציה, רבי אברהם אזולאי בחברון ולבסוף רבי יצחק גבאי.

כמו בדור הקודם כן גם בדור הזה הדור השני להתיישבות המגורשים בפאס עמדו חכמי המגורשים בראש הקהלות וימשיכו את פעולתם בתיקון ובסוס האמצעים הציבוריים בייחוד בזמן ההוא זמן ההתגברות הצרות ודלדול כח אנשי הקהלה. ואלה הם רבני הדור הזה, שמן הרבע הראשון של המאה הרביעית, עד סופה.

רבי יוסף גבאי. פעולתו בין ש"ך – של"ו 1560 – 1576( כל הגבלת זמני פעולת הרבנים האלה לאמר שנות רבנותם, כתבתי על פי ספר התקנות בצירוף איזה מקורות אחרים – המחבר ) , וכנראה היה בנו של רבי בנימין גבאי הנזכר בדור הקודם, רבי סעדיה בן רבי שמואל אבן דנאן הנזכר בדור הקודם, פעולתו בין ש"י – של"ח, חיבר איזה ביאורים בתנ"ך.

רבי בנימין נהון, פעולתו בין ש"ך – ש"מ, ואולי היה בנו של רבי יצחק נהון הנזכר בדור הקודם. רבי יצחק בן רבי וידאל הצרפתי, פעולתו בין ש"י – ש"ל בערך. רבי יוסף בן עמרם, פעולתו של"ה – ש"ן, רבי שלמה עוזיאל, בין של"ה – ש"ן. רבי יוסף אלמושנינו,בנו של רבי אברהם אלמושנינו הנזכר בדור הקודם, הוא נולד סביב לשנת ש"ץ, ובשנת של"ו נחשב לנגיד וראש הקהל, ויהי לו גםבית הכנסת מיוחדת.

בשת ש"מ נראתה פעולתו בתור אחד מגדולי הרבנים בעלי התקנות, ובשנת ש"ן בהתקנה שעשו רבני העיר ע"ד – על דעת –  מצרנות והוא לא היה אז באותו מעמד לא חפצו שמנת הרבנים שישבו במעמד ההוא להחליט הדבר עד ששלחו ושאלו מה דעתו בהענין ההוא. הוא מת – כנראה – סביב שנת ש"ס, כי עוד שנ"ח נזכר שמו בספר התקנות.

מספריו שחיבר נודע להו אלה, באור על נו"ב ועל אגדות רז"ל, סדר פסח שני, והוא באור יקר על ההגדה ש"פ בספרו זה הוא מזכיר את " מיורו הרב הלוי ז"ל שלא נדע עד כה מי הוא. ספר שרשי המצות, תוכן דעות הראשונים והנחות חדשות ממנו במנין המצות ובו י"ג שרשים בסדר מצוין ונפלא, השנים הראשונים עודם בכתב יד, והספר שרשי המצות נדפס בירושלים.

מתלמידיו של רבי יוסף אלמושנינו היה רבי אהרן אבן חיים שיזכר לפנינו, גם בנו רבי משה אלמושנינו היה גדול בתורה אף כי לא נמנה עם רבני העדה, וגם הוא חיבר ביאור על תנ"ך שהיה נמצא בתכב יד. רבי אברהם הכהן בין השנים שכ"ח – ש"ס, רבי סעדיה בן רבוח שמ"ח – שס"ו והיה לו בית כנסת מיוחדת בפאס.

רבי אברהם בן רמוך ש"ם – ש"ן, רבי יצחק בן שלום שמ"ח – שנ"ג וחיבר ספר בפסקי דינים שהיה נמצא בכתב יד. רבי יעקב חאגי שמ"ח – שפ"ו. רבי יצחק חאגיז בנו של רבי שמואל חאגיז הנזכר בדור הקודם, רבי שלמה חאגיז – כנראה אחיו של רבי יצחק הנזכר, הוא הלך לירושלים ויהי בארץ המזרח זמן מה וישב אחר כך לפאס ושם מת לפני שנת שע"י.

רבי יוסף נהון, סביב שנת ש"ן, ואולי היה בנו או אחיו של רבי בנימין נהון הנזכר, הוא כנראה מחבר ספר " הדרשות " כתב היד באוקספורד. רבי וידאל הצרפתי בן רבי יצחק הנזכר, נולד בסוף המאה השלישית או בתחלת הרביעית, בשנת שכ"ו חיבר פירושיו על המגלות שמהם נשאר בכתב יד פירוש על איכה.

ובזמן ההוא פחות או יותר מעט חיבר עוד יתר ספריו, צוף דבש השגות על הרא"ם, אמרי יושר על מדרש רבה, דרך הקדש על הספרא נדפס מחדש, םירוש על התורה כתב יד וספר " המפתח " תוכן ענייני המדרשים ותנחומא ומכילתא וכו….שעודנו בכתב יד בעיר פאס.

סביב לשנת שנ"ח נמנה עם גדולי הרבנים בפאס ופעולתו עוד נמשכה עד סביב לשנת ש"ף , שאז גוע וימת.