מאיר נזרי- היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא- מבוא ליצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא

פיוטי ר׳ מסעוד (כד-כז): שני פיוטים מדגישים את הגלות ושניים מתמקדים בגאולה. ראשון שבהם(כ״ד) שופע חזון ותקווה ומתמקד בחגיגת הגאולה המעוצבת בפסוקי המשכן המעטרים את השיר: יריעות המשכן, אבני החושן ובגדי כהונה ׳בבגדי שֵׁש מְרֻקָּמִים׳ החוברים לפסוקי הנחמה על נופיה החדשים של הארץ: ׳ההרים והגבעות / יפצחו לפניכם רנה׳ לצד השפע של טוב הארץ: ׳שפע וברכה ישאבון / דבש וחלב יזובון, כאשר ברקע נשמעת רינתם של שבי ציון ובנות יהודה ׳בנות יהודה תגלנה / ובואו לציון ברנה / הלוך וְטָפֹף תלכנה / וברגלים תעכסנה׳. אותן רגליים של בנות ציון שגרמו חורבן מרקדות עתה לכבוד הגאולה.

בפיוט (כה) דמות המשיח ודמות ה׳ מתמזגות בהכרזה על מלכות ה׳ ׳חכמים מודים… קול משוררים / עונים ואומרים / יי מלך׳.

פיוטי ר׳ יצחק(ט-יא): פיוטו המפורסם ׳אעופה אשכנה׳ (ט) עניינו התרפקות היונה לדודה נוסח שיר השירים, הרווי אהבה, תמימות וגעגועים והעושה הכול לפגוש את דודה. המשך השיר ופיוט י' יש בהם מימוש הציפייה של היונה בהופעת הדוד ומענהו אליה: ׳הנה גואלך בא / חמודה יקרה… צאי נא במחולות׳. ביטוי לרגשות החיבה יש גם לדוד: ׳זכרתי לך חסד נעוריך נעורים׳. פיוט י׳ משחזר פרקי זיכרונות ומקומות, שבהם רקם הדוד את קשרי אהבתו עם יפתו, ונמשלם – אהבת ה׳ לאברהם, יציאת מצרים, בחירת ישראל ומתן תורה – ׳כלה כל כלולה / נתתי לך תורתי׳ – וההבטחה לחידוש הברית ובניין ירושלים: ׳אבנה חל וחומה / חומות ירושלים׳.

פיוטי ר׳ דוד(יז-יח): נושאי הפיוטים: 1. דמות השכינה 'אני השכינה / כלה נאה חסודה׳ (יז) ופנייתה להעתרת רחמים על מצבה בהווה ׳חנוני… בני עמי העדה … אנא אל רפא נא׳; 2. דאגת השכינה המזוהה עם כנסת ישראל על בניה הנמסרים כצאן להריגה; 3. סיבת הגלות: ׳גדול בטול התורה׳; 4. פניית השכינה לדודה להופיע כי הגיעה הגאולה: ״קול דודי… קום נא אל תאחר / כי בא עת לחננה׳, ואל הבנים לעתור לה' ולהתכונן לשמחת הדוד והרעיה: ׳צהלי וריני / לכבוד חתן וכלה… עדה הסגלה׳.

נושאי הפיוט השני (יה): 1. הצהרת הדוד על השכינה כבת זוג לישראל ׳נפשי היא שכינתי…/ ישראל בן זוגך שמתי׳; 2. תלונת השכינה על סבלה המשותף עם דודה בגלות ׳ידידי…/ קצתי בחיי בזמן / עמו אנכי בצרה׳; 3. בשורת הדוד על הגאולה הקרובה שבה יתאחד עם כלתו בבית המקדש ׳דעי יונתי תמתי / כי עת לחננה הקרבתי / יחדו תמים עם כלתי / המקום הזה מה נורא׳; 4. הבעת השכינה את אהבתה לדודה ובשורתו אליה בהקמת ׳סכת דויד הניפלת׳; 5. חתימה בהצהרה לסיום הגלות ובמראה הגאולה: ׳וביד רמה אתם יוצאים / חמושים בשירה זמרה׳.

פיוטי ר׳ ישראל(יא-יב): פיוטי ר׳ ישראל ממשיכים את תיאור חגיגת הגאולה של קודמיו באווירה של שמחה, בייחוד בפזמון של שיר י״ב: ׳אשמח בך / אשמח בך / אשמח בך אל עולם // אשמח בך גואל נפשי את גאלת עולם,. בשיר הפורט את חסדי ה׳ עם ישראל בעבר מובעים שלושה רעיונות: 1. עיקר הגאולה – בית המקדש ׳אשר בם כל חפצנו / הם מקדש ואולם׳; 2. בניית ירושלים של מטה המעניקה כוח עליון לשכינה ולירושלים של מעלה ׳חזה ציון מועדנו / אשר מכונת / מול זבול מקדשנו / שהיא הנותנת / כח עליון לגנו / עדן המכוננת׳; 3. גאולת ישראל, בו בזמן היא גם גאולת השכינה והשלמת שמו של ה׳ וכסאו ׳להשלים כל ענין // שמך וכסאך שהם / מעין בל חי נעלם,.

פיוטי ר׳ מאיר(ט-י): פיוטי ר׳ מאיר מביעים כמה הגיגים על הגלות ועל הגאולה: הגלות היא מקום של סבל לישראל, מצב של חשכה ואבל, והגאולה היא סיום האבלות: ׳ומחה אליהים דמעה,. לגאולה ממד רוחני: הקמת השכינה מעפרה, השלמת שם ה׳ וכסאו' השלם את שמך וכסאך/ השבת השכינה לציון, הארת פנים לישראל, הפצת האמונה בה׳ וקידוש שם ה׳ בעולם ׳ יִתְגַּדַּל שִׁמְךָ בְּעָלְמָא / יִתְעַלֶּה יִתְהַדָּר / וממד לאומי הכולל קיבוץ גלויות, גאולת ישראל, המלכת המשיח, הרמת דגל ישראל, פריחת הטבע בארץ ישראל ובניין בית המקדש.

מאיר נזרי- היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא- מבוא ליצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא-עמוד-41

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 156 מנויים נוספים

מרץ 2020
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר