ארכיון יומי: 17 במרץ 2020


מאיר נזרי- היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא- מבוא ליצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא

פיוטי ר׳ מסעוד (כד-כז): שני פיוטים מדגישים את הגלות ושניים מתמקדים בגאולה. ראשון שבהם(כ״ד) שופע חזון ותקווה ומתמקד בחגיגת הגאולה המעוצבת בפסוקי המשכן המעטרים את השיר: יריעות המשכן, אבני החושן ובגדי כהונה ׳בבגדי שֵׁש מְרֻקָּמִים׳ החוברים לפסוקי הנחמה על נופיה החדשים של הארץ: ׳ההרים והגבעות / יפצחו לפניכם רנה׳ לצד השפע של טוב הארץ: ׳שפע וברכה ישאבון / דבש וחלב יזובון, כאשר ברקע נשמעת רינתם של שבי ציון ובנות יהודה ׳בנות יהודה תגלנה / ובואו לציון ברנה / הלוך וְטָפֹף תלכנה / וברגלים תעכסנה׳. אותן רגליים של בנות ציון שגרמו חורבן מרקדות עתה לכבוד הגאולה.

בפיוט (כה) דמות המשיח ודמות ה׳ מתמזגות בהכרזה על מלכות ה׳ ׳חכמים מודים… קול משוררים / עונים ואומרים / יי מלך׳.

פיוטי ר׳ יצחק(ט-יא): פיוטו המפורסם ׳אעופה אשכנה׳ (ט) עניינו התרפקות היונה לדודה נוסח שיר השירים, הרווי אהבה, תמימות וגעגועים והעושה הכול לפגוש את דודה. המשך השיר ופיוט י' יש בהם מימוש הציפייה של היונה בהופעת הדוד ומענהו אליה: ׳הנה גואלך בא / חמודה יקרה… צאי נא במחולות׳. ביטוי לרגשות החיבה יש גם לדוד: ׳זכרתי לך חסד נעוריך נעורים׳. פיוט י׳ משחזר פרקי זיכרונות ומקומות, שבהם רקם הדוד את קשרי אהבתו עם יפתו, ונמשלם – אהבת ה׳ לאברהם, יציאת מצרים, בחירת ישראל ומתן תורה – ׳כלה כל כלולה / נתתי לך תורתי׳ – וההבטחה לחידוש הברית ובניין ירושלים: ׳אבנה חל וחומה / חומות ירושלים׳.

פיוטי ר׳ דוד(יז-יח): נושאי הפיוטים: 1. דמות השכינה 'אני השכינה / כלה נאה חסודה׳ (יז) ופנייתה להעתרת רחמים על מצבה בהווה ׳חנוני… בני עמי העדה … אנא אל רפא נא׳; 2. דאגת השכינה המזוהה עם כנסת ישראל על בניה הנמסרים כצאן להריגה; 3. סיבת הגלות: ׳גדול בטול התורה׳; 4. פניית השכינה לדודה להופיע כי הגיעה הגאולה: ״קול דודי… קום נא אל תאחר / כי בא עת לחננה׳, ואל הבנים לעתור לה' ולהתכונן לשמחת הדוד והרעיה: ׳צהלי וריני / לכבוד חתן וכלה… עדה הסגלה׳.

נושאי הפיוט השני (יה): 1. הצהרת הדוד על השכינה כבת זוג לישראל ׳נפשי היא שכינתי…/ ישראל בן זוגך שמתי׳; 2. תלונת השכינה על סבלה המשותף עם דודה בגלות ׳ידידי…/ קצתי בחיי בזמן / עמו אנכי בצרה׳; 3. בשורת הדוד על הגאולה הקרובה שבה יתאחד עם כלתו בבית המקדש ׳דעי יונתי תמתי / כי עת לחננה הקרבתי / יחדו תמים עם כלתי / המקום הזה מה נורא׳; 4. הבעת השכינה את אהבתה לדודה ובשורתו אליה בהקמת ׳סכת דויד הניפלת׳; 5. חתימה בהצהרה לסיום הגלות ובמראה הגאולה: ׳וביד רמה אתם יוצאים / חמושים בשירה זמרה׳.

פיוטי ר׳ ישראל(יא-יב): פיוטי ר׳ ישראל ממשיכים את תיאור חגיגת הגאולה של קודמיו באווירה של שמחה, בייחוד בפזמון של שיר י״ב: ׳אשמח בך / אשמח בך / אשמח בך אל עולם // אשמח בך גואל נפשי את גאלת עולם,. בשיר הפורט את חסדי ה׳ עם ישראל בעבר מובעים שלושה רעיונות: 1. עיקר הגאולה – בית המקדש ׳אשר בם כל חפצנו / הם מקדש ואולם׳; 2. בניית ירושלים של מטה המעניקה כוח עליון לשכינה ולירושלים של מעלה ׳חזה ציון מועדנו / אשר מכונת / מול זבול מקדשנו / שהיא הנותנת / כח עליון לגנו / עדן המכוננת׳; 3. גאולת ישראל, בו בזמן היא גם גאולת השכינה והשלמת שמו של ה׳ וכסאו ׳להשלים כל ענין // שמך וכסאך שהם / מעין בל חי נעלם,.

פיוטי ר׳ מאיר(ט-י): פיוטי ר׳ מאיר מביעים כמה הגיגים על הגלות ועל הגאולה: הגלות היא מקום של סבל לישראל, מצב של חשכה ואבל, והגאולה היא סיום האבלות: ׳ומחה אליהים דמעה,. לגאולה ממד רוחני: הקמת השכינה מעפרה, השלמת שם ה׳ וכסאו' השלם את שמך וכסאך/ השבת השכינה לציון, הארת פנים לישראל, הפצת האמונה בה׳ וקידוש שם ה׳ בעולם ׳ יִתְגַּדַּל שִׁמְךָ בְּעָלְמָא / יִתְעַלֶּה יִתְהַדָּר / וממד לאומי הכולל קיבוץ גלויות, גאולת ישראל, המלכת המשיח, הרמת דגל ישראל, פריחת הטבע בארץ ישראל ובניין בית המקדש.

מאיר נזרי- היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא- מבוא ליצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא-עמוד-41

יוסף אליהו שלוש – פרשת חיי-1870-1930

בית אבי היה בית ועד לחכמים ודורשי-תורה והיה פתוח לרוחה לכל עובר אורח יהודי שבו מצא מנוחה וספוק לנפשו. אחרי שהממשלה בחרה בבית שבו גרו הורי והמשפחות היהודיות, היו נאלצים לחפש להם דירה אחרת. כשנתים ימים סבלו מטלטולים ונדודים מדירה לדירה, עד שאבי המנוח לא יכל להשלים עם המציאות העלובה הזאת ושכר בית גדול ומתאים ברמת יפו העתיקה שהיה שייך לנוצרי אחד ג'אורג סליבה, בשבילו ובשביל חלק מהיהודים שהורגל לגור עמם יחדיו. כי כל שאיפת אבא היתה לרכז את היהודים המעטים בסביבה אחת לתורה ולתפלה. הבית הזה נמצא אז בתוך תוכה של העיר העתיקה, בשטח היותר גבוה מעל פני העיר ושבמקומו ישנה כעת בית הכנסיה הצרפתית הידוע בשם " אלקלעה" (המבצר הצרפתי). שלש קומות הכיל הבית והיה בנוי על אדמת בור, בשטח גדול שהיו נטועים עליו עצים בודדים.

את החדרים שבקומה התחתונה הקדיש אבי לבית הכנסת אורחים ורק שני חדרים השאיר לעבודתו הפרטית שיש להם מוצא אל הככר הרחב. הקומה האמצעית המרווחה ביותר, בת שש חדרים גדולים והמרפסת המרווחת והסגורה בזכוכית, שבחלק מהם גרה משפחתנו והחלק השני השאיר פנוי בשביל דייר הגון שיזדמן. בקומה השלישית קבע שני חדרים גדולים, אחד לבית כנסת והשני לבית מדרש לחכמים, שבאו מדי יום ביומו משעה שלש אחרי הצהרים לקרוא יחד עם תפלת מנחה וערבית. בלילות היו קמים לתקון חצות שעתים לפני הבוקר והיו לומדים עד אחרי תפלת שחרית. אמי המנוחה היתה מקדימה להשכים טרם יבואו החכמים להגות בתורה, הכינה המאור וקפה לשתיה. מצוה זאת היתה גדולה בעיניה ויקרה עליה מאד, כי נהנתה לשבת בפנה ולהתמוגג לקול המנגינה המתוקה של לומדי התורה ובאותו הזמן גם לשרתם בתה, קפה, מים וכו . ' בשאר הדירה גר השמש עם משפחתו, המנוח חביב סבאח, שהיה אדם הגון וירא-שמים, שהתנדב מעצמו בתור שמש לשרת את הקהל לפני ה' . מסביב לבית אבי גרו כמעט רוב היהודים שנמצאו באותה תקופה ביפו – חדש אלול שנת 1878 .החדש הזה נשאר בזכרוני משום שהיו אז ימי הסליחות, קרה מקרה שהקים מהומה בעיר שנקראה "טושת אלבשליק". כידוע לבני הארץ, המטבעות שהתהלכו אז היו בשליק ששויו עלה שני גרוש וחצי תורכי, והוזרי ששויו עלה לחמשה גרוש תורכי. ההפרש בין שני המטבעות הללו היה גדול מאוד, בהבשליק נמצאה כמות קטנה של כסף ובוזרי ששויו כפול מהבשליק נמצאה כמות של כסף העולה פי חמש מהכמות שבבשליק. מר אבי שהיה צורף כסף ידע להבדיל בין שני הממבעות [המטבעות] הנ .ל"

בבקר אחד מימי אלול, נכנסו לעיר שירה גדולה של בדואים שבאה ממרחקים והביאה אתה שני מיני כסף: הבשליק והוזרי בכמות גדולה מאד. חברי השירה התפזרו בעיר כדי לקנות כל מיני סחורות ולהטעינם על הגמלים שבאו אתם. באותו יום נתגברה התנועה המסחרית בשוק. כל העיר צהלה ושמחה. לא היה אף סוחר קטן או גדול שלא הרויח וכמעט ביום אחד נתרוקנו החנויות מהמכלת, מלבושים וכו' .תמורת התשלומים בשני מיני הכסף הנ”ל , כל הסחורות שנקנו הוטענו והובלו עוד באותו ערב אל המדבר הרחוק. בבקר יום השני, כשהקיצו הסוחרים מתרדמתם ושכרונם, דמו בנפשם להחליף את כספם בזהב אצל החלפנים, כי אז טרם היו בארץ בנקים ואפילו בירושלים עיר הבירה. אמנם, בשעות הראשונות התנהל הכל לכאורה בסדר. הסוחרים היו מחליפים כספם תמורת הזהב שקבלו מהחלפנים בהפרש של איזה פרוטות. כשהתרבו המחליפים מרגע לרגע עלה שער הזהב ולעומת זה ירד מחיר הוזרי ובפרט הבשליק.

אבי המנוח שהיה על פי מקצעו צורף-כסף והיה מפורסם בעיר בתור אחד מצורפי הכסף היותר גדולים וגם חלפן במשטב [קנה מידה] גדול, התחילו לנהור אליו מכל צד, אבל המנוח אבי בהיותו איש מתון וראה מראש את הנולד, הבין עוד אתמול כי כל החפזון הזה שבהובלת שקי-הכסף כשקי-חטה מעורפל במקצת והענין דורש פתרונו. מיד עשה בחינות בשני מיני כסף זה על ידי יציקה ומצא שבוזרי יש כמות-כסף יותר גדולה מאשר בבשליק ועל כן הכין עצמו לקנות רק את הוזרי אך לא לעשות שום חלופין. תשובתו לסוחרים היתה שאין לו זהב. וכבר באותו היום הציעו החנונים להחלפנים את כספם בחצי המחיר. אבל באין עונה, כי אצל כל החלפנים אזל כמעט כל הזהב שהיה בידם תמורת התשלומים עוד מן הבקר. התחילו החלפנים לפנות אל החלפנים היותר גדולים, ביניהם גם להמנוח מר אבי ולשני נוצרים וכלם השיבו בשלילה. ביום השלישי כשערך שני המטבעות הנ"ל ירד עד כדי מינימום והגיע לפרוטות ממש, התחיל אז אבי המנוח לקנות אך ורק את הוזרי, מפני שיש בו כסף ליציקה יותר משבבשליק, לא באופן ישר על ידי הסוחרים או החלפנים כי אם על ידי סרסורים בסתר, שהיו ידועים לו בתור נאמנים ומסר בידם כסף וזהב וצוה עליהם לקנות רק את הוזרי במחיר ידוע שקבע להם. את המטבעות פקד עליהם להביא בסתר הביתה, בלי שירגיש שום איש ובאותו היום ובמחרתו קנו השליחים כמויות גדולות של וזרים והובילום לביתנו בחשאי, מבלי שידעו מזאת גם השכנים. מר אבי היה מוכרח ברבות הקניות לשלוח הביתה שני פקידים, כדי לקבל מידי כל סרסור את מקנהו תמורת קבלה והתנועה התגברה עד שאבי שלח עוד כמה פקידים לעזור למנות הכספים. כשראה אבי שהפקידים לא יספיקו למנות הכספים, מצא תרופה שבמקום ספירה לשקול את הכספים, כי הבחינות הוכיחו שההפרש בין המספר והמשקל הוא קטן מאוד, ובפרט אחרי שהמחיר ירד. מדי פעם כפעם קבע אבי מחיר חדש להשליחים והדבר נמשך כשבוע ימים. בביתנו לא נשאר ארון וכל מקום פנוי שלא נתמלא תחת הספות והמטות, עד אפס מקום. כשבא אבא הביתה עם שקים חדשים וחזקים, התחיל להתבונן בבית ולמצוא מקום לשאר הכספים, ולא מצא.

יוסף אליהו שלוש – פרשת חיי-1870-1930

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 154 מנויים נוספים

מרץ 2020
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר