יוסף טולדנו-רדיפה והצלה-יהודי מרוקו תחת שלטון וישי-תשע"ז-הלם התבוסה.

רדיפה והצלה

פרק שני

הלם התבוסה

יהודי מרוקו, מעריציה המושבעים של צרפת, העריכו כי היא מוגנת מכל פלישה על ידי קו מאז׳ינו(Maginot). לא היה להם ספק כי כאשר תפרוץ המלחמה, יכריע צבא צרפת – הנחשב לחזק בעולם ועדיין עטוף בהילת הניצחון של 1918 – את גרמניה הנאצית, האויב המשותף.

לפי שעה, שאבו יהודי מרוקו עידוד מאווירת האחדות וההזדהות עם צרפת של כלל חלקי האוכלוסייה המרוקאית. ואכן מיד עם הכרזת המלחמה על ידי צרפת נגד גרמניה, ב-3 בספטמבר 1939, נענה המלך לציפיות הכמוסות של הקהילה היהודית, ובהזדהות מלאה עם גורלה של צרפת, התייצב ללא היסוס במחנה הציוויליזציה נגד הברבריות. הוא קרא להתגייסות כללית של כל חלקי האוכלוסייה, גם אם הקריאה הופנתה מטבע הדברים בראש ובראשונה לנתיניו המוסלמים:

״המאמין הוא האדם המכבד תמיד את התחייבויותיו. היום, כאשר צרפת נלחמת כדי להגן על אדמתה, כבודה, עתידה ועתידנו, חובה עלינו להיות נאמנים לעקרונות הכבוד של גזענו, להיסטוריה שלנו ולדתנו… מהיום ועד אשר דגלן של צרפת ושל בעלות בריתה יוכתר בהילת הניצחון, אנו מצווים להושיט לה את מלוא עזרתנו ללא סייג, להעמיד לרשותה ללא חשבון את כל משאבינו, להקריב כל קורבן שיידרש… אין לנו ספק שהניצחון יהיה לצד הצדק והחוק״.

הנציב הכללי, גנרל נוגס, הכריז שצרפת ״לעולם לא תשכח באיזו תנופה נדיבה עמדו בגאון מלך מרוקו ועמו לצדה של צרפת, בהגנה על הצדק והחוק״. 'Union Marocaine l ירחון חוגי המשכילים היהודים הדוגלים באימוץ התרבות הצרפתית ובהשתלבות בחברה, הכתיר את מאמר המערכת מ-8 בספטמבר 1939 בכותרת: ״חובתנו ־ לשרת!״ והוסיף:

״בשעות החרדה האלה, צרפת קוצרת את פירות מפעלה התרבותי האדיר.

סביבה, לצדם של בניה האמיצים והנחושים, מתקבצות אוכלוסיות האימפריה שלה. במרוקו, היה נאום הסולטאן לעמו הפתיח לשיתוף הפעולה המלא הזה.

הוא העמיד את מצוות שיתוף הפעולה תחת סימן רגש הכרת התודה, שאין נעלה ממנו… בני בריתנו לא היו האחרונים להיענות לקריאת המלך…

בהתרגשות מהולה בגאווה התפעלנו מפרץ ההתלהבות של כל שכבות האוכלוסייה היהודית לצדה של צרפת המופקדת על שמירת החופש בכל העולם. דחף זה מצא ביטוי במאות, ומחר ללא ספק באלפי בקשות להתנדב לצבא הצרפתי. בשעה זו כבר רשמו ארגון בוגרי בתי הספר של אליאנס, בשיתוף פעולה עם עמותת שארל נטר, 1,250 בקשות כאלה, שלושה רבעים מהן לשירות צבאי מלא״.

לה ויז'י מרוקאן(La vigie Marocaine) העיתון הנפוץ ביותר, שלא הצטיין בדרך כלל באהבה יתרה ליהודים, דיווח:

״בכל הערים הגדולות היהודים האמידים מתגייסים כדי לתרום מכספם למאמץ המלחמתי. המפקח האזרחי על אזור קזבלנקה קיבל מקבוצת יהודים מקזבלנקה סכום של 600.000 פרנקים, כתרומה ראשונה של הקהילה היהודית בעיר לקופת ההגנה הלאומית. רשימת התורמים כוללת את האחים טולדנו (100.000 פ׳); טולדנו ופינטו (100.000 פ׳); יצחק אטיאס, רפאל בנאזרף, מוזס ואלברט בן דהן(100.000 פ׳); יוסף בונאן(30.000 פ׳); חברת בן שעיה (20.000 פ׳); אלי לאסרי (20.000 פ׳); חיים כהן (20.000 פ׳); יעקב כנפו (20.000 פ׳); ז'ק קאנסינו (20.000 פ׳), דוד חטשואל (15.000 פ׳); א. בן אזארף, אליאס אטדגי, טולדנו ולוי, שלמה בן הדוש, אלפונסו בן מרגי, עמרם סיבתי, אלברט פרדון, יום טוב אטיאס (10.000 פ׳)״.

ההתנדבות לשירות הצבאי

מבלי שנתבקשה לכך, הפנתה הקהילה היהודית עורף למסורת בת מאות שנים לפיה היו היהודים פטורים משירות צבאי, והייתה הפעם להוטה (בעיקר היהודים המשכילים, המעורים בחיי הציבור) ליטול חלק ממשי במלחמה, מעבר לסיוע הכספי שהושיטה בזמן מלחמת העולם הראשונה. בדיווחיו לפריז, הרבה הנציב נוגס לשבח את תרומות היהודים למאמץ המלחמתי, אבל לא הזכיר את הנכונות להתנדב לשירות הצבאי.

מבלי לחכות להנחיות ההנהגה המסורתית אשר דגלה, כפי שראינו בפרק הקודם, בהסתגרות ובהתרחקות מכל מעורבות בפוליטיקה ובענייני הציבור בכלל, הציע הנוער היהודי המשכיל את שירותיו. העיתון העצמאי של העיר רבאט Echo du Maroc׳l דיווח במאמר מ-28 באוגוסט 1939, עוד לפני פרוץ המלחמה, על היוזמה הברוכה:

״משלחת של ארגון בוגרי בתי הספר של אליאנס שכללה את נשיא הכבוד שמואל דוד לוי, את יושבת הראש עו״ד הלן קאזס בן־עטר ואת איש העסקים רפאל בן אזראף, התקבלה אצל המפקח האזרחי של קזבלנקה. היא הזכירה שעוד בחודש ספטמבר של השנה שעברה הודיעה לו על נכונות הנוער היהודי לעמוד לשירות השלטונות ולהילחם למען צרפת אם תפרוץ מלחמה. במצב החדש של היום, אנו חשים שחובתנו המינימלית היא לחזור ולאשר ביתר שאת את נכונות הנוער היהודי לעמוד ללא תנאי לשירות צרפת. ארגוננו ישמח לארגן ולתאם את היוזמות הפרטיות על פי ההנחיות שכבודו יואיל להעביר לנו״.

ואכן היושבת ראש של הארגון, הלן קאזס בן־עטר קיבלה מהמפקד האזרחי קורטין (Courtin) רשות לפתוח משרד גיוס במועדון הארגון בקזבלנקה ברחוב לאספד (Lacepede). הוא אף הציב קצין לסייע בתהליך רישום המתנדבים. היא בעצמה התכוונה להתנדב לכל זמן המלחמה לשירותי הבריאות של הצבא הצרפתי. ״היא הזניחה חלק מלקוחותיה כעורכת דין כדי להתמסר ללימודים בקורס להכשרת אחיות בבית החולים הצבאי בקזבלנקה, ובמקביל פיתחה יחסים עם השלטונות האזרחיים והצבאיים שיהיו לה לעזר רב בהמשך פעילותה״.  [Dr: Serge Lapidus; Helene Cazes-Benattar, Une femme de tete et de coeur.]

הארגון הפיץ בכל העיר כרוזים הקוראים להתנדב:

״ארגון בוגרי בתי הספר של אליאנס, בשיתוף עם עמותת הנוער שארל נטר,מודיע ליהודים המוכנים להתנדב לצבא הצרפתי לכל זמן המלחמה, שמשרד הארגון יהיה פתוח להרשמה בכל יום, מהשעה 9.30 עד 12.00 ומהשעה 16.00 עד 19.30. בנסיבות הקיימות, חובה קדושה לכל בני דתנו להפגין את נאמנותנו ללא סייג לסולטאן ולמדינה החוסה ולהעמיד את עצמנו ברצון, וללא תנאי לפקודת השלטונות העליונים״.

מאות רבות של צעירים נהרו למשרדי הארגון בכל רחבי מרוקו ונרשמו כמתנדבים לשירות בצבא צרפת. רבים אחרים המתינו לתגובת הצרפתים לזרם הפניות, בטרם יקבלו החלטה. על מידת ההתלהבות של המתגייסים מעיד העיתונאי הדגול יליד מוגדור, יעקב אוחיון.

״קרוב ל-2,000 צעירים חתמו על כתבי ההתנדבות בקזבלנקה. בהם שלושה אחים, הבכור רק בן 21, אשר התייצבו בלוויית אביהם. הוא פנה אלי כנציג העיתונות ואמר לי ״יש לי רק שלושה בנים, היום אני מצטער שאין לי יותר״.

״ראשי הקהילה היהודית במאזאגן ארגנו אסיפה גדולה. נשיא ועד הקהילה מר יחיא עמיאל ערך בפני הקהל הרב ניתוח מרתק על חומרת המצב הבינלאומי וקרא לכל הנוכחים להפגין, גם במחיר הדם אם יהיה צורך, את הכרת התודה לאומה החוסה. ׳על הצעירים להתגייס כמתנדבים לצבא, לאחוז בנשק ולהילחם לצד החיילים הצרפתים כדי להגן על צרפת. העמדתי את עצמי אישית לרשות השלטון המקומי ועליכם ללכת בעקבותיי, זאת עצתי היחידה לכם. אלה שאינם יכולים להתנדב לצבא, יתנדבו לתפקידים אזרחיים. חובתנו לסייע לצרפת בכל האמצעים שברשותנו, בגופנו, בכספנו, ברכושנו. אנו נדע להגן על צרפת בשכנוע פנימי עמוק, כי באותה עת אנו נגן גם על דתנו, מסורתנו ותרבותנו, שעליהן צרפת הקפידה תמיד לשמור ולכבד״׳.

למרות גילו המבוגר ומעמדו בראש חברת יצוא ויבוא בינלאומית, התגייס במלוא כוחו הפעיל הקהילתי רפאל בן אזראף, ממייסדי הביטאון הציוני Avenir illustre׳ L. נוסף לתרומתו הכספית האישית לקרן הביטחון, הוא פעל לגיוס כספים ויצא במסע לעידוד הצעירים להתנדב לצבא.

מנהל בית הספר של אליאנס בעיר הנמל הדרומית סאפי התפעל מרוח ההתנדבות והתלהבות שאחזה בקהילה הקטנה ודיווח לפריז: ״היהודים המרוקאים לקחו חלק במפעל זה. מהעשירים ועד הדלים ביותר, כל אחד הרים את תרומתו לפי יכולתו להגנה הלאומית ולמאמץ המלחמתי. אחרים ביקשו להתגייס לצבא הצרפתי לזמן המלחמה, אבל מסיבה שעדיין לא הובהרה, הם עדיין לא קיבלו עד היום מענה חיובי להתלהבותם״.

יוסף טולדנו-רדיפה והצלה-יהודי מרוקו תחת שלטון וישי-תשע"ז-הלם התבוסה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 167 מנויים נוספים

אפריל 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  
רשימת הנושאים באתר