ארכיון יומי: 10 באפריל 2021


Contes populaires racontes par les Juifs du Maroc-Dr Dov Noy-Jerusalem 1965

contes populaires

LA PRIERE SILENCIEUSE

Le Rabbin Hayim Ben-Attar avait l’habitude de voyager dans tout le Maroc, mais il s’efforçait toujours de passer le Sabbat dans sa maison.

Au cours de l’un de ses voyages il lui arriva des choses im­prévues et le jour du vendredi il était encore très loin de sa ville et de sa maison. Le coeur lourd, il dut se résigner à rester tout seul en plein champ entre deux endroits.

Le matin du jour du Sabbat, il contempla le paysage et vit un jeune berger qui se plia en deux, puis se mit sur la tête et exécuta des mouvements bizarres. C’est de cette manière que le jeune garçon priait et communiquait avec son Père qui était au ciel.

Beaucoup plus tard, le Rabbin Hayim raconta cette petite aventure à ses disciples et il ajouta: “Je fus empêché de rentrer chez moi ce samedi pour que j’observe et voie comment ce jeune berger prie dans la nature dans un silence complet et sans pro­noncer une parole.”

33.

LE RABBIN HAYIM BEN-ATTAR PUNIT UN MECHANT

A Salé, la ville où vécut le Rabbin Hayim Ben-Attar, auteur de “La Lumière de la Vie”, vivait un érudit qui connaissait à fond les sept sciences, mais qui était foncièrement méchant. Cet hom­me fit de son mieux pour détourner les jeunes Juifs du droit chemin.

Les disciples du Rabbin Hayim vinrent trouver leur maître et lui dirent: “Cet homme méchant est rempli de savoir, comme une grenade est remplie de graines et toi, notre maître, tu te tais et tu ne fais rien contre lui.”

Le Rabbin Hayim prononça une formule sacrée et le méchant homme s’adonna à la boisson, se traîna ivre dans les rues et les habitants de la ville avaient honte de le fréquenter.

Et le Rabbin Hayim disait: “La science ne peut demeurer dans une âme méchante.”

 

34.

COMMENT LA FAMILLE SASSON A ACQUIS SES RICHESSES

La famille Sasson est très riche et ses membres sont dispersés dans le monde entier. Au Maroc également se trouve une branche respectée de cette famille.

On se raconte chez nous que le chef de la famille Saïd Sasson était pauvre et malheureux et n’avait ni pain à manger, ni vête­ments à se mettre. Il errait à travers le pays et colportait des marchandises mais ses revenus étaient minimes. Mais il craignait Dieu et lorsqu’il marchait sur les routes, il chantait des psaumes.

Une nuit, il récita des psaumes et lorsqu’il prononça le verset: “Du fond de l’abîme je t’invoque”, il vit un homme dont la face rayonnait d’une lumière très claire, s’approcher de lui. Et l’homme lui dit: “Je te remets une pierre magique qui t’offre deux possibilités. Tu peux, avec son aide, acquérir la sagesse et toi et les générations que tu engendreras serez de grands sages. Mais, si tu le préfères, elle peut te donner la for­tune à toi et à tous les membres de ta famille, de nombreuses générations durant.

Saïd lui dit: “Confie moi la pierre et au bout de trois jours et de trois nuits, je prendrai ma décision.”

Saïd toucha la pierre et la grâce de Dieu descendit sur lui.

Il décida de suite de poser une question dans un rêve et dans son sommeil il se vit lui-même dans un magnifique château où ses yeux étaient aveuglés par l’or et l’argent.

L’homme comprit que le ciel voulait qu’il choisît la pierre de la fortune et il suivit ce conseil.

C’est la raison pour laquelle la famille Sasson est très riche et qu’il y a également parmi ses membres de grands érudits. L’un des membres les plus célèbres de la famille est une femme, Farha Sasson, qui collectionna des livres et fonda de nombreuses yechivoth en Erets-Israel et surtout à Jérusalem.

Contes populaires racontes par les Juifs du Maroc-Dr Dov Noy-Jerusalem 1965-page 98

בתפוצות הגולה-שבעים סיפורים וסיפור מפי יהודי מרוקו-ד"ר דב נוי-ירושלים תשכ"ד-1964

בתפוצות-הגולה
  1. 63. אשת־חיל תציל ממוות

היה היה רב אחד בא בימים, ולו בת יחידה יפהפייה. כל נכבדי הקהילה ביקשו את ידה, אבל הרב לא אבה להשיא את בתו, אלא לתלמיד חכם. פעם רצה הרב לדעת מי יהיה חתנו לעתיד. ובאחד מימי אלול התענה וטבל במקווה, ובערב עשה שאלת חלום כדרכי החסידים. בלילה נגלה אליו אליהו הנביא בחלום והודיעו, כי התנו לעתיד הוא תלמיד־חכם, שנגזר עליו למות ביום השנה הראשונה לנישואיו. אשתו תישאר אלמנה, והוא לא יקים זרע בישראל. כי כך נגזר מן השמים.

בבוקר קם החכם ונפשו עגומה עליו מאוד. אך הוא שמר את הדבר בסוד והחליט לעלות לארץ האבות ולהשתטח על קברי רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנם זצ״ל כדי להעביר את רוע הגזירה. שינוי מקום עשוי להביא לשינוי מזל.

יצא הרב עם אשתו ועם בתו לדרך, ובין ערביים הגיעו ליער גדול, הם ישבו ליד עץ חסון, שלידו זרם מעיין מים זכים, וסעדו את ליבם. בלילה שכבו לישון מעמל הדרך.

בחצות הלילה קם הרב ל״תיקון חצות״, ופתאום שמע איזה קול חלש, הבא כאילו ממרחקים. תמה הרב למשמע אוזניו ושאל את עצמו! מניין בא קול זהי הוא נשא את עיניו וראה אור קטן מתנוצץ בין העצים במרחק של כמטחווי קשת. התקרב הרב לעבר האור ומצא סוכה קלועה מענפי עצים ועלים המוארת באור קלוש. הסתכל הרב מבעד לענפים, ומה הוא רואה ? שני אנשים! אחד — זקן ו״סגי נהור״, אשר רק חושך שולט בעולמו; ואחד — עלם כבן עשרים, יפה תואר ויפה מראה! ושניהם עורכים ״תיקון חצות״.

השתומם הרב למראה עיניו ולמשמע אוזניו ואמר בליבו: מה לשני פרושים אלה ביער זה  לבסוף אזר עוז בנפשו, נכנם לסוכה פנימה ואמר:— שלום עליכם, רבותי!

ענו לו:— שלום עליך, רבנו ומורנו

ישבו שלושתם ללא הגה והמשיכו בצוותא ב״תיקון חצות״ ובתלמוד־תורה עד עלות עמוד השחר.

אחרי תפילת שחרית שאל הזקן את הרב:— איך נקלעת ליער זה ?

סיפר לו הרב, שהוא עולה לארץ־ישראל עם אשתו ובתו. גם הזקן גולל בפניו את פרשת חייו. חזר הלב אל אשתו ובתו והביאן לסוכה, ומאז ישבו חמישתם בה. הרב והזקן קוראים בתורה, האשה אופה ומבשלת׳ הבת שואבת מים, והעלם חוטב עצים. ונפשו של העלם מתקשרת בנפשה של הבת.

יום אחד ביקש הזקן מן הרב את יד בתו בשביל בנו. — תהיה בתך לאשה לבני ולכלה; ושנינו נזכה לזרע אחרינו בישראל. לא רצה הרב לגלות את סודו המר לזקן, וכעבור ימים אחדים באו הצעירים בברית נישואין כדת משה וישראל.

שנה שלמה חיו בני הזוג חיי אושר בסוכתם הבודדת שביער הנידח. ימים מעטים לפני תום שנת הנישואין גילה הרב לבתו את דבר החלום המר. והוא הודיע לה על המועד הקרוב והשביעה שלא לגלות לאיש את הסוד.

מאז גילוי דבר החלום עינתה האשה הצעירה את נפשה והתפללה יומם ולילה:— אלוהים, אם גזרת על בעלי מיתה, קח את נפשי, כי טוב מותי מחיי.

ביום השנה לנישואין יצא הבעל, בדרכו, ליער לחטיבת עצים, אך הפעם יצאה אשתו בעקבותיו. ביום ההוא כהתה השמש בשמים, נפש חיה לא נראתה מסביב והציפורים נדמו. בצוהרי היום, עת עמדה השמש באמצע הרקיע, הופיע מלאך המוות ובידו מאכלת גדולה. הניף מלאך המוות את המאכלת על ראש הבעל וזה צנח פתאום ומת. בראות האשה כי מת בעלה, היא אזרה עוז בנפשה ופנתה למלאך המוות:— מלאך המוות! גוזרת אני עליך בשם שולחך׳ שתגיד לי מדוע אתה גוזל ממני את בעלי. הלא שנות חיי אדם עלי־אדמות הן שבעים שנה, ולבעלי מלאו זה עתה רק עשרים ואחת ?

ענה מלאך המוות:— אשה פתיה ומסכנה! גזירה היא מלפני הבורא. ואין לך רשות להרהר אחריה.

  • אם כן!— אמרה האשה — אבקשך למלא את בקשתי היחידה.
  • כל מה שתבקשי אמלא, אך את בעלך לא אוכל להחיות.

ביקשה האשה— לא אבקשך להחיות את בעלי, אך אבקשך להחזיר לחותני את אור עיניו.

  • כן יהיה!— הסכים מלאך המוות.

ושוב פנתה האשה אל מלאך המוות:— מבקשת אני ממך, הבטיחני שחותני יזכה לראות במו עיניו נין או נכד משלו, המשחק סביבו, כדי שיתנחם על מות. בנו יחידו.

  • יהיה כן — הבטיח מלאך המוות.

אז אמרה האשה: — אם כן, הרי אני אשת בנו של חותני, ואני היחידה העשויה ללדת בנים ובנות ולקיים את זרעו. ואם ברצונך לקיים את הבטחתך,, עליך להחיות את בעלי, כי בלי בעלי אין ילדים ובלי ילדים לא יהיו לחותני נכדים ונינים. כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ואם אתה גוזל ממני את בעלי, הרי אתה גוזל ממני ומבעלי את הילדים ומחותני את הנכדים והנינים. מפר אתה את הבטחתך והורס בבת אחת את כל העולמות.

עמד מלאך המוות אובד עצות לפני האשה ולא נשאר לו אלא להחזיר את הנשמה לגוף בעלה. ברגע שבו עלה מלאך המוות השמיימה, נעמד הבעל על רגליו.

האשה ובעלה חזרו לסוכה ומצאו את הזקן מברך: ״ברוך פוקח עיני עיוורים״. הכול שמחו על הניסים והנפלאות של השם יתברך, ובירכו: ״ברוך המחזיר נשמות לפגרים מתים״.

 

מספר יהודה דרעי

יהודה ד ר ע י (מספר; סיפור 63)׳ יליד מאראקש׳ שם הוא חי עד היום. כבן 50. גבה קומה ומוכשר. מנכבדי הקהילה היהודית, מדבר צרפתית, ספרדית וערבית. נשוי וחשוך ילדים. הגורל התאכזר לו והוא לקה בשיתוק בחצי גופו השמאלי. מאז התחיל ללמוד את השפה העברית ובלימוד זה הוא רואה בילוי־זמן נעים. — בהיותו מורי הפרטי בשנת 1955— מספר עליו שלמה ק ו ר ק ו ס — שמעתי מפיו סיפורים רבים, אשר שמעם בערבית, מפי אביו ז״ל.

 

בתפוצות הגולה-שבעים סיפורים וסיפור מפי יהודי מרוקו-ד"ר דב נוי-ירושלים תשכ"ד-1964

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 170 מנויים נוספים

אפריל 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

רשימת הנושאים באתר