קנז. אָרִים קוֹל יְלָלָה-על רצח שבעה מבני הקהילה.[קהילת מכנאס]-רבי דוד בן אהרן חסין.
על רצח שבעה מבני
קנז. אָרִים קוֹל יְלָלָה
הקהילה.[קהילת מכנאס]
93 – ארים קול יללה
קינה היא קוננתיה בשנה הנזכרת ( תקמ"ג – 1783 ) אל הרג שבעה אנשים ומהם מיחידי קהלינו – קהילת מכנאססימן אנכי דויד
קנז. אָרִים קוֹל יְלָלָה
על רצח שבעה מבני הקהילה.[קהילת מכנאס] קינה בתבנית מעין אזורית בת תשע מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שני טורי ענף ושני טורי אזור, כל הטורים דו-צלעיים. הצלעות הראשונות של טורי האזור חורזות עם הצלעות השניות של טורי הענף.
חריזה: א/בא/ב ג/דג/דד/בד/ב ה/וה/וו/בו/ב וכר.
משקל: שש-שבע הברות בכל צלע.
כתובת: קינה היא קוננתיה בשנה הנז״ל(תקמ״ג) אל הרג שבעה אנשים ומהם מיחידי קהלינו.
וקוננתי תמרור ׳ארים על שפאים׳.
סימן: אנכי דויד (והאלף כפולה).
מקור: א־ סז ע״א; ק- פז ע״א.
אָרִים קוֹל יְלָלָה / מִסְפֵּד וְתַמְרוּרִים
בְּיָד בְּנֵי עַוְלָה / אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים?!
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ / אַל תִּשְׁקֹט אַל תֶּחֱרַשׁ
אוֹיֵב בָּא בִּגְבוּלֵךְ / פִּרְצָה גְּדוֹלָה פָרָץ
5 טָרַף רָמַס דָּרַס / בְּנֵי אָדָם נִבְחָרִים
רָצַח וְגַם יָרַשׁ / וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים
אֶרֶץ אַל תְּכַסֶּה / דָּם נְפָשׁוֹת נְקִיִּים
רַע מַעֲלָלִים קָשֶׁה / שָׁפַךְ דָּמָם כַּמַּיִם
חָלוּ בָּם יָדַיִם / יְדֵי זָרִים אַכְזָרִים
10 רַגְלֵיהֶם בִּנְחֻשְׁתַּיִם / וִידֵיהֶם אֲסוּרִים
נְקָמוֹת, ה' / אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ
כִּי מוֹנַי בַּהֲמוֹנָי / חַרְבָּם צַוָּאר הִגִּיעַ
כְּמַעְיָן נוֹבֵעַ / יָזוּבוּ מְדֻקָּרִים
תִּצַּל אֹזֶן שׁוֹמֵעַ / לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עוֹבְרִים
15 כַּפָּה רֹאשׁ וְאַגְמוֹן / כָּרַת צַר בְּמַזְמֵרוֹת
דַּשָּׁם כְּהִדּוּשׁ כַּמּוֹן / בִּפְצָעִים וַחֲבוּרוֹת
הַשְׁבִּיעָם מְרוּרוֹת / הוֹרִידָם לִצְעִירִים
בְּאֶחָד הַבּוּרוּת / הַמִּבְּלִי קְבָרִים ?!
יָהּ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת / גָּלוּת זֶה הִכְבִּיד אָרָךְ
20 אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת / אִישׁ צַר וְאוֹיֵב עָרָךְ
חֵץ עֲלֵיהֶם דָּרָךְ / גְּזָרָם לִגְזָרִים
קָדְקֹד מֹחָם פָּרָךְ / וּשְׁחָטָם כְּמוֹ פָּרִים
דָּבָר זֶה הַנְּהִיָּה / אוֹ הַנִּשְׁמָע כָּמוֹהוּ ?!
לְעַלְמֵי עָלְמַיָּא / לְמִי עוֹלַל אַשְׁוֵהוּ
25 יוֹם עֶבְרָה יוֹם הַהוּא / חָשְׁכוּ כּוֹכְבֵי מְאוֹרִים
שֶׁמֶשׁ סַהַר כָּהוּ / צַלְמָוֶת לֹא סְדָרִים
וְהָשֵּׁב לִשְׁכֵנֵינוּ / שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם
אוֹיְבֵינוּ צָרֵינוּ / זֵדִים הַבּוֹגְדִים רֵיקָם
מֵהֶם תִּנְקֹם נָקָם / הַחֲרֵם תַּחֲרִים
30 דַּם עֲבָדֶיךָ יֻקָּם / אוֹיְבֶיךָ כִּיקָר כָּרִים.
ה' צַדִּיק אַתָּה / וְיָשָׁר מִשְׁפָּטְךָ
יָפֶה דַּנְתָּ חִיַּבְתָּ / כָּךְ נִגְזַר לְפָנֶיךָ
נִבְלַת עֲבָדֶיךָ / נָתְנוּ אוֹיְבִים וְעָרִים
בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ / לְחַיְתוֹ יְעָרִים
35 דָּמָם לֹא תְּנַקֶּה / וְדַם זַרְעִיוֹתֵיהֶם
וְכוֹס רַעַל תַּשְׁקֶה / לְשׁוֹלְלֵיהֶם הוֹרְגֵיהֶם
נַחֵם נָא אֲבֵלֵיהֶם / אֶל חַי יוֹצֵר יְצוּרִים
וְיִהְי"וּ נִשְׁמוֹתֵיהֶם / בִּצְרוֹר חַיִּים צְרוּרִים
וְחֵלֶק טוֹב תֵּן לָהֶם / עִם צַדִּיקִים יְשָׁרִים
בני עולה: על־פי שמ״ב ג, לד. איך נפלו גבורים: על-פי שמ״ב א, כ. 3. אלחים… תחרש: על־פי תה׳ פג, ב. 4. בגבולן: בקהל ישראל. פרצה גדולה פרץ: ביצע מעשי הרג והרס. 5. טרף ורמס: על־פי מי׳ ה, ז. בני אדם נבחרים: על-פי דב׳ ז, ו. 6. רצח וגם ירש: על-פי מל״א כא, יט. וישת לו עדרים: אסף ערמות של רכוש, על-פי בר׳ ל, מ. 7. ארץ… דם: על-פי איוב טז, יח והיא תפילה לנקם. דם נפשות נקיים: על־פי יר׳ ב, לד. 8. רע מעללים קשה: אויב קשה ואכזר, על-פי שמ״א כה, ג. שפן דמם כמים: על-פי תה׳ עט, ג. 9. חלו בם ידים: על-פי איכה ד, ו. חלו: פשטו ידיהם בהם (איכ״ר ד, ט). 10. בנחשתים אסורים: קשרו ידיהם ורגליהם בשלשלאות, על־פי שופ׳ טז, כא. 11. נקמות… הופיע: קריאה לה׳ לנקום נקמת עמו, על־פי תה׳ צד, א. 12. כי… הגיע: חרבם של מוני הגיע עד צואר בהמוני. מוני: אויבי. בהמוני: בקהל ישראל. צואר הגיע: על-פי יש׳ ח, ח. 13. יזובו מדוקרים: דם רב זורם מגופותיהם המבוקעות, על-פי איכה ד, ט. 14. לא אליכם כל עוברים: על-פי איכה א, יב. 15. כיפה ראש ואגמון: משל לנבחרי העם, על-פי יש׳ ט, יג. כרת צר במזמרות: מיתה קשה ומשונה. 16. דשם כהדוש כמון: כתש אותם כמו שכותשים תבלין הכמון, על-פי יש׳ כח, כז. 17. השביעם מדורות: על-פי איכה ג, טו. הורידם… הבורות: את הצעירים שבהם, הילדים, השליך לתוך אחד הבורות. 18 המבלי קברים: גם לקבורה לא זכו, כאלו אין קברים, על־פי שמי יד, יא. 19. יה אלהי הרוחות: כינוי לקב״ה, על־פי במ׳ טז, כב. גלות… ארך: ה׳ האריך גלותנו והכביד צרותיה עלינו. 20. את… ערך: אלו שבעת הקרבנות מן הקהילה שהרג האויב. את שבעת המזבחות ערך: על-פי במ׳ כג, ד. איש צר ואויב: על־פי אס׳ ז, ו. 22. פרך: פורר וריסק. 23. דבר… כמוהו: דברי השתאות ותמיהה על המחזה האכזרי, על-פי דב׳ ד, לג. 24. לעלמי עלמייא: באיזה מקום או זמן? למי עולל אשוהו: למי ארע כך כדי שאוכל להשוותו אליו, וראה: באיכה א, יב. 25. יום… ההוא: יום של פורענות, על-פי צפי א, טו. חשכו… סדרים: זהו יום של ליקוי מאורות. 26. שמש סהר כהו: השמש והירח כהה אורם. צלמות לא סדרים: חושך ואי סדר, צילו של מות מרחף על הכל… שינו סדרי מעשה בראשית. על-פי איוב, כב. 30-27. בקשת נקם מן הגויים. 27. והשב חיקם: פרע ונקום בהם פי שבעה ממה שחוללו, על-פי תה׳ עט, יב. 28. זדים: רשעים. הבוגדים ריקם: הגזלנים והחמסנים (רש״י), על-פי תה׳ כה, ג. 29. החרים תחרים: השמידם שעל-פי דב׳ ז, ב. 30. דם עבדים: דם ישראל השפוך, על-פי תה׳ עט, י. יוקם: ינקם. אויביך כיקר כרים: אויביך ה׳ יכלו ויאבדו, כאור ענן בוקר שאינו מתקיים, על-פי תה׳ לז, כ. 32-31. צידוק הדין. 31. צדיק… משפטיך: מנוסח צידוק הדין, על-פי תה׳ קיט, קלז. 32. יפה… חיבת: על-פי עירובין יט ע״א. 34-33. נבלת… יערים: כל זה נגזר לפניך. 33. נבלת עבדיך נתנו: על-פי תה׳ עט, ב. וערים: אויבים, על-פי שמ״א כח, טז. 34. גשר… יערים: על-פי תה׳ שם, ב. ודם זרעיותיהם: דם צאצאיהם, על-פי בר״ר כט, ט ׳קול דמי אחיך זועקים׳(בר׳ ד, י) ׳דמו ודם זרעיותיו.36. לשולליהם: לבוזזיהם, שלקחו כל שללם. 37־39. נחם… וישרים: סיום בניחום אבלים ובעילוי נשמות. 38. ויהיו… צרורים: נשמותיהם תהיינה גנוזות תחת כסא הכבוד לעולם הבא על-פי שמ״א כה, חט. שבת קנב ע״ב. 39. וחלק… וישרים: תן להם חלק טוב לעולם הבא עם שאר צדיקים וישרים.
Laredo Abraham-les noms des juifs du Maroc- Adiba- Ben Eddahan
(Ben Addahan) Bendahan-בן אדהאן
Ben Edahan, Abendahan
بن الهًان
Même nom que l’antérieur, précédé de l’indice de filiation «Fils du Peintre», ou «Fils du marchand d’huile"
Graphie dans les anciens documents espagnols : Abendahon
Mayl (Meïr) Abendahon fait l’objet d’un ordre de l’Infant Don Jaime à son Almoxarif et Trésorier, Don Felipe de Castro, à Tolède, pour qu'il lui délivre un Maure. Ce document est daté à Saragosse le 27 décembre 1370
Sa’adiah Ben Eddahan, rabbin cabaliste à Beghris dans le Tafilalet au XVIIe s.
Salomon Ben Eddahan (Ha-Zaquen), fils de Sa’adiah (2), rabbin médecin à Beghris dans le Tafilalet au XVIIe s
Sa’adiah Ben Eddahan, rabbin «Shohet» (sacrificateur) à Fès au XVIIe s
Messod Ben Eddahan, fils de Salomon (3), rabbin à Beghris dans le Tafilalet, XVIIe-XVIIIe s
Salomon Ben Eddahan, fils de Messod (5), rabbin de Beghris (Tafilalet), se rendit à Tétouan au début du XVIIe s., d’où il partit pour Amsterdam en vue de quêter des fonds nécessaires au rachat de sa famille et de sa synagogue qui se trouvaient aux mains des Arabes. Il y traduisit le Zekher-Rab de Salomon Sasportas, sous le titre de Mémoria de los 613 Preceptos (Amsterdam, 1727), et publia son ouvrage Bi-Neot Deshe, exhortations éthiques et rituelles avec des légendes sur Moïse et Aharon (Amsterdam, 1735; 2e édition en Russie, 1809
Joseph Ben Eddahan, rabbin à Tétouan ayant émigré en Palestine en 1845. Auteur de Shofriyah de Yoseph «Beauté de Joseph», Derushim (Alexandrie, 1897); Dibre Yoseph «Les paroles de Joseph», Ozerot Yoseph «Les Trésors de Joseph», Derushim Yoseph Hen «La Grâce de Joseph», Vayomer Joseph «Et Joseph dit», Sheelot-u-Teshubot ; Hod Yoseph «La Gloire de Joseph», Commentaires sur le Penta- teuque, Ma’asseh Bereshit «L’Oeuvre de la Genèse», homélies
Abraham Bendahan figure parmi les acheteurs au procès-verbal de vente de la succession du Sieur Marius Rey à Tanger en Novembre 1812
Joseph Nissim Ben Eddahan, petit-fils de Joseph (7), rabbin à Tétouan et Ceuta, ayant édité en 1897 l’ouvrage de son grand’père Joseph, Shofriyah de Yoseph. Auteur de Abanim Shelemot «Pierres parfaites»
Simon Bendahan fut le promoteur, en 1866, de la fondation à Gibraltar de la «Sick Jewish Poor Relief Society» pour venir en aide aux nécessiteux. A. B. M. Serfaty, p. 25
Pinhas Bendahan, président de la «Yagdil Torah» à Tétouan en 1966
(Ben Adhahab) Benedhab-בן אדהב
Ben Edhab
Nom arabe: «Fils de l’or»
Jacob ben Isaac Ben Adhahab, rabbin notaire à Debdou en 1721. Cohen.
37.Iddukh – אדוך
Iddoukh, Idduj, Eddoukh, Eddukh
Diminutif berbère de Mordekhay (Mardochée)
Voir Ben Dukhay (No. 417).
38.Adiba – אדיבא
Adeba, Adiva, Adibe
Féminin du nom espagnol ancien «Adive». Ce nom, dont le sens est «Loup» ou «Chacal», tire son étymologie de l’araméen דיבא «Diba» ou de l’arabe «El-Dhoaïb» (Chacal)
D’autre part, le nom Adeba figure dans les Tables de Ptolémée pour désigner une ville antique en Espagne, probablement la Batea actuelle (Madoz, I) dans la province de Tarragona
Jacob Adiba, expulsé du Portugal en 1496, s’établit à Azemmour (Maroc). En 1512, la Gouverneur de cette ville se soumit aux Portugais mais, bientôt après, reprit son indépendance. Le Roi Don Manuel expédia une escadre contre cette ville, sous le commandement de son neveu, Don Jaime, Duc de Bragança. Une rude bataille fut engagée entre Arabes et Portugais, qui dura toute une journée, sans résultat apparent. Mais le lendemain, à l’aube, Jacob Adiba se présenta devant Don Jaime pour lui annoncer l’évacuation de la ville et pour lui demander sa protection pour lui-même et ses coreligionnaires. Le Duc la lui promit et tint parole, ce qui permit aux Juifs d’Azemmour, au nombre de quelques milliers, de quitter la ville sous escorte militaire pour se rendre à Safi et à Fès
Mose Adibe, habitant d’Azemmour, figure dans un acte d’accusation devant l’Inquisition, daté à Evora le 18 Janvier 1537, comme étant devenu juif après avoir été chrétien
Joseph Adiba (Yussaf Adibe), Grand Rabbin d’Azemmour au XVIe s., fut le médiateur entre le Roi du Portugal et les marocains de la Chaouîa. Hirschberg I, 311; Textos en Aljamia Portuguesa, par David Lopes, in Villes et Tribus du Maroc, Casablanca et les Chaouîa, vol. I (Paris), 1915
Yahya Adiba, interprète officiel «à Azemmour, fut chargé par les Portugais, d’une mission auprès du Sultan du Maroc à Fès, en 1530. Hirschberg I, 311
5/6. Jacob et Mosheh Adiba, commerçants, percevaient les impôts à Azemmour au XVIe s. Hirschberg I, 311
Jacob ben Abraham Adiba, rabbin notaire à Debdou en 1927. Cohen.
Laredo Abraham-les noms des juifs du Maroc- Adiba– Ben Eddahan