בארץ המהגרים-מואיז בן הראש-קינת המהגר-אימא
מואיז בן הרוש…..
משה בן הראש הוא השור הזועם של הספרות העברית – ירון אביטוב, כל הזמן, 2001
משה בן הראש הוא אחד המשוררים הראויים בין הצעירים הכותבים היום – נתן זך, הארץ, אוקטובר 2000
משה בן הראש מספר לנו על מולדת שתמיד נמצאת במקום אחר, ואיננה על מפה כלשהי. היא ריח של עץ תפוזים בגרנדה בערב שמעולם לא היה – חוסה לאויס גרסיה מרטין, אל מונדו, ספרד 2000.
מתוך הכריכה של ספרו " לוסנה "
מואיז בן הראש, יליד מרוקו, כותב את יצירותיו בספרדית, בעברית ובאנגלית ונע באמצעותן בין תרבויות, מדינות ודתות. עד כה הוא פירסם למעלה מעשרים ספרי פרוזה, שירה ורומאנים. שלושה רומנים מרכיבים את הטרילוגיה התטואנית שלו: ״מפתחות לתטואן, ״לוסנה״ ו״בשערי טנג׳יר״ שהופיע בספרד בהוצאת דסטינו ויופיע בקרוב בתרגום לערבית. בשנת 2010 ראה אור הרומן שלו ״אהבה והגירה״ בהוצאת אסקלרה בספרד. שירים רבים מתוך תשעת ספרי השירה שפירסם בעברית תורגמו לחמש־עשרה שפות. יש הרואים בו סופר מרוקאי, אחרים רואים בו סופר ספרדי או סופר ישראלי ואפילו יש הרואים בו סופר ביטניקי. בספרד הוא נתפס בעיקר כסופר של גלות היהודים ושל מגורשי ספרד במאה החמש־עשרה.
אימא
1.
לְאָן אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אִמָּא?
אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְאַרְצֵנוּ,
לִמְדִינָה שֶׁלָּנוּ.
וְהֵיכָן אַרְצֵנוּ?
אֵינִי יְכוֹלָה לוֹמַר לְךָ אֶת שְׁמָהּ,
הוּא אָסוּר.
וְהַאִם מְדִינָה זוֹ רְחוֹקָה מֵאֹד הִיא?
בַּצָּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם, בְּנִי.
הַאִם הַנְּסִיעָה אֲרֻכָּה?
אַלְפַּיִם שְׁנוֹת נְסִיעָה
שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁל כְּבִישִׁים
חָמֵשׁ שָׁעוֹת טִיסָה.
וְאֵיךְ הַיְּלָדִים בַּמְּדִינָה הַזּוֹ ?
כֻּלָּם יְהוּדִים, כָּמוֹךָ.
וְאֵיךְ אֲנִי?
2.
הַאִם כְּבָר הִגַּעְנוּ, אִמָּא?
מִזֶּה שָׁנִים, בְּנִי.
כִּי אִמָּא אֵינִי רוֹאֶה שֶׁהִגַּעְנוּ
אֵלֶּה אֵינָם יְהוּדִים כָּמוֹנִי.
זֶה עַמְּךָ, זוֹ אַרְצְךָ.
אֲבָל אִמָּא, אֵינִי רוֹאֶה אֶת עֲצֵי יַלְדוּתִי
וְכָל שֶׁאוֹמְרִים לִי הָאֲנָשִׁים נִשְׁמָע לִי מוּזָר.
זֶה מָה יֵשׁ.
אֲבָל הִבְטַחְתָּ לִי שֶׁאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְאַרְצֵנוּ
וְזוֹ אֵינָהּ אַרְצִי וְזֶה אֵינוֹ עַמִּי
אֵלֶּה אֵינָם יְהוּדַי.
אִם אַתָּה רוֹצֶה אַתָּה יָכֹל לַעֲזֹב.
לְאָן אִמָּא?
בְּעִירִי, כְּפִילֵי וּצֵלִי כְּבָר אֵינָם קַיָּמִים
יְלָדַי נוֹלְדוּ כָּאן
וְאַפִּילוֹ הֵם זָרִים לִי
אִשְׁתִּי בָּאָה מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת
וְאֵינָהּ מַכִּירָה אֶת מִנְהָגֵנוּ
הַשָּׂפוֹת שֶׁבִּשְׂפָתַי
כֻּלָּן שׁוֹנוֹת
מִשָּׂפוֹת אֱנוֹשׁ
אֵין לִי לְאָן לַחְזֹר
נוֹתַרְתִּי בְּלִי מְדִינָה וּבְלִי עַם
וְהַנְּסִיעָה הַזּוֹ לֹא נִגְמֶרֶת
אֵין דֶּרֶךְ לִגְמֹר אוֹתָהּ
אֲנִי לְעוֹלָם תָּקוּעַ בְּשָׁעָה אַרְבַּע בַּבֹּקֶר
הָרֵיחַ הָאַחֲרוֹן שֶׁל קָפֶה עִם חָלָב בְּפִינְגַ'ן
יוֹצֵא אֶל עֵבֶר סֵאוּטָה רוֹאֶה אֶת אַלַחֶסִירַאס מִן הַיָּם
נוֹתַרְתִּי תָּקוּעַ בַּנְּסִיעָה הַלֵּילִית הַזֹּאת
שֶׁלְּעוֹלָם אֵינָהּ רוֹאָה אֶת אוֹר הַיּוֹם
וְלֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל
אֲנִי זָר כָּאן, בְּתוֹךְ הַמּוֹלֶדֶת הַזּוֹ
שֶׁאֵלֶיהָ כָּל כָּךְ הִתְגַּעְגַּעְתְּ
וְעַכְשָׁו אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי, אִמָּא,
שֶׁאֶסַּע לִי לִסְפָרַד
עִם שִׁבְטֵי הַמֻּגְדָּל
שֶׁאֵלֵךְ לִי לְגָלוּת אַחֶרֶת
עוֹד מוֹלֶדֶת שֶׁהָפְכָה לְגָלוּת
כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם
כְּמוֹ תְּטוּאָן וּכְמוֹ לוּסַנָה
כָּל מוֹלֶדֶת שֶׁלָּנוּ הוֹפֶכֶת לְגָלוּת.
בארץ המהגרים-מואיז בן הראש-קינת המהגר-אימא