ארכיון יומי: 30 באוגוסט 2022


חזי כהן-תורכיה – האימפריה העות׳מאנית-הרב חזקיהו מדיני(שדי חמד)

חוכמה מקדם

תורכיה – האימפריה העות׳מאנית

הרב חזקיהו מדיני(שדי חמד)

הרב חיים חזקיהו מדיני(1905-1833), מכונה על שם ספרו ״שדי חמד". רבה של העיר קרסו־בזאר שבחצי האי קרים, ובהמשך של העיר חברון. למד אצל הרב החכם באשי הרב יצחק קובו ואצל הרב יוסף חיים בורלא, והוסמך להוראה כבר בגיל שלוש־ עשרה. מאוחר יותר התחנך בישיבות באיסטנבול שבתורכיה. ״שדי חמד״, יצירתו המונומנטלית, היא מעין אנציקלופדיה תלמודית. שמו של הרב מדיני הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מקהילות רחוקות. לאחר שלושים שנות רבנות עלה ב־1889 לארץ ושימש רבה של חברון.

לא תיקום ולא תיטור

כשהיה הרב חזקיהו מדיני בחור צעיר התבלט כשקדן עצום בתורה. התקנא בו אחד מן האברכים על גאוניותו ושקדנותו וטפל עליו האשמה כאילו את שעות הלימוד הליליות הוא מבלה בחברת גויה אחת שהיתה מנקה את הבית. הרב חזקיהו מדיני הכחיש את הדברים מכול וכול וזכה לתמיכה מרבו, ולאחר זמן־מה שככה המהומה. לאחר כמה שנים, אותה גויה שפותתה להעיד נגדו נפגעה במכות קשות: ביתה נשרף, אחד מבניה מת ומשפחתה ירדה מנכסיה. הבינה האישה כי מן השמים עושים עמה חשבון על מעשיה ופנתה לרב מדיני שכבר היה גדול בתורה, ביקשה את סליחתו, והציעה לחשוף את העלילה שנרקמה נגדו. הרב חזקיהו הסכים למחול לה בתנאי שתנצור בלבה את כל אשר אירע. לימים, הסביר שאם היה מבקש ממנה לספר את האמת, הפרשה היתה מתעוררת שוב ולעז היה יוצא על כך שאחד מתלמידי החכמים נכשל בחטא חמור של הדחת עד. עוד אמר שברגע שביקש זאת מן המנקה חש שמעיינות של חוכמת ה׳ יורדים אליו.

יבוא השלישי ויכריע ביניהם

פעם אחת הביא הסנדלר לרבי חזקיהו מדיני נעליים שתיקן עבורו. הסנדלר נקב בשכרו שהגיע לכדי עשר אגורות, אך לרב מדיני היה רק רובל שלם. הסנדלר סירב לקבל את הרובל משום שלא היה בידו להחזיר עודף לרב והציע שיבוא למחרת לקבל את שכרו. הרב מדיני דחה את הצעתו משום שלא רצה להלין את שכרו של הסנדלר ודרש שייקח הרובל וישיב לו העודף מחר. הם התווכחו זה עם זה דקות ארוכות, עד שבמקרה נכנס למקום אחד מקרובי הרב אשר היה בידו הסכום הנדרש ושילם בעבורו.

מוחל על כבודו

בכל יום שישי נהג בעל ״שדי חמד״ לטבול במקווה לכבוד שבת. כשהיה הולך אל המקווה נהגו בעלי המלאכה וכל הציבור לעמוד לפניו אך הרב מדיני ביקש להימנע מכך, ולפיכך החל ללכת בדרך צדדית. סנדלר אחד עבד בחנות הסמוכה למקווה. בכל פעם שהרב מדיני היה עובר על פניו, היה מפסיק ממלאכתו, עומד לכבודו ומברכו. פנה אליו הרב חזקיהו מדיני ואמר, ״הלכה פסוקה היא שפועל שכיר אסור לו להפסיק מלאכתו כדי לדרוש בשלום העוברים והשבים. ואתה שכיר יום הנך לבני ביתך. לכן אבקש ממך שלא להתבטל ולא לעמוד לכבודי.״ כעבור שבוע בא הרב לטבול והסנדלר שוב עמד לכבודו…

מתרחק מן הכבוד

הרב חזקיהו מדיני היה נוהג להיכנס לבית הכנסת בשעה שהציבור עומד ממילא על רגליו כגון בברכת ״ברוך שאמר״ או ״ה׳ מלך״, כדי שלא יצטרך הקהל לעמוד לכבודו.

ביקור חולים

פעם אחת ראו את הרב חזקיהו מדיני הולך בחום היום ברחובות העיר. שאלוהו להיכן הולך ביום חם שכזה והשיב להם כי הוא בדרכו לקיים מצוות ביקור חולים. שאלוהו מיהו החולה והרב ציין את שמו של אחד מגדולי הרשעים שבעיר. תמהו האנשים, ״הן עבריין הוא, ואל ירבו כמותו בישראל. ומדוע הולך הוא לבקרו ועוד ביום חם שכזה?!״ השיב להם הרב, ״ראשית, נאמר ׳אפילו חוטא שבישראל מלא זכויות כרימון׳; ושנית, לא את החולה בלבד אנו מבקרים אלא גם את השכינה המרחפת מעל מיטתו.״ הצטרפו אליו האנשים והלכו אל החולה הרשע. כשנכנסו הופתע החולה למראה מבקריו ובראשם הרב החשוב, והתיישב על המיטה מפני הכבוד. לימים קם על רגליו והחלים ואף תיקן את מעשיו הרעים.

חזי כהן-תורכיה – האימפריה העות׳מאנית-הרב חזקיהו מדיני(שדי חמד)

עמוד 92

חכמי המערב בירושלים-שלמה דיין-תשנ"ב- הרה״ג רבי נחמן בטיטו זצ״ל

חכמי המערב בירושלים

 

הרה״ג רבי נחמן בטיטו זצ״ל

ראב״ד לעדת המערבים הראשון לציון ומ״מ החכם באשי

 

רבי נחמן בטיטו זצ״ל, נולד בשנת תר״ו(1846) בעיר הגדולה לאלקים עוב״י מאראקש שבמרוקו.

עודו נער עלה עם הוריו לירושלים וקבל את חינוכו בישיבותיה. שמו נודע בשערים בשל הצטיינותו וגדולתו בתורה. היה ״תלמודי” מובהק ומעמיק בסוגיות הש״ס כדרכם של חכמי מאראקש. בנוסף לכשרונותיו המצויינים בתורה, בעיונו הזך והמעמיק, ובסגנון למודו החד והחלק, היה בעל זכרון נפלא ובלתי שכיח. כן היה בקי גדול בארבעה טורים, וכל רז לא אניס ליה. אלה שהכירוהו העידו כי כל דין קטן וגדול לא נעלם ממנו וידעם על ראשי אצבעותיו ממש.

נועם הליכותיו וצדקותו היה לשם דבר. מטבעו היה רך המזג, מן הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים. האמת והצדק היה אזור מותניו, ושנא את השקר, את המרמה, ואת החנף. דיבורו היה בנחת עם הבריות ובעל נפש רכה ונדיבה חוט של חן וחסד היו נסוכים על פניו ועל כל דבור מדבוריו. ענותנותו היתה גדולה וגם עם הקטנים ממנו בחכמה ובמנין, התנהג בחבה ובענוה יתירה, ומעולם לא ראוהו כועס. הוא התהלך במישור ובכבוד עם חבריו ומעולם לא התכבד בקלונם. צדיק תמים בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו.

 

רבי נחמן בטיטו זצ״ל נחשב לאחד מגדולי התורה שבדור וכל העדות בירושלים כבדוהו והעריצוהו.

בשנת תרל״ב שימש כדיין בביה״ד של הרב צוף דב״ש. עם פטירתו של זה האחרון בשנת תר״מ, נבחר רבי נחמן לאחד ממנהיגי העדה. בשנים תרמ״ד־תרמ״ו (6־1884) הוציא יחד עם חברו רבי חזקיה שבתי זצ״ל (ראב״ד בירושלים) ספר שמות ״מעם לועז״ בלאדינו. חידושי תורתו פורסמו בקבצים ״תורה מציון״ חוברת ב׳ ס׳ כ״ה ירושלים תרמ״ז. כן חיבר קונטרס ״דין ומשפט״ בדבר קידושי רות הגרוזית, ירושלים תר״ע. ראה הספדו על הרב אלעזר בן טובו זצ״ל בס׳ ״פקודת אלעזר״ ח״א. כמו׳׳כ חתם ראשון בכתב האחוד בין עדת הספרדים והאשכנזים בשנת תר׳׳ע. (ראה יהודי המזרח בא״י ח״א דף 137). בשנת תרנ״ט נבחר לראב״ד של עדת המערבים. בהתגלע הריב הגדול בין הרבנים לשאלת הרבנות הראשית בשנת תרס״ט. רבי נחמן בטיטו זצ״ל נתמנה ע״י הממשלה המרכזית למשרת ״הראשון לציון״ ולמ״מ ״החכם באשי״, ובמשרה זו כהן עד שנת תרע׳יב. (מיום כ״ה שבט תרס״ט, עד יום ה, חשון תרע״ב). לאחר סבל, ויסורי נפש וגוף, השיב את נשמתו לבוראו ונתבקש בישיבה של מעלה ב־ט״ו אלול שנת תרע״ה (1915), ועל מצבתו נחקקו מלים אלו:

 

״ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, על האי שופרא דבלי בארעא, דרופתקא דאורייתא, צדיק וענו מדוכא ביסורין, עומד בפרץ ירושלים, ראש רבני בני מערבא, וראש״ל הרב הג. המפורסם כמוה״ר נחמן בטיטו זצ״ל. מ״ק ביום ט״ו אלול ש. תרע״ה ת.נ.צ.ב.ה.

 

ביתו של רבי נחמן בטיטו זצ״ל, הרבנית מרים נישאה להרב הגאון רבי נסים בנימין אוחנה זצ׳׳ל ששימש בשנים תרצ״ה־תש״ז ראב״ד בקאהיר וסגן ראש רבני מצרים, ובעלותו לא׳יי משאת נפשו, נבחר לרב ראשי בחיפה עד כ׳׳ז אדר בי תשכ״ב שנפטר לבית עולמו.

מצאתי לנכון להביא מדבריו של הסופר ר׳ אברהם אלמאליח ז״ל, נשיא ועד העדה המערבית ומאישיה הדגולים של ירושלים. אשר הכיר והוקיר את זכרו של הגאון רבי נחמן בטיטו זצ״ל, וכך כתב באחד ממאמריו.

 

את הרה׳יג נחמן בטיטו הכרתי עוד בהיותי ילד קטן.

זכורני כד הוינא טליא, כשהיה ״הוא,, בא להתפלל בבית־הכנסת הגדול של המערבים היו כל המתפללים עומדים ביראת הכבוד וזה היה עושה עלי, אני הפעוט, שאמנם גדול מאד הוא האיש הזה, ומכובד מאד בעיני כל מכיריו ויודעיו.

שנים אחדות אח״כ כשגדלתי ונהייתי לתלמיד הישיבה הספרדית הגדולה ״תפארת ירושלם״. היו גדולי הרבנים בירושלים באים יום יום לבחון אותנו בש״ס ופוסקים. הבוחן של כל יום רביעי בשבוע היה ״אלחכם רבי נחמן״ (החכם ח״ר נחמן בטיטו, ככה נקרא המנוח בפי רבני הספרדים).

ואל יהא הדבר הזה קל בעיניך!.

 

כל מי שהכיר את תכונות רבני הספרדים לפנים, כל מי שידע איך היו היחסים לכל העדות שאינן ״ספרדיות טהורות׳׳ (שאינן מדברות אישפניולית), כל מי שזוכר איך הביטו מגבוה על ״המוגראבים״ (מרוקנים) על ה״יימינים״(תימנים) ועל יתר העדות שאינן ספרדיות, הוא יוכל לתאר לעצמו כמה גדולה היתה ״זכותו״ של הרה״ג נחמן בטיטו ״המרוקני״ שזכה להיות בוחן בישיבה הגדולה ״הספרדית״, לולא כשרונותיו המצוינים, לולא גדולתו בתורה ובתלמוד ונושאי־כליו בודאי ובודאי שלא היה חולם לעלות ל״מעלה״ רמה כזו.

הרה״ג נחמן בטיטו היה ידוע בירושלם גם בתור עסקן צבורי, משולח בשם כוללים ומוסדות חסד וצדקה, חבר בי״ד, ראב״ד, רב לעדת המערבים ושנים אחדות שמש גם בתור מ״מ חכם באשי וראש״ל (מיום כ׳׳ה שבט תרס״ט עד ה׳ חשון תרע״ב).

 

לדברי ימיו של רבי נחמן בטיטו, יש לציין את אחת ההסכמות, ובהם תקנות וסדרים חדשים, שאותם יש לקיים בועד העדה, ההסכמה שלפנינו נעשתה בראשית כהונתו כרב העדה:

 

בעה״י

אנחנו אנשי הועד החו״מ (החותמים מטה) הנבחרים עם מעלת הרב המופלא כמוהרר״ן הי״ו(כבוד מורינו הרב רבי נחמן, ה׳ ישמרהו ויחייהו), החותם ראשון, דהסכמנו הסכמה גמורה להתנהג עפ׳׳י הסעיפים אשר נבאר להלן. והנה אנחנו מקיימים אותם בכל תוקף וחוזק ככל ההסכמות הנעשות מימות יהושע בן נון עד היום הזה, ומהם לא נזוע כל ימי אשר תהיה המשרה הזאת על שכמנו, ויה״ר(ויהי רצון) שחפץ ה׳ בידינו יצליח מעתה ועד עולם אכי״ר (אמן כן יהי רצון), ואלה הם:

 

א-כל מין הכנסה שתבוא לכוללנו בין מהארץ בין מחו׳׳ל אפי׳ שתבוא לשם הת״ח (התלמידי חכמים) דוקא או לשם עניים, או למס הגולגולת וכדומה, או אפי׳ לשם לימוד, הכל יבוא לידי הסוכן אשר נסכים עליו, ואז יתחלק כל הבא ליד הסוכן לחמשה חלקים, דהיינו חלק א׳ לת״ח, וחלק ב׳ לעניים,

ושלשה חלקים יהיו למס הגולגולת וכל הוצאות כוללינו, כגון דמי שכר הרבנות ושכר אנשי הועד והסופרים ושמשים ופוסטאס (דואר) ובקו׳׳ח (וביקור חולים) והבראות וצד״ל (וצדקה לעניים) ופרעון החובות, רק בסך אשר יבוא לשם לימוד כנ״ל חיובא רמיא על גבאי הת״ח לעשות רצון המתנדב לעשות לימוד ולפרוע מחלק הת״ח שבידו, והסוכן יקח קבלה מכל אחד ואחד, ובכל ששה חדשים ימסרו חשבון הכנסה והוצאה בפרטות לאנשי הועד מכל הנכנס והיוצא תחת ידם.

 

ב-ועד יהיה מיוחד להנהיג את כל עניני הקהילה, ולא יהיה פחות משבעה.

ג-השלוחיות אשר ינתנו מהיום והלאה יהיה דוקא במעמד כל אנשי הועד ויוחלט על פי רוב דעות אנשי הועד.

ד-מע׳ הרב הר״ן בטיטו הי׳׳ו חותם ראשון ואב״ד וברישיונו להושיב עמו שני ת״ח אשר יבחר בהם לדון ולהורות את הדרך ילכו בה ושכר הת״ח יהיה כפי ראות עיני אנשי הועד הי״ו.

ה-פנקסי הועד והכולל והחותמות יונחו בבית הועד דוקא.

ו-בענין החתימות מי יחתום שני ומי יחתום שלישי הבחירה בידי אנשי הועד הי״ו.

ז-הועד הנז׳ מחויב לסדר הכנסה והוצאה בכל ששה חדשים.

ח-כתבים הבאים מקר׳׳ח הן בשם הרב נר״ו הנז', הן בשם אנשי הועד, אין רשות לפתוח אותם כי אם הרב חותם ראשון ושנים מאנשי הועד.

ט-קבלה או כתב פרטי או כללי הנוגעים לכולל אם לא יהיו חתומים כל הועד אזי הקבלה והכתבים לא יועילו לכלום אם לא יהיה שום אחד מהם אנוס.

יו״ד. הועד מחוייב להשגיח על כל בתי כנסיות דכוללינו, לסדר בו סדרים נאותים לטובת הכלל.

י״א. הועד מחויב לפקח על עניני כוללינו לא פחות משני ימים בשבוע.

 

אלו הם סדר כוללינו יכב״ץ אשר תקננו במעמד כולל החו״מ ובטחנו בה׳ כי ע״י הסעיפים הללו תהיה הנהגת כוללינו הנהגה ישרה ויהיה לשם ולתהילה בארץ, יה״ר חפץ ה׳ בידינו יצלח ויעזרנו על דבר כבוד שמו כיר״א, כל זה נעשה ונגמר ביום כ״ה לחו׳ אב רחמן שנת התרס׳׳ב ליצירה בא סי׳ והקימותי לך ברית עולם לפ״ק, והשו״ב (והכל שריר ובריר) וקיים.

הצעיר נחמן בטיטו ס״ט — הצעיר שמעון אשריקי הי״ו ס״ט — הצעיר אליהו יעקב לעג׳ימי ס״ט — הצעיר שמואל קורקוס ס״ט — ע״ה שמואל בוחבוט ס״ט — ע״ה אברהם ארואץ הי״ו — ע״ה ראובן בואינום הי״ו — הצעיר הח״י יקותיאל חיים בן שמעון הי״ו ס״ט.

 

חכמי המערב בירושלים-שלמה דיין-תשנ"ב– הרה״ג רבי נחמן בטיטו זצ״ל

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 197 מנויים נוספים
אוגוסט 2022
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר