ערב עיון ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו-משה עמאר

מטרות ופעולות

איתור וחיפוש

במכון עוסקים בחיפוש אחר היצירות הרוחניות בארץ, בתפוצות ובארצות מוצאן. אותרו עשרות יצירות שנכתבו במשך דורות רבים על־ידי חכמים ורבנים, וביניהן כתבי־יד מהמאה הט״ז. רובן נמצאו בתהליך התפוררות. יצירות אלה עוברות פיענוח, עיבוד, וביאור, עריכה ומחקר. לאחר מכן, הן מתפרסמות כספרים בתוספת מבואות, הערות ומפתחות. חלק ניכר מהן יצא לאור כפי שיפורט להלן, וכתבי־יד רבים נמצאים בתהליך הכנה לדפוס.

הוצאה לאור

רבותינו, חכמי ספרד והמגרב, חיברו ספרים בכל מקצועות היהדות. רק מעטים מהחיבורים פורסמו בדפוס. חלקם נרקבו ואבדו, וסכנה מרחפת על קיומם של השרידים. אף הספרים שיצאו לאור במקור, אינם בהישג יד, כי נדפסו במהדורה מצומצמת. עד כה פרסמנו עשרות ספרים מכתבי־יד וכן ההדרנו ספרים נדירים. הוספנו לספרים מבואות על החכמים, על המחברים ועל תקופתם, והוספנו אפראט ומפתחות מפורטים.

כנסים וערבי עיון

במכון עוסקים בהפצת מורשת יהודי ספרד והמגרב, כדי להביאה לידיעת הרבים ולהנחילה לדורות הבאים. חוקרי המכון משתתפים בשבתות עיון, ובערבי עיון ברחבי הארץ, ומרצים במסגרתם, כמו גם רבנים וחוקרים מהאוניברסיטאות השונות. גם פייטנים וזמרים נוטלים בהם חלק. כמו כן, חוקרי המכון משתתפים בכנסים מדעיים ארציים ובינלאומיים כאחד.

ספרייה

ליד המכון קיימת ספרייה תורנית, מחקרית כללית, הפתוחה לציבור. היא אוצרת בתוכה חיבורים של חכמי ספרד והמגרב שיצאו לאור, וחיבורים שעודם מופיעים ככתבי־יד. כמו כן, מרוכזות בה עבודות המחקר שנעשו בנושא.

מחקר

במכון עוסקים בהכנה ובפרסום מחקרים ביוגרפיים על רבותינו ועל מנהיגי הקהילות בספרד ובמגרב, ומונוגרפיות על הקהילות, ובתוך כך עוסקים בחקר יצירותיהם ותקופתם. עד כה פורסמו מחקרים רבים בנושא. המכון מעודד אברכים וחוקרים צעירים לעסוק בנושא ואף מושיט להם סיוע בחומר תיעודי ובפרסום מחקריהם.

בית־מדרש לרבנים

המכון הקים בתי־מדרש לרבנים, מתוך תקוה להעמיד מתוכם דור של רבנים הפועלים ברוח מסורת רבותינו, חכמי ספרד והפזורה הספרדית מזרחית, אשר נשאו בענוה בעול הקהילה, טרחו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בלי גיבובי חומרות, חיו בתוך העם והנהיגוהו באהבה ובסובלנות.

ליד המכון קיימים שני בתי-מדרש המכשירים אברכים לרבנות ולהנהגה רוחנית: ׳בית היחיאלי׳ ע״ש ר׳ יחיא אדהאן ז״ל, בירושלים; ו׳חכמת שלמה^,, ע״ש ר׳ שלמה עמאר ז״ל, בבני־ברק. כמו היינו מיוזמי הקמת בית־המדרש ׳למרחב^, שליד ׳ממזרח שמש^, בירושלים, המיועד להעשיר את הידע של רבנים ודיינים בספרות ההלכה של חכמי הפזורה הספרדית שיטתם ודרכי הגותם. כל מחזור הוא בין שנתים ועד כה עברו ארבעה מחזורים.

תשתית מחקרית

חוקרים העוסקים בתולדות היהודים בספרד ובמגרב במאות הט״ו ואילך, נתקלים בקשיים של חוסר תיעוד ומקורות, שישמשו בסיס למתקדם, משום שבארצות המוצא לא קיימים ארכיונים לתקופות הקדומות. אף המעט שקיים מהעת החדשה אינו פתוח לקהל הרחב.

במכון הצליחו לאסוף עשרות כתבי־יד ומאות תעודות מארצות התפוצה מהמאה הט״ז עד המאה העשרים. אנו שואפים להעשיר את אוסף התיעוד וכתבי-היד שיועמדו לרשות העוסקים בנושא. כמו כן, בעבודת צוות מאומצת, אנו שוקדים על הכנת מיפתוח של כל הספרות הרבנית, ובפרט ספרות השאלות והתשובות, לפי נושאים ותת-נושאים נרחבים: חיי כלכלה, חברה ורוח, אישים, מקומות ומוסדות וכו^,. לכשיושלמו המפתחות הם ישמשו כלים בידי החוקרים ובסיס בעבודתם.

נשיאות מועצת הרבנים שליד המכון

המכון הוקם בהתייעצות ובהדרכת מרנן ורבנן, שחלקם נתבש׳׳מ:

הרה״ג שלום משאש זצ״ל ־ הרב הראשי וראב״ד לירושלים, ששימש כנשיא המכון.

הרה״ג משה מלכה זצ״ל ־ הרב הראשי וראב״ד לפתח־תקוה.

הרה״ג יוסף אביחצירא זצ״ל ־ הרב הראשי ליבנה.

הרה״ג דור עובדיה זצ״ל ־ חבר לשכת הרבנות ירושלים.

*

הרה״ג יהושע מאמאן שליט״א ־ חבר בית-הדין הגדול.

הרה״ג יוסף שרביט שליט׳׳א ־ הרב הראשי וראב״ד לאשקלון.

הועדה האקדמית

במכון פועלים בעצה אחת עם אנשי אקדמיה מהארץ ומהתפוצות, העוסקים בחקר הפזורה הספרדית בכלל וביהדות מרוקו בפרט, וזוכים לשיתוף פעולה ולעידוד רב.

יו״ר המכון

פרופ׳ הרב משה עמאר שליט״א, יו"ר מכון ״אורות יהדות המגרב״, יליד מרוקו, בעל השכלה תורנית וכללית רחבה.

בוגר ישיבות גבוהות בארץ ובחוץ־לארץ. מוסמך לרבנות על־ידי גדולי הרבנים וראשי הישיבות בארץ. הוכשר לכהן כרב עיר מטעם מועצת הרבנות הראשית לישראל.

בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר־אילן בפילוסופיה, בתלמוד ובתולדות עם־ישראל. מומחה לפאליאוגרפיה עברית של ימי־הביניים. מרצה בכיר אמריטוס, בתחומים הנזכרים, ונימנה עם חוקריה הבכירים של אוניברסיטת בר-אילן במסגרת המכון לחקר היהדות במזרח. מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון.

חבר בועדות אקדמיות וציבוריות של ארגונים ומוסדות העוסקים ביהודי ספרד, ארצות המזרח וצפון־ אפריקה.

מיוזמי הקמת בית-המדרש ׳למרחב׳ שליד ׳ממזרח שמש׳ בירושלים, ונמנה עם המרצים המרכזיים בתחומי ההלכה ותולדות הפסיקה והפוסקים.

ההדיר עשרות ספרים מכתבי-יד, ופרסם מחקרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותו.

על תרומתו המחקרית הוכתר כחתן:

*פרס חכמת-ישראל ע׳׳ש ד״ר יוסף בורג, מטעם ארגון המועצות האזוריות, ואוניברסיטת בר-אילן.

*פרס גאון, מטעם תנועת ׳ביחד׳.

*פרס ע׳׳ש ד״ר יעקב הרצוג ז׳׳ל, מנכ״ל משרד ראש־הממשלה.

*פרס עיריית-ירושלים למורשת העדות ודברי ימיהן של הגלויות השונות.

זכה במענק מחקר מהאקדמיה הלאומית למדעים, להכנת מהדורה מדעית של החיבור ״לשון לימודים״ להרה״ג רבי יעקב אבן צור זצ׳׳ל – עבודת מחקר משותפת עם פרופ׳ אפרים חזן.

ערב עיון ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו-משה עמאר

עמוד 6