קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי-רבני הכפר
ר׳ יעקב אדרעי: ב״ר יוסף ב״ר ברוך הנ״ל. נולד בשנת תר״ע. מתלמידי ר׳ חגי פרץ. בגיל שנתיים איבד את מאור עיניו. בגיל ארבע עשרה נתמנה למלמד תינוקות בכפר וכונה ׳רבי סגיר׳ [=הרב הצעיר]. בגיל שבע עשרה נשא את פרחה בתו של דודו ר׳ מאיר אדרעי. באותו הזמן עבר לקזבלנקה שם למד במשך שש שנים אצל רבני העיר ולימד תלמידים. בשנת תרצ״ו(1936) עבר לסאלי בה לימד תלמידים במשך שנתיים. משם עבר לרבאט, בה לימד תלמידים. לאחר מספר שנים, בשנת תש״ד (1944) חזר לקזבלנקה. נפטר ב־כ״א סיון תשי״א (1951) בקזבלנקה, והשאיר אחריו אשה ויתומים. בשנת תשמ״ג (1983) העלה בנו עמרם את עצמותיו לקבורה באשדוד.
לזכרו יצא ספר זכרון בקזבלנקה. אביא מה שכתב עליו אחד מחבריו בספר זה:
רבי יעקב נולד לאביו הישר והתמים ״יוסף״ בעיירה ״זאוויא״ כפר קטן ליד העיר ״מראכש סביבה שלולת סדרים ונטולת תרבות, בהיות[ו] בן שתי שנים נגזל ממנו מאור עיניו אביו שדאג לעתידו המסוכן, הכניס אותו לחדר, הוא צפה לו מראש כי משם ישיג תוצאות חיים, שם למד מקרא על פי הפירוש המקובל עברי-ערבי, בקיאותו הנפרזה הוכרה בו אז, ובחריצותו עלה על כל בני גילו, ואחרי שלא נמצא עוד אצל רבו מה להלעיטו נאלץ להפרד בדאבון נפש, ממשפחתו ולעזוב את הייערה אשר בה קבל את חינוכו הכפרי, ויבוא העירה ״קזבלנקה״.
בחפץ לב נתקבל לישיבת ״כתר תורה״ ושם בלה תקופה ארוכה בלמוד הגמרא.
מסבה כמוסה עזב את הישיבה ויעט על טרפו, שמש ״כחזן״ בחדרים בלימוד התינוקות כי חשב להתפרנס מזה, שם שם על לבו ויתבונן כי כל הדרן דרך ההוראה, אשר סללו הראשונים ואשר בה צועד גם הוא, כולה מלאה מוקשים וחתחתים קוצים ודרדרים, ולא לזמן מועט יגיע הדורך בה למטרת חפצו, ומבשרו חזה כי כל תקופת הנוער שלו, תקופת הזהב אשר בה יכול האדם לרכוש ידיעות ומקצועות שלמות, בלה אותה ב״וידבר-ותכללם״ ולא רצוי, כמובן, להדריך את נערי בני ישראל בדרך זו, לכן החליט לישר את העקוב ולסלול לו דרך אחרת, ויחשב מראש על המכשירים המגיעים אותו אל המטרה.
חזון העברית – השפה ודקדוקה, פשטי המקרא – עוד לא נפרץ בימים ההם, גם ספרים למקצועות אלו נמצאו אז רק במדה מצומצמת, פה ושם אתה מוצא ספר דקדוק ישן וחוברות עברית מכילות זעיר שם זעיר שם, ספרים אלה שמשו ספרי קריאה רק לאחדים ולשעות מקריות בלבד.
ר' יעקב גמע בשאיפה עזה ספרים אלה ובחשק נמרץ עבר עליהם פעם ראשונה ושניה, ויתבונן בהם בעיון זך ובהשכל הם עניינוהו, הקסימוהו, לקחו את לבו, בהם מצא חפצו ורצונו, ויחל לרכוש לו ספרי דקדוק, ספרי באורי המקרא בלשון צח ופשוט ובהבנה רצויה ומוסברת, ויעש אותם סגולתו ובית נכאתו ימים ולילות יגע בהם יישקוד על דפיהם עד אשר השתכלל בדקדוק לכל כלליו, בפשטי הכתוב לכל אופניהם ובהסטוריה לכל ענפיה, וירא אותם ככלי נשקו להזדיין בהם נגד השיטה הנושנה ויחתור בהם להגיע למטרתו המיועדת.
אז יצא ממחבואו ויעמוד בפרשת דרכים להציל מאות ילדים מבני עמו מבור הסכלות שהיו כלואים ועצורים בו, הוא טשטש והרם עד היסוד את גבולות השיטה העתיקה, הכניס והשליט במסגרת ההוראה סדרים ישרים ונכוחים מודרניים וחדישים, בין כל חוגי המורים הפיץ את תורתו והורה להם נתיבות ושבילים איך לחנך ולהדריך, ללמד ולהורות בשיטה נוחה וקלה, קצרת המלים ורבת התועליות.
מאז כ[י]הן כרב וכפרופסור להוראת השפה העברית ודקדוקיה וכל פרטיה, וילמד את נערי בני ישראל באופן מודרג ומוסבר, את המלים הקשות מנתח, משפטים החתומים מפתח, והשירים הסתומים מפענח, משוררים עתיקים אשר עקבותיהם נעלמו, את דמותם הגשים והבליט לעין ורוח, ודברי הנביאים הנעלמים והגלומים בהמון עבים מטהר ומזכך ומסביר אותם לכל שכל ורוח, והשפה הקדושה מנפה ומשפה מכל סיג ופיח.
את נטל העבודה הקשה הזאת סבל על שכמו במשך כל תקופת חייו, בזה השקיע כל רגעיו האחרונים הוציא כל רוחו וכחו, אומצו ומרצו בשפוי ונקוי וסדור המוסד הנעלה ״אוצר התורה״ יכב״ץ, זכרה לו זאת, אלקי, לטובה ושלם לו גמולו הטוב בעולם הנצחי והקיים, תתענג בדשן נפשו וזרעו יירש ארץ אמן. יצחק חזן בספר ׳עדות ביעקב׳, עכ7׳ 122-118.
ר, יוסף אוחיון: חידוש משמו בספר לקח טוב, יתכן שהוא מסידי־רחאל. עמ׳ 525-524: ׳שמעתי מפי חכם אחד שמו ר׳ יוסף אוחיון׳.
קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי–רבני הכפר
עמוד 46
כתיבת תגובה