קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי-רבני הכפר
קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי-רבני הכפר
ר׳ מסעוד אוחנונא: נזכר בסדר חשבון (עם׳ 55): ׳חזן מסעוד אוחנונה׳. וכן בכת״י ששון ב(44א).
ר, יעקב אוחנונא: ב״ר דוד. מכונה לעזיז. שיך הכפר. ב־א׳ תמוז תשי״ד שלח לו ר׳ מכלוף אביחצירא, ראב״ד מראכש, מכתב בו הוא מכנה אותו ׳ראש הועד בזאוית סידי רחל׳. נשא את ימנה בת מכלוף וזוהרא כהן. בתו אסתר נשאה לר׳ דוד אזולאי. נפטר ב־כ״ז אדר תשכ״ו. אשתו ימנה נפטרה ב־ט׳ שבס תשנ״ב
ר׳ מרדכי אוחכונא: נשוי לרחל. תלמיד חכם. זכה לשני שולחנות והיה לאחד מנגידי הכפר.
ר, יהודה אוחנונא: ב״ר ר׳ מרדכי הנ״ל ורחל. מכונה ׳עמי ידו׳. נשלח בצעירותו ללמוד בישיבות מראכש.
ר׳ שלמה אוחנונא: ב״ר מרדכי הנ״ל ורחל. מכונה ׳רבי שלאם׳. נולד בשנת תרמ״א בסידי־רחאל. למד אצל ר׳ חגי פרץ. התחתן עם אשה מהכפר ׳אולאד־מנצור׳ ועקב כן עבר להתגורר בכפר זה. לימים עבר למראכש. נפטר בגיל 79 שנים בראש חודש טבת תעז״ך ונטמן במראכש. בשנת תש"ך העלו עצמותיו לבית העלמין הישן בטבריה.
בניו: ר' משה הי״ו ששימש כראב״ד פתח־תקווה ור׳ רפאל הי״ו ששימש כרב שכונה בחיפה.
ר׳ מרדכי אזולאי: בנו ר׳ אברהם אזולאי מכנהו ׳מר אבי מרדכי רבי ומורי׳.
ר' אברהם אזולאי: ב״ר מרדכי הנ״ל. מתלמידי ר׳ דוד חקון. חברו של ר' חביב אלקובי. מלמד תלמידים בעיירתו סידי־רחאל. מקובל גדול שהיה מוכר באזור הדרום. אשתו נקראה סעאדא. בנו הוא ר׳ דוד (ראו להלן). מלבדו היתה לו בת נוספת. בספרו הוא מזכיר שנשתטח על מצבת ר׳ רפאל אנקאווא ברבאט. חותם ראשון על קבלות עדות בתאריכים: חשון תרצ״ה; סיון תרצ״ה; י״א תמוז תרצ״ח; ה׳ תמוז תש״א.
נפטר ב־כ״ז תשרי תש״ו. את תאריך פטירתו כתב בנו ר׳ דוד:
כבד את אביך ואת אמך. נפטר לבית עולמו, אבא מארי,עטרת ראשי, הריני כפרת משכבו, יום חמישי בשב״ק, שבעה ועשרים יום בחר תשרי, שנת חמשת אלפים ושבע מאות וששה לב״ע, בא סימן ״בחצרו״ת אלהינו יפריחו״ [=תש״ו]. מלכא דעלמא יעיל יתיה אצל האנשים השלמים אברהם יצחק ויעקב, שם אצלם תהי מנוחתו בכבוד אכי״ר. אברהם אבי לא מת, הוא בעולם האמת.
נקבר במראכש וכך נכתב על מצבתו: ׳מצבת קבורת החכם השלם חסידה קדישה זה שמו הטוב הרב אברהם אזולאי שנלב״ע 27 לח׳ תשרי שנת התש״ז תנצב״ה׳.
חיבוריו: ספר ׳אבא בם׳ על התנ״ך (בני ברק תשע״א). ספר זה נמצא במהדורה מוקדמת שלו בספריה הלאומית בירושלים . ובו מעט שינויים והוספות. בכתב יד זה נוספו כמה חידושים מבנו ר׳ דוד. השאיר אחריו כתב יד נוסף ובו חידושים על התורה.
ר׳ דוד אזולאי: ב״ר אברהם הנ״ל. אמו נקראה סעאדא. נולד בשנת תרע״ס. מלמד תינוקות, שימש כמורה בתלמוד תורה ׳אוצר התורה׳ בסידי־רחאל. סופר סת״ם. רבה האחרון של סידי־רחאל. חותם ראשון על כמה מסמכים בסידי־רחאל: שטר ב־ג׳ תשרי תש״ו; כתובה ב־ח׳ אלול תש״ו; ״ כתובה ב־ס״ו סיון תש״י. לימד במוסדות חב״ד בקזבלנקה, ומסר שיעורי ערב בתלמוד והלכות שחיטה.
ב־י״ט אייר ת״ש נסמך לשחיטה על ידי שוחטי מראכש שאת חתימותיהם קיים ר׳ יוסף הלחמי. בטבת תש״י התכתב עם ראב״ד מראכש ר׳ מרדכי קורקוס. בתמוז תשי״ד שלח ר׳ מכלוף אביחצירא, ראב״ד מראכש, מכתב לעזיו הכפר לעזיז אוחנונא על השוחטים בכפר, בתוך המכתב כתב שהוא ממנה את ר׳ דוד לפקח על השוחטים. בשנת תשכ״ב עלה לארץ. לאחר עלייתו קיבל המלצות מכמה חכמים שאישרו שמכירים הם אותו וראוי הוא להתמנות לרב בישראל, בין הכותבים: ר׳ יצחק אביחצירא המכונה ׳באבא חאקי׳, ר׳ רפאל עבו, ר' סלמאן חוגי עבודי ועוד. לימים כיהן כרב באזור רמלה. נפטר ב־ד׳ אדר א׳ תשנ״ה. כמה חידושים ממנו נמצאים בכת״י ׳אבא בם׳.
ר׳ אברהם אלמאליח: מורה בתלמוד תורה ׳אוצר התורה׳ בסידי־ רחאל. נכתב עליו ׳מורה מסור לעבודה, תלמידיו עשו חיל׳.
ר' חביב אלקובי: נולד בשנת תרל״ח באוריקא להוריו ר׳ יוסף ועלו [=עלייא]. עד גיל שבע עשרה השתלם בלימודיו אצל רבותיו ר׳ דוד אסולין ור׳ שלום אזולאי. לאחר שמלאו לו שבע עשרה שנה עבר ללמוד בישיבה במראכש, אחד מרבותיו בעיר זו היה ר' שלמה הכהן. במראכש נפגש עם כמה חכמים מהם שמע מהם חידושים שלימים כתבם בספרו. לאחר שבע שנים חזר לאוריקא לזמן קצר. בסביבות שנת תרס״ב עבר לסידי־רחאל, בה שימש כשוחט, מלמד תינוקות ומורה הוראה. בסביבות שנת תרפ״ג עקר לעיר הגדולה קזבלנקה, בה שימש כמלמד תלמידים וכרב בבית הכנסת ׳חברת אליהו׳. עם כינונם של מוסדות אוצר התורה וחב״ד בקזבלנקה עזב את משרת ההוראה. ר׳ חביב שימש גם כדרשן לעת מצוא. נפטר ב־ט״ז טבת תש״ך, ונטמן בבית הקברות בן־מסיק בקזבלנקה.
השאיר אחריו בכתב יד את ספרו ׳לקח טוב׳ על התורה. את הספר כתב בין השנים תרפ״ט-תש״ז. זכה להסכמותיהם של דייני קזבלנקה ר׳ חיים דוד בן־סוסאן, ר' יעקב בירדוגו ור׳ שמעון הכהן, וכן להסכמת ר׳ משה זריהן, ראב״ד מראכש. לימים הודפס הספר על ידי נכדיו. על כמה מחידושיו כתב ששמעם בחלום. בספרו השאיר זכר לכמה חכמים, על ידי שכתב מה ששמע מפיהם.
העתיק גם סידור תפילה, ששיבץ בו תפילות רבות שכתב בעצמו. הותיר אחריו קובץ של ׳דרושים לתפילין׳ שכתב עבור ׳בר המצוה׳ של תלמידיו. הדרשות נכתבו עבור תלמידיו, לחכם ראש (6א), יוסף אדהאן(7א).
קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי-רבני הכפר
עמוד 53
כתיבת תגובה