מורשת יהדות מרוקו

כדי למנוע מעשה שייעשה ביהודים הגיע אפוא המחבר גם לתיאור קדמות ישיבתם בספרד. ונראים הדברים שלאחר ימיו של מחבר כרוניקה זו, החלו בעלי רשומות וכרוניקאים כלליים מעלים תיאורים על קדמות ההתיישבות היהודית בעוד מקומות במלכות קסטיליה.

בתחילה ייתכן ונתכוונו לדחות את הטענות על קדמות היישוב היהודי בספרד. במשך הזמן נטשטשה הסיבה, וככל שנרחיק מזמן הטענות הראשונות, נראה שהכרוניקאים המאוחרים יותר הביאו דברים דומים לדבריהם של הכותבים והמתארים התיישבות יהודית קדומה. כדרכם נתבססו כרוניקאים מאוחרים על דבריהם של אלה שקדמו להם, או שמצדם המציאו פירושים ותאוריות חדשות לראשיתו של יישוב מסוים במקום זה או אחר. כך כותב למשל לואיס דיל מארמול קארוואחאל על מרד המאורים בגרנדה, וקושר את ראשיתו של היישוב היהודי ׳בגרנדה בקביעת שם עברי למקום גארנט(Garnat) , שפירושו ״גר, עולה רגל״. הם באו לשם עם חורבן בית שני, אלא שלדעתו יש להקדים תאריך זה, ולקשור אותו בהתיישבותם של הפיניקים בספרד׳. ברוח זו אף כתב האב הישועי חואן די מריאנה בספרו על תולדות ספרד, אלא שיצא והרחיב את רשימת המקומות שבהם נתיישבו יהודים. הוא הסמיך שמות מקומות בספרד לשמות מקומות במקרא, כמעשה שעשו ר׳ יצחק אברבנאל ואחרים שנים רבות לפניו, ונראה בעליל מדבריו של מריאנה שנזקק לספרים יהודיים בשעה שתיאר את ההתיישבות היהודית בספרד:

…Esta venida de Nabucodonosor en España es muy celebre en los libros de los Hebreos; y por causa que en su compañía traxo muchos Judios, algunos tomaron ocasion para pensar, y aun dezir, que muchos nombres Hebreos en el Andalucía, y asimismo en el Regno de Toledo, que fue la antigua Carpentaria, quedaron en diversos pueblos, que se fundaron en aquella sazón por aquella misma gente. Entre estos cuento a Toledo, Escalona, Noves, Maqueda, Yepes, sin otros pueblos de menor cuenta, que dizen tomaron estos apellidos de los de Ascalon, Nobe, Magedon, Jope, ciudades de Palestina. El de Toledo quieren que venga de Tolodoth, dicción que en Hebreo significa linages, y familias, quales fueron las que dizen se juntaron en gran numero, para abrir las ganias, y fundar aquella ciudad. Imaginación aguda sin duda; pero que en este lugar, ni la pretendemos aprobar, ni reprobar de todo punto. Basta advertir que el fundamento es de poco momento, por no estrivar en testimonio y autoridad de algún escritor antiguo.¹²

מקום אחר הוא מוסיף ומביא תיאור על ההתיישבות היהודית בימי אספסיאנוס וטיטוס, שייתכן ויש לראות בה יסוד של ממש:

Grande fue el numero de los judíos cautivos, parte de ellos embiados a España; hizieron su asiento en la ciudad de Merida, asi 10 testifican sus libros.

ועוד נראה להלן עד כמה מסתברת הנחתו על ההתיישבות הקדומה בעיר זו.

העלינו לעיל כמה תיאורים מן ההיסטוריוגרפיה הכללית הספרדית הדנים בקדמותו של היישוב היהודי בספרד. אפשר לומר שהדברים הללו בצורותיהם המסורתיות היו מקובלים על דעתם של יהודים בזמנים שונים בספרד. ממסורות אלה ינק ר׳ יצחק אברבנאל ומשם שאב גם ר׳ שלמה אבן וירגא בספרו ׳שבט יהודה׳. כבר הצביע יצחק בער על כך שאגדת בואם של היהודים לספרד נקשרה ונסמכה למסורת שלטונם של אירקליאוס, פירוס והישפאן בספרד. בצורה זו עברה להיסטוריוגרפיה היהודית בנוסח מנטובה של ספר יוסיפון, וממקור זה מסתבר שינק ר׳ יצחק אברבנאל, וממנו כנראה שקיבל ר׳ שלמה אבן וירגא. תיאור הדברים, הבא אצל ר׳ שלמה אבן וירגא לאחר גירוש ספרד, מלמדנו עד כמה עוד היתה השאלה בדבר בואם של היהודים לספרד אקטואלית. יצא כאילו להתריע על העוול שנעשה ליהודים שקדמה ישיבתם לאותם אישים השליטים בה ואשר נקטו באמצעים נגדם לגירושים מארצם ומאדמתם. אין ספק, שטענות אלה כפי שאמר אותם, יהודים נזקקו להם לצרכים שונים.

ר׳ יצחק אברבנאל הביא בפירושיו לס׳ מלכים (בסוף), בעובדיה פסוק כ ובזכריה יב, ז, כמה דברים חשובים לבעיית בואם של היהודים לספרד. וחשובים במיוחד דבריו בסוף ספר מלכים שנכתבו בשנת 1493:

פירוש הוא שהביא לספרד, מבני יהודה בנימין ושמעון ולויים וכהנים שהיו בירושלים, עם רב שבאו עמו ברצונם. ויביאם בדרך הים באניות למלכות ספרד, ויושיבם בשני מחוזות, האחד הוא המחוז הנקרא היום אנדאלוזיאה, כעיר אחת שהיה בימים ההם עיר ואם בישראל שרתי במדינות ויקראו אותה היהודים לוזינה וגם היום נקראת כן… ואולי שעל זה קראוה היהודים לוזינה להיותה בלוז אשר בארץ ישראל מוכנת לנבואה; והמחוז השני היה בארץ טוליטולה. וידמה שהיהודים קראו שם העיר טוליטולה על שם הטלטול שעשו בבואם בירושלים שמה, כי שמה היה מקדם אצל הנוצרים פיריזואילה, לא טוליטולה שקראוה כן היהודים הבאים אליה. וכן אחשוב שקראו עיר אחרת סמוכה לטוליטולה מאקידא, על שם העיר מאקידא שהיה בארץ ישראל. ולעיר אחרת סמוכה לטוליטולה קראו אשקלונא, על שם אשקלון שהיה קרובה לארץ ישראל. ואולי היו הערים ההם בדמותם דומים אל הערים אשר היו בארץ ישראל וקרובים אליה ולכן קראום בשמם. ואין ספק שגם כן קראו בימים ההם לשאר העדים הסמוכות לטוליטולה כערי ישראל, ובאורך הזמן נאבדו ונתחלפו השמות, ושלשה המה, אשר נשארו בשמותם עד היום הזה הם הוראה ועדות על השאר.

פרקי ספרד כרך א'– חיים ביינארט-אימתי הגיעו היהודים לספרד?

עמוד 17