מורשת יהדות מרוקו

הצהרת יוסף עמיאל בפני קונסול בריטניה בטנג׳יר

יצחק בן זקן דרש ממתיוס ב-2 במרס 1883, באמצעות העו״ד ל״א כהן, להעמיד את עמיאל למשפט, לפי החוק הבריטי, ולא להסתפק בהסרת חסינותו. לאחר מכן כתב בן זקן, שעמיאל עומד לעלות לאוניה המפליגה לג׳יברלטר ומשם לארץ ישראל, וכך ימנע עצמו מלעמוד למשפט. יוסף עמיאל נאשם בכך שהוא יזם את הלקאת הנשים, וסביבו התנהלה חליפת מכתבים. עמיאל הצהיר ב-17 במרס 1883 : ב־8 בבוקר הלכתי לביתו של המושל, והתלוננתי כי הבנים שלי נכשלו בחטא, בגלל הסתת נשים עברייניות, וביקשתי להענישם. המושל שלח חיילים, ואלה לקחום למאסר. הלכתי למושל, וביקשתי שלא ילקה אותם, אבל הם הולקו והתייסרו מכאבים. לאסתר עמאר יש שם רע, ונמסר לי כי לבנים שלי היו אתה יחסי מין. הקונסול היה חולה, ולא היה באפשרותו לראותו. הבנים שלי הולקו. אני ואשתי הלכנו לבית הסוהר, ומצאנו את בנינו סובלים מהמלקות שקיבלו. אחרי שעזבתי את ביתו של הקאיד, אני מצהיר בזה שמעולם לא בקשתי להלקות את הנשים. האשה אסתר עמאר ידועה כאשה בעלת אופי שלילי. נמסר לי, כי לבנים שלי היו אתה יחסי מין אסורים. נשבע בטנג׳יר ב-16 במרס 1883 בפני ח. וייט, עבד ה׳ יוסף עמיאל (99/207 0?).

מעורבות הנציג של יהודי ניו-יורק

קונסול ארה״ב בטנג׳יר פליקס מתיוס, כתב ב-24 במרס 1883 לשר החוץ בוושינגטון. הנושא הגיע לתשומת לבי על ידי מר א. כהן, נציג של ארגון יהודי ניו יורק, שהומלץ על ידך באוקטובר 1880, במאמציו להשיג שיפור במצבם של יהודי מרוקו. נשלחו אלי והעתקי התכתבות בקשר לפרשת היחס האכזרי כלפי שמונה נשים יהודיות. ביניהן אחת בשירותו של מר בן זקן, פקיד בשירות הקונסוליה של ארה״ב בקזבלנקה. קפטן קוב, סגן הקונסול שלנו בקזבלנקה פנה למושל העיר, כדי לשחרר את האשה ממאסר. מצרף קטעי עיתונים המפרסמים פרטים על הפרשה.

חוות דעת משפטית על ידי שלושה שופטים

חוות דעת משפטית חוברה ב-10 באפריל 1883 על ידי שלושה שופטים, ביניהם שופט המלכות וד״ר דין, לשר החוץ הרוזן מגרנויל:

אדוני הלורד, אנו מתכבדים לקבל את הוראתו של אדוני הלורד, בעקבות מכתבו של סיר יוליאן פאונספוט מה-30 בחודש, בו כתב כי הוא מעביר אלינו מכתב משגריר בריטניה במרוקו, בו דיווח על הצעדים שנקט בקשר לפרשת ההלקאות של מספר יהודיות בקזבלנקה לאחרונה, לפי הוראת המושל של המקום. נראה שהענישה בוצעה בהוראתו ובנוכחותו של מר עמיאל, יהודי מקומי שממלא תפקיד של תורגמן לסגן הקונסול, מר לאפין בקזבלנקה, ונהנה מחסות בריטית.

סיר דרומונד האי הורה לסגן הקונסול לאפין לפטר את עמיאל מתפקידו, אבל בגלל סיבות המצוינות במכתב, להמשיך את מעמדו כבעל חסותה של בריטניה לזמן מוגבל, עד שיעזוב את המדינה. יש לקחת לתשומת לבנו שקולונל מתיוס, הקונסול של ארה״ב, מחה על שעמיאל הורשה לעזוב את מרוקו, עד שיינתנו פיצויים מתאימים, על מה שגרם למשרת של בעל חסותה של אמריקה להיות מולקה, וביקש שיישפט על ידי בית משפט קונסולרי בריטי, לפני שנוטלים ממנו את החסות של בריטניה.

מאז עבר עמיאל עם משפחתו לירושלים דרך ג׳יברלטר. סיר פאונספוט בדעה, שבהתאם לצו מה-27 באוגוסט 1857, אין זכות משפטית לקונסול של הוד מעלתה לעצור אותו במרוקו, אלא אם עבר עבירה של פשע. וכפי שצוין על ידי סיר ג׳והן דרומונד האי, בסעיף 9 של ועידת מדריד, הדבר מנוגד לרצונו של קונסול ארה״ב להתערב למען אסתר עמאר, המשרתת של מר יצחק בן זקן,יהודי מאורי, פקיד בסגנות הקונסוליה של ארה״ב בקזבלנקה, בעל חסותה של ארה״ב.

התבקשנו לתת חוות דעתנו לשאלה, בהתבסס על העובדות, האם עמיאל עבר עבירה בת עונשין בחוק הבריטי, והאם המחאה של קונסול ארה״ב היתה מוצדקת.

בהתאם להוראות אדוני, יש לנו הכבוד לדווח, כי המכתב של סגן הקונסול לאפין, אינו מבאר באופן ברור את האירועים שאירעו. אנו מבינים שעמיאל פנה לממשל המאורי להפעיל את החוק נגד הנשים שהולקו, ושההלקאה בוצעה על ידי פקידים שהם תחת מרותו של המושל המאורי. אם זו המציאות, איננו חושבים שעמיאל, למרות התנהגותו הבלתי מקובלת, ביצע עבירה שיש בה ענישה בחוק הבריטי. איננו חושבים שהמחאה לקונסול של ארה׳׳ב היתה מוצדקת, באשר באופן רשמי אין לו סמכות להתערב בנושא הלקאת הנשים.

היהודים בקזבלנקה-אליעזר בשן אורות המגרב תשע"ח-הלקאת נשים וזנות בקזבלנקה

עמוד 54