מורשת יהדות מרוקו

רבי מסעוד ועקנין נוסח המצבה: ציון לנפש חיה של הח׳ הש׳ והכולל ענוותן כהלל ושפל ברך. שייף עייל שייף נפיק. נהנה מיגע כפיו/ מסווה הבושה לא סר מעל פניו. עסק בתורה כחשכה כאורה. אוהב התורה ולומדיה כהר״ר מסעוד ועקנין נפטר לבית עולמו בשנת תשי׳׳ב (1952).

אות ז

רבי יהודה זגורי ז"ל נוסח מצבה: הח׳ הש׳ והכולל אור גולל, מורה צדק. שלם הוא ושלימה משנתו אשרי יולדתו. למד ולימד כמוה׳׳ר יהודה זגורי, נתבש׳׳ם שנת תר׳׳ט (1849).

רבי דוד בן זכרי צויין שהיה מו״ץ בפאס במאה הראשונה לאלף השישי, וקרוב שנתבש״ט בש׳ ה- 46 למאה הראשונה לאלף השישי, החליף מכתבים עם רשב״א, כמ״ש בתשובות סי׳ רכ״ח ובתשובה: אלף קפ״ה, השיב לרבי דוד בן זכרי ממדינת פאם וכו׳. ור״י בנאיים מוסיף: ובכי האי גונא אחר עיון, מצאתי בכתבי יד של החכם המופלג של רבי יוסף בן גליל דבר נפלא, ובו כותב: נכנסתי לעיר פאס בשנת מ״ז (1287) ובקרתי למר דוד זכרי והוא מוטל על ערש דווי מחולי שנפטר ממנו. וראה מה שכתב בספר יחס פאס על זה . והגאון החיד״א זצ״ל, בשה״ג, כתב: כמוהר״ר יוסף בן גליל זצ״ל שכתב שהרב הנז׳ הוא ממארקש.

רבי יצחק זכרי נוסח המצבה: מילתא בטעמא – ממימיו שתו ועוד רבים ישתו בהליכות ובמדרש. והוא עוסק בתורה בלילה. וחוט של חסד משוך עליו ביום. אהה בהילקח ארון האלוקים, כרוזא כריז: לך רבי יצחק לישיבה של מעלה. מורינו ורבינו ועטרת ראשינו רבי יצחק זכר צדיק לברכה, נטל י״ש עולמות, כ׳ לח׳ טבת תרס״ט׳(1909).

רבי משה זכרי סופר ב״ד במראקש שנים רבוות פעל לצדו כהר׳׳ר דוד אסבעוני זצ״ל, חי עד למחצית המאה השביעית.

רבי חיים זנאתי נוסח המצבה: החכם השלם והכולל כהר״ר חיים זנאתי, למד ולימד נתבש״מ יח׳ תמוז ש׳ תפא׳׳ר (1921).

רבי אהרן זעפרני נוסח המצבה: עד הגל ועדה המצבה, פ״נ הח׳ הש׳ והכולל כמוה״ר אהרן זעפרני, ונח נפשו ו׳ שבת שנת תרפ״ח (1928).

רבי אהרן בן זוריהן, בן דורו של מו״ה יעב^"ץ זצ׳׳ל. ונראה מתוך הנז״ל עדות לצירופו של הרב אהרן זריהן זצ״ל לב׳׳ד של מראקש, נמנה על משפחת רבי אהרן ראה רבי שלמה עמאר מל׳׳ר, קיז טור ג.

רבי אברהם זריהן להלן נוסח המצבה: אנו יוצא חלציו אוהביו, החיים בצלו ועושי רצונו, על מי נטשת מעט הצאן. בני אראלים ותרשישים, הח׳ הש׳ והכו׳ אדמו׳׳ר סבא דמשפטים, החסיד והעניו כמוה״ר אברהם זריהן, והוא אביו של הדיין ואב״ד כמוה״ר משה זריהן. טז׳ חודש ניסן התר״ס (1900).

רבי משה זריהן נוסח המצבה: בן לאו״ץ רבי אברהם זריהן סבא דמשפטים קבור ליד כהר״ה מרדכי קורקום, נכדיו העלו עצמותיו לארץ ונטמנו בבית העלמין בחיפה, הייתי נוכח בהוצאת עצמותיו בשנת 1994, נלב״ע כ״א חשון תשי׳׳ג. (ראה בתי כנסת רבי משה זריהן). רבי משה זצ״ל היה דור שלישי ליושבים על כס הרבנות, ועדות לכך שני בתי כנסת המוכרים ברחוב מימים ימימה. האיש עצמו נחבא אל הכלים, וכמעט שלא נראה בציבור באירועים בלתי מחייבים. גר בביתו הידוע בשם דאר ר׳ משה זריהן, הבית ובית הכנסת. האיש הקרוב אליו ביותר הוא שמש ב״ד: ׳שיך׳ יוסף, כינוי שנדבק לו בגלל קרבתו לרב, שגם אתו היה ממעט בדבור, ורק לצורך העניינים הנוגעים לב״ד. רבי משה זצ״ל, ישב בדין כארבעים שנה, וחתימתו מעטרת מאות ואלפי מסמכים כראש וראשון בדין, ולצדו היו וחלפו רבים מגדולי דורו. האיש היה חי בצינעה עם כל היותו איש עתיר נכסים, דבר שמעולם לא הופגן כלפי חוץ, ובשום אופן הוא לא טפל בזה בשום צורה. מה שהוא קבל מהוריו, העביר לבניו. הערכת השמאים והנאמנים לבצוע החלוקה לבנים לפי הצוואה.

צוואתו של אב״ד כמוה״ר משה זריהן זצ״ל

כהר׳ נפטר לבית עולמו ובניו ברכה אחריו. רבי אהרן בן זוריהן, בן דורו של מו״ה יעב״ץ זצ״ל. ונראה מתוך הנז״ל עדות לצירופו של הרב אהרן זריהן זצ״ל לב״ד של מראקש, נמנה על משפחת רבי אהרן ראה רבי שלמה עמאר מל״ר, קיז טור ג. הבכור יעקב, ואברהם, שלמה, רפאל, וחביב. והניח קרקעות אחריו, חצר אחת: ברח ׳לחבאס׳, ועוד באותו רח׳ בית מם׳ 5, ובית תשע ועשר. ועוד בית של שלושה חדרים ברחוב ׳סאבה״, מם׳ 10. ובית מם׳ 13, ועוד חנות ברח׳ ״דה קומירס״, ובית מספר 20, ומספר 30. ולכן באם יהיה להם לחלוק ברשות בי״ד, ע״י בנימין, בן ר׳ חיים, בן מרדכי אלעסרי. וחיים בן ישועה קורקוס, ומכלוף זוהר, וראובן בן שלמה יסאן, הגר ברח׳ ״לאטאנא״ מס׳ 12, הוא יהיה האפוטרופוס של יעקב. שיטול שני חלקים שמגעים ליעקב. [מצד הבכורה ח. א] האחת בחצר מס׳ 8. והבית כנסת שבו, והאויר שמעליו ולא יבנו מעליו כלום וישאר כמו שהוא, כמו שהשאיר אותו מור אביו ז׳ל. ושתי החנויות מם׳ 30 ומם׳ 20 ליעקב, עד כאן חלקו של יעקב. -ויעזור לאחיו בסך שלושים ושבע אלף פראנק. אברהם: נטל בחלקו ׳בחצר׳ מ׳׳ם׳ 16, ברח׳ לחבאס. ויחזר לאחיו 445.000 פר׳, ועוד מאה ושבעים פר׳. שלמה יקבל החדרים שבחצר "דרב סאקא׳׳ מם׳ 8, ויקבל עוד 45.930 פר׳, רפאל נטל בחלקו הקומה השניה שבחצר מם׳ 8, ובית כנסת, חוץ מהבית המזרחית והמטבח.

חביב יקבל ׳חצר׳ ומטבח ויקבל 491.660 פר׳. עד כאן סדר חלוקה לחמשת האחים. וכאן בא פירוט של הערך הכספי של כל אחד.

השמאים עליהם המליץ הרב המנוח קבעו: חלקו של יעקב לפי היחס של החלוקה של הבכור, מליון וארבע מאות וחמישים ושבעה אלף פר׳. חלקו של אברהם, הוערך במילון ומאה וחמישים אלף פר׳. ערך הנכם של האלמנה, הוערך 650.000 פר׳. לרפאל הנכם שלקח הוערך 695.830 פר׳. ושל חביב, הוערך ב׳ 204.160, ויקבל: ס״ה 471.660, יחד ס״ה ארבעה מליון ומאה וחמשה ושבעים אלף פר׳. והתרו בניהם: שלא יוכלו למכור: כל זמן שהאלמנה לא תת״ר. (תיתן רשות). ג׳ – בש׳- יז׳- בשבט – תשי״ז(1957).

יש כמה פסקי דין ממנו באוסף הרב משה עמאר יו״ר מכון אורות. לפי השמועה השאיר חיבור כלשהו, אך לא ידוע אם השתמר.

שושלת חכמי ורבני מראקש -חביב אבגי–

עמוד קמ

אות ח

רבי שלמה חזאן בר מו״ה אלעזר חזאן זצ״ל, זכה לשתי שולחנות תורה וגדולה, היה עשיר וחבר שני חבורים שלחן הזהב ושלחן הטהור מל״ר, קיד טור ב. היה בדורו של רבי מסעוד בן מוחא ונזכר שם בכמה פסקים, ע״ש.

רבי דוד חזאן ממוגדור נוסח המצבה: הוא קבור בצמוד לקברו של רבי אברהם אזולאי זצ״ל. זאת מצבת הרב הגדול המקובל האלקי כמוה״ר דוד חזן ממוגאדור, שנתבש״מ יז׳ מנחם אב תקצ״ג(1733 [ראה תמונה] שמעתי סיפור מהרב שלום גבאי, רבה של מראקש כיום.

היה זה לקראת מחצית המאה השישית זמן פטירתם של שני הרבנים הנז״ל. בתקופה הזאת. מולאי עבד רחמן הוכתר במקומו של מולאי סלימאן. למרות היותו איש ישר שנטה חסד ליהודים, מסביבו בין יועציו היו שונאי ישראל. מספרים כי אחד מסגניו של המלך אהב לישון, ותמיד היה מאחר לישיבות של המלך. בימים ההם היה ריכוז יהודי גדול סמוך לרובע מגורים המוסלמי. שם היה גר הסגן הצורר הזה, והוא תלה תמיד את האיחור שלו בגלל הפרעות של היהודים. המלך התעניין ושאל מהו סוג ההפרעה? והואזיר ענה:

 היהודים מפריעים לי להירדם בלילה. בשבתות הם קמים לבקשות, בימי חול לזוהר ותיקון חצות, ובקיץ לסליחות. המלך שאל מה הפתרון! הווזיר ענה: פשוט יש להוציא אותם משם ולהעבירם למקום שלא יפריעו!. הציבור נרגש ונדהם כי שמע מהגזירה הממשמשת ובאה, הדבר הגיע לאוזניו של רבי חנניה הכהן זלה״ה, שהיה רב העיר, והוא היה ידוע כעניש וקטיל. רבי חנניה שתק ולא אמר כלום, עוד כמה ימים ונראה, פסק! עברו כמה ימים ״והואזיר״ השתגע, יצא לרחוב בועט ונוער כמו חמור… המלך ציווה לסגור אותו עד שיראה מה הוא יכול לעשות, הוא הבין שיד היהודים הייתה בדבר. המלך הזמין את שני הרבנים של מראקש ושל מוגאדור! הימים לא היו קלים, ימים של רעב ויוקר המחיה שלא נודע כמוהו בכל הזמנים. רבה של מוגאדור רבי דוד חזן כשקבל ההזמנה של המלך, מאד חרד לגורל בני הקהילה, כי חשב שגם על הקהילה במוגאדור, תלויה ועומדת איזה גזירה נוראה שירדה על ראשו. הוא הגיע למראקש מבלי לדעת על מה קרא לו המלך, לבו לא עמד לו במתח הרב, נפטר שם בעת בקורו ונקבר במראקש. אולם המלך בהזמנתו לשני הרבנים התכוון רק לבקש מהם למצוא מזור למשנה שלו. רבי חנניה הכהן זצ״ל, הופיע לבד לפני המלך ושמע את בקשתו להתפלל על משנה המלך, הוא הבטיח שיתפלל לרפואתו ואכן המשנה נרפא.

חרב נדבק לשולחן בחדר חטהרה

סיפור הרחיצה כפי שסופר לי ע״י הרב שלום גבאי נ״י, כי – בשעת הרחיצה של ר׳ דוד חזן, הרוחצים לא יכלו להזיז אותו, כי נדבק להם לשלחן הרחצה, וזה היה להם סימן ברור לדבר מה שמעכב. הם פנו לרבי חנניה, והוא עשה שאילת חלום ונענה ע״י הרב עצמו, שעליהם להביא מההיכל של בהכ׳׳נ שלו במוגאדור, את כד הדמעות של תיקון חצות, מהבכי של הרב על החורבן בלילות בתיקון חצות. המרחק למוגאדור מהלך שלושה ימים בתנאים של הימים ההם. הרב הודיעו בחלום שאין צורך לנסוע למוגאדור! כי הכד נמצא בהיכל של צלאת לעזאמא! וכן היה, הכד נמצא והלוויה יצאה למחרת. הרב גבאי המשיך לספר, ואמר:

יש עוד רבי דוד חזן ממראקש, דרשן ידוע וחכם תלמודי גדול, מספרים שהיה לו מנהג, שלא ישב ללמוד עד שהיה משקה את גרונו בכוסית אראק כך היה מנהגו מימים ימימה. פעם הוכיח רבי דוד אדם אחד שלא התנהג כראוי, הלה נעלב והגיב: משיכור כמוך איני צריך לקבל מוסר! תגובתו של הרב הייתה, הלשון שהוציאה עלי דברי לעז תיענש כעונשם של המרגלים. ואכן אותו אדם חלה ולשונו נשמטה מפיו עד לחזהו, ממש הראה להם דוגמה למה שקרא בדיוק למרגלים. חיפשתי את ציון קברו של רבי דוד חזן השני ולא הצלחתי לאתרו.

רבי יוסף חזאן המצבה עשויה מחתיכת שיש שהכתב בה מטושטש וניתן לזהות בה רק את השנה בלבד, שנת תרמ״א (1881).

רבי משה בן חיון מחכמי מראקש והוא בנו מו״ה מוסא אוחיון זצ״ל מל״ר, צ טור ג.

לא ידעתי שאפשר אבא והבן ישאו אותו שם: בעגה הערבית מוסא ומשה היינו הך וצ״ע. ויש מקרים שהאשה נשארה בהריון אחרי פטירת הבעל, ואז הרך הנולד נושא את שם אביו.

רבי שלום חיות נזכר בשטר תנאים של בתו, עם הבחור אברהם בן מכלוף מייארא בשנת (1939).

רבי ישראל חיות נוסח המצבה: שקדן בתורה כחשכה כאורה. רחים רבנן מלבשתו ענוה ויראה המון עומדים בבכייה. האיש הנדיב משכים ומעריב. רוח הבריות נוחה הימנו. אבי היתומים ואלמנות. והכל בסבר פנים יפות. מאכיל עניים מעדנים נלב״ע בן 52, זה שמו הטוב הח׳ הש והותיק כמוה״ר ישראל חיות ד׳ לחו׳ מר חשוון תשי״ד, ומצאתי שהוא בנו של רבי שלום הנזכר למעלה.

רבי דוד חכים גריגוס נוסח המצבה: נפש יקרה תדושן פה נטמן איש זרע ישרים. גומל חסדים עם המתים והחיים, עת עלתה נשמתו למרומים, זה השם דוד חכים גריגום. תאריך הפטירה הושחת ולא ניתן לקריאה.

רבי אברהם חליוה הא׳ נוסח המצבה: הח׳ הש׳ והכולל כמוה״ר אברהם חליוה, נתבש״ט א׳ בתשרי יום רה״ש שנת רע״ט [1519].

רבי אברהם חליוה הב׳ נוסח המצבה: הה׳ הש׳ שתורתו אומנותו למד ולימד, ביתו – בית ועד לחכמים. נין ונכד לרבי מרדכי בן עטר זצ״ל, ומסטרא דנוקבא לכה״ר הגאון מרדכי הצרפתי הראשון זצ״ל. נתבש״ט שנת תל״ח (1678) 62 שנה אחרי שנפטר סבו כמוה״ר מרדכי בן עטר זלה״ה, שנפטר בשנת ישב״ע (1622).

רבי משה חליוה נוסח המצבה: אבן פטדה מאירה / בעל משנה סדורה / באספקלריא מאירה. בכתב ובע״פ לקח לו והאיר, הרב המופלא הצדיק החסיד העניו כמוה״ר משה חליוה. ויקרא ביום יז׳ טבת שנת התרס״ה לפ״ק. (ראה תמונת המצבה )

שושלת חכמי ורבני מראקש -חביב אבגי–

עמוד קמב