מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו.

מו"ה אברהם מונסון זצ״ל השני

 אחד 'מחכמי טיטואן שהי במאה החמישית והיה סוחר ושוב התמוטט והלך לאלג׳יר ועסק עוד במסחר ועלה בידו והצליח ושוב הפסיד במסחרו ונסע לאוראן ובש׳ תצ״ב נסע למצרים הרב הנזכר נזכר בשה״ג ואליו נודעו מקצת מחיבוריו שחיבר. ובשו״ת בית יהודה עייאש זצ״ל חו״מ סי׳ ד׳ יש שם תשובה אודות דין ודברים שהיו להרב הנזכר עם אשתו שלא רצתה ללכת אחריו מטיטואן למצרים, אלו הם החיבורים שחיבר הרב הנז׳ שו״ת אשל אברהם, ס׳ גט כריתות קיצור גט פשוט, מוצאי יום טוב קיצור ומפתח לס׳ תוספת יו״ט, עץ הדעת על ש״ע מ״ד, שלחן שבת קיצור הל׳ שבת, תוצאות חיים ליישב קושיות עץ חיים על התורה, החיבורים הנז׳ קצת מהם נזכרו בס׳ המעלות לשלמה מר״ש חזאן שכתב שהיו אצלו בכ״י, והרה״ג ר״א בן שמעון בס׳ טוב מצריים הזכיר עוד שהרב הנז׳ חיבר ס׳ פרי עץ הדר ונמצא בכ״י במדרש בדה״ץ במצרים, ובס׳ שערי ישועה מר״י זיין נמצאו איזה שו״ת מהרב הנד, וראיתי טופס פס״ד מש׳ התפ״ה וחתו׳ בו כהה״ר יעקב שורייקי וכהה״ר אברהם מונסון הנז׳ ומקום ההעתקה בעיר טיטואן יע״א :

מו"ה אב' ב״ר בנחמן המכונה בוזאגלו

זצ״ל אחד מרבני מראקם הוא חי במאה הרביעית ובש' שס״ד הלך לוינציאה לסיבה וע״י נדפסו המשניות עם פירוש הרמב״ם וברטנורא באותיות מרובעות, ובספר נר המערב צד 111 בהערה פ״ג ־כתב מפני שהמשניות הנז' אינם מציים כ״כ אציג הנה מהם מה שצריך למקור דברינו בשער הס׳ כתוב משניות עם פירוש הרע״ ב והרמב׳׳ם בדפוס ואותיות מרובעות הפנים והפירוש הביאו לדפוס החה״ש מיהר״ ר אברהם בר הה׳ ר ראובן בנחמן ז״ל ממרויקיש עיר ואם בישראל בברבריא י״ג ניסן ש׳ משו״ך חסדך לפ״ק (שס״ו) ובהק׳ כתב אמר הצעיר אברהם בלא״א הר׳ ראובן בנחמן המכונה בוזאגלו ממשפחת בית אזולאי מעיר מרוויקוש שליו הייתי בביתי והזמן טלטלני פה וינציאה כי שלחני פה הנגיד המעולה הר׳ אברהם בן וואעיש קרובי ממשפחתי הנז׳ לקנות למלך כלים יקרים ואשב פה מצפה חרד שנה וחצי אולי תבוא האניה אשר בה ישלח אלי הממון לענין הנז׳ והנה בעונות בארצנו כל משפטיו הרעים חרב דבר ורעב כי המלך נלחם עם אחיו (מולאי זידאן ומולאי עבדלה) ואין יוצא ואין בא וגס פה לא שקטתי ולא נחתי כי יש לי ריב ומדון עם סוחר אחר ועשיתי הוצאה גדולה בארץ הזאת ואשתומם ענין הרע הרע הזה ואשים על לבי דבר טוב לעשות המשניות הגדולות בדפוס הנז׳ וכו', והרב נר המערב כתב וז״ל ונשאר להעיר רק על הזרות שיש לר״א זה שלש משפחות, בנחמן, אבוזאגלו, אזולאי, הן ידעתי כי במרוקי יש אנשים בשתי משפחות אחת עיקרית ואחת כינוית מאיזה סיבה, אבל בשלשה מוזר הוא בעיני ע״כ, ואיי הכותב יש לי להע־ר עור על הכינוי הרביעי שיש להחכם הנז׳ שהוא כתב ששלחו הנגיד המעולה אברהם בן וואעיש קרובי ממשפחתי הנז׳ משמע שכינוי משפחהו הוא בן וואעיש שזה הכינוי הוא מצוי במערב, ורחוק לומר שמשפחתי שאמר כוונתו על משפחת אמו, ועוד רחוק לומר כן וואעיש כוונתו בר וואעיש שגם שם

זה מצוי במערב לקרות בשם וואעיש מי תכריחו להזכיר שם אביו ולא כנויי. והכינוי בנחמן אפשר שזה אינו כינוי כי אפשר כוונתו בר נחמן שהוא זקנו אבי ר׳ ראובן:

 כהה״ר אברהם בן רמוך ז"ל

 אחד מחכמי פאס בדור השני להתיישבות המגורשים בפאס במאה הרביעית, ובם׳ נר המערב צד 101 הערה ז׳ כתב שאין זה ר׳ אברהם בן חיים בן רמוך מחבר פי׳ תהלים שבכ״י אוקספורד ראה באוצר הספרים אות פ״א נר 687 כי מחבר הפי׳ הנז' היה קודם בחצי המאה השנית בספרד מצאנו שמו בהויכוח הכתוב בשבט יהודה, הרב הנז׳ חתום בתקנה מש׳ ש״ה, עוד ראיתיו חותם בהסכמה א׳ עם כמה רבנים בש׳ שמ"ד ליצי׳ ומצאנוה חי בש׳ שנ״א כי מצאתי טופס הסכמה אחת בכ״י מוהר״ר יעב׳׳ץ ז"ל וחתומים בתורף הסכמה כמה רבנים בזמן הנז׳ ובסוף הטופס כתוב בזה׳׳ל ושאר חכמי המעמד הלא המה החה״ש הר׳ שלמה עוזיאל והחזד׳ש הר׳ אברהם בן רמוך והחה״ש הר' יוסף נבון לא נמנו עם החכמים השלמים הנז״ל על הענין הנז׳ קצתם משום קורבה שיש להם עם הכתות וקצתם סלקו עצמם מדין זה וקיים :

מו״ה אברהם מונסונייגו זצ״ל

אחד מרבני טיטואן הוא חי במאה הששית ואולי שהוא בנו של מוהר״ר אפרים מונסונייגו זצ״ל שנולד בפאס הנז׳ באות זה ושמש ברבנות עם מוהר״ר שלמה אבודרהם ז״ל עוד ראיתיו חותם בפס״ד א׳ עם מוהר״ר משה אבן צור בש׳ משחר״י פ״ק ואחריהם

חתום מוהר״ר משה הלוי זצ״ל:

 מו״ה אברהם הצרפתי ז"ל

מעיר סוס והוא חי במאה השניה בי הוא שאל להריב״ש כמ"ש בשו״ת הריב"ש סימן ר״ד ובס׳ נר המערב נתב שאולי הוא בעצמו ר״א הצרפתי הגר צדק שבתשב״ץ ח״א סי׳ ל״ג שאולי נסע אח״ך לעיר הונין :

כהה״ר אברהם לכרייף זצ״ל

 אחד מחכמי מקנאס

ונתבש״מ בט״ז באב ש׳ תקס״ה ובס׳ קול יעקב יש שם קינה לפטירת החכם הנז'

כהה״ר אברהם בן וואעיש במוהר״ר

שמואל זצ״ל מחכמי מקנאם יע״א ונתבש״מ באביב ימי עלומיו בש׳ תקע״ט ובםפר קול יעקב יש שם קינה לפטי׳ החי הנז׳:

 מן"ה אברהם אזולאי

 בן משה זצ״ל אחד מרבני מראקם הוא חי במאה הששית ויש ממנו הסכמה בספר תהלה לדוד מר״ד חסין זמנה ש׳ תקמ״ג, עוד ראיתיו חותם בפס״ד אחד עם חכמי דורו בענייני טרפות בש׳ תצמי׳ח פ״ק :

כהה״ר אברהם אנהורי זצ״ל

אחד מחכמי טיטואן ויש ממנו טופס קב״ע בש׳ העשיר״י פ״ק הנה הוא בס׳ ויאמר יצחק ח״ב סי׳ ח׳ וחד דעמיה כה״ר יעקב ביבאס :

כהה״ר אברהם קטן זצ"ל

מחכמי טיטואן יע״א ראיתיו חותם בפס״ד אחד עם חכמי דורו בש׳ תכ״ט פ״ק :

 בהה״ר אברהם קטן זצ״ל

מחכמי פאס והיה סופר בדי"ץ בפאם וראיתיו חותם בשטר פשרה בש' שי״ג וחתום עמו כהה״ר משה אתיג׳אר ז״ל הסופר :

 כהה״ר אברהם חסאן זצ״ל

מחכמי טיטוואן יע״א ראיתיו חתום בפס״ד אחד עט חכמי תיטואן בשנת תכ״ט לפ"ק

מו"ה אברהם הלוי בן סוסאן ז"ל

ראיתיו חותם בפס״ד אחד עם מהר״ר מנחם עטייא זצ״ל בשנת תצא״ו לפ״ק בעיר תיטוואן יע״א :