מחנות קיץ. עליית הנוער ותנועת שרל נטר-יוסף שרביט
מחנות קיץ.
כאמור היו מחנות הקיץ את המה לכל מרכיבי ה " אני מאמין " של תנועת " שרל נטר ". מחנות הקיץ היוו מבחינות רבות שיא במאוויים החינוכיים של התנועה. תוכנית הסמינר הכשרת מדריכים לקראת אותם מחנות מלמדת ומאיירת את הגיוון במסגרת המחנות : תורה, דינים, נביאים, עברית, היסטוריה יהודית, מולדת, התיישבות, אישים ודמויות, מלחמת השחרור, חינוך, עבודה מעשית, שירים ריקודים וצופיות.
משאת הנפש בתנועת " שרל נטר " הייתה לראות את בניה, ובמיוחד את אלה הנחשלים, " רצים, משחקים, שרים וטובלים בשמש ".
מחנות קיץ התקיימו במקומות שונים באטלס התיכון :
Ain-Kalaa
Ben-Smine
Thioumiline
Ras-el-Maa
Ain-Kerzouza
Aicha-ben-M'Bark
בשנת 1946 התקיימו מחנות בבן סמין וקמפ-בולאו. כ-250 בני נוער הגיעו מכל רחבי מרוקו – קזבלנקה, מכנאס, צפרו, סאפי, אגאדיר וטנג'יר. מחנה זה כונה " מחנה שילה ". במחנה התקיימו פעילויות לפי נושא מקראי : חציית נהר הירדן וכיבוש יריחו והעי, בעקבות יהושע בכיבושו את ארץ ישראל.
מבן סימון הקימו מחנות נודדים עד לוולוביליס, מכנאס, איזימור, איפראן Volubilis-Meknes-Immouzer-Ifrane-Azrou ואזרו. השם " שילה " נבחר " לזכר האתר שבין שכם ויריחו, שבו חילק יהושע, יורשו של משה, את ארץ ישראל לשנים עשר שבטי ישראל ".
כל הפעילויות – ההתכנסויות, מתן שם לכל השבטים, קומזיצים, משחקי ילדים, סיורים וצעדות – נסובו סביב נושא זה של המחנה. ראשי המחנות סבן ואניג'ר דאגו כי במחנה לא תהיה רק פעילות פיסית גרידא כי אפ פעילות חינוכית רוחנית, הן במפגשי עונג בת ובתפילות והן בלימוד העברית ובשיחות בנושאי יהדות. טבע ויהדות נתפסו כמסרים אותנטיים וטהורים שיש להנחיל במגרת המחנות. קבוצות ביל"ו ו " פלג " נהנו במסגרת מחנה זה מאוטונומיה מלאה, לשביעות רצונם הרבה.
מכתבים ממחנה בן סמין מלמדים על הארגון המופתי והלוגיסטיקה המורכבת : " השירות והלוגיסטיקה הם לב המחנה. כשהילדים הגיעו למחנה כבר היו האוהלים מוקמים ומתוחים, השבילים מסומנים, המטבחים על כנם. אם בד של אוהל נקרע, בחזרם מן הטיול אוהל חדש על כנו.
המדריכים הטרודים בפעילות החינוכית אינם דואגים לכל השירותים שמסביב. הארוחות מוכנות בזמן והן שופעות מכל טוב. אם אורח מגיע הוא מיד מקבל את מקומו בחדר האוכל, מיטה מוצעת באוהל. בלילה הילדים ישנים בשלווה בחסות המשטרה הדואגת לביטחון האזור. בקיץ 1951 נמנו 1255 בני נוער מ " היחידות העממיות " שפקדו את המחנות בעיירות האטלס התיכון, בהדרכתם של מדריכי הצופים ב " שרל נטר ".
אחד השיאים שבמחנות הקיץ היה בעיר הקיט מזאגאן, הלא רחוקה מקזבלנקה. דווקא הקרבה לקזבלנקה היא זו שהקלה לא מעט על הלוגיסטיקה של מחנות הקיץ, וועד מהרה הפכה העיר הזו למקום מסורתי לקיום מחנות הקיץ בהפעלת " שרל נטר " המחנה הזה נועד בעיקר לבני המללאח בקזבלנקה, שמספרם הגיע עד לכ – 400 בני נוער. מנוחה, ארוחות מסודרות ובמיוחד שחייה בים, עשו את המחנה למהנה מאוד והפכו את המסורת לססגונית.
יש בידינו דיווח מלא על אודות מחנה הקיץ במזאגאן ובצפרו בקיץ 1946. מדוח זה מצטיירות בבהירות הר4צינות וההשקעה העצומה בארגון המחנו. למזאגאן הגיעו שלושה מחזורים – שניים של בנים – 278 ואחד של בנות – 135. לצפרו הגיעו שני מחזורים – אחד של בנים – 83 ואחד של בנות – 65. גאוותם של המארגנים על המיטות האמריקאיות הנשיות, הנוחות והקלות שהצליחו לארגן עבור הילדים. על הציוד האישי שכל ילד קיבל – סנדלים, בגדי ים, חולצה לבנה, מגבת, כובע קש ולבוש תחתון. חדרי בית הספר של כל ישאל חברים במקום שימשו את המשתתפים ; אספקת מזון טרי וציוד נדרש נעשתה בסדר מופתי, ואכן הילדים שמנו מהאוכל הרב והבריא. הפעילות הספורטיבית ופעילות נופש ליוו את הפעילות החינוכית במחנה, לשביעות רצונם של הילדים ושל המארגנים.
Tehila le David.R.D.Hassine
Une légende se fait l'écho de la notoriété du poète, accompagnée du dénuement le plus cruel. On raconte que deux pères, qui fêtaient le mariage de leurs enfants, n'arrivaient pas à se mettre d'accord sur la manière de chanter certains piyyoutim. Le père de la mariée trancha le débat:
"Allons consulter Rabbi David. S'il trouve que j'ai tort, tout ce que j'ai préparé pour la noce sera pour lui! "
Or, ce jour-là, les enfants de Rabbi David s'étaient mis au lit sans dîner, après avoir pleuré tant ils avaient faim. Il n'y avait rien à manger à la maison. Leur pauvre mère s'était étonnée auprès de Rabbi David:
"Pourquoi le Saint, Béni soit-Il, permet-Il que des enfants innocents souffrent de la faim?"
Rabbi David répondit qu'il ne fallait pas désespérer: "Même si les enfants se sont endormis, il est encore possible que Dieu pourvoie à leur subsistance! "
Puis il se mit à prier, les larmes aux yeux. Là-dessus, les parents des mariés arrivent, et prennent Rabbi David pour arbitre de leur querelle. Dès que ce dernier leur apprend que le père du nouveau marié a raison, son adversaire tient parole, et donne l'ordre de transférer tous les mets du festin chez le poète. Rabbi David appelle son épouse:
"Va réveiller les enfants pour dîner. Dieu a entendu mes prières, et nous avons de quoi les nourrir pendant une semaine!"
Ainsi, malgré sa popularité, la situation financière du poète reste précaire pendant toute sa vie. Dans ses prières les plus poignantes, la quête du pain quotidien devient parfois obsessive. Il consacre tout un piyyout à son voeu le plus cher, au plus "grand des miracles de Dieu, qui nous nourrit ainsi que l'univers entier … à chacun selon ses besoins, pour tout ce qui peut lui manquer." Ailleurs, le poète interpelle Dieu
Remarque : Légende racontée par Mazal-Tov 'Amar, née Hassine, descendante de David Ben Hassine à la cinquième génération, in André E. Elbaz, Folktales of the Canadian Sephardim, op. cit., pp. 45-46.
[1] cf.״לאל עושה נפלאות גדולות לבדו״.
directement: "Israël Ton peuple a besoin de subsistance … Si mon péché est trop grand pour être pardonné, je T'implore de m'accorder ma nour- riture, comme Tu le fais pour les chiens et le corbeaux". A sa mort, Shélomo Halewa pleurera ce maître qui a vécu "dans la gêne et la pauvreté".
166 – לאל עושה נפלאות גדולות לבדו – טז
פיוט נועם " ידי נפשי ואהובי ". סימן לדוד חסין.
לְאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גדולות לבדו / צדקתו הגידו
הזן אותנו ואת העולם כלו / הַזָּן :
דר שחקים מפתח פרנסה בידו / צדקתו הגידו
צבא מרום במרום בו לא יִמְשֹׁלוּ / הזן :
ומשביע לכל חי בעצמו וכבודו / צדקתו הגידו
לכל איש די מחסורו אשר יחסר לו / הזן:
דלו עֵינֵי כל אליו כי לעולם חסדו / צדקתו הגידו
מי ידמה אליו ישלם גמולו / הזן :
ברך ה' יום יום אין עוד מלבדו / צדקתו הגישו
נברך שמו שאכלנו משלו / הזן :
נותן שכר ליראיו ורשעים יאבדו / צדקתו הגידו
לאיש כדרכיו וְכִרְפִי מַעֲלָלָיו / הזן :
חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
תִּתְעַנְּגוּ וְטוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ / הַזָּן :
סֹלו סלו לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוִת הוֹדוּ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ / הזן :
ישא פניו אליכם אותו תעבדו / צדקתו הגידו
ימציא לכם מזונכם איש לפי אכלו / הזן :
נין לישי משיח בן דוד נגידו / צדקתו הגידו
תִּתְנַשֵּׂא מַלְכוּתוֹ וְיִתְרוֹמֵם דִּגְלוֹ / הזן "
לאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ – רבי דוד בן אהרן חסין זצ"ל-אנדרי אלבז וא.חזן-כולל ביאור
166 – לְאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ– טז
לברכת המזון. פיוט בן עשר מחרוזות דו-טוריות בחריזה אחידה. הטור השני במחרוזת הפתיחה משמש רפרין. בסוף הטור הראשון משולבות מילות הקבע ׳צדקתו הגידו׳.
משקל: יג הברות בטור א, יב הברות בטור ב (חוץ ממילות הקבע).
כתובת: פיוט. נעם ׳ידיד נפשי אהובי׳.
סימן: לדוד בן חסין. מקור: ק- ח ע״ב.
לְאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
הַזָּן אוֹתָנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ / הַזָּן :
דָּר שְׁחָקִים מַפְתֵּחַ פַּרְנָסָה בְיָדוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
צְבָא מָרוֹם בַּמָּרוֹם בּוֹ לֹא יִמְשֹׁלוּ / הַזָּן :
5-וּמַשְׂבִיעַ לְכָל חַי בְּעַצְמוֹ וּכְבוֹדוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
לְכָל אִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ / הַזָּן:
דַלּוּ עֵינֵי כֹל אֵלָיו כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
מִי יִדְמֶה אֵלָיו יְשַׁלֵּם גְּמוּלוֹ / הַזָּן :
בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
10-נְבָרֵךְ שְׁמוֹ שֶאָכַלְנוּ מִשֶׁלוֹ / הַזָּן :
נוֹתֵן שָׂכָר לִירֵאָיו וּרְשָׁעִים יֹאבֵדוּ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִרְפִי מַעֲלָלָיו / הַזָּן :
חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
תִּתְעַנְּגוּ וְטוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ / הַזָּן :
15-סֹלו סלו לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוִת הוֹדוּ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ / הַזָּן :
יֹשָּׂא פָנָיו אֲלֵיכֶם אוֹתוֹ תַּעֲבֹדוּ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
יַמְצִיא לָכֶם מְזוֹנְכֶם אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ / הַזָּן :
נִין לְיִשַׁי מָשִׁיחַ בֶּן דָוִד נְגִידוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ
20-תִּתְנַשֵּׂא מַלְכוּתוֹ וְיִתְרוֹמֵם דִּגְלוֹ / הַזָּן :
- 1. לאל… לבדו: על-פי תה׳ קלו, ד. צדקתו הגידו: על-פי תה׳ כב, לב. 2. הזן… כולו: כנגד ברכת הזן בברכת המזון, וראה ע״ז ג ע״ב: ׳הקב״ה יושב וזן את כל העולם כולו׳. 3. דר שחקים: כינוי לקב״ה, על-פי דב׳ לג, כו. מפתח… בידו: על־פי תענית ב ע״ב: יד׳ מפתחות בידו של הקב״ה ־ אף מפתח של פרנסה׳. 5. ומשביע… חי: מתוך ברכת המזון, ועל-פי תה׳ קמה, טז. 6. די… לו: על-פי דב׳ טו, ח. 7. דלו… אליו: על-פי יש׳ לח, יא. כי… חסדו: על־פי תה׳ קו, א¡ קז, א ועוד. 8. מי… אליו: על-פי תה׳ פט, ז. 9. אין… מלבדו: על-פי דב׳ ד, לט ועוד. 10. נברך… משלו: על-פי סדר הזימון לברכת המזון והשווה משנה ברכות ז, ג. 11. נותן… ליראיו: העניין על־פי אבות ה, א: ׳וליתן שכר טוב לצדיקים׳. ורשעים יאבדו: על-פי תה׳ א, ו ועוד. והשווה משנה, סנהדרין י, ו. 12. לאיש… מעלליו: על-פי יר׳ לב, יט; יז, יח. 13. חזקו ואמצו: על-פי דב׳ לא, ו; יה׳ י, כה; דה״ב לב, ז. אל… תמרודו: על-פי במ׳ יד, ט; יה׳ כב, יט. 14. טוב… תאכלו: על-פי יש׳ א, יט; עיז׳ ט, יב. 15. סולו… בערבות: על-פי תה׳ סח, ה ועניינו לשון שבח והלל לה׳. 16. ליראה… בקולו: על-פי דב׳ כו, ו; יר׳ לב, לט ועוד. 17. ישא… אליכם: על-פי ברכת כוהנים. אותו תעבודו: על-פי דב׳ יג, ה. 18. איש… אכלו: על-פי שמ׳ יב, ד ועוד. 19. נין… נגידו: המשיח שהוא מזרע דוד. וסיים שירו בבקשת הגאולה. 20. תתנשא… דגלו: על־פי יר׳ נב, לא; דה״א יד, ב.
הספריה הפרטית של אלי פילו – מזרח ירח – שלומי חתוכה
שירתו של שלומי חתוכה עושה בי מהפך, מרעננת בי את כל המושגים. שלומי מנער מעלינו מוסכמות מבוצרות ומציע לנו המראה אל הבלתי נודע, אל תוך תוכו של הרגש הפנימי מבלי לוותר על מחוייבות עמוקה לישר, לאמיתי, גם אם בא עלינו כבליסטראות של דימויים חודרי בטן. זוהי שירה חדשה, שירה טבעית המואסת בשגרות לשון ובהלכי רוח מקובלים וקפואים שנעשו במקומותינו אפילו מנוונים. הצעקה שנשמעת כהתרסה המבקשת לנענע את אמות הסיפים הינה בעצם הושטת יד המזמינה את כל הרוך שבעולם.
ארז ביטון
עלייתם של שלושה ילדים – דן מנור – סיפור בהמשכים
עלייתם של שלושה ילדים – דן מנור
המועדון "פרחי עלומים" עסק בפעילות ציונית במסווה של תנועת הצופים. המייסדים-מארי אביצרור ורוברט חזן ניהלו קשר מתמיד עם התנועה הציונית שמרכזה בקזבלנקה. לאחר שנה של פעילות ציונית בחרה מארי שלושה נערים כמועמדים ראשונים לעליה בהסכמת הוריהם. הנערים הם: צ'רלי לוגאסי, אלברט אביחצירא, ואלישע בן שבת, ובתוקף נסיעותיה התכופות לקזבלנקה כמנהלת סוכנות לשיווק תמרוקים, היא שקדה לעקוב בעניין רב אחר הפעילות המחתרתית של שליחי התנועה הציונית, שהייתה רצופה הצלחות וכישלונות.
לא מזמן נודע לה על קבוצת נערים שנתפסה כעבריינים על הסגר שהטיל השלטון המרוקאי על יהודי מרוקו, והנערים הובלו לחדר מעצר על ידי כוחות הביטחון. עקב כך היא הוגיעה את מוחה בשאלת הדרך שבה ניתן להעביר בשלום את שלושת הנערים לאלג'יריה, אך כל הדרכים שעלו במחשבתה לא הניחו את דעתה, והחשש ממהומה שתפרוץ אם הנערים ייתפסו מבעית אותה.
בוקר אחד מימי ראשון-ימי מנוחה לאזרחים, היא עדיין מתפנקת במיטתה תוך הנאה משינה של שחרית, הילדים משחקים בחדרם, מזל העוזרת עוסקת בהכנת ארוחת בוקר, כשהיא פוקדת מדי פעם את הילדים בחדרם לבל ירעישו. השלווה הזאת נקטעה על ידי קולו של בעלה בשיחה טלפונית קולנית. היא התנערה מיד ממיטתה, השחילה את גופה לתוך חלוק, ורצה לחדר העבודה של בעלה, אך עד שנכנסה הוא כבר סגר את הטלפון. היא עמדה באותה פוזה מחונחנת המשרה עליה קסם מיוחד. הוא מיד התנצל על ההפרעה, והתרומם ממקומו. "בוקר טוב", היא לאטה כשהיא מגישה לו את לחייה. הוא נשק את הלחי הרכה בשקיקות, והחל ללטף את פניה. "טוב, ספר לי כעת על מה כעסת", היא ביקשה, וניערה את ידו מעל פניה. "הנהלת החברה ממליצה לפטר את אנטואן, ואני התנגדתי בתוקף לפיטוריו". הוא סיפר בקצור. "אתה כשותף בכיר בחברה רשאי לעמוד על שלך", היא יעצה לו. הוא נענע את ראשו כמסכים. "יקירי, תתכונן, אנו יוצאים לבילוי בחוף", הודיעה, ויצאה.
היא שבה לחדרה כדי להתלבש. היא משכה את המגרה שבתחתית הארון, ושלפה משם בגד ים. היא התפשטה ועמדה עירומה מתבוננת בגופה מול המראה. היא חייכה למראה גזרתה הטמירה, שדיה התפוחות כשני רימונים, ורגליה החטובות-מלאכת מחשבת מבית היוצר. "גוף זה שעבר את גיל השלושים, ושלשל שני תינוקות, הוא עדין רענן כזה של בתולה בת שש עשרה". היא מלמלה בחיוך. אך מיד סלדו פניה ממראה הכתם הכהה בגודל מטבע נחושת שעל ירכה. "לא מצא גוף אחר לחנות בו חוץ משלי", היא הרהרה. "א בנתי, מחכים לך", הדהד קולה של מזל. היא התלבשה במהירות, מרחה שפתיה באודם, ויצאה. "אימא", צייצה סולנג' הקטנה תוך ריצה. מזל מיהרה לעצור בעדה לבל תלכלך את האם בקרם-שוקו שנמרח על אצבעותיה וסביב פיה. "בואי נסיכה", חיבקה אותה מארי לאחר שמזל ניקתה אותה. ובעוד היא ממטירה עליה נשיקות היא קלטה בזווית עיניה את מבטו של בעלה, שהמתין לה בחוסר סבלנות. היא מיד הרפתה מהילדה תוך פנייה למזל שתחליף לה בגדים, "גמרתי לאכול", הכריז סימון בן החמש, ונחפז לעזוב את השולחן מחשש שאמו תורה לו להמשיך לאכול. אמו הספיקה למשוך אותו מן הצד: "טוב, עֶדְיִי הִיקר, סחה לו בנימת פינוק תוך הרעפת נשיקה על ראשו, והורתה לו להחליף בגדים. "הבגדים שלי נקיים", הוא טען, והשתחרר מידה. היא הגיבה בחיוך על משובתו, והתיישבה ליד השולחן כשהיא מתנצלת בפני בעלה על האיחור.
מזל יצאה ראשונה מהבית כשנושאת בידה סל נצרים מלא מכל טוב, והילדים דלקו אחריה. דוד שעמד על סף הדלת, האיץ באשתו להזדרז. תוך רגע היו כולם באוטו. "לאיזה חוף אנו נוסעים", שאלה מארי את בעלה. "לדרומי", הוא ענה, והתניע. היא התבוננה בעגמומית שהסתמנה על פניו, ושיערה את הסיבה לכך: "במה אנטואן זה חשוב לך כל כך", היא שאלה כשכוונתה לברר אם שיערה נכון. הוא היסס רגע עד שניאות לענות לה: "ארבע שנים עובד האיש אצלנו כמוביל סחורה לספרד ללא שום תקלה, וזאת בזכות פקחותו להתיידד עם שומרי הגבול, ולרכוש את אמונם", הוא ניסה להצדיק את עמדתו. "והשותפים שלך אינם מודעים לכך" היא הקשתה. "הצרפתים מגלים סימפתיה רק כלפי מי שדובר צרפתית", הוא הסביר. "כן, זה ידוע", היא אישרה את דבריו. חלפו כמה דקות עד שהבזיק במוחה רעיון נועז. במקום להסתבך בגבול שבין מרוקו לאלג'יריה, היא תשלח את הנערים עם אנטואן לספרד, ומשם לאלג'ריה. היא התלהבה מן הרעיון במידה כזו שעניין המחלוקת על פיטוריו של אנטואן נראה לה כנס מן השמיים, שנועד להנחות אותה. כל מה שהטריד את מחשבתה כעת הוא, איך להציע את תכניתה לאנטואן מבלי שבעלה ידע. ואיך היא תגיע בכלל לאנטואן כשאין לה שום מושג, לא על מקום מגוריו, ולא על שם משפחתו. וכל שאלה על כך לבעלה עלולה לעורר בו חשד. דוד האט בינתיים את הנסיעה כשמימינו חוף הומה ממשפחות צרפתיות: "מה את אומרת, לרדת כאן, או להמשיך הלאה", הוא פנה לאשתו. משלא הגיבה הוא הפנה אליה את מבטו: "שמעת מה שאלתי". הוא קרא בקול. "מה. מה", היא ניערה את ראשה ופלבלה בעיניה. "חלום טוב חלום שלום" הוא ציטט את האמרה שבה משתמשים בלעג כלפי מי שהוזה בהקיץ. "לך תחנה את האוטו, ואנחנו נמתין לך במלתחה הקרובה". הורתה לו.