יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יהודים אלה היו יהודים שגורשו מספרד אחר מאועות שנת קנ"א – 1391 למניינם ; השליט מוחמד הנ"ל שמלך בין השנים 1485 – 1513, פנה אם כן לבני דור השני או השלישי של מגורשי שנת 1391 לבוא לגור בדבדו.

המגורשים מסביליה נקלטו במספר גדול בעיר תלמסאן וסביבתה. יהודים ספרדים שהספיקו להתרגל לחיי ארץ המקלט החדשה בצפון אפריקה הם, הם שנען לקריאת שליט דבדו בשלהי המאה החמש עשרה, באו לדבדו וייסדו התושבים הראשונים בשכונה, אשר במרוצת השנים הפכו למרכז היישוב החדש בבדו, וסמוך לשכונה בעיקר בדרומה ובמערבה נבנו שכונות המקומיים, לאורך נהר דבדו הנקרא נהר בורוואד.

הגאון העצום רבי דוד הכהן סקאלי זצ"ל מדבדו מזכיר בספרו שאלות ותשובות קרית חנה דוד חלק ראשון דף קכ"ב, מסורת עתיקה זו אצל יהודי דבדו " ויודע הוא אנשי עיר דבדו הוקבעו כמגורשי סיביליה ".

גרעין נוסף גם הוא מאזור תלמסאן התלבר לקבוצה שהוזמנה על ידי השליט, ורמז לכך מצאתי בספרו של יוסף הכהן, מהמגורשים בני ספרד שעברו לצרפת וזה לשונו ….בשנת 1545 וישלח באר"בה רט=וס"ה ויהי כשבתו על כסא ממלכתו ויאסף אנשי חיל וילך אל טרימיסאן  – היא טלמסאן .

וילכדנה וינוסו קאייד מנצור ואחמאד המלך בן אחותו ובני הנגיד והיהודים אשר היות אתם להציל נפשותם ממוות ויעברו דרך דבדו ויתפשום מולאי עמר ויתנם בבית הסוהר וישבו שם בדבדו ימים רבים….- יוסף הכהן, דברי הימים למלכי צרפת ומלכי בית עותומאן התוגר. חלק שני, דף מ"ו – דפוב לבוב. 

תושבי שכונת אלקצבא בדבדו הראו לנו קצהו של מבנה תת קרקעי ששימש מקום כליאה בעבר הרחוק " בימי המרינים ". היהודים החרשים נאלצן להמלט מתלמסאן ובאזור בגלל פלישת התורכים דבר שגרם לבהלה ואנדרלמוסיה בסביבה.

ובמקום למצוא מקלט בדבדו, נכלאו האבות הראשונים והתקיים בהם דברי חז"ל בילקוט שמעוני, שמות , פרק רל"ד, פרשת בשלח : ישראל היו דומין באותה שעה ליונה שברחה מפני הנץ, נכנסה לסלע ופגע בה נחש….

העדות ממקור יהודי דבדובי על חיים יהודים בדבדו היא ממכתב ששלחו ראשי קהל בראשית המאה השמונה עשרה – 1700 למניינם – לחכמי פאס…..זאת לדעת רבותי, קרוב למאה שנה מאז שאבותינו עזבו את דבדו…ובשנה ת"ן – 1690 למניינם – חזרנו בפקודת המלך ירום הודו לדבדו יע"א.

כעת אספר לכבודכם קורות בית כנסת זה, אבותיו ספרו לנו שבבית כנסת זה היו קדמונינו מתפללים, בזמן ההוא דבדו הייתה מלאה יהודים… (המכתב במלואו ובשפה ערבית יהודית ראה ספר שאלות ותשובות משפט וצדקה ביעקב, חלק ראשון, סי׳ ע״ב), נמצאנו למדים שקרוב לשנת 1600 עזבו אבותינו ז"ל את דברו, נאלצו בהוראה השליטים לנטוש הקהילה ולעבור לישוב דאר בן משעאל.

 ובשנת 1690 לערך חזרו, בפקודת מלך פאס, לדבדו, ועוד למדנו שסביב שנת 1600 " דברו היתה מלאה יהודים ", ושם היו האבות הראשונים " קדמונינו ". הרי שיישוב יהודי התקיים בדבדו לפני שנת 1600, היינו במאה השש עשרה.

יש להזכיר שלא כל בני הקהילה יצאו מדברו אחר שנת 1600, קומץ משפחות נשארו במקום וביניהם נמנה והיה הדרשן המזכה את הרבים אבינו הראשון הרב יצחק מרציאנו זלה״ה.

בני הקהילה נודעו אז כבני קהל סיביליאנוס כפי שכתב הרב הגדול הגאון ר׳ יהודה בן עטר " קהל קדוש סיבילייאנוס שבדברו עושים כמנהג המגורשים " (ראה ספר זכות אבות, פיסא תקע"ב, עמי נ"ד).מה נאוה ומה נאה היתה הקהילה בקיבוץ בניה לתוכה.

 הראשונים במעלה היו ללא ספק בני הכהנים הלויים מזרעו של אהרן כהנא יוצאי קהילת סיביליה, וכן בני משפחה רמה, שלשלת יחוס יהודי טהור משפחת בן סוסאן יוצאי יריכו של בנימין בן הזקונים של יעקב אבינו, שמקום מושבם בספרד הייתה קהילת גדולים ושועים טולידו.

יוצאי הקהילה הקדושה מורסיה בדרום ספרד, משפחת בני מרציאנו, אשר קבלה בידם מדורי דורות שהם משבט יהודה בני משפחת מרציאנו באו לרבדו, ולפי המכתב הנז"ל בשאלות ותשובות משפט וצדקה ביעקב, ח"א, סי׳ ע׳ הם ישבו לפני כן בכפר נתיסדלת, היא כפר תאדליסת בצפון מערב אלג'יריה בין העיר מוסתגאנם והעיר אוג'דא.

על מקורה הספרדי של קהילת דבדו יעיד הסיפור האמיתי ששמעתי מפי מגידי אמת מבני הקהילה על מפתחות של בית בספרד שעברו אחר הגירוש מאב לבן אצל משפחת בן סוסאן הנקראת " לגריטט ", בני המשפחה נהגו לתלות את המפתחות מאחורי הדלת, זאת עד לראשית המאה התשע עשרה. המנהג בראשיתו התבסס על התקוה שהנה הנה אנו חוזרים לבית ולנחלה בספרד.

ועוד שמעתי לאמור שבבתי כגסת של משפחות בן סוסאן ומרציאנו היו שמורים תפוחים לספרי תורה מספרד, תפוחים אשר היו עדיין שמורים עד למאה התשע עשרה.

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יולי 2012
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר