ארכיון יומי: 6 ביולי 2012


הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

עדיין יש להכין רשימה מלאה של קברי צדיקים שהיו במרוקו וכן המסורות שהיו קשורות אליהם. ספרו של וָואנו בהחלט אינו מספיק. אם כי הספר פורסם בשנת 1948 נראה, שהמחבר התחיל לעסוק בנושא משנת 1909 ועד סוף שנות העשרים.

שיבושים רבים חלו בשמות הניתנים על ידי וואנו, שומות רבים גם חסרים. להלן רשימה של צדיקים המוזכרים בספרו של בן נאיים ואינם מוזכרים על ידי וואנו :

חיים פינטו, חנניה הכהן, יהודה זבאלי, יחיאל לכדר, יצחק אבטון, יששכר ישראל, מסעוד נחמיאס, מסעוד בר מימונא, שלמה ב-ברירו, שלמה תמשות, דוד בוסידאן. גם רשימה זו בוודאי אינה שלמה.

בעיה מעניינת כשלעצמה היא ההזדקקות לאותם הקדושים עצמם, הן על ידי היהודים והן על ידי המוסלמים, תופעה שחוזרת בארצות רבות, כולל ארץ ישראל. כדאי לציין, שמוסלמים מזדקקים הרבה יותר לקברי קדושים יהודים מאשר להיפך. ביחס למרוקו, למשל, המספרים הניתנים על ידי וואנו הם כאלה :

31 קברי קדושים שזהותם אינה ברורה ; הן מוסלמים הן יהודים טוענים שהקבר של הקדוש שייך להם ; 14 קברי קדושים מוסלמים שיהודים מבקרים בהם ; 54 קברי קדושים יהודים שמוסלמים מבקרים בהם. נוסף לכך יש עוד 6 קברי קדושים שוואנו טוען לגבם, שבחלקם מבקרים גם מוסלמים.

אם ניקח בחשבון שבתוך 31 קברי הקדושים שוואנו טוען לגבם, כי זהותם אינה ברורה, וכי רובם קדושים יהודים, כגון רבי דניאל אשומר אשכנזי, נראה, שההזדקקות לקבר של קדוש מדת אחרת היא גדולה בהרבה, יחסית, אצל המוסלמים מאשר אצל היהודים. 

בעיה נוספת היא התקדשותו של קבר הצדיק. אין לנו פרטים רבים על כך, אבל יש רבנים שנהפכים לקדושים בחייהם, אחרים במותם ורבים אחרים זמן רב אחרי מותם. במקרים אחרים מתקדש הקבר בעקבות " מעין התגלות ", ונראה שכך נתקדש גם קברו של רבי דניאל אשומר.

מסורת מפי כמה יהודים מאזור קרוב לאזור שבו קבור רבי דניאל מספרת, שלפני זמן רב נתקף אחד התושבים ב " התקפה " ( הכוונה כנראה לאפילפסיה ) ותוך כדי התקפה אמר, שבמקום פלוני קבור הרב דניאל אשומר, והנה כשהגיעו למקום פרצו ממנו מים. זה היה האות. במקרים אחרים גם מופיע הקדוש בחלום, וכך הוא מתוודע לאנשי קהילתו. מרובות העדויות של התגלות מסוג זה.

מן הנעשה בקברו של הצדיק.

מי הלך לבקר את קברו של רבי דניאל אשומר ?

ר׳ דניאל אשומר. מסורת בפי כמה יהודים מאיזור קרוב לאיזור שבו קבור ר׳ דניאל מספרת, שלפני זמן רב נתקף אחד התושבים ב״התקפה״ (הכוונה, כנראה, לאפילפסיה), ותוך כדי התקפה אמר, שבמקום פלוני קבור הרב דניאל אשומר, והנה כשהגיעו למקום פרצו ממנו מים. זה היה האות. במקרים אחרים גם מופיע הקדוש בחלום, וכך הוא מתוודע לאנשי קהילתו. מרובות העדויות על התגלות מסוג זה.

מי הלך לבקר את קברו של ר׳ דניאל אשומר בראש וראשונה תושבי כפרים הסמוכים לו. אלה נהגו ללכת לפחות אחת לשנה, בט״ו באלול, ואת המסורת הזאת הם ממשיכים כאן בארץ.1 מלבד ביום זה יכולים לבוא במשך כל השנה לשם קיום נדר או לרגל ריפוי מופלא או כשרוצים לשטח בקשה מיוחדת בפני הצדיק. במרוצת הזמן, כאשר מתפשט שמעו של הצדיק, באים מכל רחבי הארץ.

 יש מבקרים המזדקקים להתמחות הספציפית של הקדוש. אחד הצדיקים ידוע במיוחד כמרפא עקרות. ר׳ דניאל אשומר ידוע כמרפא ממחלת הנפילה ומשיתוק. באים לקבר הקדוש גם כשהתינוק הוא בן שנה, ושם מספרים אותו לראשונה.

כאשר קבריהם של שני צדיקים סמוכים זה לזה, פוקדים את הראשון אחרי שחוזרים מן הקבר האחר. בדרד־כלל קשורה כל משפחה לקדוש מסוים, אם־כי לא נמנעים מלבקר קברים של קדושים אחרים.

על־פי־רוב מגיעים לקבר הקדוש רכובים על בהמה (חמור, פרד), ולפעמים גם ברגל. רק החל משנות הארבעים אורגנו הסעות מיוחדות ברכב.

לפני שהתחיל משה עמאר לבנות בניין ליד הקבר של ר׳ דניאל אשומר היתה, רק מעין ערימת אבנים בין שני שיחים גדולים. ליד קבר הצדיק היו שרידים של מצבות וכן של כמה מבנים שהעידו שלפני כן עמד שם כפר.

כשאנשים מגיעים לקבר הם מתיישבים בחדרים העומדים לרשותם, ואם התמלא המקום נוטעים אוהלים. הם נכנסים למקום שקבור בו הצדיק, מדליקים נרות, וקוראים תהילים. במקום מתנהלת מכירה של נרות שמדליקים ליד הקבר וכן של כוסות יין.

 הנר הראשון הוא, כמובן, היקר ביותר. ההכנסות מוקדשות לחלוקה לעניים הרבים הפוקדים את הקבר, לתלמידי חכמים וכן לשוחט.

אלפי נרות שדלקו ליד קבר הקדוש היו מצטרפים לפעמים ללהבה גדולה. לא פעם מסרו מבקרים שראו את דיוקנו של הקדוש כאשר הופיע מתוך הלהבות.

אחד הטקסים החשובים הוא שחיטת הבהמה ליד הקבר. יש שהביאו עמם את הבהמה ויש שקנו -אותה בכפר ליד הקבר. המוסלמים שהכירו היטב את מנהגי היהודים היו מרכזים את הבהמות בימים הסמוכים ליום ההילולא.

בהתחלה נהגו לשחוט בהמות ליד הקבר, לקהת מן הדם ולפזר אותו ליד הקדוש, אבל לאחר־מכן הוקם בית־מטבחיים. בשעת השחיטה נהגו להחזיק את ראש הבהמה בכיוון מצבת הצדיק ולמלמל ברכה אישית הקשורה לנדר או לבקשה כל־שהיא. מן הבשר מכינים סעודה שמחלקים אותה לעניים שם, ואת העור השאירו בדדך־כלל בידי השוחט. אדם שנדר נדר או הביא בהמה חייב לשחוט אותה במקום.

     דברים הרבה הנאמרים כאן על הצדיק יפים גם לצדיקים אחרים.

            שתי משפתות ממושב זנוח עורכים בביתם מדי שנה׳ הילולא של הקדוש בט״ו באלול. משה עמאר קבע את ההילולא דווקא בראש חודש אלול, אך לא היתה לקביעה זו שום סיבה מיוחדת. כדאי לציין, שאנשים רבים ממשיכים במסורת זו בארץ.

העדויות של ריפוי מחלות אנושות ואחרות הן רבות, ובחלקן אושרו על־ידי עדים בלתי חשודים. חומר זה עדיין מצוי רק במסורות שבעל־פה, ואין ספק, שיש ללקט את כל המסורות הללו על־ידי איסוף שיטתי בעבודת שדה מאומצת.

ר׳ דניאל אשומר ריפא, כאמור, ממחלת הנפילה ומשיתוק, אבל גם משבר, מעקרות וממחלות־רוח. את הנגועים במחלה אחרונה זו היו קושרים ומשכיבים בלילה ליד קברו של הצדיק. ובכלל, השינה ליד קברו של הקדוש היא תרופה בדוקה לכל מיני חליים. היו משותקים שהובאו לקדוש, ואחרי שהות של לילה או כמה ימים קמו על רגליהם והלכו.

דמויות בתולדות היהודים במרוקו

הכהינא

מלכת הברברים

עד היום לא נודעה חידת מוצאם של תושביה הראשונים של ארץ מבוא השמש, 'המגרב/ אשר כונו בפי היוונים והרומאים ׳הברברים׳. היהודים התיישבו במגרב בתקופת בית שני ויתכן שעוד בימי בית ראשון. אף שלא נשתמרו על כך עדויות ועקבות רבות, בתחום זה ההשערות, האגדות וסיפורי העם, רבות מהעובדות המדעיות.

 יחד עם זאת, קיימים ממצאים ארכיאולוגיים רלוונטיים, מחפירות העיר הרומאית הקדומה, וולוביליס. וולוביליס, שבין הערים מקנאס ופאס, נחרבה ברעידת אדמה. הממצאים מצביעים על קהילה יהודית מאורגנת, עוד מהמאה השניה לספירה. התנאים והאמוראים, מגלים בתלמוד, התעניינות מרובה בצפון אפריקה ובתושביה היהודיים. במסכת סנהדרין מוזכר, שלשאלה ״לאן הלכו רבים מעשרת השבטים?״ ענה מר זוטרא, ״לאפריקי״.

בסוף המאה הרביעית, לאחר תקופת שגשוג וסבלנות, התנכלה האימפריה הרומית ליהודים, עם הכרזת הנצרות כדת הרשמית בימי הקיסר קוסטנטינוס. כנראה, שעל מנת להצר את התפשטותה של האמונה היהודית בקרב התושבים הברברים.

עידן הסובלנות, ובעקבותיו, יש להניח גם הגיור, שב בנפול האימפריה הרומית ועם כיבוש הארץ על ידי הוונדלים בשנת 430 לספירה. עם כיבוש צפון אפריקה מחדש על ידי הביזנטים, יורשי רומא הנוצרית, התחדשו הגזירות, אף שלא שרשו את האמונה היהודית בקרב המתגיירים הברברים.

האגדה מספרת על ייסודן של ממלכות יהודיות עצמאיות בדרום מרוקו, ועל מלחמות גבורתן. אך יותר מאשר הייתה זו תנועת התגיירות המונית, הייתה זו ככל הנראה, הטמעת רעיונות יהודיים ואמונות מן היהדות באוכלוסיה הפאגאנית.

בסיוע שכנים נוצרים, יצאה מקרבה ההתנגדות העזה לכיבוש הערבי. הדת החדשה, שהגיחה מחצי־האי ערב, כבשה את המגרב, אף שלא בנקל.

לאחר ההצלחה הראשונית, הגיע בדהרה, המצביא המהולל עוקבא בן נאפע, עד החוף האטלנטי, בשנת 670. הפולשים הערבים הונסו לעבר לוב ומצרים. עשרים שנה לאחר מכן התארגנו הערבים מחדש ופלשו שנית.

הפעם, שברו סופית את התנגדות הברברים אוהבי החופש. מפקדם, חסן אל־נועמאן, שאל ״מי הוא גדול מלכי הברברים?״ וענו לו – "הכהינא, מלכת הקונפדרציה של שבטי הברברים המתייהדים, בני הזנאטה״.

לאחר קרבות מרים שנמשכו שנים, הובסה הכהינא מלכת הברברים, ונהרגה בקרב, בשנת 698 לספירה, במקום הנקרא ביר אל־כהינא, בהרי האורס, היום בשטחה של אלג׳יריה. טרם מותה ציוותה הכהינא על בניה ועל בני שבטה להתאסלם. הם התקבלו ברצון, כלוחמים עזי־רוח, וסופחו לגיס הערבי שכבש שנים לאחר מכן את ספרד.

בכך, תם עידן ההתגיירות ההמונית של הברברים, אשר קיבלו על עצמם את הדת החדשה. ברחבי מרוקו שרדו הקהילות היהודיות העתיקות בלבד. קהילות אלה היו במעמד נחות של דהימי, בני חסות, תחת שלטון האיסלאם.

המוסיקה שלי – קישורים לשירים

 

Felix elmaghribi – Keftanek me7loul

 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית – חיים שירמן

 

תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית – חיים שירמן

עדכן והשלים – עזרא פליישר

הוצאת ספרים – מאגנס 

ספר זה, המתפרסם מעזבונו של פרופסור חיים שירמן ז״ל (1981-1904), גדול חוקרי השירה העברית הקדומה בדור שלפנינו ומורה במשך עשרות שנים בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, מכוון לסקור, בעיון היסטורי מקיף ומדוקדק, את סגולות אופיה ואת התפתחותה של האסכולה הספרדית של השירה העברית, מראשיתה באמצע המאה העשירית ועד סוף תקופתה הקלאסית, באמצע המאה השתים־עשרה.השירה העברית בספרד

מצד היקף הדיון, פירוטו ועומקו — הספר הוא ראשון מסוגו בספרות המחקר העברית. הוא נועד להציע סיכום של הישגי המחקר בתחום הזה מימי חכמת ישראל ועד ימינו, ולשמש (באיחור של מאה שנה, אם לא יותר) מסד לחקרה העתידי של תקופת הזוהר של שירת ימי הביניים העברית, גולת הכותרת של תרבות ישראל בספרד.

פרופסור שירמן היה חוקר ספרות רב פנים, בעל סקרנויות רבות ומפולשות: עיונו המדעי הקיף את מלוא אורכו ורוחבו וקומתו של היכל שירתנו בימי הביניים. הוא תרם תרומות נכבדות ללימוד השירה הפייטנית הקדומה, וחקר לעומק, במהלכים חלוציים מכונפים, את השירה העברית באיטליה ואת הדרמה העברית הקדומה בהתהוותה ובהתפתחותה.

אבל במרכז תשומת לבו עמדה, במשך כל השנים, השירה העברית בספרד. ליצירתה של התקופה הזאת הקדיש את עבודת הדוקטור שלו שהושלמה בשנת 1930 באוניברסיטת ברלין, ובסוגיות שונות בה שב לדון במחקרים מאירי עיניים עד סמוך לסוף חייו.

את הודה והדרה של תקופה זו הציג גם באנתולוגיה הגדולה שלו, ׳השירה העברית בספרד ובפרובאנס׳, ספר שעשה למען הכרתה והערכתה של שירתנו בספרד בקרב השכבות הרחבות של העם יותר מכל מהלך פופולריזטורי שבוצע אצלנו מעולם. השירה העברית הספרדית ידועה אצלנו לקהל הרחב כמעט באופן בלעדי בזכותו.

גולת הכותרת של מאמצי הסינתיזה של פרופסור שירמן בתחום הזה הוא הספר שחלקו הראשון עומד כעת לפני הקורא. החיבור הזה נתגלה בעזבונו של פרופסור שירמן כשנפטר לבית עולמו בי״ב בסיוון תשמ״א. אין אנו יודעים דבר על מועד כתיבתו, אבל מן הרמזים העולים מן החומר הביבליוגרפי הנדון בו ברור שהמחבר עמד לפני סיומו בשנת 1974. שום חיבור, ספר או מאמר, שהופיעו אחרי השנה הזאת אינו נזכר בו עוד. י

ש להניח שפרופסור שירמן החל בכתיבת הספר זמן קצר אחרי 1968, מועד פרישתו מן ההוראה הפעילה באוניברסיטה העברית, והשלים את מלאכתו זמן מועט אחרי 1974, כלומר לפני כעשרים שנה, כשש-שבע שנים לפני פטירתו.

לפי הנראה — הספר נכתב בהעלם אחד: מבחינת תוכנו אין הוא חסר דבר, אבל אין בחומר שום סימן המלמד כי המחבר שב אל הכתוב, ולו פעם אחת, ותיקן או שינה או ערך או השלים. ברור גם כן שהספר נכתב על פי הרצאותיו של פרופסור שירמן על תולדות השירה העברית בספרד ובפרובנס באוניברסיטה העברית. 

פתגמים..אמרות בערבית  כיתוב באותיות לועזיות ותרגום לצרפתית

אמרות בערבית 

כיתוב באותיות לועזיות ותרגום לצרפתית

ايلا أنت بحرأنـا حوتـة فيك ويلا أنت جنان أنا وردة فيك وايلا أنت تحبني أنا نموت عليك

 

ila anti abhar ana houta fik wa il anti adjnen ana warda fik wa ila anta athabni ana anmout aâlik 

Si tu es la mer, moi je suis un poisson qui nage dans ton eau, et si tu est un jardin, moi je suis une fleur plantée dans ta terre et si tu m’aimes, moi je meurs d’amour pour toi

אם את ים, הרי שאני כמו דג בתוך מימיך, 

אם את גינת פרחים, הרי שאני כמו פרח השתול באדמתך

ואם תאהבי אותי   אזי אמות מאהבתי אליך

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

יולי 2012
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר