הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

רבי משה די מדינה

עצמאי מירושלים ת״ו שנת התקכ״א (1761)

המכתב שלפנינו נדפס בספרי קהלת צפרו כרך א עמ. 428 ובטעות הדפוס נשמט שם השליח וצריך להיות…. החכם

השלם כהה״ר משה די מדינה נר״ו בן לאותו צדיק החכם השלם והכולל הרב המקובל האלקי כה״הר דוד זלה״…

האבא רבי דוד בכ״ר משה חבר פירוש על התורה והמגילות בשם נפש דוד(קושטא תצ״ו) רוח דוד ונשמת דוד(שלוניקי תק׳׳ז) פירוש על אדרא רבא ועל שיר השירים בדרך קבלה. היה בצפת ומחמת המציק עזב והשתקע בירושלים, ונאלץ לצאת לחו״ל כשליח עצמאי, ובשנת תק״ז היה בשלוניקי וגם בנו משה יצא למרוקו בשנת התקכ״א ? (1763) מרוב עניותו והחובות שעלו עליו עם צרת הבת שעומדת להתחתן ומאומה אין בידו.

ב״ה

…העוסקים עם הצבור לשם שמים וכל איש ישראל דבצפרו יע״א.

תוב״ב החכם השלם משה די מדינה נרו׳ בן לאותו צדיק החכם השלם והכולל הרב המקובל האלהי כהה״ר דוד זלה״ה ובידו כתבא… מרבני העיר הנז ותנו רבנן פרק איזהו מקומן של ש״בחים דאיתנהו בהאי צורבא מרבנן. נכבדות מדובר בו מעיר האלהים, והודיעו צערו לרבים כי אפפו עליו רעות במותב תלתא ברתא ודלתא ורביתא, וקפצה עליו סבותא. בראותו ילדיו לקוחים ברביתא, ונוספה נחלתו דשקיל וטרי בסוגית צדת הבת וקאי בתיובתא. דלית ידיה מדבקן למיעבד אפילו נדונייא פחותא. אי לזאת נידון ביוצא לקרייתא, וכעת החכם הנד עיף ויגע מרוב הדרכים ומרחקם ואין בו כח לכתת רגליו מהכא למ״ק. לבן בקש ממנו זאת לנופף ידינו על ובשביל הר בת ציון. בכן המבוקש מכם אתם כהני ה׳ התאזרו והיו לבני חיל והפרישו לו נדבה במדה גדושה. למשה היה למנה אחת אפים לערך הנושה והנושא והנשא. ולשולחה לו מהרה חושה, ובשכר ואת צדקה תרומם גוי מעלה נשאה ורמה, וקביכם(?) יפרוצו ימה וקדמה, בנפשכם ובנפש החותמים בחדש ניסן בשנת יהיה ה׳ אלהיך עמך כאשר היה עם משה מהאלף הששי ליצירה בפאס יכוננה עליון אמן נצח סלה ועד נאם דורשי שלום ודוברי שלום,

שאול בכא״א יעקב אבן רנאן ס״ט                                                    רפאל עובד אבן צור

אליהו הצרפתי ס״ט                                                                          נותתיה סירירו ס״ט

הצעיר יוסף צבע

רבי אברהם ברכאת

כוללות ירושלים תוב"ב

שנת התקכ"ד – 1764

המקור לשליח זה הוא מקור יחיד בשו״ת אבני שיש חב׳ סי׳ ו׳ ושם נזכר שהיה לו שליח בשם חיים גן. אם כי בתולדות חכמי ירושלים נזכר שם זה, אין בידי שום ראיה לזהותו עם שליח דידן.

רבי צבי הלוי כן רבי יהודה

כוללות ירושלים ת׳׳ו שנת ה׳ תקל – 1770

השדר׳ רידן היה רב בפדובה ומורינר, ועלה לארץ ונמנה על חכמי ישיבת ״כנסת ישראל״ שנוסדה על ידי רבי חיים ן׳ עטר. בהיותו בעיר מקנאס שר לכבודו שיר תהלה הפייטן ר׳ דוד ן׳ חסין

המסמך שלפנינו הועתק מס׳ שלוחי מצוה של ר׳ שאול אביטבול שמהללים ומשבחים שדרי׳נו, בזמן היותו בצפרו היו אתו עמו שני שדרי׳ם אחרים.

אותיות אלו הלא הם כתובים בפנקסו של הח' השלם שד״ר עיר הקדש יפה מכלל ירושלים תובב״א, כמוהר״ר צבי הלוי נר״ו.

מיבנף הארץ זמירות שמענו לה״ר צבי קדש בהגלות נגלות לנו גלויי אריוית אויר בעד אויר בתלת הוי חוקה, בתך רחמנא דיהיב לן אורייין תליתאי תפוחי זהב כמשכירת, והשלישי הכי נכבד, נכבדות מדובר בו. איש האלקים קדוש הוא. צבי לצדק, החכם השלם כמוה״ר צבי הלוי נר״ו. ה'ן אפוטרופוס לאיתות.זכינו לקדשו עפ״י הראיה. ג' ראיוית ולא זזנו מחבבו חיבת הקדש וחיבת ביאה ביאת אורו וביאת שמשו. ומאי וטהר טהר גברא. רץ כצבי וגבור כארי. ונהורא עמיה שרא. ובידו רצפה מגילה מגילה ניתנה. אוררת קדשים. ניב ראשים. מה נאה ניב זה הדר נבייות. בשני כתובים הבאים כאחד כללי ופרטי, דורשי בתת אותיוית, ותמן תנינן את כל תוקף התלאות ומשאות מעמסות, הנוגשים אצים מאלפות מרוכבות. אכלי דלאו תלהו היינו רביתייהו, ידים עשקניוית. ונשמע ונמס לבבינו, ולא קמה עוד רוח באיש, עד שנתפקקו כל חוליות. ופקודת כל האדם במרה איפקוד. בצעריך ירושלים מוכים ומעונים, חבוט חבוט חבוט אריות, ואנן בדידן בסובלי חולאים מתניע לה, מציער לציער, באש תבער יער, מן המאוכלות הפנמיות, ויחנו העם בחסידות, בחסירון הלבנה היינו דקדוקי עניות, ומיעוט אחר מיעוט אינו אלא לרבות, הין בסף לאדון זה חסדון הוליד את עמינידב משום כבוד הבריות, ונקריב את קרבן ה׳ מנחת עני סך שש מאות וארבעים אוקיות מכ״ט, יה״ל תמיד לפני ה׳ בוחן לבות וכליות, ואנו ליה וליה עינינו. יקומם ירומם סוכת דוד הנופלת. ויחזיר עטרה ליושנה. לבנות בית לשם ה; היכל בנוי לתלפיות, בעגל ובזמן קריב, ויביא לנו משיח צדקנו, שיגלה ב״ב אבי״ר מלפני שובן עליות

כה דברי איש צעיר דלית כוותיה מלרע כותב שתי אותיות, וחותם פה צפרו, יע״א, בשנת ושעשע יונק על חור פיתין לפ״ק ובסדר זברון לפני הי.

שיר הלל מאת רבי דוד בן אהרן חסין לכבוד השד"ר רבי צבי הלוי בן רבי יהודה – מתוך הספר " תהלה לדוד "

90 – אקריב היום תשורה

פיוט יסדתי לכבוד שליח ירושלים תוב"ב החכם השלם כבוד הרב רי צבי הלוי. סימן אני דוד בן חסין חזק.

אקריב היום תשורה / שי למורא

לצפירת תפארת / עטרת צבי

נכבדות מדבר בו / שהכל בו

לא זזתי צחבתו / וקראתיו : אבי

יפה דודי אף נעים / ראש נדיבים ושועים

מבחר אהובים ורעים / עיני ולבי

דגלו עלי אהבה / בלי קצבה

וכמו אש להבה / בוער בלבי

ועל טוב אזכרהו / ואנוהו

איש אלהים קדוש הוא / עדיף מנביא

דין איהו ניהו הדר / אשר נשבע ונדר

לאביר יעקב דר / בארץ הצבי

בדת האל יתבונן / כתרי מנן

שבחו רבנן / לדצבי

נגיד רב ונאמן / ונעמן

מנפת צוף ומן / מתוק בקרבי

חסדים מלא כלו / ונגה וגם אור

כשמש בהלו / נר מערבי

סדרא קדמאה ברקן / סמקן ירקן

מרצמן ובהקן / בתוך מרחבי

יפתח איש את ידו / ממאדו

ולפני כבודו / אותו יביא

נדב לו תרצה / כמו קרבן אשה

לפני צור מתנשא / אלהי אבי

חכם ירא ותם / שלחו מתם

ולקים מצותם / רץ כצבי

זכותם תהיה אתו / בעת לכתו

בבואו ובצאתו / וזכות התשבי

קבל נא, מכלל יפי / שירת זמרת צפצופי

לרצון אמרי פי / והגיון לבי