הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

נדפס בקונט׳ עיט הזמיר לרבי עמוד אביטבול דף לב׳

את זו שלחתי לשנים קירובים זהב החכמים השלמים כה"ר יונה משה נבון וכה״ר יונה סעדיה נבון שלוחי דרחמנא מאנשי ירושלים תוב״ב

שני המאורות, אור יקרות, היו לברות, גולות הכותרות. הולכי מדברות, דבר גבורות, אמרות טהורות. כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים. שני אדנים. והיו נבונים. לרעות בגנים. אובות וידעונים. מלכי ארץ ורוזנים. ונאספו שמה כל ההדרים, נהרים ויאורים, בני ציון היקרים, נקיי הדעת שבירושלים. שני לוחות. והמה פתיחות. על מי מנוחות. והוד ידם נטויה, לשונם תהלך בארש לשון נקיה. מה מתוק מדבש וכי תאוה הוא לעינים, שני הקנים עולות בקנה אחד בריאות וטובות. פנים צהובות, הולכי נתיבות. אש להבות. הלכות מרובות. מאליפות מרוכבות. חטיבה אחת בעולם, חוטבי׳ אישים ושואבי מים, הלא המה אחד היה החכם החשוב והכולל. ענותן כהלל. שד"ר כה״ר יונה משה נבון. ואשר על ידו השני החכם החשוב והכולל שבחיו מי ימלל שד"ר כה״ר יונה סעדיה נבון יש״ץ השומר אמת לעולם.

ראשי שורות ואען ואומר. בעיון והנה שלש צלי׳ אורי׳, אני אברכם בברכה המשולשת, אורך ימים ושנות עולמים. למען יעמדו. חיים עד העולם, ובריא אולם. גם עשור נלוה עמם. צדיקים יושבים ועתרותיהים בראשיהם, עתרות וטיבון, טובה כפולה ומכופלת, הן צדיק בארץ ישולם, ועד השלשה לו בא אור זרוע לצדיק זרעא מעליא. גפן פוריא. והמה חכמים מחוכמים. מאירים ומזהירים. כככבים בהילם ואת רביע משלחת מלאכי אלדים לפניכם לשמרכם בדרך ולהגיעכם אל מחוז חפציכם ושבו בנים לגבולם.

אותיות אלה בלכתם ילבו שבחיי שלמים עלי שלמא רבא. אשלם במיטבא בלי קץ וקצבת אלומים אלומות, רב שלומות, שבלם מתאימות. אלף עולות יעלה שלומכם. ותרבה טובתכם אכי״ר.

שור׳י בארש כתבים הם המדברים על מצות ומרורים. אגידה ואדברה אשר מעת הסיבותים את פני אחורנית, ואת מראכם לא ראיתי עוד שנית נהפך עלי לבי, וזלגו עיני דמעות, ומצאוני צרות רבות ורעות, לבי יחיל בקרבי חלף הלך לו. והנה איננו עמי כתמול שלשום. ברח ממני נפק לברא, לא ידעתי אן חנה אן פנה. את מי ארח לחברה. הייתי כאיש נדהם, ובגבר עברו יין המשומר הנה לשלום מר לי מר. ואני באשר סכולתי דעת חסרתי, אם אמרתי אספרה את כל הקורות אותי. אם יהיו השמים גוילים ועצי השדה קולמוסים תלי תלים, והדיו ימים ונחלים וירבו השנים כימי נח כפלים, לא יוכלון שאת לכתוב מעט מזער מצערי ויגוני, לא יכילם ספר וספור ואין מונה, נדדתי כצפור נודדת כאשר ינוד הקנה, כלו בדמעות עיני, נפלו פני, כי אזכרה מקדם ימים מקרוב בשבתינו על שיר הבשר באכלנו לחם לחמה של תורה לשובע, ונוסף גם זאת, כי אעלה על במותי עליית קיר קטנה בית הספר ואין איש אתי. שם ישבתי גם בכיתי. ואחרי שובי נחמתי ואחרי שובי על ירך ספקתי, מי יתן והיה אתכם לא ידעתי, אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבור אל המקום ההוא באתרא דהוו טרידי בעסקייהו, ואם אמרי אשכחה שיחי, ואתהלכה ברחבה, במדבר ובערבה. אולי תשכח ימיני. צערי ויגוני, ונהפוך הוא הלוך וגדל. עלה וצער צער מתחולל, ואשיט ואתהולל. ותעל שועתי לקול צללו שפתי. ויבוא רקב בעצמי ותחתי, קול גדול אליכם אישים אקרא השבעתי אתכם. אם תמצאו את דודי מה תניח לו שחולת אהבתו אני חולה, ויהי בהרימי קולי ואקרא. וכל העם רואים את הקולות, שחקו עלי צעירים, והטיחו נגדי דברים. אמרים מרים.

וישאלוני ויאמרו לי מה דודך מדוד שככה השבעתנו. מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלא תבוש ותכלם שתוק פעמים שאתה מתעלם, שתיקותך יפה מדבורך לך לך מארשך קום ברח אל מקומך הכבד ושב בביתך. עד שתתישב דעתך, ישיחו בי יושבי שער בן מי זה הנער שוטה סכל יחד כסיל ובער. בשחוק לכסיל שמוני ונאספו עלי והכוני, ובאמת הבנין דחפתי, הייתי שחוק לכל עמי. אשתפוך על חמימי צרה ויגון מצאוני וקיימי עלי כי כסלא לאוגייא. נם בלילה לא שבב לבי. לא מזיגנא רישאי אבי סדיא, וקבעתי לעצמי בכיה. עולת תמיד העשרה, הא גופאי קשיא, קלני מראשי קלני מזרועי. נאלמתי דומיה דומיה דינא דגרמי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמיא, ולך קראתי נא גבור רפאני אדוני וארפא וארוכתך מהרה תצמח, שבטך ומשענתך המה ינחמני ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדיני, פנה אלי וחנני והסר מעלי רק את המות הזה אנא זעירא עבד אל נוטה שמים ביריעה עמ״א דארעא.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר