ארכיון יומי: 26 ביוני 2013


רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן- אֶצְעַק אֲהָהּ אֶהֱמֶה

אֶצְעַק אֲהָהּ אֶהֱמֶה

 קינה בתבנית מעין אזורית בת עשרים וארבע מחרוזות שלושה טורי ענף וטור אזןר

חריזה: אאאב גגגב דדדב וכו'..

משקל: שבע הברות בתור

כתובת: קינה לט״ב (=לט׳ באב). תמרור ׳ציון הלא תשאלי׳ על חרבן הבית ועל הגלות.

 סימן: אנכי דוד בר אהרן אמיץ יצ״ו חזק.

מקור: ק- צב ע״א.

אֶצְעַק אֲהָהּ אֶהֱמֶה / יוֹם וָלַיְלָה לֹא אֶדְמֶה 
עַל בָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵ / עַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם

נָדְרוּ לַלֶּחֶם דָּרְשׁוּ / אָבוֹת בָּנִים לֹא חָסוּ 
הֲגַם תַּנִּים שַׁד חָלְצוּ / וְהֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶם

5 – כָּשַׁל כֹּחָם מִצָּרָה / וְחֶרְפָּה לִבָּם שָׁבְרָה 
עַד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה / נֶהֶפְכוּ פְּנֵיהֶם

 

יוֹם קָם בָּא עֲלֵיהֶם צָר / כָּל שַׁעֲרֵיהֶם הֵצָר 
הֶחֱשִׁיךְ מְאוֹרָם וְסָר / צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם

דָּלוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ / שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעוּ 
10- כָּל רוֹאֵיהֶם יִקְרְעוּ / לִבָּם וּבִגְדֵיהֶם

וְהַנּוֹגְשִׂים בָּם אָצִים / לֵאמֹר : כַּלוּ מַעֲשִׂים 
בְּמַעֲנִיתָם חוֹרְשִׁים חָרְשׁוּ עַל גַּבֵּיהֶם

יְלָדִים מוּם אֵין בָּהֶם / וְטוֹבִים בְּמַרְאֵיהֶם 
קָשְׁרוּ בְּמִטּוֹתֵיהֶם / לְיַחְמֵנָּה לָהֶם

 

  1. 1. אהה אהמה: אצעק מרוב צער. יום… אדמה: לא אחדל מלבכות, על-פי יר׳ יד, יז. 2. על… אביהם: על-פי ברכות ג ע״א. על ישראל שגלו מעיר האלהים. 3. צדדו ללחם: נדדו לחפש מזון, עדה״כ איוב טו, כג. אבות… חסו: לא ריחמו אבות על בניס, וכפי שמתואר בהמשך. 4. הגם… גוריהם: על-פי איכה שם, ג, ופירש״י ׳אפי׳ התנין שאכזרי הוא חלצו שד להניק גוריהם׳. 5. כשל כחם מצרה: כוחם נחלש מדאגה וייסורין, על־פי תה׳ סט, כא. 6. עד… פניהם: עד שהשחירו פניהם כתחתית הקדרה, על-פי מגילה יא ע״א. 7. יום… צר: ביום שבא נגדם האויב. כל… הצר: סגר עליהם. 8. סר צלם מעליהם: על-פי במי יד, ט. סר כוחם ומגעם. 9. דלו מאנוש נעו: על-פי איוב כח, ד. כאן: נידלדלו וניטלטלו מחברת בני אדם. שעו מות הגיעו: על-פי תה׳ קז, יח. 10. כל… ובגדיהם: מצער על מצבם הקשה. 11. והנוגשים… מעשים: האויבים לוחצים בהם ומכבידים את עולם, על-פי שמ׳ ה, יג. 12. במעניתם… גביהם: האויבים חרשו תלמים ופגעים על גבי ישראל, על-פי תה׳ קכט, ג, וראה דרשת הדברים בספרא בחוקותי א, ג. 14-13. ילדים… להם: האויבים קשרו למיטותיהם את ילדי ישראל כדי שילדו נאים כמותם. 13. ילדים… במראיהם: על-פי דג׳ א, ד. 14. ליחמנה להם: שילדו כיוצא בהם, על-פי בר׳ ל, מא.

15- דָּבָר מְכֹעָר כָּזֶה / אֵין עַיִן אוֹתוֹ תֶּחֱזֶה 
רוֹאִים שׁוֹמְעִים דָּבָר זֶה / תִּצְלֶינָה אָזְנֵיהֶם

בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים / מָשְּׁלוּ בָּהֶם אַכְזָרִים 
וּבִידֵיהֶם אֲסוּרִים / לִנְחֻשְׁתַּיִם רַגְלֵיהֶם

רָדוּ בָּם אַנְשֵׁי מִרְמָה / מֵהֶם הִכּוּ עַד חָרְמָה 
20- וּמֵהֶם לִדְבַר זִמָּה / נָתְנוּ בָם עֵינֵיהֶם

אֶת שֵׁם הָאֵל קִדְּשׁוּ / לָאֵשׁ וְלַיָּם קָפְצוּ 
וְאוֹיְבֵיהֶם לֹא יַעֲשׂוּ / בָּהֶם רְצוֹנֵיהֶם

הֲתִתְאַפֵּק עַל אֵלֶּה / אַתָּה אֶל עוֹשֶׂה פֶּלֶא 
אֵיךְ יֹאמְרוּ בְּפֶה מָלֵא / אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם ?

25- רְשָׁעִים דָּאֹה דָּאוּ / בְּנַחֲלָתָךְ בָּאוּ 
הֵיכַל קֹדֶשׁ טִמְּאוּ / שָׁם זָבְחוּ זִבְחֵיהֶם

וּלְמִי עוֹלַל כֹּה מָטָה / רְאֵה צוּרִי הַבִּיטָה 
בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךְ שִׁיתָה / פָּחַד מוֹרָא עֲלֵיהֶם

נְקָמָה יִרְאוּ עֵינַי / בְּשׂוֹטְנָי וְגַם מוֹנָי 
30- הָשֵׁב גְּמוּל ה' / כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם

  1. 16. תצילנה אזניהם: ירעשו האזנים לשמע הזוועה הזאת. 17. בני ציון היקרים: על-פי איכה ד, ב. 18. ובידיהם… רגליהם: קשרו ידיהם ורגליהם בשלשלאות. 19. רדו… מרמה: שלטו בהם רשעים. 21־22. את… רצוניהם: הם העדיפו למסור עצמם על-קידוש ה׳ כדי שהאויב לא יעשה בהם כרצונו. 23. התתאפק על אלה: על־פי יש׳ סד, יא. אתה… פלא: על-פי תה׳ עז, טו. 24. יאמרו איה אלהיהם: על־פי תה׳ עט, י. 25־26. בנחלתך… טמאו: נכנסו לירושלים ולביהמ״ק וטמאו את ההיכל, על־פי תה׳ עט, א. 27. ולמי… הביטה: אתה ה׳ ראה למי אירע כאסון הזה בארץ, על־פי איכה ב, כ. 28. בגדול זרועך: על-פי שמי טו, טז. שיתה מורא להם: על-פי תה׳ ט, כא. 29. נקמה… מוני: אזכה לראות בנקמה לאויבי. שוטני וגם מוני: אויבי. 30. השב… ידיהם: הענישם על מעשיהם הרעים, על־פי תה׳ כח, ד.

    אִם גּוֹיִים קוֹלָם יִשְׁאוּ / זַכָּאִים בְּדִין יָצְאוּ 
    מֵהֶם בָּהֶם יָבוֹאוּ / יָעִידוּ עֲלֵיהֶם 

מַה זֶה עָשָׂה אַמְרָפֶל / אַבְרָהָם לְאֵשׁ הִפִּיל 
וּפַרְעֹה בָּנָיו הִשְׁפִּיל / וַיְמָרֵר חַיֵּיהֶם

35- יַגִּיד בְּפִיו יַעֲנֶה / מֶלֶךְ בָּבֶל נִקְרָא נְ 
בוּכָדֶנְצַּר צַר מוֹנֶה / הֶחֱשִׁיךְ מֵאוֹרֵיהֶם

צְאוּ רְאוּ מֶה הָיָה / לְדָנִיֵּאל חֲנִינְיָה 
מִישָׁאֵל וַעֲזָרֶיהָ / מָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם

יַעֲנוּ חִישׁ וְיֹאמְרוּ / אֶת פִּי ה' מָרוּ 
40- וְחֹק הַגָּזוּר עָבְרוּ / הִכְבִּידוּ עֻלֵּיהֶם

צוּרָם אִבְּדָם מְכָרָם / וַה' הִסְגִּירָם 
מִגֵּיהִנָּם פְּטָרָם / בִּלְתִּי שְׁלוֹט בָּהֶם

חוֹן עַל בָּנִים הִגְלִיתָם / קַיֵּם אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּם 
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם / בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם

45- זָכוֹר תִּזְכֹּר אֲלֵיהֶם / אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵיהֶם 
אַל תָּפֵר בְּרִית לָהֶם / וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם

קוּמָה ה'  נְשָׂא / יָדֶיךָ וְהָחִישָׁה 
קֶרֶן יִשְׂרָאֵל תִּשָּׂא / וְהָרֵם דִּגְלֵיהֶם.

 

31־32. אם… עליהם: על-פי ע״ז ג ע״א: ׳א״ל הקב״ה (לגויים) מכם יבואו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים… יבוא נבוכדנצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה  שלא השתחוו לצלם…׳ 33. מה… הפיל: הוא נמרוד אשר הפיל את אברהם לכבשן האש. 34. ופרעה… חייהם: יעיד ששעבד את ישראל. 35־36. יגיד… מאוריהם: גם הוא יעיד ששעבדם קשה, וראה גם ע״ז שם שם. 38-37. צאו… אליהם: שהושלכו לכבשן האש על-ידי נבוכדנצר, על-פי ע״ז שם. 39. יענו… מרו: הגוים יודו בפשעם נגד ישראל. 40. וחוק… עוליהם: מכוון על המצרים ששעבדו בישראל שעבוד כפול. 41. צורם… הסגירם: על-פי דב׳ לב, ל. 42. מגיהנם… בהם: שעל-ידי השעבוד נפטרו ישראל מדין גיהנם והשווה מדרש תנאים לדברים לב, מג. 43. חון… הגליתם: רחם על ישראל שהגליתם מארצם. קיים אשר הבטחתם: ומה היא ההבטחה? 44. ואף… אויביהם: שגם בהיותם בגולה ה׳ לא ישכחם. 46-44. ואף… להם: על-פי וי׳ כו, מד-מה. 47. קומה… ידיך: הראה כוחך לקיים שבועתך, על-פי תה׳, יב. והחישה: גאולתם של ישראל. 48. קרן… דגליהם: הרם קרן ישראל וכבודם בעמים. קרן ישראל: על-פי איכה ב, ג.

תרומתם של יהודי מרוקו ליישוב הארץ-ד"ר אלישבע שטרית

 

חלקה של יהודי מרוקו ותרומתה להתיישבות ולבנין הארץ

מפת יישובים שהוקמו על ידי מרוקאים

מהמחצית השנייה של המאה ה- י״ט ועד לחיסולה המוחלט, כמעט, של הפזורה היהודית במרוקו, עלו מרבית היהודים ממרוקו לארץ בכמה גלי עלייה: במהלך המאה ה- י״ט; בתקופת השלטון הקולוניאלי הצרפתי במרוקו: 1956-1912; ובשנים 1956 -1966 תקופת העלייה החשאית ומבצע יכין.

כל אחד מגלי עלייה אלה הוסיף לבנה משלו על הלבנים שהיו קיימות בבניין הארץ. אולם, בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים הניחו העולים ממרוקו יסודות לצורות התיישבות חדשות וליישובים חדשים בהתאם למגמות הלאומיות שהנחו את מדיניות ההתיישבות: פיזור אוכלוסין, עיבוי גבולות המדינה והבטחתם והפרחת הנגב

טבלה מס׳ 3: הרבב אתני של האוכלוסייה בנגב – % יוצאי אסיה ואפריקה בשנת

 

%

!יישוב ״

44

1 הממוצע בארץ

61.5

1 הממוצע בנגב

58.5

| באר שבע

83.4

ן דימונה

51.6

ן אילת

89

אופקים

36.9

ערד

79.6

שדרות

90.7

נתיבות

88.2

ירוחם

59.4

מצפה רמון

 

הערים החדשות עומדות בראש הערים בישראל הקולטות עלייה.

עד לעלייה ההמונית מחבר העמים היוו מצאי צפון אפריקה, ובמיוחד יוצאי מרוקו, את האחוז הגבוה ביותר בקרב התושבים בערים ״החדשות״, אולם מתחילת שנות התשעים החלה אוכלוסיית הערים הללו לגדול גידול ניכר והחלו להשתקע בהן •גולים חדשים ־ מרביתם עולים מארצות חבר העמים ומאתיופיה ומיעוטם מתושבים ממקומות אחרים בארץ. וכך אנו עדים לעובדה שדור המייסדים, שלפני 40 ו 50 שנה היה דור של עולים חדשים, שהקים בעמל רב יישובים יש מאין בלב המדבר, הפן לדור של ותיקים הקולט עולים חדשים, ולמרות הקשיים הנובעים מהמפגש  בין חדשים לוותיקים, ניתן לומר שעל פי רוב הקליטה מתנהלת באופן מוצלח.

הסלקציה – חיים מלכא-הסלקציה וההפליה בעלייתם וקליטתם של יהודי מרוקו וצפון אפריקה בשנים 1948 – 1956

המחבר – חיים מלכא, נולד בשנת 1950 באר שבע, בן להרים שעלו ממרוקו במאי 1949.

הסלקציה וההפליה בעלייתם וקליטתם של יהודי מרוקו וצפון אפריקה בשנים 1948 – 1956

עד גיל 11 למד והתחנך בבאר שבע, ומשם עבר ללמוד בישיבה חרדית בירושלים במשך כחמש שנים. ב- 1968 התגייס לצה"ל והמשיך בשירות קבע. שירת כקצין בכיר – אלוף משנה – בחיל השריון ופרש בשנת 1994. ספר זה הינו מחקר בן ארבע שנים, ואושר על ידי אוניברסיטת חיפה כעבודת גמר לקבלת תואר מוסמך. הסלקציה במרוקו

לנוכח השפל בעלייה, יצא יצחק רפאל באוקטובר 1952, לביקור של שלושה ימים בקזבלנקה. מאחר שבישראל הוסיפו להשמיע טענות ביחס למצב בריאותם של העולים, ביקש רפאל לבדוק אפשרות של הקמת שירות רפואי בקזבלנקה בפיקוח מחלקת העלייה.

הועלתה הטענה כי יהודי מרוקו סובלים מתת תזונה וממחסור בחלבונים. על כן אם יקבלו מזון מתאים, אולי ניתן יהיה לשפר את רמתם הבריאותית. מפאת הצפיפות הרבה בגטו היהודי ומשום תנאי סניטציה לקויים, היו נפוצות בו מאוד מחלות כמו גרדת, גזזת, גרענת.

אך רק מעטים מאוד היו נגועים במחלות חשוכות מרפא. מבין ההורים – מעטים היו בעלי השכלה פורמלית, אך כולם ידעו לקרוא ולהתפלל בעברית וכולם היו קשורים בדת ובמסורת היהודית. רוב הילדים, לעומת זאת, למדו ב " אלייאנס " ברשת החינוך הדתי ובבתי הספר המקצועיים של רשת " אורט ".

קזבלנקה הייתה מחולקת באותם הימים לשלושה חלקים : " הקסבה " הערבית, " המללאח " היהודי והעיר הצרפתית. הגטו היהודי היה בנוי ללא תכנון ומאוכלס בצפיפות איומה. הרחובות צרים, הסמטאות אפלות וחצרות הבתים חשוכות.

רוב הבתים היו בני קומה אחת, עם חצר גדולה, המשותפת לכמה משפחות. היו בתים שבהם הצטופפו שש נפשות ויותר בחדר אחד. בפינת החדר היה מטבח ואילו השירותים היו משותפים לכמה משפחות. מאין מים זורמים בבתים, היו הנשים והילדים צובאים סביב הברזים הציבוריים בקרן הרחוב ובשובם הביתה עם כדיהם המלאים על ראשם, היו המים נשפכים ויוצרים שלולית בוץ.

הערה אישית שלי – אלי פילו – הברז הציבורי נקרא בפי יהודי מרוקו " אלעויינא "

בימי שישי, בשעת התפילה במסגדים, נהגו השלטונות במרוקנים להגביר את השמירה בפתח המללאח, מחשש למהומות, אך רק לעתים נדירות ביותר, פרצו התנגשויות בין יהודים לערבים בסמטאות הגטו.

 וכך מתאר רפאל את ביקורו במללאח של קזבלנקה : " זוועה כזאת לא ראיתי מימי, ואף לא יכולתי לתארה לעצמי, ללא מראה עיניים : עוני, לכלוך, צפיפות דיור איומה, הרבה עיניים בוהות. הייתי עצוב מאוד, עד שבאתי לקבלת שבת בבית הכנסת " מגן דוד ". 

כאן נראו האנשים שונים לחלוטים. כולם היו לבושים חגיגית והשכינה שרתה ממש במקום. גם מסיבת עונג שבת שאורגנה לכבודי על ידי הנוער היהודי במקום, הסבה לי עונד ממשי. נערים ונערות בריאים הדורים למראה, לבושי בניקיון ובסדר, מדוברי עברית ולפחות מבינים אותה ".

אך למרות המלצותיו של רפאל, התנגד משרד הבריאות להעביר מידיו את האחריות לבדיקת העולים במרוקו ונוהלי העלייה הסלקטיבית נשארו בעינם. האווירה המורעלת נגד העלייה ממרוקו הדביקה חוגים רבים ביישוב הישראלי ובאה לידי ביטוי גם בעיתונות.

מתנגדי העלייה ההמונית הצליחו להפוך את לבם של תושבי הארץ והטילו עליהם פחד פן העלייה מצפון אפריקה תציף את המדינה במחלות מידבקות ובמקרים סוציאליים קשים. הטענה העיקרית שהושמעה באותם הימים ההם הייתה – שאנשי מחלקת העלייה של  הסוכנות היהודית, רוצים בעלייה גדולה " אך ורק כדי להפגין הישגים ולהצדיק את קיומם ".

ביטוי להלך רוח זה , ניתן למצוא בקטעים הבאים מתוך סדרת מאמרים שפורסמה בעיתון " הארץ ", מאת עמוס איילון. הוא כתב : " אנשי מחלקת העלייה היו אומרים ליהודים הפרימיטיביים בדרום מרוקו, בעלי מנטליות של המאה ה-11, כי הערבים עלולים לשחוט אותם וכי בישראל טוב, וכי שם ימצאו שיכון ועבודה.

המעצור היחיד לפעולתם של שליחי העלייה, הוא ד"ר אליעזר מתן, רטפא משרד הבריאות הממשלתי, שבידו זכות הווטו להעלאת אנשים פסולים מבחינה רפואית. עד מארס 1952 כמעט ולא הייתה סדיקה רפואית מסודרת.

עד היום אין כמעט חקירה וברירה על יסוד סוציאלי או פסיכיאטרי. מי שרואה את הרקע שלהם כאן, את הגטו וסמטאותיו, את המלמדים, את הבתים, את החברה במסורתית המתפוררת במגעה עם הטכניקה המערבית, אינו רשאי להתפלא על כך שמרוקנים מופיעים במקום מכובד ביומני תחנות המשטרה בישראל ".

אך בראשית שנת 1953 הגיע משבר העלייה לשיאו ומספר היורדים מן הארץ היה גדול ממספר העולים. היה ברור כי חוקי הסלקציה פוגעים מאוד בעלייה הצפון אפריקאנית. ב-11 במארס 1953, כתב רפאל לזאב חקלאי, שליח מחלקת בעלייה בקזבלנקה, כי לאחר התייעצות עם ד"ר שיבא ועם ד"ר בטיש, שעתיד היה להחליפו בהנהלת משרד הבריאות, נתקבלו כמה החלטות העשויות להקל מחומרת הסלקציה.

בין היתר נקבע כי במארסיי יקום מרכז לריפוי 250 חולי טרכומה. במרכז רפואי זה יאושפזו עולים מערים ומכפרים שבהם לא קיימת אפשרות לריפוי מקומי. אך בקזבלנקה ובערים אחרות, שבהן תנאי האשפוז טובים יותר – יש לרפא את חולי הטרכומה במקום.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר