שכונת מחנה ישראל-עוזיאל חזן
שכונת מחנה ישראל
עוזיאל חזן
השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים שהוקמה ביוזמת יחידים
התוצאות של היפרדות המערבים מהספרדים
א. העדה המערבית ניהלה את כל ענייניה ניהול עצמאי ומצאה פתרון לחלק גדול מגורמי הפירוד דלעיל.
ב. נעשה הסכם לחלוקת כספים בין המערבים לספרדים, ולפיו קיבלו המערבים אחוזים מוסכמים מההכנסה הכללית תמורת התחייבויות בענייני מסים וכספים הנכנסים לקופת המערבים, והם ניהלו בעצמם את חשבונותיהם וביקרו אותם.
ג. הותר למערכים לשלוח שד״רים מטעמם אולם רק באישור הספרדים.
ד. מונה ראב״ד (רב אב בית דין) למנהיג רוחני וחומרי של העדה, והרדב״ש היה הנבחר הראשון לתפקיד זה.
ה. העדה הייתה כפופה ישירות לראשון לציון, והוא היה סמכות עליונה בענייני הלכה וייצוג כלפי השלטונות. את הפנייה לשלטונות עשו חברי הוועד בלבד על פי כתב מינוי שאישר הקונסול הצרפתי.
התפתחות השכונה, נטישתה והניסיונות לשיקומה ולשיקומה
השלב הראשון להקמת השנונה
בשנים 1866-1864, כאמור, התרחש השלב של רכישת הקרקע הראשונה ויחידים, בעיקר האמידים שבקרב עדת המערבים, ייסדו את השכונה.
בשתי המפות של וילסון מהשנים 1866 ו־1876 וכן בתצלומי אוויר משנת 1918 אפשר להבחין בהתפתחות ברורה של השכונה (ראה בעמוד הבא). באחת המפות מצוין בניין הקיים מ״1864 ושתי תקופות בנייה, האחת בשנים 1879-1865 והאחרת בשנים 1918-1880. עם זאת, לא כל המבנים בשכונה היו בבעלות היהודים המערבים או בשימושם. חלקות הסמוכות לחלקות של המערבים היו בידי היוונים האורתודוקסים ובידי נוצרים אחרים.
השכונה הייתה קטנה ונטולת פאר, למעט נחלותיהם של גבירים מעטים, יהודים ונוצרים. בתיאור משנת 1872 של ראשית ימיה של השכונה, נאמר: ״בני המערבים … ישבו יחד בשלום ושלווה כעשירים בעלי בתים״.
בשנת 1873 היו בשכונה כעשרים בעלי בתים, והם גדלו לשלושים בתי אב לקראת 1897. לאחר מותו של הרדב״ש ב־1880 חלה התרופפות בקרב העדה המערבית, ורבים מתוכה עזבו את ירושלים. סיבות אחרות לעזיבה היו קשיי המחיה, המגפות, הרעב וריבוי הנזקקים. מניין הבתים שנבנו בשכונה ב־1897 היה שלושים, והם אוכלסו בכמאה וחמישים משפחות.
מספר המערבים בירושלים ביחס לכלל האוכלוסייה היהודית בעיר
|
מערבים |
ספרדים |
אשכנזים |
היהודים בירושלים |
סך יהודי ארץ ישראל |
השנה |
|
מעטים |
560 | 1827 | |||
|
מעטים |
3,000 | 1838 | |||
| 5,500 | 9,690 | 1839 | |||
|
כ-500 |
5,000 | 15,000 | 1841 | ||
|
כ־ 1,000-600 |
כ־ 1,500 |
2,600 | 4,000 | 11,000 | 1855 |
|
כ-1,000 |
כ־ 1,000 |
3,000 | 3,400 | 8,000 | 1872 |
| 1,290 | 6,000 | 14,000 | 1885 | ||
| 1,300 | 1888 | ||||
| 2,420 | 1898 | ||||
|
כ־ 2,300 |
12,000 | 28,000 | 1903 | ||
| 2,200 | 1908 | ||||
| 35,000* | 1914 |
*מתוך סך כל אוכלוסיית העיר שמנתה 70,000
מספר היהודים המערבים בירושלים בשנים 1916-1854
| 1913 | 1908 | 1896 | 1889 | 1881 | 1872 | 1854 |
השגה |
|
1,987 נפשות
|
2,200 נפשות |
2,420 נפשות |
1,100 נפשות |
1,290 נפשות |
1,000 נפשות |
15-10 משפחות |
מספר |