חכמי המערב בירושלים-ש.דיין

חכמי המערב בירושלים

פרקים בתולדות חייהם ופעולותיהם של חכמי המערב – מרוקו – בירושלים מהמאה הי"ט ועד ימינו.

כתב, אסף וערך בעזר משד"י – ע"ה שלמה דיין ס"ט – בלא"א כהה"ר יהודה ליאון נ"ע

ודוד עבדי נשיא להם לעולם.

שמו של הרב צוף דב״ש נישא בפי כל העם, בכבוד ובערצה. זכרו לא מש מתוך העדה, ודמותו האצילית המשיכה להתהלך בין בני קהלתו. עוד רבות בשנים, ״וישמוהו כחותם על לבם״^.

בהספדו הגדול של הגאון הראשל״ץ רבי נחמן בטיטו זצ״ל על הסתלקותו של הגאון האדיר כמוהר״ר רפאל אלעזר הלוי בן טובו זצי׳ל אשר מלא את מקומו של הרב צוף דב״ש כאבי׳ד של עדת המערבים, כותב הגאון הראשל״צ הרב נחמן בטיטו זצ״ל, ״בהעדרו של צדיק זה צירה צומיחת אתיא זכירה זכירה מסלוקו של צדיק הראשון רועה נאמן הוא עטיר הרב צוף דב״ש זצוק״ל, ויתעורר האדם בבכי נהירות על שנים יחד, וזה מ״ש המקונן באיכה, על ז״ה (כמספר דוד עם השני אותיות) היה דוה לבנו, דהיינו בסילוקו של צדיק הראשון שהיו כל העם נאנחים ומתנחמים בצדיק זה. אבל עתה על אל״ה (ר״ת אלעזר הלוי) חשכו עינינו כי לקח גם אותו אלקים ועונותינו הטו אלה ופשעינו מנעו הטוב ממנו בשתים…״.

גם הגאון הנודע רבי אברהם פאלאגי׳ נשא דרוש בק״ק אלגאזי .שבאיזמיר, ״על השמועה כי באה מהרב תנא ירושלמאה כמוהר״ר אברהם אשכנזי ז״ל ועל הרב נר המערבי איש ירושלים מה מתוק מדב״ש בעל ספר שער החצר ז״ל.״.

אחר שהוא משבח בתארים גדולים את הראשל״ץ הנ״ז. מוסיף ר׳ אברהם פאלאגיי וכותב: ״לא נופל ממנו הר' נר המערבי כמהר״ר דוד בן שמעון מרגלית טובה ואבן יקרה, לא קם כמוהו בענוה יתירה״

הסופר הנודע ר׳ אברהם אלמאליח ז״ל. נשיא ועד העדה המערבית, כותב באחד ממאמריו. ״אין כל פלא איפוא אם מעת מותו(של הרב צוף דב״ש) ועד היום, שמו ברוך בפי כל בני עדתו וזכרו לא יסוף לנצח מפיהם, ורק בשם ״רבי״ יכנוהו, וכשעושים אזכרה לנשמתו אז כל אנשי ביהכנ״ס כקטן כגדול יעמדו ביראת כבוד…״

חיבוריו תשובותיו והסכמותיו: חיבוריו:

א. ״שער החצר״ סובב על מעלותיה של ארץ ישראל וירושלים. הופעתו של הספר עשה רושם גדול ויצא טבעו בעולם היהודי. בשל כמותו ואיכותו. ואף הופץ בארצות רחוקות והגיע לרוסיה. זהו הספר היחידי שנדפס בחיי המחבר בשנת תרכ״ב(1862). לרוב הענוה לא חתם את שמו על הספר, ויצא לאור בעילום שם. למעשה הספר ״שער החצר״ הוא חלק אחד מספרו הגדול ״שערי צדק״ המתפרד לארבעה שערים.

ב. ״שער המטרה״ על הלכות א״י והדינים הנהוגים בה, בסדר ד׳ חלקי שלחן ערוך, תרומות ומעשרות וכר. נדפסו בחייו רק כמו י״ד או ט״ו גליונות, והיו גנוזים בבית מדרשו בירושלים, והדפסת הספר נפסק באמצע.

ג. ״שער הקדים״ על מצוות הנהוגות בא״י, נדפסו בחייו מספר עלים בודדים ירושלים תרכ״ו.

ד. ״שער המפקד״ על מנהגי ותקנות א״י, לא נדפס מאומה בחייו וקם בנו אחריו הרה״ג רפאל אהרן זצ״ל והוציאו לאור עם תוספת מרובה, וביאור על המנהגים וקראם ״נהר פקוד״ — נדפס בנא אמון. שנת תרס״ח.

ה.  ״שאלות ותשובות״ שו״ת על ד׳ חלקי השו״ע, והם י״ד פסקים כמספר דו״ד. נדפסו ע״י בנו המלאך רפאל אהרן בן שמעון זצ״ל בספרו ״ומצור דב״ש״. נדפס בירושלים שנת תער״ב.(1912).

ו. ״מזכרת הגיטין״ מהגיטין שערך הרב צוף דב״ש משנת תרל״א עד תרל״ט. ובהם שקו״ט על הספיקות שנתעוררו בגיטין אלו. נדפסו ע״י בנו הרה״ג מסעוד חי בן שמעון זצ״ל בספרו ״שם חדש״. נדפס במצרים שנת התרע״ז.(1917).

ז.          ״שירי תהלה״ בקשות ושירי נחמות לזמנים ולמועדים, אשר חלק מהם חברם בעודו בארצות המערב וחלקם חוברו בבואו לא״י. נדפס ע״י בנו הרה״ג מסעוד חי זצ״ל בספרו הנז׳, וקראם שיר חדש כן, מציין בנו בהקדמתו, כי הרבה משירי אביו נאבדו.