החתונה היהודית המסורתית במרוקו מסה חברתית-תרבותית יוסף שיטרית

החתונה היהודית המסורתית במרוקו מסה חברתית-תרבותית

יוסף שיטרית 

משמעויות מטה־טקסיות כשלעצמן, היינו כאלה שמעבר למערכים הסמיוטיים המידיים של הטקס, נתונות בעיקר לפרשנותו של הצופה הזר הידען(ושל החוקר כפרשן מקצועי) או לפרשנותו של הסוכן התרבותי או הפרשן בן הקהילה האמון מטעם הקהילה על פרשנות כזו בהתאם למושגי המסורת התרבותית שהוא נושא בתודעתו. כמו בכל מערכת פרשנית, שתקפותה ואמינותה תלויות ברשת הפרשנית המופעלת בידי הפרשן בהתאם להכשרתו ולידע שלו, אין להניח שפרשנות הטקס תהיה אחידה לבל הפרשנים, אלא תהיה שונה מפרשן מקומי לרעהו ומפרשן מקצועי לרעהו בהתאם לרמות ולאיכויות הפרשניות השונות שהם נושאים. לעומת

תנודות סמיוטיות־פרשניות אלה הנוגעות לתחום התקנה התרבותית מימושי הטקס קשיחים יותר על אף מגוון ביצועם. הם ממשיכים להתקיים גם כשהמערכים הסמיוטיים המודעים שביסודם משתנים כתוצאה משינוי תרבותי הדרגתי פנימי או כתוצאה משינוי כפוי מבחוץ.

תפקידיהם הדו בדתיים־ התרבותיים של הטקסים

מאז סוף המאה ה־19 רבים מני ספור הם החוקרים בתחומי האנתרופולוגיה, האתנוגרפיה, הסוציולוגיה, ההיסטוריה, חקר הדתות, חקר הספרות והבלשנות וחקר התרבות בכלל שהתעניינו וממשיכים להתעניין בטקסים, בהתפתחותם ובמשמעויותיהם בכלל במסגרת החברות השונות. תחילה התעניינו החוקרים בחברות המסורתיות, הקמאיות או ״הפראיות״ ובתרבויות הקדומות של המזרח הקרוב. באחרונה מתעניינים החוקרים יותר ויותר גם בחברות המודרניות ובמערכות הטקסים שמעצבות את החיים החברתיים בהן. מפאת אופייה של מסה זו ומחמת קוצר היריעה לא ייעשה כאן כל ניסיון לסכם מחקרים חשובים אלה או מקצתם ולפרש בעקבותיהם את תפקידיהם החברתיימ־תרבותיים של טקסי החתונה היהודית במרוקו. אולם בהמשך לקווי המתאר שהוצבו כאן בעניין מקומם של הטקסים בהביטוס הקהילתי ובמסכת הפעלה החברתית המממשת אותו נסתפק כאן בהעלאתן בקצרה של מספר הנחות בעניין הפונקציות העיקריות שממלאים הטקסים בפעילות החברתית של קהילה כלשהי. לרוב הנחות אלה אמורות להיות תקפות הן בעניין טקסים המתקיימים במסגרת חברתית רחבה הן בעניין טקסים המתקיימים במסגרת ארגון חברתי או תרבותי מוגדר כלשהו, גדול או קטן.

הפונקציה המטה־קיומית

הטקסים מפגינים ביסודו של דבר את מודעותו עול האדם לגורלו ולסופיות חייו ולצורך בארגון חייו תוך כדי שעבודם בו בזמן לכוחות שמעליו המכוונים את חייו, או שהוא מאמין או חושב שמכוונים אותם. כוחות אלה והשפעותיהם הטובות והרעות עומדים ביסוד האמונות, הדעות, הערבים והפרדיגמות המכוננים את ההביטוס הקהילתי בכל התחומים שעיצבו ומעצבים את הקיום האנושי: המגיה על שלל הרוחות והשדים שהיא מפעילה, הדת הפוליתאיסטית או המונותאיסטית, האידאולוגיה הדוגמטית או הפתוחה (בצורת הכלאה של אידאולוגיות) או המשטר הפוליטי, הרציו והגישה המדעית, זהות לאומית או קהילתית, הגורל העיוור והאקראיות המוצהרת. הטקסים נועדו מלכתחילה להציב במפורש או שלא במפורש את קיומם של כוחות עליונים אלה במרכז עולמה של הקהילה, את רצונה לרצותם ולקבל עליה את דינם תוך פנייה ישירה או עקיפה אליהם שלא יפעילו עליה את חומרת פסיקתם כביכול. אולם דרך ארגון הטקסים, שהם לרוב פומביים וציבוריים במהותם, וניהולם התקין הקהילה מפגינה בו בזמן גם את רצונה להראות ולהוכיח לעצמה מידה מסוימת של פענוח משמעות חייה ומשמעות החיים בכלל, וכן מידה מסוימת של שליטה ובקרה בגורלה ובסדר היום שלה. הטקסים המגיים הרבים, הטקסים הליטורגיים המלווים את החיים הדתיים, הטקסים הפוליטיים ההמוניים, הטקסים התרבותיים הצרכניים המודרניים וטקסי האינטראקציה היומ־יומית, ועוד מערכי טקסים רבים נוספים, מעמידים כולם להלכה ולמעשה את הפעילות החברתית ואת התקנה שמכוונת אותה בכל הביטוס קהילתי או רב־קהילתי תחת חסותם של כוחות עליונים אלה בין בצורה מודעת וגלויה בין בצורה בלתי מודעת או עמומה. אולם מיסודם החברתי וארגונם הסדיר בזמנים מיוחדים מעידים בו בזמן על השליטה העצמית שמפגין הקולקטיב הקהילתי.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
רשימת הנושאים באתר