ארכיון יומי: 13 בספטמבר 2015


תולדות חייהם ומשנתם של חכמי הספרדים ועדות המזרח- שמעון ואנונו

ארזי הלבנון

אלו הם חיבוריו:

א]. אגרת חי בן מקיץ, מליצה מוסרית בשכר הנפש ועונשיה. בעקבות אבן סינא. נדפס בסוף ספר צל העולם, אמשטרדם תצ״ג.

 ב – אגרת הראב״ע. כ״י.

 ג]. אגרת השבת. חקירה בענין השבת. חובר בלונדון. דן על תקופות ומולדות השנה ומחולק לשערים. נדפס פעמים רבות. אוצה״ס א. סי׳ 280.

 ד]. אגרת תשובה. נזכר בביאור החכם יוסף בן אליעזר, צפנת פענח. פרשת בראשית.

ה]. ביאור הלוחות או טעמי הלוחות. ההקדמה לספר זה הדפיס ר״ד כהנא בשירי הראב״ע הוצאת אחיאסף, ח״ב עמוד 107. בשם ״פתח דבר״.

 ו – בחינת האדם, שיר מוסר על חיי האדם, תחילתו וסופו. בן אדמה דבור במולדתו.

ז]. בית מדות, ספר במוסר ויראה. אוצה״ס ב. סי׳ 356.

 ח]. דיואן, קובץ שירי הראב״ע רובם קודש ומיעוטם חול. ע״פ כ"י אחד ואין שני, עם הגהות והערות ע״י עקיבא ב״ר יוסף איגר, ברלין תרמ״ו.

 ט]. הצחוק צדק, או חרוזים על משחק האשקוקי.

 י]. הצחות, או צחות הלשון, חובר במנטובה. כולל מאמר על המשקל הנהוג השאול בן הערבים, וינציה ש״ו. אוצה״ס צ. סי׳ 99.

יא]. חידושי מסכת קידושין, כ״י, ניזכר בהקדמתו לפירוש על שיר השירים.

 יב]. חוקות שמים, חלק א׳:מספר ראשית חכמה. נקרא גם ספר איצטנגינות. או משפטי הכוכבים. אוצה״ס ח. סי׳ 794.

יג]. חידות על אותיות אהו״י. על ד. האותיות שהן אותיות אהו״י.

 יד]. טוב שם. לא הוברר לי טיבו ותכנו.

טו:. יסוד דקדוק, פרופ׳ בכר הדפיס את הקדמתו ודיבר על ץוכנו באירכות כ״י.

 טז]. יסוד מורא וסוד תורה. בטעמי המצוות למיניהן. קוססא ־"צ.

 יז]. יסוד מספר. על המספר והאותיות בדקדוק. נדפס עם ביאור ע׳׳י הרה״ח שמחה פינסקר, בסוף ס׳ מבוא אל הנקוד האשורי 1863.

 יח], יסוד העבור, נזכר בבאור צפנת פענח, ונהראה שהוא ספר גדול, הכולל שערים רבים.

יט]. כלי הנחושת, בידיעת גובה השמש ביום, ורום הכוכבים בלילה. הלבנה, המולדות וכוי. קניסברג 1845

כ]. מאמר, לעמוד על תוכן הבנת המקרא, יפי הלשון ונעימת אמירה, כ״י.

 כא]. מליצת השחקן, או חרוזים על שחוק השחמט. נדפס בס׳ מעדני מלך, אוקספורד 1694.

כב]. משפטי המזלות, בתכונת השמים וחכמת הכוכבים. כ״י.

כג]. משפטי העולם, או ספר המשפטים. כ״י וינה.

כד]. סגולות מהראב״ע, וינציה שי״ב.

 כה]. סוד היבום והגלגול, חיבור בקבלה, אוצה״ס ם. סי׳ 233.

כו]. סוד תמונות האותיות, חבור בדקדוק כ״י רומא. השוה אוצה״ס ת. סי׳ 629.

 כז]. סודות התורה, לקוטים מסודות מפוזרים. כ״י רומא.

כח]. ספר האחד, בסגולת המספרים והאותיות א״י. הוציאו לאור הרה״ח שמחה פינסקר, אודימה 1867. כט]. ספר הגורלות, במשפטי הכוכבים או נקודות גורל החול, כללים לדעת עתידות ע״י ידיעת חכמת הכוכבים. אוצה״ס ג. סי׳ 90. ירושלים תרל״ה.

ל]. ספר ההגיון, בדרכי היקש והמופת ואפני השמוש בהם, כ״י בספריית הוטיקאן.

לא]. ספר היסוד, כולל דעותיו בחכמת הדקדוק, הזכירו הרבה בשאר חבוריו.

לב]. ספר הלוחות, בתכונת השמים, חובר בנרבונה. כ״י די רוסטי.

 לג]. ספר הלקוטים, חיבור בעניני הקבלה, וסודות ל״ב נתיבות חכמה. כ״י.

לד]. ספר המאורות, ח״א מראשית חכמה, נדפס הרבה פעמים, ותורגם לרומית.

לה]. ספר מאזנים, או מאזני לשון, בדקדוק הלשון. חשוב לקורות הדקדוק ודורשיו. וינציה ש״ו.

לו]. ספר המבתרים, והוא ח״ד, מחבות ראשית חכמה. כ״י.

לז]. ספר המולדות, כולל פרק ג׳ מספרו הנ״ל. כ״י.

לח]. ספר המזלות, בחכמת הכוכבים והמזלות, כ״י.

לט]. ספר המספר, בחכמת החשבון. יצא לאור ע״י ר״מ זילברברג, ברלין תרנ״ה.

 מ]. ספר למשאלה, בקדרות השמש והלבנה. ח״ז מספר ראשית חכמה.

מא]. ספר הסוד, פירוש על צורות התנועות העבריות. כ״י בספריית הוטיקאן.

 מב]. ספר העביר, בסדר קביעת התקופות. נדפס ע״י שזח״ה, ליק תול״ד.

מג]. ספר העולם, חלק ה׳ מחבור ראשית חכמה.

מד]. ספר העצמים, על עניני הטבע והאדם מהות הנבואה ותכונת הגלגלים. כ״י, אוצה״ס ע. סי׳ 556. מה]. ספר השאלות למשאלת החכם. חלק ו׳ מספר ראשית חכמה.

מו]. ספר השם, בבאור שם המפורש כולל ח׳ פרקים. פיורדא תקצ״ד.

 מז]. ספר השמים. בענין השם הנכבד ותאריו, נפש האדם והעולמות וכוי.

מח]. ספר התשבורת בחכמת המדות והאלגברא, כ״י בספריית הוטיקאן,

מט]. ערוגות החכמה ופרדס המזימה, או להיפך. על מציאות השם ואחדותו. נדפס בכרם חמד ח״ד. אוצה״ס ע. סי׳ 590.

נ]. פירוש התורה, נדפס לראשונה בנאפולי, שנת רמ״ח.

נא]. פירוש על נביאים ראשונים, יהושע שופטים שמואל מלכים. נזכר בדברים לב. ד. כ״י. נ

ב]. פירוש על ישעיה. נדפס בוינציה 1524. משערים כי חיבר גם על ירמיה ויחזקאל.

נג]. פירוש על תרי עשר, נדפס במקראות גדולות. וינציה כנ״ל. וכן עם תרגום רומי, מאת חכמים נוצרים. נד]. פירוש על תהלים איוב ודניאל. נדפס במקראות גדולות כנ״ל.

 נה]. פירוש על חמש מגילות, נדפס בקושטא, 1505. הפירוש לשיה״ש רות ואיכה, נדפס עם תרגום רומי.

נו]. פירוש על ספר יצירה, כ״י. אוצה׳׳ס פ. סי׳ 316.

 נז]. פירוש על ספר האצטרולוב, ל״ו שערים בחכמה ומעשי כלי המבטים, כ״י.

נח]. קינות ובקשות, כ״י, בכללם כי אשמרה שבת, שנדפס בסדורי השבת.

 נט]. ראשית חכמה. כעין מבוא לסדרא של ספרים באיצטגנינות, והם משפטי המצוות. או ספר המזלות. ספר הטעמים, ספר המולדות, ספר המבתרים, ספר המאורות וכוי, ספר העולם, מחברת המשרתים. ועוד. מכל אלה לא נדפס אף אחד בשלמות.

 ס]. שירים ופיוטים, פזורים בסדורי תפלה שונים, וכן בעתונים ומאספים. ר״ד כהנא הדפיס ב״ח, בשם ״קובץ חכמת הראב״ע״ הוצאת אחיאסף. ורשה תרנ״ד.

סא]. שפה ברורה, על תפקיד האותיות, בפרט אותיות השמוש, קושטא ר״צ.

סב]. שפת יתר, חבור בדקדוק להציל את הרס״ג מהשנות אדונים בן לברט, פרעסבורג 1838. אוצה״ס ש. סי׳ 1226.

 סג]. תחבולות הראב״ע., נדפס בסוף ספר הדקדוקים, וינציה ש״ו.

סד]. תשובות על שאלות. בעניני תקופות ומולדות שהוצגו לפניו על ידי ר״ד נרבוני. יצאו לאור

ע״י ר״מ שטינשניידר, בספר שני המאורות. ברלין תר״ז. מתוך ספר ״לכ אהרן״ פרקי מבוא, לר׳ שלמה אהרן הרצל, תשס״א, פירוש על האכן

עזרא עה״ת; יהודי המזרח בארץ ישראל,

דבדו עיר הכהנים-א. מרציאנו

דבדו עיר הכהנים-החורם

ג. עיסוק ופרנסה

יהודי דבדו היו בין מגורשי ספרד שבחכמתם בממונם ובמסחרם חיזקו את כלכלת מרוקו לתועלת תושביה בכלל. קהילת דבדו תרמה לסחר באיזור. יהודי המקום ייבאו סחורה מערי פאס, מליליה, תלמסאן ווהראן ועוד. קשרי מסחר קבועים קיימים בין דבדו לערים הללו, הסוחרים קנו סחורה, שווקו ואחסנו אותה בשוק של דברו או בשווקים קטנים באיזור כ
מו כפרי דהרא ועוד. יהודי דברו מכרו בערים הגדולות צמר, עורות, שטיחים, שמיכות צמר, זיתים, שמן זית, ובימים עברו מכרו גם שעוה. כאשר חתמו צרפת ומרוקו על הסכם מסחרי ביניהם, היה סעיף בתוך ההסכם שהותיר את שוק דבדו פתוח וחפשי לסוחרים מאלג׳יריה הצרפתית. היהודים הם בעלי צאן ובקר, בעלי מטעים ופרדסים, שדות כרמים ואדמות קנויים מקנת כספם.

הם עסקו במלאכת יד כגון נפחות בין כה ובין כה, בשעת מלאכה הנפח היה קורא בתהילים היו חייטים ואורגים. ר׳ יהודה כהן סקלי עבד בריקועי זהב.

ארמונד די מדיציס בספרו המלאח היהודי ציין שליהודי מרוקו היה אסור לרכוש או להחזיק בתים וקרקעות מחוץ לשכונת היהודים. איסור זה לא היה לו תוקף בדבדו, שם יהודים היו בעלי אדמות ופרדסים מדורי דורות. הנשים ייצרו שטיחי ״טליס״ — מעשה ידי אומן ואריגת שמיכות צמר עבות הנקראות ״להדון שנמכרו גם באלג׳יריה וגם באירופה.

החורם: שני סוגים

א. יהודי דברו, סוחרים ממולחים, שילמו את ה״זטאטא״, מם דרכים לזקוקים להגנה בעברם באיזורים מסוכנים. דה פוקו ספר על תקנת ה״חורם״ שהיקנתה ליהודי הגנה תמידית של הסייד.

הגנה זו עוגנה בתקנת ה״חורם״ שהעתק אחד נמצא בידי יהודי. ההעתק נמסר אחר שהצהיר בהרמת יד על ספר התנ״ך שהוא ״רכושו״ של הסייד. נערך טקס שחיטת הפר לכבוד ראש השבט והיהודי מתחייב לשלם מם ״שנתי״ לסייד. יהודי דבדו נזקקו לנסיעות רבות למסחר באיזורים מרוחקים והתעודה שימשה אישור מעבר בין השבטים. במזרח מרוקו שבט בני זייאן, ובני סנאסן היו מהתקיפים באיזור והם שנתנו את החורם ליהודים. בסוף המאה ה־19 ניתנה תעודת חורם משבט בני זייאן מכפר לקנאדסא ליהודי מדבדו — לחזן בראהים — החכם אברהם. וז״ל התעודה:

התהילה לא־לקים,

אל קהילת אנשי דבדו, לדעת שאנו ערבים לבטחונו של החזן בראהים בן אל־הרפא. הוא תחת רשותינו והוא נכנס תחת הגנתנו ותחת הגנת (חורם) השייך סידי מחמד בן אבו זייאן. קיבלנו הנ״ל והוא יהודי שלנו. א־לקים ינטוש מי שיגרום נזק להנ״ל וכר.

יהודים ניצלו החורם בפרט באיזורים מיועדים לפורענות.

החורם: שני סוגים

א. יהודי דברו, סוחרים ממולחים, שילמו את ה״זטאטא״, מם דרכים לזקוקים להגנה בעברם באיזורים מסוכנים. דה פוקו ספר על תקנת ה״חורם״ שהיקנתה ליהודי הגנה תמידית של הסייד.

הגנה זו עוגנה בתקנת ה״חורם״ שהעתק אחד נמצא בידי יהודי. ההעתק נמסר אחר שהצהיר בהרמת יד על ספר התנ״ך שהוא ״רכושו״ של הסייד. נערך טקס שחיטת הפר לכבוד ראש השבט והיהודי מתחייב לשלם מם ״שנתי״ לסייד. יהודי דבדו נזקקו לנסיעות רבות למסחר באיזורים מרוחקים והתעודה שימשה אישור מעבר בין השבטים. במזרח מרוקו שבט בני זייאן, ובני סנאסן היו מהתקיפים באיזור והם שנתנו את החורם ליהודים. בסוף המאה ה־19 ניתנה תעודת חורם משבט בני זייאן מכפר לקנאדסא ליהודי מדבדו — לחזן בראהים — החכם אברהם. וז״ל התעודה:

התהילה לא־לקים,

אל קהילת אנשי דבדו, לדעת שאנו ערבים לבטחונו של החזן בראהים בן אל־הרפא. הוא תחת רשותינו והוא נכנס תחת הגנתנו ותחת הגנת (חורם) השייך סידי מחמד בן אבו זייאן. קיבלנו הנ״ל והוא יהודי שלנו. א־לקים ינטוש מי שיגרום נזק להנ״ל וכר.

יהודים ניצלו החורם בפרט באיזורים מיועדים לפורענות.

ב. החורם היה בעל משמעות ומשקל רחבים יותר. אצל המוסלמים שטח קבר סייד או צדיק היה שטח מקודש. קברי הסיידים הם שטח מקלט הנקרא חורם, שם העניים והדלים, ובעיקר פושעים וכל נרדף מצאו מקלט לנפשם. שטח זה לא היה יותר מחמישים ממ״ר, גם חיילי הפאשא לא העיזו לפגוע בשטח נוטרלי זה. כשרוצח מצא מקלט בשטח החורם לאנשי החוק לא היתה דרך אחרת אלא להקיף את השטח עד שהרעב והצמא יאלצו את הרוצח לעזוב את המקום.

דבדו היתה עיר של סופרי סת״ם שכתבו על קלף אילים וצבאים, בכתיבה יפה והדורה מעשה ידי אומן מסופרי דווקני. ביקוש רב היה לספרי תורה מדבדו באלג׳יריה ומרוקו ומחיר ס״ת בתר״ס היה עד חמש מאות פרנקים. הסופרים כתבו בקדושה, טבלו לכתיבת שמות ה' ויש שצמו ביום כתיבתן! א היו שייחדו קולמוס לכתיבת האזכרות. קולמוס שסיימו לכתוב בו גנזוהו. את הספר תורה כתבו בלי הזמנה מראש ובסיום כתיבת הספר תורה לקחו את הספר והציעו אותו למכירה בקהילות רחוקות.

היחסים בתוך הקהילה

סכסוכים ומחלוקות בתוף הקהילה הובאו לידיעת חכמי פאס, מכנאס, צפרו.

הסכסוכים פרצו בתוך הקהילה בשנים ת״ן — ת״ף עקב מחלוקת בין ראשי משפחות הכהנים וראשי משפחות מרציאנו על שררה בבית כנסת. בשנת תר״ל היה סכסוך על מגבית שד׳׳רים. בשנת תרץ היתה מחלוקת בין הכהנים והעם בענין הצבת חיילי המלך לשמור על שכונת היהודים מפני תוקפים ומפני מתנפלים מוסלמים: כת אחת בעד הצבת השמירה וכת אחרת נגד הצבתה. בין השנים תרמ״ד—תר״ס בעקבות ביקור דה פוקו ובין השנים תרס״ב— תרס״ז גבר הסכסוך בין הכהנים והעם. המורד בוחמארה חזק את ידי הנגיד דוד בן חידא כהן, שאר ראשי הקהל שם במעצר רחוק מדבדו בכפר זא. החשדנות והמרירות בין הכתות גברו. בשנים אלה של מתח גדול, כשמחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, ימי שוד וביזה ברכוש היהודים, ימי הפסקת המסחר כשהדרכים בסכנה ומשפחות רבות הגיעו לחרפת רעב, הגיע הסכסוך לשיא.

פריסת חסות צרפת על מרוקו בשנת תרע״א שמה קץ לסכסוכים ולליבוי היצרים בין הכיתות, התעוררות המסחר והבטחון בדרכים נתנה תעסוקה מלאה לאנשים והגירת רבים מבני הקהילה לנקודות יישוב חדשות במזרח מרוקו תרמה לסיום הסכסוך והמאבק החריף בין הכיתות. בשנים תר״ץ — תר״ף התלכדו נציגי הכהנים והעם ברשימה אחת לוועד הקהילה. סיבת הסכסוכים היתה קשורה באהבת המחלוקת ובכיתתיות שאיפיינה את קהילת דבדו, והם הסיבה העיקרית למתח חוזר וניעור בקהילה. כבר גילו לנו חז״ל במסכת שבת דף קמ״ט: הכהנים הם רברבנים ורגזנים כדברי הושע הנביא ״ועמך כמריבי עם״. וכן במסכת קידושין דף עי: יש לכהנים עזות מצח, ומהרש״א מסביר: הכהן מתוך יחוסו וחשיבותו הוא עומד במריבה. שאפתנות בני מרציאנו לאמר אני אמלוך היתה גם להתגרות בכהנים. הסתגרות כל מחנה בתוך עצמו גרמה לכתתיות שאיפיינה את קהילת דבדו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 225 מנויים נוספים
ספטמבר 2015
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  

רשימת הנושאים באתר