״קינת-סתרים״ ־ קול בוכים-רבי אברהם ב"ר מרדכי גלאנטי – מגדולי חכמי צפת

ארזי הלבנון - אנציקלופדיה - כרך 4

כן חיבר מהר״א גלאנטי ביאור על מגילת איכה, וקראו בשם קינת-סתרים, אולם המדפיסים בויניציאה בשנת שמ״ט הוסיפו לספר שם ״קול בוכים״ וכך נתפרסם שם הספר, וכל המובאות שהובאו מפירושו מתיחסים לשם ״קול-בוכים״.

בהקדמת ספרו ״קינת-סתרים״ כותב מהר״א גלאנטי, שספרו מיוסד על מה שקיבל מפי רבו הרמ״ק וממה שמצא כתוב בספריו, וזה לשונו: הקדמת המחבר אמר אברהם בכ״ר מרדכי גלאנטי איש רומי נ״ע וכו׳ וכפי שקיבלתי ממורי ורבי המקובל האלקי מאור הגולה החכם השלם העניו החסיד מוהר״ר משה קורדיבארו זללה״ה, וכפי מה שראיתי בחיבוריו הנפלאים אשר כתב בפירוש והשם הכולל את כל יקר ראתה עיני היא ספר ״אור יקר״ ובו הראה את עושר כבוד חכמתו אשר הקנו לו מן השמים.

כן מרבה להביא פירושים מחכמי זמנו בצפת, בדף ע׳ ע״ב נהוצאת פרעמישלא, תרעא] ״ומה נמלצו לחכי אמרי קדוש הר״ר שלמה ן׳ אלקבץ הלוי ז״ל״. בדף סט ע״ב ״והוא ע״ד שפי׳ מההרי״א זלה״ה כמ״ש בזוהר וכו׳ ושמעתי משמו של האלקי מההרי״א״. בדף לד ע״א הוא מזכיר את אחיו מהר״ם גלאנטי שהיה רבה של צפת בדור תלמידי ה״בית-יוסף״ וזה לשונו: ״והביאו החכם מורי אחי יפת הגדול נר״ו״.

מן המפורסמות מה שמביא בשם רבו הרמ״ק על הפסוק ״יתן למכהו לחי [איכה ג, ל] – שבכל התשובות שבעולם המעולה שבכולם היא סבילת העלבונות [ראה נספו קינת סתרים איכה ג, ל׳ עמוד קכד].

בדף כא ע״א מביא דרוש כמין חומר בשם רבו הרמ״ק וזה לשונו: ומורי זלה״ה היה דורש בזה פסוק כמין חומר ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים והראה לי המשל במוחש והיא כמין חגב קטן מעופף בכנפיו סביבות הנר סובב סובב עד שאוחז בו השלהבת ויגוע ונאסף אל עמיו והוא כי מרוב השתוקקתו אל אור הנר מתקרב אליו יותר מדאי ונשרף וכמו כן יקרה למלאכים שיוצאים ממחיצתם להשתוקקותם להשיג האור שאין להם כח לסובלו ונגוועים רק מט״ט יש לו כח לעלות בסוד תתקנ״ה רקיעים שבכסא ואינו נפגע בשביל שמעלה תפילותיהם של ישראל.

כן מביא הרבה פירושים בשם החכם השלם הר״ר אלעזר אזכרי נר״ו נבעל החודים], על הפסוק ״שמעו נא כל העמים״ [איכה א, יח] מביא בשם בעל החרדים וזה לשונו: והרב רבי אליעזר אזכרי פירש על דרך הפשט דמה שדרשו ז״ל אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום אמרה כנסת ישראל לא די לי שעברתי על שאר דברות שנאמרו על ידי משה רבינו ע״ה אלא אפילו שתי דברות ראשונות שיצאו מפיו עברתי עליהם וזהו כי פיהו מדתי ולקיתי מדה כנגד מדה כי כמו שאז במתן תורה שמעו עמים ירגזון רעדה אחזתם שם ונתקבצו אל בלעם ואמרו שמא הקב״ה רוצה להפוך העולם תהו ובהו והשיב להם ה׳ עוז לעמו יתן ואין עוז אלא תורה וכו׳ כמו כן עתה שעברתי על התורה שמעו נא כל העמים וראו מכאובי ואומרו שמעו וראו כי כמו ששם היה שמיעה וראיה כמ״ש וכל העם רואים את הקולות אם יוספים אנחנו לשמוע וכו׳ כמו כן שמעו וראו המכאוב ומה הוא בתולותי ובחורי הלכו בשבי. בספרו ״קול בוכים״ הוא מרבה להביא את פירושו ״ירח-יקר״, וזה לשונו [בדף לא ע״א] ״וכבר פירשנו המאמר ההוא במקומו בחיבורנו הגדול הנקרא ירח-יקר בס״ד״.

בדף מא ע״ב מביא רמז לדברים המעכבים את התפילה וכותב ״וראיתי נוטריקון נאה במלת שתם ר״ת ספ״ר תינו״ק מעו״ת סתם תפילתי מי שאוחזן בידו בשעת תפילה אין תפילתו נשמעת וכדכתבו הפוסקים ז״ל״.

״זכות-אבות״

מהר״א גלאנטי חיבר פירוש על מסכת אבות ״זכות אבות״, הפירוש היה מונח בכתב-יד באוצרותיו של בעל ״אמרי-אמת״ מגור זצללה״ה, והודפס ביוזמתו בוורשא שנת תוע״א, הפירוש שבידינו הוא רק על שני פרקים ראשונים.

כדרכו ביתר חיבוריו כן גם בספרו זה מזכיר שמועותיו של רבו הרמ״ק, בעמוד רב כותב וזה לשונו: ולהרחיב הדרוש הזה צריך להעלות על ספר הקדמה אחת מעולה ממורי הרב זלה״ה, והיא: כי העם הקדוש והטהור הזה, עם בני-ישראל, יש להם שני אבות קדושים, משה רבנו ע״ה ויעקב אבינו. יעקב הוא אב לגופים, ומשה – אב לנשמות, ובעמוד הנ״ל מביא: ולכך היה אומר מורי זלה״ה שהוא טוב לראות איזה אות מאותיות התורה כשפותחין ספר תורה.

כן מזכיר את ספרו הגדול ״ירח-יקר״ וזה לשונו: ״וכבר בארנו בארוכה בפרשת ויחי בחבורי הגדול הנקרא ירח יקר״ נעמוד רעה], כן מביא שמועה משם האר״י ז״ל [בעמוד תו] וזה לשונו: ״שמעתי משם הקדוש ההריא״ש זצוקלל״ה״.

חידוש גדול מצאתי שמזכיר [בעמוד ויה: ״מורי הרב רבי ברוך זצלה״ה״, והנה בין תלמידי הבית-יוסף מצאנו את מוהר״ר משה ברוך מרבני צפת מוזכר הרבה פעמים בשו״ת אבקת רוכל ואולי הכוונה אליו.

מהר״א גלאנטי מכנה את מרן הבית-יוסף – ״רבינו הגדול״, והכוונה שהוא רביה דרביה, ב״קול-בוכים״ [דף סט ע״ב] מביא מה שכתב הבית-יוסף בשם המגיד הדובר בו וזה לשונו: ושמעתי משמו של האלהי מההרי״א זלה״ה שבכל אותה הילולא אין מי שידרוש כי אם הנפטר ההוא וזהו אמרו נזיל לחדוות׳ דהלולא דאורייתא דר׳ חסדאי וזה לדעתי שרמזו ז״ל בדבריהם אגרא דבי הלולא מילי כלומר שכר דבי הילולא דההוא עלמא הוא מילי כל אותן מלין דעביד ועסק בההוא עלמא, ומצאתי כתוב בדברי המגיד שהיה מדבר למורנו ורבינו הגדול מוהרר״י קארו זלה״ה שהבטיחו שידרוש בגן עדן שבעת ימים וסימן מסר לו משתה שבעת ימים בחצר גינת ביתן המלך והימים שיראה גודל מעשיו לכל נשמות הצדיקים אשר בגן יהיו ק״ף יום וסי׳ בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום מלבד הבטחות מופלאות י״ד לבושין דיקר וכו׳ זכאה חולקיה יהא רעוא דנזכה אף אנן אבתריה לאורך ימים. ובספרו ״זכות אבות״ נעמוד ולה מביא ענין זה בשם מורנו הזקן רז״ל: אל-ישיאך יצרך להחטיא, לפי שלא תעלה בדעתך לחטוא ולאבד כל הגדולה העתידה ליתן לך וכוי, וכמו שאמר לו המגיד [׳מגיד מישרים/ הקדמה] למורנו הרב הזקן, שהבטיחו שידרוש שבעת ימי משתה בחצר גינת ביתן המלך, ועושר כבוד מלכותו שיראה לצדיקים שמונים ומאת יום, ויהיו לו ארבעה-עשר מלבושים – כל זה אמרתי לך כדי שתאמר, אם יבוא חטא לידך: מי שמוכן לו כל זה, יאבדנו?.

בספר ״קהלת יעקב״ מאחיו הגדול של מהר״א גלאנטי, כמוהר״ר משה בכה״ר מרדכי גלאנטי, שנדפס בצפת בשנת של״ח, מביא הרבה פירושים ממהר״א גלאנטי על פסוקי קהלת. ובאחיו גם המהר״ם גלאנטי היה תלמיד להרמ״ק ומרבה להביא שמועות בשמו ב״קהלת-יעקב״.

אין בידי פרטים על עת פטירתו של רבינו, ולא על משפחת רבינו, וממה שעלתה בידי, אנו מוצאים שני בנים לרבינו מהר״א גלאנטי, בספר ׳קב הישר׳ מזכיר את רבי מנחם בנו של רבינו, ובספר ׳קול בוכים׳ נדף לט ע״א] מוזכר בנו רבי שמואל שהביא לדפוס את הספר ׳קינת-סתרים׳.

זכות אבות, על מס׳ אבות, במבוא

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

ינואר 2017
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר