ארכיון יומי: 20 בינואר 2017


מארץ מבוא השמש – הירשברג – המללאח באגויים.

המללאח באגויים.מארץ מבוא השמש

לאחר עשר דקות הננו באגויים, כפר ברברי עני מרוחק 130 קילומטר ממראכש, שהכביש חוצה אותו לשניים, חלק עליון וחלק תחתון. שעת צהרים, אנו נתקלים מיד בשניים- שלושה יהודים העומדים ליד הח'אן הקטן ו " חנות " המכולת. מבנה גופם רזה, פנים צנומים, זקנקן שחור, עיניים שחורות, עטופים ב " סלהם " רחב הכנפיים השחור, שמתחתיו נראית הדרעייה הלבנה, הארוכה, הם עושים רושם של נזירים ספרדיים. אבל אלה הם רוכלים, העוסקים במסחרם. והנה בא נער יהודי כבן חמש-עשרה עם פרוות כבש על שכמו, שכנראה קנה אותה כעת. באותו רגע ממש הגיעו הנה גם שלוש נשים יהודיות, שתיים חוזרות מהמרעה עם פרתן והשלישית סוחבת על שכמה כד מים ששאבה מן המעין.

דמויותיהן תמירות, פנים עדינים, מבט חופשי, עור פניהן לבן, אבל בריא. על ידיהן עגילי כסף ועל צוואריהן סהרוני כסף כבדים וענקים של אבני חן צבעוניות. הראש מכוסה במטפחת, ששוליה יורדים על הכתף. הן נענו תיכף לבקשתנו לצלמן, ולא ביקשו לסור הביתה, כדי להתפרכס ולהתקשט. וכך צולמו בלי כחל וסרק, ורק בתכשיטיהן, שאינן מניחות אותם אף לרגע.

אנו מוזמנים לבקר במללאח, השוכן במעלה הגבעה. אף בלי הזמנה היינו פונים שמה. לראשונה נכנסים לחצרו של הצורף. משמאל כוך קטן, שבו בית המלאכה : כור קטן, מפוח יד זעיר וכמה כלי עבודה פשוטים ביותר. אני מציץ לחדר המגורים. גם כאן כמעט שאין שום רהיטים. שני מזרונים פרושים על הרצפה , שולחן קטן והרבה זוהמה ולכלוך. גם בחצר נערמת אשפה. אשת הצורף היא בתו של ה " רב ", שהוא השוחט והמלמד בעדתו, המונה כמאה נפש. היא מוליכה אותנו אל ה "צלא ", ששם נמצא עתה אביה, רבי יעיש אבו-שקילא, בקצהו העליון של הכפר.

נכנסים לחצר של ה " צלא ", הפתח הראשון מוביל לבית הכנסת, חדר קטן שניים על שלושה מטרים, ובו רק אשנב קטן. אני נכנס ומבחין באפלה את פני הילדים, דמותו של המורה הישיש ופתקה קטנה שעל הקיר ועליה בדפוס " אהלי יוסף הצדיק " ולמטה בדיו שמות המשגיחים המקומיים על התלמוד תורה, מכלוף ביטון ודויד ביטון. אכן, עד כאן הגיעו חסידי ליובאוויץ, שקיבלו על עצמם את התפקיד לדאוג לחינוך הילדים . הרבי מליובאוויץ יושב בארצות הברית ואוסף תרומות בשביל ייסוד תלמוד תורה והחזקתם במרוקו, חלק מן התקציב בא מהג'וינט.

לאחר מכן נוכחתי לדעת, כי שליחי הליובאוויצ'ים חודרים למללאח הנידחים ביותר ומאמצים שם את ידיהם של הרבנים והשוחטים לטפל בהוראת הילדים. כאן מצאתי כעשרה בנים בגיל מחמש עד שתים-עשרה יושבים על הרצפה ולומדים פרשת השבוע.

ליד פתח ה " צלא " עוד כניסה המוליכה לחדר מגורים גדול. אמנם, קשה לכנות את החלל בשם חדר, ויותר ראוי לקרוא לו מערה, אלא שהגג המקרה אותו והנשען על עמודי עץ שבאמצע החלל אינו מרשה זאת. אין בו אף חלון אחד, והאור חודר רק דרך הפתח. נכנסתי פנימה, השטח גדול ומחדר זה נכנסים לכוכים צדדיים, המשמשים להחסנה וגם ללינה. אף כאן לא מצאתי שום רהוט, רק מחצלאות ושמיכות. בקצה ה " אולם " ישבה אישה וטחנה תירס בירחיים של יד.

בינתיים נתכנסו עוד כמה נשים ושניים או שלושה זקנים, הצעירים כולם עובדים בשעה זו, יש בורסים, סנדלרים, תגרים ורוכלים, המסובבים את הכפרים שבסביבה. לאחדים מיהודי אגויים יש גם חלקות אדמה זעירות, שבהן הם מגדלים קצת ירקות, האדמה סלעית ולא פורייה. לאמידים יש פרות לעניים כבשים, בכל אלה מטפלות הנשים.

נפרדנו מאנשי אגויים, כדי להמשיך לווארזאזאת. 

מבצע יכין – שמואל שגב

מבצע יכין

ב – 5 בינואר 1954, קיבל שרת לשיחה את זאב חקלאי, נציג מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית במרוקו. הלא חיזק את טיעוניו של השגריר צור והודה, כי קיים חוסר תיאום בפעולותיהם של הגרומים היהודים העיקריים העוסקים בענייני עלייה במרוקו. הוא טען כי קיים פיצול עמוק אפילו בפעילותה של הסוכנות היהודית עצמה וחסרה בקזבלנקה " סמכות " ריכוזית מוכרת. אך טענותיו של זאב חקלאי היו מכוונות בעיקר לארגון ה " ג'וינט ". חקלאי הסביר כי ה " ג'וינט " מסייע להעמקת השורשים היהודיים במרוקו, במקום לשמש מנוף לעלייה לישראל.  על כן, אילו השתמש ה " ג'וינט " בתקציבו לקליטת יהודי מרוקו בישראל – הייתה הירידה נבלמת ושיפור תנאי הקליטה היה מעודד גלי עלייה חדשים.

אולם יושב ראש מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית, גיורא יוספטל, שלל טיעוניו אלה של חקלאי. הוא הסביר לראש הממשלה כי ה " ג'וינט " במרוקו אינו עוסק בסעד, אלא בחינוך ובריאות והוא מקיים שם גני ילדים, מועדוני נוער, מרפאות ובית ספר מקצועי.  לכן אין לבוא ל " ג'וינט " בתביעות כספיות נוספות, יען כי ממילא מוציא הארגון בישראל 62% מכלל תקציבו בעולם, בעוד שההוצאה באיראן ובצפון  אפריקה מוגבלת ל – 12% בלבד. אשר לעלייה, יוספטל הסכים כי חייב להיות תיאום יתר בארגון העלייה. אך כמי שתמך בעקביות בעלייה סלקטיבית – הוא המליץ בפני שרת " לשמור על קצב איטי…"

לאחר שיחות הבהרה אלה, נועד שרת ב – 11 בינואר 1954, עם ראשי ה "ג'וינט " – משה לויט ותיאודור בקלמן. אלו תמכו בהצעתו של השגריר צור והבטיחו לקיים פעם בפעם התייעצויות, בקשר לענייני העלייה מצפון אפריקה. אך התייעצויות אלה לא הביאו מרפא למכאובם של יהודי מרוקו. אדרבה, ככל שהחריף מאבקם של המרוקנים לעצמאות – כן גברו החששות בקרב היהודים. אולם הדעה שהתגבשה אז בארץ הייתה, שיש להבטיח תחילה תנאי קליטה טובים, בטרם ניתן יהיה להגביר את קצב העלייה. ב – 24 במאי אישר ה " מוסד לתיאום , הגמשה מסוימת במדיניות הסלקציה. לאחר שנפלה הצעתו של לוי אשכול, להקים חוות חקלאיות גדולות על ידי יזמים פרטיים, הוחלט להתיר עלייתם של 5.000 יהודים ממרוקו ולכוונם הישר מהאוניה לאזורי ההתיישבות בלכיש ובתענך.

ב – 8 ביולי 1954, כינס שרת את ה " מוסד לתיאום , לישיבה נוספת, שבה נדונו שלו הצעות שהועלו על ידי השגריר צור :

1 – להקים בפאריס ועדה המורכבת מהשגריר עצמו ומנציגי הסוכנות היהודית, כדי לבחון ולאשר את השליחים הנועדים לפעול במרוקו.

2 – לקיים בפאריס מפגש קבוע בין השגרירות, הסוכנות, ה " ג'וינט " ו " אליאנס " לתיאום עמדות ולהחלפת דעות בענייני העלייה מצפון אפריקה.

3 – למנות במרוקו נציג בכיר מטעם הסוכנות היהודית, שיאושר גם על ידי משרד החוץ, ויפעל בתיאום מירבי עם שגרירות ישראל בפאריס מבלי שהדברים נאמרו במפורש, התכוון השגריר צור לכך שנציג הבכיר במרוקו, יקבל למעשה את הוראותיו בעניינים מדיניים עדינים.

נציגי הסוכנות ב " מוסד לתיאום " תמכו בהצעות אלה באופן עקרוני, אך ביקשו שהות לדון בהן בהנהלת הסוכנות. הם הודו כי אין להם בפאריס נציג בעל רמה, שיוכל להשתוות במעמדו לזה של השגריר צור ואפילו למעמדם של נציגי ה " ג'וינט " ו " אליאנס ". ראש הממשלה, משה שרת, מסר כי גם ד"ר נחום גולדמן תומך בהצעה זו ומבקש לצרף לגוף המתאם, נציג מטעם " הקונגרס היהודי העולמי ". יוספטל תקף בחריפות את גולדמן והתנגד לבקשתו. בסופו של דבר, מאומה לא יצא מהצעתו של השגריר צור והגוף המתאם לא קם.

ימים מספר לאחר מכן, יצאו יושב ראש מחלקת העלייה, ש.ז שרגאי ונציג מחלקתו בפאריס – ב- 30 ביוני 1954 – ומסר לשגריר צור דין וחשבון על רשמי סיורו בצפון אפריקה. שרגאי התרשם כי הלחץ לעלייה בערים הגדולות אינו גדול, אך לעומת זאת קיימת בריחה המונית של יהודים מערי השדה. שרגאי צידד על כן ב " עליית הצלה " של היהודים הכפריים, אך המליץ להשאיר את כללי הסלקציה ביחס למועמדים לעלייה מהערים הגדולות ומהזורים ה " בטוחים ".

בישיבת " המוסד לתיאום " בירושלים, ב -20 ביולי 1954, דיווח שרגאי על תוצאות מסעו לצפון אפריקה. הוא סיפר כי מצא במרוקו " ניוון רוחני וגשמי רב " בקרב דלת העם העירונית. לעומת זאת, מצב בריאותם של 5.000 היהודים בהרי האטלס – הוא " מצוין ". מפאת מצב הביטחון המחריף, קיימת בהלה גדולה בקרב היהודים בערים הגדולות, אך בתוך הגטאות – מללאח – מצב הביטחון " יציב ". שרגאי תבע להגביר מיד את קצב העלייה מצפון אפריקה ולהכיר בעלייתם כ " עליית הצלה ", שאיננה מחייבת סלקציה. בתמיכתו של ד"ר גיורא יוספטל, שאף הוא דיווח על ביקורו במרוקו – אושרה הגמשה מסוימת בעניין עלייתם של 5.000 יהודים מהרי האטלס, אף כי מדיניות הסלקציה נשארה בתוקפה.

בס"ד מוסר בלערבי פרשת שמות -ביהודית תוניסאית

בס"ד מוסר בלערבי פרשת שמות

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה

פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת שמות. יחכילנה אלפסוק. כיפאש חתתבת גזירת בין הבתרים כאמלה אלי גזירת בין הביתרים מקצומה עלה 4 קסמאת. לאוולה אלי גר יהיה זרעך. אלי מאעאנאהה יקעדו כיף לבראנייה פי ארץ ישראל אלי הייא מתאענה. והאדי בדאת מן אלי תואלד יצחק אלי הווא הזרע מתאע אברהם אבינו. חתה אלי הבט יעקב אבינו למצרים. מאענאהה 190 שנה. ומן באעד וקתלי הבט יעקב אבינו. תבתת בארץ לא להם. אלי ארץ מצרים מוש מתאענה. וקאעדו איכאך חתה אלי נפטר לוי. אלי הווא נפטר אכר השבטים. מאענאהה 93 סנה. ומן באעד לגזרה התאלתה ועבדום. וכאנו יכדמו 32 סנה. ומן באעד וענו אותם 85 סנה. וכיפאש נצארת לחכאיה מתאע לכדמה ולעדאב. באעד מה מאתו יוסף וכואתו. אלמצריין בדאו יתקלקו מן ליהוד. אלי למצריין מה יחבושי לבראני. וקאלו כיפאש נעמלו מעאהם. האדון בראנייה. וכאן יזי חרב מן בלאצה אוכרה. באעד לחרב נווליו צ'עאף. יקומו הומאן ויטרדונה ויאכדו לבלאד. ופרעה כאנו ענדו 3 מוצ'ברין. בלעם ויתרו ואיוב. יתרו קאל מה יעמלוהאשי. בלעם קאל נכדמוהם. ואיוב סכת. ופרעה עזבתו לפכרה מתאע בלעם. ווקתלי סמע יתרו הרב. עלא כאטר יתרו מן מדין ולד אברהם אבינו מן קטורה. ויערף גזרת בין הבתרים. אלי תגזרת עלא זרע אברהם אבינו. וכאף יחצל מעאהם. ולמצריין בדאו יתחיילו באש יכדמו אליהוד. וקאלו לחז"ל אללי פלאול קאלו. אלעבאד אלכל תזי תכדם וכלצוהום מליח. ונהאר אלאוול חתה פרעה כדם. ומן באעד אלמצריין בדאו ישלמו בשוייה בשוייה חתה צאתו כאן אליהוד. ומה כלאווהומשי באש ישלמו אלכדמה. כאן שבט לוי אללי מה דכלשי ללכדמה מן אלאוול. ולאכן קד מה כאנו יעדבוהום ויכדמוהום רבבי כאן מעאהום וכאנו יכתרו יאסר. ויחכיו לחז"ל אללי אלמרא כאנת תזיב בשתה תואמה וכאנו יעישו אלכל. ותמה חכם קאל 60 תואמה. ווקתללי אלמסתנזמין מתאע פרעה קאלולו אללי חיתואלד ולד מן בני ישראל וחימנעהום. ובהאדה קאל ללקאבלאת ליהוד באש יקתלו לולאד אלי חיתואלדו. ולאכן לקאבלאת אלי הומאן יוכבד ומרים. כאנו כאייפין רבבי ומה סמעושי כלאם פרעה. וקתהה פרעה וצא לעסכר מתאעהו באש ירמיו אלולאד מתאע ישראל אלכל ללניל. האש עמלו הנסה מתאע לייהוד. כאנו ימשיו יולדו פשאנייה וירווחו ויכליוו זגארהום גאדי. ורבבי כאן יכרזלהום זוז אצאבע מן אלווטה ואחד בלחליב וואחד בלעשל וירצ'עו מנהום. ווקתללי אלמצריין כאנו יזיווהום באש יקתלוהום כאנו יגטצו פלווטה. והומאן יחפרו וולאד ישראל יזידו יגטצו. הומאן ימשיו וולאד ישראל יטלעו. ווקתלי יכברו כל ואחד יערף בו ואמו וימשילהם.
ועמרם בו משה רבינו כאן יסתמה הרבי מתאע ליהוד וקתהה. ווקתלי שאף אלגזירה מתאע פרעה. קאל עלאש אלואחד קאעד יערס. באש יזיב הזגאר. והאדה פרעה קאעד יקטל פיהום. קאם טלק מרתו יוכבד וולאד ישראל עמלו כיפו אלכל. זאת מרים בנתו קאלתלו. פרעה כיר מנך. הווא מה גזר באש יקתללו כאן אלולאד. ואנתין גזרת עלא אלולאד ולבנאת. ואנה נערף אללי חתזיב ולד אללי חימנע ישראל. פי וקתהה סמע כלאמהה ורזע מרתו וישראל אלכל תבעו. וחבלת יוכבד וזאבת משה רבינו פשהר הסאתס. וכבאתו תלאת שהור. ומן באעד ערפת אללי חיזיו אלמצריין ינשדו עלולד. יאכי כדאת צנדוק וחטת פיה משה רבינו ורמאתו פניל. ומרים קעדת תתפרז מן לבעיד. ובתיה בנת פרעה הבטת נהארהה באש תעום פלואד. שאפת צנדוק
יעום . בעתת כדימתהה באש תזיבו. ותמה האשכון יקול אללי מדת ידהה וידהה טואלת יאסר וזבדת הצנדוק. ולקאת פיה ולד זגיר יבכי. זאבתלו מרצ'עין מצריין מה חבשי ירצ'ע. עלא כאטר משה רבינו קדוש מן בטן אמו ומא יגדשי יאכל אללי יזי. קאלתלהה מרים תחבשי נזיבלך מרצ'עה. קאלתלהה זיבי. וזאבת אמהה ורצ'אע. וכלאתו ענדהה חתה אתפטם וכדאתו בתיה ורבאתו ענדהה. ומרה כאן פי טרף פרעה יאכי מד ידו וכדאלו התאז מתאעהו. קאלולו לכדאמה מתאעהו האדה חינחילך התאז מן ראסך. וכאן פרעה חב יקתלו. זאהו מלאך גבריאל וקאלו. ולד זגיר מה יערף שיי שאף חאזה תלמע חב ישדהה. קאלו נזיבולו זמר ודהב הזוז ילמעו נשופו האש יאכד. מד ידהו חיאכד הדהב. זא מלאך דזלו ידהו וכדה זמרה וחטהה פי פמהו. ותכוה פמו והאדאך עלאש ולא יתמתם. ולחז"ל קאלו אלי תכוה פי פמו באש ינצ'אף פמו מנקטאת לחליב מתאע למרצ'עאת למצריין אלי כאנו יחבו ירצ'עו בסיף ווקתללי כבר שוייה משה. כרז ישוף פי ולאד ישראל כיפאש יכדמו. ולקא מצרי יצ'רב פי יהודי קאם קתלו. ומן גדוה רזע ולקא זוז יהוד קאעדין יצ'ארבו. וואחד מד ידהו באש יצ'רב צאחבו. קאלו עלאש תצ'רב צאחבך. זאובו האשנווה. נאוי תקטלני כיף מה קתלת אלמצרי. ולחז"ל קאלו. אלי לפסוק קאל ומשה רבינו תלפת מננה ומננה וקתלי קתל למצרי ומה לקא חד ישופו. המאלה האדה האשכון קאלו. וזאוובו אלי האדאך הווא אלי מנעו משה מן למצרי. פי וקתהה כאף משה וערף אללי חישמע פרעה. ופרעה שד משה וחב יקתלו וצ'רבו בסיף עלא כרומתו. ולאכן רבבי כלאלו כרומתו רכאם מה יחוכשי פיהה הסיף. ומשה קאל מוש דימה ינצאר נס. קאם הרב מן מצריים.
פלוקת האדאך הסלטאן מתאע כוש משה כרז ללחרב. וחט האשכון ינובו פלבלאד. ולחז"ל קאלו אלי הומאן זגאר בלעם. והומאן עמלו עליה אנקילאב ותפאהמו מעה נאס לבלאד באש מה יכליוושי הסלטאן ידכל ללבלאד מררה אוכרה. והומאן שדדו לחוכם. ועלאו הצור מתאע לבלאד מן זוז זואהי. ומן זיהא התאלתה כאן ואד עמלו פיה חפר באש מה עאדשי ינזמו יתעדאו פיה. אלי יוולי פיה דואמה. ומן הזיהה הראבעה זאבו חנושה ועקארב וחטוהם גאדי אלי יתקרב יקתלו. ווקתלי רזאע הסלטאן ראבח מלחרב. קאלום חלו לבאב. מה חבושי. וקאלולו אלי זגאר בלעם הומאן לכל תווה. והווא מה יערפוהושי. ווקתלי קרבו לצור באש יטלעו. כאנו ירמיוו עליהם לחזר ונשאב. ומה גדושי ידכלו מן גאדי. משאו זיהת לואד גרקו. משאו זיהת לחנושה קתלו מנהם. מה ערפושי האש יעמלו. קעדו בררה מן לבלאד.
פלוקת האדאך. הרב משה רבינו מן מצרים. לקא לעסכר האדוך קעד מעאהם. והנאס שאפו אלי הווא מתרבי יאסר וחכם יאסר. כאנו יתקרבולו. חתה אלי הסלטאן חטו למוצ'בר מתאעהו. באעד מדדה מאת הסלטאן. כממו האשכון יחטו פי בלאצתו. חטו משה. ובאעד וקת קאלולו. אלי הומאן קלקו ויחבו ידכלו ללבלאד ויחבו באש ישופלהם חל. קאלום בארו אמשיו צטאדו הזגאר מתאע הלקלק אלי הייא לחסידה. כל ואחד יצטאד ואחדה וירביווהם חתה יכברו. ועמלו איכאך. ווקתלי כברו קאלום ירפעוהם בלאצת לחנושה. והומאן מנקארהם טויל. כלאו לחנושה לכל. ודכלו מן גאדי ללבלאד. וזגאר בלעם וקתלי שאפו אלי לעסכר דאכל הרבו. וקעד משה רבינו הסלטאן מתאעהם. ותמה קאנון פלבלאד האדיך. אלי הסלטן הזדיד. ילזמו יאכד מרת הסלטאן לקדים. ועמלולו ערס. ולאכן משה רבינו כדאהה בלאסם. וסתנאת חתה כבר ולדהה. ומרה פי חפלה
מתאעהם. למת לוזרה וחכאתלהם בלמוצ'וע. וקאלתלהם מאדאם מה קאעדשי יטבק לקאנון. ולדהה אבזל בסלטננה. וזאו למשה רבינו ותכלמו מעאהו בלקצ'ר. וקאלולו כאן תחב תאכדהה כיף לעבאד אנתין הווא הסלטאן. וכאן לא כללי נחטו ולד הסלטאן לאוול סלטאן. ורצ'ה משה רבינו באש יחטו ולד הסלטאן לאוול סלטאן עליהם. קאם משה למדין. וקעד בחדא אלעין מתאע אלמה. ולקא בנאת יתרו. אללי כאן אלביבאץ אלכביר מתאע מדין ורזאע בתשובה וולאו נאש מדין יכרהו. עבאוו אלמה באש ישקיוו אלגנם מתאעהום. יאכי זאו רעאייה אוכרין ויחבו יתבורבו עליהום וישקיוו הומאן. קאם משה ועאוונהום ומה כלא חד יתבורב עליהום. ווקתללי שמע יתרו זאבו לדארו ונשדו כיפאש חכאייתו. ווקתלי סמע חכאייתו כאף מן פרעה. קאם חטו פלחבס פזנינה מתאעהו. ומה כאנשי יעטיהו לא מאכלה ולא שראב. קאל האנה מה נקטלושי. ותווה ימות ואחדו. וצפורה בנת יתרו כאנת תזיבלו למאכלה ולמה. באעד 7 שנין. מררה כאנו ידולשו פזנינה הווא וזגארו. תעדאו קדאם לחבס האדאך. קאלת צפורה לבוהה נשופו האך הראזל האש נצאר פיה. קאללהה תווה 7 שנין חתה לעצ'ם מתאעהו תלקאהו תסווס. קאלתלו לאיללה מתאעהם קויי יאסר. ינזם ימנעו כיף מה מנעו מן פרעה. חל יתרו לבאב לקאהו עאייש. כרזו וטלב מננו הסמאח. ופזנאן מתאע יתרו כאנת עצא מתאע אדם הראשון אלי מכתוב עליהה שם המפורש. ויתרו כאן יחב ינחיהה. ומה נזמשי. וזאב לגבורים מתאע מדין וחתה חד מה נזם יחרכהה. ברח אלי ינזם ינחיהה יעטיהו בנתו צפורה. ווקתלי שאפהה משה רבינו כדאהה בכל שוהולה. עטאהו בנתו. וולא הווא ירעא בלגנם מתאע יתרו. וזאב זוז זגאר גרשום ואליעזר.
פלוקת האדאך מאת צלטאן מצר. וקואת אלכדמה עלא ישראל. וצלאוו לרבבי. וכיף אלעאדה אללי אלואחד אללי יצללי לרבי בזמיע קלבו רבבי מה ירזעושי פארג רבבי שמע צלאתהום. ונהאר משה קאעד ירעא בלגנם. לקא שזרת שוך תשעל בנאר והשזרא מה תמש מנהה שיי. קאל נמשי נשוף אלעזב. ווקתללי תקרב. קאלו רבבי מה תתקרבשי יאסר ונחי צבאטך. עלא כאטר אלבלאצה האדי מקדשה ופיהה השכינה. וקאל רבבי למשה אללי יחב יבעתו באש יכרז ישראל מן מצר. ומה חבשי משה. קאלו בלכשי מהיאמנונישי ישראל. ועטאה רבבי 3 אמאייר 1]קאלו ארמי אלעצה אללי פי ידך ללוטה וולאת חנש. קאלו עאוד שדהה ורזעת עצא 2]קאלו דכל ידך לזיבך וולאת מברצא. קאללו רזעהה ורזעת כיף מה כאנת 3]קאלו כוד מן מה הניל ורמי פלוטא וירזע דם. ומשה קאלו ראני מה נערפשי נתכלם מליח. עלא כאטר נתמתם. וקעד רבבי יגר ביה 7 הייאם. ומשה רבינו כמם אלי מאזאל מה וצלשי לוקת מתאע 400 שנה. וחיתלזזו באש ירזעו פלגלות מררה אוכרה. קאלו רבבי. עלא כאטר דכלו ל49 שערי טומאה. ומשה רבינו וצל ל49 שערי קדושה. ובהאדה ילזמו באש יכרזהם אקבל מה יווצלו ל50 שערי טומאה. אלי וקתהה מה ינזמשי יכרזהם. קאלו משה רבינו זיבלום רבי עקיבה אלי וצל ל50 שערי קדושה ויכרזהם. ותגשש עליה רבבי וקאלו. אלי הווא כאן חיוולי כהן. ותווה לכהונה חיעטיהה לאהרן. קאלו תווה אהרן כוך יכון מעאך והווא יתכלם פי עוצ'ך. ומשא משה למצר. ופתנייה עמל לכבה מתאעהו אקבל מה יעמל למילה לולדו אליעזר. וזא מלאך חב יקתלו. וקאמת צפורה מרתו עמלת למילה לולדהה. ושייבו למלאך. וכמל תנייתו. וקאבלו אהרן פתנייה. וקאלו לישראל אללי רבבי חיכרזהום מן מצר ואמנו. ומשאוו לפרעה.
וקאלולו קאלך רבבי שייב ולאד ישראל. ומא חבשי וזאד קווא עליהום אלכדמה. אלי פלאוול כאן יעטיהם התבן באש יעמלו ליאזור. ותווה קאלום בארו זיבו התבן וחדכם. ולחשאב מתאע ליאזור נחבו הווא הווא. ואלי ינקץ יאכדולו ולדו יחטו פי עוץ' ליאזור. וולאד ישראל לאמו משה. ומשה משה תכלם מעה רבבי וקאלו. עלאש בעתני. לאזם גלטת מעה פרעה אלי קואלום לכדמה. ורבבי קאלו תווה תשוף פלאכר כיפאש יטרדהם מן כתרת הצ'רבאת אלי חנזיבהם עליה.
פי לפרשה מתאע הזמעה האדי. נשופו חאזה מוש מעקולה ומה תתכלשי ללמך. משה רבינו אלי עטאנה התורה וקאללנה אלי מכתוב פתורה ילזמנה נעמלו ונטבקו מן גיר מה נערפו עלאש. יזי הווא וקתלי רבבי יקולו בארה אמשי כרז ישראל מן מצרים. מה יחבשי. ויקעד שבעה הייאם רבבי יגר ביה ושיי מה יחבשי. חתתה אלי רבבי יתגשש עליה וינחילו לכהונה.
לאכן מערוף אלי וקתלי הרמב"ם כתב משנה תורה. הראב"ד חלק עליה פיה ברשה חאזאת. ווקתלי כאן יחאלק עליה כאן יכתב בטריקה קאצחה יאסר צ'ץ' הרמב"ם. ולכתיבה מתאעהו מכתובה פלגמרות. והנאס לכל מסתעזבה עלא הטריקה התקיפה אלי כתב ביהה. חתתה ואלו נקולו אלי מה עזבושי האך לפסק אלי עמלו הרמב"ם. מה חקושי כתב בטריקה האדיך. צחיח הומאן תחאלקו פיה ברשה דינים. נקולו 100 דין. ולאכן תממה עשראת לאלאף הדינים מתאפקין פיהם. ומה נכממושי אלי הראב"ד שוייה. הראב"ד כאן חכם כביר יאסר פתורה. ורבי כביר יאסר. ולהאדה הנשדה כאנת עלאש כרז יחארב הרמב"ם איכה. לחז"ל אלי בעדהם. עטאו טעם. ותממה האשכון קאל אלי סמעו מן ענדו. אלי וקתלי כתב הרמב"ם לחבור מתאעהו. כתרת לעבאד בטלת מן קראיית לגמרה. קאלו עלאש נתאעבו רוחנה. האו הרמב"ם לכצלנה הדינים לכל. נקראוו הרמב"ם והאכהוו. ובהאדה הראב"ד כרז בתקיפות באש הנאס תרזע ללגמרה. מוש חס ושלום ענדו בונתו מעה הרמב"ם. האו ינגר מנו. כאנשי עת לעשות לד' הפרו תורתיך.
משה רבינו נערפו מליח אלי רממה רוחו עלא כאטר ישראל. כאן פי מצרים וקתלי קתל למצרי. כאן וקתלי רבבי כאן יתגשש עלא ישראל. פלעגל קאלו ואם אין מחני נא מספריך. כלמה קוייה יאסר. אלי מה יערף קימתהה כאן הרביין לכבאר. אלי קאלו האדי אכבר תצ'חייה צ'חה ביהה משה רבינו. פלענין מתאע מי מריבה. רצ'ה באש ידרב הסלע ומה ידכלשי לארץ ישראל באש יסכר פם השטן. משה רבינו כאן מוסתעד יעמל היי חאזה לטובת ישראל.
הוני כיף כיף. משה רבינו יכמם עלינה. חב יוורילנה אלי חתתה משה רבינו אלי הווא קדוש מרחם. גלט מעה רבבי וקאלו אבעת פי יד ואחד אוכר. חתתה ואלו אלי רבבי קאלו אמשי אנתין. ורבבי כאן ינזם יקולו כלמה ואחדה. יאכי צ'בר עלייה האשכון נבעת. קלתלך אמשי אנתין. אמשי והאכהוו. ולאכן רבבי יערף הנייה מתאע משה רבינו. ובהאדה כאן ישאיישו שבעה הייאם. ורצ'ה משה רבינו יתעאקב. באש אחנאן אידה כאן גלטנה. נעמלו תשובה. ונקבלו לעקובה אלי עטאהלנה רבבי.
אכוואני לעזאז. לכלאם האדה נתעלמו מנו זוז חאזאת. לחאזה לאוולה אלי ילזמנה נקבלו לעקובאת אלי יעאקבנה רבבי מן גיר לומאן. ונערפו מליח אלי פעאלנה הדוניין הומאן אלי זאבולנה לעקובאת האדון. לחאזה התאנייה. אלי כל ואחד מן ישראל חייב עליה באש יעאוון יהודי אוכר מסתחק פי היי חאזה. מוש כאן פלוס האכהוו. מראת כלמה באהייה תנפע כיר מן מלאיין. מראת פכרה ואחדה תעייש
זייאל. מדאן יד לצאחבך ינזם יכתר לכיר פלעולם. אלי אנתין מדית ידך. לוכר תעלם מנך ומד ידו. והנתיזה כל ואחד ימד ידו ויעאוון לוכר. ותכתר למעאוונה. ותכתר למחבה אלי חאסתנה ביהה יאסר פלווקת הצעיב האדה. ונתעלמו חתתה שוייה מן משה רבינו. קדם רוחו ללכטר וקתלי קתל למצרי. קאל מחני נא מספרך. תעאקב באש מה ידכלשי לארץ ישראל פי זרתנה. אחנאן מוש טאלבין האדה לכל. אלי לחאזאת האדון מה ינזמוהם כאן מנהיגים כבאר יאסר אלי יתווזדו ואחד האו זוז פי זיל כאמל. לאכן מוטאלבין באש נתעאוונו פי חאזה אלי נגדוהה. אידה כאן צאחבנה טאייח נמדולו ידנה באש יקום מרתאח. מוש לאזם נטלעו עלא כתאפנה. כאנשי מדאן יד כפיפה תנזם תעמל ברשה חאזאת. ונזיבו הוני מעשה. אלי נצאר פתמאנינאת. תממה ואחד אברך מרץ' מרצ'ה כבירה. דכל לספיטאר ובאעד שהור מן התצאוור והתאחאליל קאלולו אלי למרץ' מתאעהו ינזם יווצלו אלי מה עאדשי ינזם ימשי ומה עאדשי ינזם יחרך רזליה זמלה. וממכן יוצל לידיה. ילזמו יעמל עאמאלייה פי אמריקה אלי גאדי תממה טביב יעמל לעאמאלייאת האדון. אלי הווא מרץ' נאדר וימרצ'ו ביה ואחד פלמליון. הווא ענדו למאעון הלאזם וצנאייעי ועמל קדאש מן עאמאלייה נאזחה. נשד עלא הטביב ועלא לעאמאלייה קדאש תתכלף. קאלולו קראבאת לכמסין האלף דולאר. הווא חתתה מייתין דולאר מה ענדושי. קאל ידהרלי באש נכמל עמרי עלא כרסי. ליהודי וקתלי צ'יק ביה הדנייה האש יעמל. יצללי לרבבי. ואחסן בלאצה לצלה וין לכותל. כדה לכאר ומשה ללכותל כדה תהלים וקעד יקרא. באעד מה כמל התהלים בדמעות שליש. קאם עינו לרבבי קאלו יא רבבי אנתין תערף אלי מה נזמשי נדפע לפלוס האדון וכאן נקעד נכדם מיאת סנה ומה נצרף שיי מה נלמומשי. באש נקולך בעתלי פלוס מה נזמשי. אלי לחז"ל קאלולנה אלי לעבד מה יטלבשי מן ענד רבבי חאזה מתאע נס כביר. אלי חתתה ואלו רבבי ינזם יעמלהה. לאכן מוש באהי באש נטלבו חאזאת כיף האדון. באש נקולך בעתלי כמסין אלף דולר מה נזמשי. נטלב מנך בריני. אלי האדי חאזה מה תסתמאשי נס כביר יאסר. כמל צלאתו תם כארז. יאכי לקא ואחד יתבע פיה. כאף. קאלו האשביך תבע פייה. קאלו האש חנקולך. סמעתך תצללי מה נזמתשי נסכר ודאנייה. לאכן מה פהמתש מליח תנזמשי תחכילי באלכשי נזם נעאוונך. קאלו האש נקולך. מריץ' וילזמני כמסין אלף דולר. נתצוור מה תמאשי תנייה באש נלמום. בהאדה צלית לרבבי באש ידאויני הווא מה דאם מה ענדישי פלוס. קאלו האשכון קאלך אלי מה ינזמשי רבבי יבעתלך כמסין אלף דולר. צחיח מה יבעתומלכשי יטירו פלהוה. ולאכן ינזם יבעתני האנה אלי כמסין אלף דולר מה יקלקונישי באש נדפעהם ונרפעך מעאייה לאמריקה ונדאויך עלא חשאבי. לאברך מוש מצדק. קאלו האשכון אנתין אלייהו הנביא. קאלו אסמע יא ולדי. האנה ניצול שואה. וקתלי משית לאמריקה ערייאן ומה ענדישי חתתה האש נאכל. משית לצלה. שאפני ואחד יהודי גאדי. קאלי אנתין מאזלת זגיר תחבשי נעטיך פכרה באש תכדם ותוולי עשיר. קאלו האנה. חתתה באש נאכל מה ענדישי תקולי נוולי עשיר. קאללי תוולי ותוולי. תבעני. ופעלן מן לבדאייה בדית נצוור פלוס. באעד עאם עמלת מליון דולר לאוול. וכלו בצ'באייר מתאע ליהודי האדה. קאלי מן תווה חצ'ר רוחך באש תוולי מליארדיר. ובדה ידבר עלייה ודכלת פלכדמאת לכל. באעד עשרה שנין ולית עשיר כביר יאסר מה נערפשי קדאש נכסב. ערסת וזבת זגאר ופרחאן. נהאר כלמוני מן הספיטאר קאלולי איזה פיסע אלי ליהודי האדה אלי הווא כיף בו מריץ' יאסר ויחב יקאבלו.
משאלו לקאהו בלחק מריץ' יאסר ומה יתכלם כאן בסיף. קעד חדאהו תכלם מעאהו מתקטע. אלי מן למרץ' מא עאדשי ינזם יתכלם מרתאח. קאלו תערף אלי הווא כביר פלעמר ולמרצ'ה האדי צעיב יאסר כאן ינזם יקום מנהה. ובהאדה יחב יווצי. ילזמך תתפכר אלי אנתין מה ולית איכה כאנשי בואחד עמל מעאך למליח ועטאך פכראת באש תוצל. ובהאדה כל ואחד אלי יצטחקלך באש תעאוונו מה תווכרשי. אלי לחאזה האדי הייא אלי תנזם תכליך דימה עשיר. ותווה נחב נערפך עלא זגארי אלי זאיין תווה. זגארו זאוו. כלהם רזאל אעמאל כאייפין רבבי ותעאמל מעאהם קדאש מן מררה. קאלו האנה פי באלי אלי מה ענדך חד. עלאש מה ערפתנישי עליהם מן לאוול. קאלו תערף הומאן אלי כאנו וראך ויתבעו פיך חתתה אלי וקפוך עלא רזליך. נעאווד נווציך מה תווכרשי פי פעל לכיר כיף מה עמלו מעאך לכיר. האדון לכלמאת לאכראניין אלי קאלום ונפטר. מן הוני ולא ענדי כואת. זגאר הראזל האדה. אלי מוש מצטחקין לי בלכאמל. ולאכן וצאייתו כאנת דימה מעאייה ומה עמרי מה ווכרת באש נעמל לכיר מעה לעבאד. ואנתין ואחד מנהם. הזו מעאהו לאמריקה ועמל לעאמאלייה וברה ורזאע לקראייתו ותקדם מליח פי קראייתו וולא רבי כביר. וכאן ימשי לאמריקה ילם פלוס ללישיבה מתאעהו. נהאר זאהו ואחד מן למתנדבים אלי כאן יעאוונו מליח. קאלו אלי צאחבו ענדו ולד טלע מוש באהי חיאכד גויה. זגארו לכל טלעו באהיין והאדה טלע עצ'מה חארמה. כאן תנזם תדוי מעאהו שוייה. קאלו מה ענדי חתתה מושכלה. משאלו הווא ולמתנדב האדה. לולד וקתלי שאפו קאלו מן גיר מה תעב רוחך לבנת נחבהה ומה נאכד כאן הייא. קאלו כוד אלי תחב. ולאכן נחב נקולך אלי זגארך חייווליוו גויים. ומוש איכה ברך. כאנשי ילזמך תערף אלי עשו שונא יעקב. ומהמה עטאוו לחורייה ללייהוד. יזי נהאר ויתקלבו עליהם. וזגארך הומאן לאוולאניין אלי חייחארבוך אנתין וכואתך ובוך ואמך. אנתין תערף לאלמאן האש עמלו. זעמה פיסע מה נדמו. לא. כאנשי תווה חבו יווריוו אלי הומאן נאס מלאח. ולאכן בלחק הומאן לא. תווה יזי נהאר ויעאוודו. וממכן זגארך יווליוו מן לאוולאניין יקתלוך אנתין ולפאמילייה מתאעך. והווא ענדו חאשאשייה מן לחכאייאת עלא לאלמאן. אלי זדו כאן יחכילו האש עאננה פשואה. קאם יעייט. קאלו מה תזבדלישי עלא השואה. הווא יעייט ודכלת כאטיבתו. קאלתלו האשביך. קאללהה אלי הרבי האדה קאלי אלי זגארי ממכן נהאר יקתלו ליהוד. קאלתלו והאש דכלך פיהם אנתין ליהוד. אחנאן מה ענדנאשי דין. הבל קאם יעייט. קאלום אכרזו עלייה הזוז מה עאדשי נחב נשוף כליקתכם. הזוז כרזו. קאל ללמתנדב יצ'הרלי רבבי עאוונה. קאלו נשאללה. לעאם אלי בעדו עאווד משה לאמריקה כיף לעאדה מתאעהו. קאבלו למתנדב קאלו נחב נבשרך אלי לולד שלם פלגוייה וקריב חייערס ביהודייה ורזע כאייף רבבי. ובו וצאני באש תתצ'אייף ענדו גדווה. קאלו מוש משכלה. למוהם יחאפצ'ו עלא לכשרות. קאלו ראהם פאמילייה כאייפין רבבי. משאו חלו לבאב לולד עאנקו וקעד יבוס פיה. קאלו מנעתני. מן באעד בו שלם עליה וקאלו נשכרך יאסר אלי מנעתנה לכל. מן באעד שאף זד לולד. וקף זאמד פי בלאצתו. וקאלום אידה כאן תחב תשכרו. שכרו השיבאני האדה. אלי כאן מוש מנו. ראו מה כנתשי נזם נזי להוני זמלה. תקרב לזד לוולד ובאסו מן ידו קאלו עקלתני. קאלו בטבע. קאלו לכלאם אלי קאלולך הראזל וקתלי חיינפטר פספיטאר חתתה האנה נטבק פיה. ובהאדה עמלת ישיבה באש נעאוון לעבאד בלחאזה אלי נערפהה. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.

אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו-חנניה דהן

בית ומשפחהאוצר פתגמים

 

  • 362 – דארי, דארי, יא סתארת עו־וארי.

ביתי, ביתי, המסתיר הפגמים שלי.

ביתו של אדם ־ מבצרו. (אדוארד קוק)

הן קירות ביתי יסתירוני, וצל קורתי יגן עלי. (ספר בן-סירא השלם, עמי קמאי)

 

  • 363 – ביתי הייא כ׳ירי, וכ׳ירי הייא ביתי.
  • ביתי זה טובי, וטובי זה ביתי.
  • טוב האדם ־ ביתו. (רוקח ז׳ בי)
  • אין מתוק לאדם מביתו. (זה לעומת זה)
  • כל טוב האדם בביתו. (זוהר, שמות)
  • 364 – אל־כּלב כּא ינבח – גיר פ־כ׳ימתו.
  • הכלב נובח רק במלוכתו.
  • 365 – ּל סבע פ׳־גאבתו ג׳האר.
  • כל אריה שואג ביער שלו.

366 – בנאדם פ־דארו – סלטאן פ־קצרו.

 אדם בביתו, כמלך בטירתו.

כל אדם במעונו, כמלךבארמונו. (ב׳׳צ אמיתי, ספר המשלים)

הכלב בביתו, כפיר. (משלי ערב)

כל אחד ואחד, מלן בתוך ביתו. (אבות דיר נתן פרק ב״ח)

התרנגול תקיף ביותר על גל האשפה שלו. (סנקה ״אפולוקנטוסים״)

הכלב שאינו בעירו, שבע שנים לא ינבח. (עירובין ס״א)

אפילו צרוע הראש, בביתו שר. (מגילה יבי) מוכר פחמים, הוא אדון בביתו.

גם האורג, שר ומושל בביתו. (מגילה יבי)

 

367 א־דאר, דארנא, ול־כּלאב יטרדונא.

הבית ביתנו, והכלבים מגרשים אותנו

אין זר כזר בביתו. (גילה אור)

 אוי שגר־תושב מגרש את בעל הבית. (ויקרא רבה יד)

באו מהרחוב, ומגרשים אותנו מביתנו.

 

368 – אימארת א־דאר, עלא באב א־דאר.

על פנים הבית יעיד פתחו.

סימן הבית, על פתח הבית.

369 – היבת א־דאר, עלא באב א־דאר.

הדר הבית, בפתח הבית

370 – דק עלא באב א־דאר, תםמע אל־כ׳באר.

הקש בדלת הבית, תדע חדשות הבית.

 

 

 אבני ביתו של אדם מעידין בו. (תענית י׳׳א)

בהקדמות, יובנו הנעלמות. (מחברות 321)

 מכתלי ביתך ניכר שפחמי אתה. (ברכות כח׳ א׳)

הבית מעיד על בעליו. (זה לעומת זה 664)

מכותלי ביתו ניכר בעליו. (שם)

מנהגי החתונה בארפוד-ד"ר מאיר נזרי….ייא נאס גולו בראבו – הוי אנשי אמרו הידד

 

ייא נאס גולו בראבו – הוי אנשי אמרו הידד

 

ייא נאס ייא נאס גולו בראבו – אנשי היי !!!, אמרו הידד

עלא לערוס וועלא סחאבו – על החתן ועל ידידו יחד

פתאס עלא אזזין חתתא סאבו – חיפש יופי ומצא אותו

פרחולו זמיע אהלו ווסחאבו – שמחו לו אנשי משפחתו, ובני חברתו.

 

ייא נאס, ייא נאס, גולו בראבו עליהא – אנשי הוי, אנשי , אמרו לה הידד.

כ'כדאמת ססורא ג'יר בידדיהא – הכינה הנדוניה בידיה בלבד

חתתא וואחד מא עאוונהא פיהא – אך איש לא בא לעזרתה

ג 'יר בוהא לחנין עליהא – רק אביה המרחם אותה.

 

ייא נאס, ייא נאס, לא תעייבוס פייא – אניש הוי אנשי אל תחפשו בפגמי

האדי האדי ג'נייתי לוולאלינא – כי זהו השיר הראשון בחיי

לומא לערוס ללי עזיז עלייא – ואלמלא החתן אשר יקר עלי

מה תשמעוס חססי, יא דדאיירין בייא – לא תשמעו קולי, אתם היושבים סביבי

 

אנא נג'נני עלא לוורדא פוסט לכאס – אני אשיר על שושן בתוך גביע

סעאדתו ללי עבבא לערוסה – מה רב אושרו, כל לקח הכלה והגיע

ווהייא חסיבא וובנת ננאס – אל בת רצינית וגם יחסנית

וואנא ננג'ני ווידדייא פלחננא – ואני שרה ןהחינה אני רוקחת

ווטעיכ ייא לערוס, ללי ראני מתמננא – ויתן לך השם הו, חתן, כל איחול וברכה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ינואר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר