ארכיון יומי: 1 באפריל 2017


מוסדות הקהילה-הגר הלל

 

קזבלנקה 1בעצם, הבעיות והפתרונות שהציע העיתון חייבו בדק בית ביסודות הקהילה של קזבלנקה; ומכך בדיוק חשש ליאניון מרוקיין העיתון מטעם הממסד. כמו בליאווניר, גם בעיתון זה, דאגו לשלום ההמון במלאח, אך בטענה שהמוסדות הקיימים מסוגלים לפתור את בעיותיו. ליאוניר חזר והציג את מצוקותיו המתמשכות של המון המלאח, כדי להוכיח את אוזלת ידם של המוסדות ואת הצורך בתיקונם. ליאניון ידע שהתיקונים שמציע ליאווניר עלולים לשנות את יחסי הכוחות בקהילה ובכך הרי לא היה לו עניין. מערכת עיתון זה חזרה והדגישה את הישגי ההנהגה והעלתה על נס את תוכניותיה לעתיד. ידידי ליאווניר לא השתכנעו. הם תיארו את הישגי ההנהגה כטיפה בים, או בפתרונות קצרי טווח, ואת תוכניותיה בהצהרות ללא כיסוי. ליאווניר חזר והדגיש את הצורך בארגון מחדש של הקהילה ובתיקון דפוסי הנהגתה, וראה באלה תנאי מוקדם והכרחי לכל ניסיון להתמודד עם האתגרים החדשים הניצבים בפני הקהילה הקזבלנקאית הגדלה והמתפתחת.

אופיה של ההתארגנות החדשה, סמכויותיה, משאביה, מנהיגותה ושיטות המינוי שלה עמדו במוקד הדיונים של ליאווניר, אשר העמידו את הקהילה ומנהיגיה במבחן יום־יומי. מעל דפי העיתון שבה ונבחנה הצלחתם בהתמודדות עם הצרכים הדוחקים של הציבור היהודי בקזבלנקה.

2.3.3 מוסדות הקהילה

אחד מסימני ההיכר של שלטון מודרני ריכוזי, הוא הניסיון לבטל את המסגרות החוצצות בינו לבין הפרט, כדי לאפשר לשלטון שליטה יעילה על נתיניו. אך לצד האינטרסים הקולוניאליים פעלו במרוקו גם לחצים מקומיים. משטר הפרוטקטורט, שחייב את השלטון הקולוניאלי להימנע משינויים דרמטיים במבנה המוסדי של מרוקו, אילץ אותו לכבד את ההפרדה המסורתית בין הציבור המוסלמי לציבור היהודי, ולשמר את המסגרת החיצונית של האוטונומיה היהודית על אף צמצום סמכויותיה ושינוי מהותה.

                                                                                                                                                                                                                     .

כתוצאה משורה של ט׳הירים זכו ראשי הקהילה למעמד מוכר ורשמי, אך איבדו את המונופול על תחומי המשפט, החקיקה, המיסוי והחינוך בקהילה; תפקידי הרבנים הצטמצמו לענייני פולחן, ותפקידי הפרנסים בקהילה – לענייני סעד.

התקופה שבין שתי מלחמות העולם, עמדה בסימן של כרסום במשאבים, בסמכויות ובתחומי האחריות של מוסדות האוטונומיה היהודית־המסורתית. כאמור, זכתה הקהילה למעמד רשמי, אך למעשה – או כך לפחות מצטיירים הדברים בליאווניר – היא היתה חסרת שיניים ונתונה לחסדה ולמרותה של הנציבות המקומית מחד גיסא, ושל קומץ זעיר של עשירים יהודיים, מאידך גיסא. ועוד, מערכת הרווחה נפלה על כתפיהם של יזמים פרטיים, שייסדו ארגונים פילנטרופיים חלשים, התלויים בתרומות מזדמנות ובחסדן וטוב לבן של נשות הסלונים בקזבלנקה.

ללא כוח אדם ותקציב מסודר וללא פיקוח מרכזי ורשמי על ניהול הכספים ואופן הקצאת המשאבים, נאלצו הארגונים הללו להסתפק בכיבוי שריפות, נדבה פה נדבה שם. אך הבעיות שהצטברו על שולחנות ראשי הקהילה, חייבו בניית תשתית חדשה שתענה על צורכי הקהילה, דהיינו, טיפול יסודי ושורשי בנושאים המורכבים שהעסיקו את הציבור היהודי.

במשטר ריכוזי מודרני מטופלים תחומים הקשורים לתשתית: שיכון, מקורות פרנסה, חינוך בריאות ורווחה על־ידי רשויות המדינה או העיריה. לרשויות הללו ראייה מקומית כוללת,

והן בעלות כושר תכנון לטווח ארוך. שליטת הרשויות על מערכת המסוי ועל נכסי המדינה, מעניקה להן משאבים כספיים החיוניים ליישומה של תוכנית פיתוח או רווחה; בידיהן סמכות החקיקה, סמכות המאפשרת תיקון תקנות מתאימות למימוש התוכנית הרחבה; משטרה – הדואגת לאכיפתן: אדמיניסטרציה – המפקחת על ביצוען.

אך מצוקתה של אוכלוסיית הרוב המקומית, המוסלמית, דחקה את בעיות המלאח היהודי אל תחתית סולם העדיפויות של הנציבות הצרפתית. נציגיה לא התפנו לאכוף חוקים שנחקקו, ביניהם חוקים שהיו חיוניים לשמירת ההיגיינה במלאח. יתר־על־כן, השירותים הכלליים שהוענקו לאוכלוסיית הרוב המוסלמית, לא התאימו תמיד לצרכיה הייחודיים של האוכלוסיה היהודית.

לפי דעתם של חברי המערכת של ליאווניר, הפתרון למבוי הסתום שנוצר היה טמון ברפורמה מעמיקה בסדרי הקהילה כלפי פנים ובביצור מעמדה האוטונומי כלפי חוץ. יש לחזור ולחזק את מוסדות הקהילה, להרחיב את סמכויותיהם ואת תחומי פעילותם, להתאימם לרוח הזמן ולכלים העומדים לרשות כל חברה מודרנית. הם דרשו להעמיד בראש הקהילה הנהגה שתגלה רגישות לצורכי הציבור, כדי שתייצג את האינטרסים שלו בצורה נאמנה ונחרצת בפני השלטון החיצוני; יתרה מזו, עליה לגלות רגישות לצורכי הציבור מצד אחד, יחוסר תלות בשלטון החיצוני מצד שני. כדי לבצע את הטעון תיקון לשיפור תשתית הקהילה ושירותיה עליה ליהנות הן מסמכויות אכיפה והן מאמון הציבור; ועוד, עליה לרכוש מיומנויות ואמצעים מודרניים לביצוע, וכן להשיג משאבים מתאימים.

במקביל לתביעת אוטונומיה שהופנתה כלפי השלטונות החיצוניים, קרא ליאווניר לשחרר את מוסדות הרווחה מחסדה של השכבה האוליגרכית, לחלץ את הקהילה ממרותה של הנהגה שחיזרה אחר פתחי הפילנטרופים העשירים, שהתרפסה לפני השלטון החיצוני וניהלה את הקהילה כקופת צדקה פרטית – ללא פיקוח וללא קריטריונים ברורים לגבייה ולחלוקה.

כדי לשחרר את מוסדות הרווחה בקזבלנקה משלטונם של הפילנטרופים העשירים, היה צורך בתקציב ובמקורות הכנסה. אך דווקא בתקופה הקולוניאלית הצטמצמו מקורות ההכנסה: בוטל מס הגולגולת שהוטל על הד׳ימי, ואיתו הסמכות של הקהילה לאכוף על הפרט לשלם מס ישיר. הקהילה נאלצה לבסס את תקציבה על מס עקיף שהוטל בעיקר על מזון כשר. ל׳אווניר חישב ומצא שעיקר הנטל מוטל על הציבור המסורתי, השוכן ברובו במלאח, במשפחות גדולות, ציבור הצורך כמות גדולה של מזון כשר. אך דווקא בקירבו היו מרוכזים מעוטי היכולת, מקצתם מובטלים ומקצתם בעלי הכנסה זעומה, שכיסתה רק בקושי את הצרכים החיוניים של המשפחה. על רקע זה יצא אוחיון בקריאה לחלוקה צודקת של נטל ־מס.

קריאתו של אוחיון לא נענתה והוא העלה הצעות לדרכי מאבק נועזות יותר. ״אדם נקנס על דבקותו במצוות הדת!״ (ליאווניר, 15.1.37, עמוד 3), התמרמר והציע: ״מה דעתכם על שביתת בשר, למשל?״ אך בינו לבין עצמו הוא ממלמל בקול רפה: ״רעיון יעיל, אך החברה המרוקנית עדיין לא בשלה ליישומו״(ליאתניר, 30.11.36, עמוד 3; 30.6.37, עמודים 5-4).

הספרייה הפרטית של אלי פילו – זה לא אותו הבית – עוזיאל חזן

זה לא אותו הבית-עוזיאל חזן

בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בשעת הדמדומים של השלטון העותומני בארץ, מגיעה משפחת קרוצ׳י בדרך הים, לאחר מסע הרפתקני ממושך, היישר אל שכונת גבול ירושלמית. שכונה הצופה אל החומות ומנתצת מחיצות, שדמויותיה מרתקות, ציוריות ומיוסרות. יהודים, נוצרים ומוסלמים החולקים שמחה, צער ומנוסה, כשהם מגשרים על אמונות ודתות. הדמויות תועות ומרחפות במסע אנושי רגיש וכאוב בעיבורן של מלחמות ושנאות, שכופות דתות ודעות.

סיפורה של עקירה ובריחה, חזרה אל מחוזות ילדות שנמוגו ולבית ששוב אינו אותו הבית. זהו גם סיפורו של בית אחד, בית-לורנצו, נווה עלום וקסום בלבו של גן אפוף מסתורין. סיפורו של יוסף קרוציי התם וההוזה שצלילי העוד שלו באים במקום מילות תפילה לשמיים נעולים, שבנגינתו מנסה לאחד בין דתות מסוכסכות, תחת עץ הדפנה בגן-לורנצו ובבוסתנו של אבו-חנא. סיפורן של נשים מיוסרות ועזות אופי התועות בסמטאות ערפיליות, כשכדורים שורקים מעל לראשיהן. נשים הלכודות בין עקרות מרצון לבין עקירה מאונס. נשים מלאות לב, הצדות פרפרים בשדות פרגים של אהבות אבודות.

ספריו הקודמים של המחבר:

1. ״נביחות אל ירח כבויי׳ – סיפורים – הוצאת לדורי 1976.

2. ״ארמנד״ – נובלה – הוצאת ספרית פועלים 1981.

הספר זכה בפרס הספרותי לרגל שנת היובל לעלית הנוער.

3. ״אל שלגי האטלס״ – ספר ילדים בהוצאת ספרית פועלים 1987 -יצא ביוזמת משרד החנוך והתרבות, כלול בתוכנית הלימודים לבתיה״ס.

4. ״חותם ברבדיה׳׳ – רומן תיעודי בהוצאת ״ביתן״ – 1991.

5. ״מבחן־החלב״ – רומן בעל רקע היסטורי, בהוצאת ספרית הפועלים – 1996. מהדורה חמישית, על פיו נעשה הסרט ״זאיה״ שהוסרט כולו במרוקו.

על יצירתו הספרותית, זכה גם לפרס קרן ראש הממשלה לפרסי יצירה תשנ״ח.

6. ״כקליפת אגוז״ – מחזה על טביעת ספינת אגוז – יצא ביוזמת מכון בן-צבי ומשרד החינוך, התרבות והספורט – 1998 ובהוצאת המכון.

ספריהם של חכמי פאס שיצאו לאור מחוץ למרוקו-הספר והדפוס העברי בפאס-י.תדגי

ספריהם של חכמי פאס שיצאו לאור מחוץ למרוקוהספר והדפוס העברי בפאס

אחרי הניסיון להקים בית־דפוס עברי בפאס, בראשית המאה השש־עשרה (ראה להלן פרק וי), פנו חכמי מרוקו אל מדינות אחרות כדי להדפיס את חיבוריהם. הם נטלו על עצמם סיכונים לא מעטים, ׳כי כל הדרכים בחזקת סכנה', עזבו את ארץ מולדתם ונדדו למרחקים, למדינות בהן היה מצוי דפוס עברי, ובעיקר לאיטליה. בתקווה להוציא לאור את חיבוריהם. פעולה זו היתה כרוכה בהוצאות מרובות, הן להדפסת הספר, הן לצורכי הדרך ולשהייה במדינה. בהקשר הזה יש לציין את תרומתם החשובה של חכמי פאס לפתיחת בתי־דפוס באיטליה ולהדפסתם והגהתם של ספרים שמחבריהם לא היו דווקא בני המגרב.

כבר בשנת של׳׳ד 1574 אנו מוצאים רב מפאס, ר׳ יחיא בן חמו, שעוסק בוונציה בהגהת מהדורת הטור ׳יורה דעה׳ בדפוס הבומברגי. מתוך הקדמתו לספר אנו למדים, שהמהדורות הקודמות נדפסו בידי גויים ונפלו בהן שגיאות רבות. לכן נאלץ המדפים להוציא לאור מהדורה חדשה וביקש מר׳ יחיא לטפל בהגהה. ר׳ יחיא נענה לבקשתו והצליח ׳לברר את הטור וללבנו עד ישאר נקי מכל סיג, מכל עין ומכל אשמה׳. טור " יורה דעה " ונציה של"ד – 1574, הקדמה

בשנת 1608 עזב ר׳ אהרן אבן חיים את פאס במטרה להדפיס את ספריו באיטליה. הוא נסע למצרים, משם עבר לסלוניקי ולקושטא ולבסוף הגיע ׳'וונציה, בה הצליח להדפיס את חיבוריו ׳קרבן אהרן ' ׳מדות אהרן׳ ו 'לב אהרן '.

 על תולדות חייו של ר׳ אהרן אבן חיים ויצירתו, ראה חיד״א, שם הגדולים, ט ע״א; בן נאיים, מלכי רבנן, יט ע״א-ע׳׳ג; עמאר, לתולדות אבן חיים.

ר' שמואל חאגיז, מגדולי הרבנים בפאס, יצא את העיר עם משפחתו בשנת ש"ן (1590) בקירוב. מפאס נסע לטריפולי ואחר־כך לוונציה, בה הדפיס את ספריו ׳ספר מבקש ה" ו'דבר שמואל׳(1596) והגיה את ספר ׳תפארת ישראל ' להרשב״ן, בן בנו של הרשב״ץ. לבסוף עלה ר׳ שמואל לארץ־ישראל ונפטר בירושלים בשנת.1633

בנו, ר׳ יעקב, שיצא עם אביו לאיטליה, תרם רבות להתפתחות הדפוס העברי באיטליה, ולמעשה יש לזקוף לזכותו את חידוש הדפוס העברי בווירונה.

הערת המחבר : . ראשיתו של הדפוס בווירונה היתה בשנת שנ"ד. שני ספרים נדפסו בו: 'מנחה בלולה' לר' אברהם מנחם ב״ר יעקב הכהן רפא מפורט (1494), ו׳מדרש תנחומא'(1495). חמישים שנה ׳'אחר־מכן חידש ר' יעקב חאגיז את הדפוס העברי בעיר זו. על הדפוס בווירונה ראה בניהו, ידיעות.

 ואכן מדברי הקדמתו לספרו ׳עין ישראל׳ – הספר הראשון שיצא לאור בווירונה (1645), בהיות המחבר בגיל עשרים וחמש – אנו למדים שהוא הזמין לווירונה את אותיות הדפוס העבריות על חשבונו: ׳ואין לי בו אלא הטורח והיגיעה שעמלתי בו והוצאה להמציא אותיות להוציאו לאור׳.ר׳ יעקב מבהיר אף מדוע בחר להדפיס את חיבוריו באותיות קטנות ובפורמט קטן:

והדפסתי ספר זה בכרך קטן באותיות דקות והיה התועלת הנמשך מפעולה זו גדול… הא׳ כי כן ישאנו כל אדם בחיקו תמיד לא יסור ממנו גם בלכתו לא יכביד עליו. הב׳ כי גם יהיה נקל לכל אדם לקנותו בדמים מועטים מה שאין כך בראשונים כי הם יקרים הרבה ואין כל אדם זוכה להיות בידו אחד…

בבית דפוסו שבליוורנו הדפיס ר׳ יעקב חאגיז שישה חיבורים:

עין ישראל – ת״ה(1645).

ספר כריתות לר׳ שמשון מקינון. ת״ז(1647).

 תחילת חכמה( נכרך עם"ספר כריתות").

 אורח מישור(נכרך עם"ספר כריתות").

דיני ברכות השחר – ת״ח(11648.

עץ חיים(סדר זרעים), ת״י(1650).

בשנת תי״ב (1652) עבר להתיישב בליוורנו והקדיש שלוש שנים להדפסה פירושו למשנה, 'עץ חיים' הכולל שישה חלקים, אשר בהדפסתו התחיל עוד בהיותו בווירונה: ׳לשמע אזן הדפוס המפואר מקרוב, נשא נס בליוורנו באתי אולי ישר בעיני ה׳ להשלים חפצי… שאדפיס חבור המשנה אשר זה כמה ימי התחלתי ולא אסתייעא מלתא׳.

באותם הימים הגיעו לליוורנו שמועות אודות המצב הקשה בירושלים בעקבות המגפה שפרצה בה בשנת ת״ח (1648), ור׳ יעקב החליט לעזוב את איטליה ולעלות לארץ־ישראל. בדרכו לארץ הוא ביקר בקהילות שונות בתורכיה, ובשנת 1658 הגיע לירושלים, שם עמד בראש ישיבת ׳בית יעקב׳. שנוסדה והוחזקה על־ידי נדבנים מליוורנו. ישיבת ר׳ יעקב חאגיז היתה מוסד מרכזי ביישוב היהודי בארץ־ישראל. היו בה מחלקות שלמדו בהן לא רק את התלמוד, הרמב׳׳ם וישולחן ערוך׳, אלא גם כתיבה וספרות, לשון ספרדית וכתב ספרדי, וכן חשבונות וחכמת התשבורת. לאחר שסיימו התלמידים את לימודם היו מתקבלים לשמש כרבנים ומורי־הוראה בקהילות ישראל. ואכן, מישיבה זו יצאו גדולי הדור, שמילאו תפקידים חשובים בחייה של יהדות ארץ־ישראל והמזרח. ישיבת ר׳ יעקב נחשבה לישיבה החשובה ביותר בכל קהילות המזרח למן התקופה שלאחר גירוש ספרד, והיא קבעה במידה רבה את דמותו הרוחנית של היישוב היהודי בארץ־ישראל עד לתקופות האחרונות.

ר׳ יעקב חאגיז נמנה עם המתנגדים החריפים ביותר לשבתי צבי והיה מן הראשונים שראו בו משיח־שקר. בשנת 1665 הוא אף איים עליו בחרם, אם יעשה בירושלים מעשה תעתועים.

גם בארץ המשיך ר׳ יעקב בכתיבת חיבורים והפצתם, בצד עבודתו החינוכית. בסוף ימיו נסע לקושטא להדפיס את ספרו ׳לחם הפנים׳ (פירוש ל׳שולחן ערוך׳), אולם הוא לא הספיק להשלים את המלאכה ונפטר שם בשנת תל"ד(1764). חלק מספריו יצאו לאור על־ידי בנו ר׳ משה, וחלק נשאר בכתב־יד

גם ר׳ מרדכי אצבאן עזב את עיר מולדתו מכנאס בשנת 1697 והתיישב בליוורנו, בה נתמנה לרב. אך בשל ויכוח בינו לבין הרב אברהם רודריגז נסע לארם צובה וכיהן בה כרב. את ספרו ׳זבח תודה׳ לא הצליח להדפיס בהיותו ב-איטליה, כי אם בקושטא בשנת תצ׳׳ב (1732).״

ר' שלום בוזאגלו ממראקש התיישב בעיר לונדון בשנת 1745 ושם חיבר את ספריו על הקבלה – ׳מקדש מלך/ ׳הדרת מלך/ ׳פני מלך׳, ׳הוד מלך' ׳כבוד מלך' ו׳כסא מלך׳ – שיצאו לאור בלונדון ובאמסטרדם.

 ר' יעקב חיים בן נאיים יצא בשנת 1782 מפאס והתיישב בליוורנו, בה הוציא לאור את ספריו ׳זרע יעקב' ו׳ישועות יעקב׳ ומהדורה של ׳ספר הזוהר' שהגיה יחד עם ר׳ אברהם מיוחס.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אפריל 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   מאי »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר