יוצרת ויוצרים בשירה העברית במרוקו-ר' דוד  אלקאים-יוסף שטרית-שיר על החכמה וההשכלה-סוף השיר

שלושה שירים משכיליים לאומיים לר׳ דוד אלקאים

שלושת השירים התפרסמו לראשונה בצורתם זו במאמרי שיטרית, ההשכלה.

  • שיר על החכמה וההשכלה
  • שיר על קוצר השפה
  • שיר על פעמי הגאולה והציונות

שיר על החכמה וההשכלה-סוף השיר

 

תורה היתה חוֹטֶר מקל תפארתי, / וחוֻקָּהּ לא הפרתי, / נצן תקוה

[תוף לב צומחת.

מִלִבִּי וּמִפָּנַי לֹא אָצלתי / ממצות עבודתי; / אהבתיה בעין נִפְקַחַת.

25 וְדַי לי אם תוךְ חֲבֵרַי נחשבתי, / החפצים קרבתי, / לו אהיה כגפן

 [סוֹרַחַת.

עָנָף עָרְכָה שָׁלְטָנִי בו אזרתי בו מבטחי,

עוז שמתי חכמת בת עמי כְפוֹרַחַת.

 

יוֹשֵׁב שַׁחַק שָׁאַלְתִי / מֵעַל יַבֶּשֶׁת,

הָאֵיר אוֹרִי קָדַרְתִּי, / בלשון לוֹחֶשֶׁת.

רעיון טוב שהמטרתי / פרש לי רשת.

 

מעת אשרי סָרִים כֹּל למשמעתי, / כֻּלָּם בָּאוּ בִבְרִיתִי, / תּוֹאַר טוֹב

 [נָתְנוּ לִי כְפַחַת.

  • תורה היתהלב צומחת: התורה והמצוות היו מאז ומתמיד לחם חוקו, והן שהפיחו בו תקווה ועודדו אותו במשך כל ימי חייו; תורה היתה חטר מקל תפארתי: על פי ״מטה עז מקל תפארה״(ירמיה מח, יז); נצן תקוה תוך לב צומחת: על פי ״ויסע כעץ תקותי״ (איוב יט, י).
  • מלבי ומפני… בעץ נפקחת: לא במחשבה ולא במעשה מעולם הוא לא הפסיק לקיים את המצוות; לספרות ההשכלה הוא התמסר בעיניים פקוחות וברוח ביקורתית; לא אצלתי: על פי ״וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם״ (קהלת ב, י); אהבתיה בעין נפקחת: על פי ״אז תפקחנה עיני עורים״ (ישעיה לה, ה).
  • ודי לי… כגפן סורחת: המשורר מוצא את נחמתו בחוג חבריו המשכילים, הקרובים לו בדעותיחם ובחוויותיהם המשכיליות והמעריכים אותו ומבקשים את קרבתו; גפן סורחת: על פי ״ויהי לגפן סורחת שפלת קומה״ (יחזקאל יו, ו).
  • יושב שחק שאלתי מעל יבשת: יש להזיז את התיבה שאלתי לסוף השורה כדי ליישב את המבנה הרגיל של המבע: המשורר מתפלל לאל, יושב השחקים.
  • האיר אורי קדרתי בלשון לוחשת: הצירוף בלשון לוחשת מורחק ממקומו הטבעי ליד שאלתי שבשורה הקודמת; אורי קדרתי: על פי ״כל מאורי אור… אקדירם עליך׳ (יחזקאל לב, ח).
  • רעיון טוב שהמטרתי פרש לי רשת: כוונתו של המשורר בעיסוקו בהשכלה הייתה טהורה וכשרה, אך בני קהילתו פירשו אותה בדרך אחרת וטפלו עליו אשמות־שווא; רעיון טוב שהמטרתי: על דרך המטאפורה ״ימטר על רשעים פחים״(תהלים יא, ו); פרש ל׳ רשת: על פי ״ופרשתי עליו רשתי״ (יחזקאל יז, כ).

מעת אשרי… נתנו לי כפחת: המשורר מתאר את אושרו־נחמתו על כך שבתוך חוג המשכילים הוא נחשב למנהיג ולדובר הראשי (למעמד זה של מנהיג החוג הוא הגיע לאחר פטירתו של מייסד החוג ודוברו המובהק, יצחק בן יעיש הלוי, שנפטר ב־1895); אשרי: על פי ״באשרי כי אשרוני בנות״(בראשית ל, יג); סרים כל למשמעתי: על פי ״וסר אל משמעתך ונכבד בביתך״ (שמואל א כב, יד) כלם באו בבריתי: על פי ״וכל העם אשר באו בברית״ (ירמיה לד, י); כפחת: פחת במקום פחה, מנהיג וראש החבורה; תאר טוב נתנו לי: על דרך ״כי לקח טוב נתתי לכם״ (משלי ד, ב).

ועץ גפני בין עצי זתים שמתי, / בְּכַרְמֵיהֶם נטעתי, / נחשב נטע זר

[כְּסַפַּחַת.

פרחי אלוֻמות חכמתם הִבַּטְתִּי, / על ראשם כתר תַּתִּי, / כקרני פרה

[מְנַגַּחַת.

אֲקַוֶּה עתה אחרי בְלוֹתִי, / אֵיכוּתִי וּמַהוּתִי; / אֶרְאֶה סוֹפָם נפשי

[בוטחת.

אחת בחרתי שירתי יפתי, / תוך חומתה נשגבתי, / וּלְגֵו שמתיה לי

[מִטְפַּחַת.

אנא ה׳ הקשב לשועתי / וקבל תפלתי, / כִּמְפַלֵּל עַל כַּד וְצַפַּחַת.

35 וּבנה מהר עיר מקדשי חמדתי, / היתה ראשית ממלכתי; / עד אן

 [בתהום רובצת?

ענף ערכה שָׁלְטָנִי בו אזרתי בו מבטחי,

עוז שמתי חכמת בת עמי כְפוֹרַחַת.

  • ועץ גפנינסע זר כספחת: במקום להעריך את מאמציו של המשורר המשכיל, שניסה לרומם את קרנה של קהילתו דרך עיסוקו ויצירתו, התנכרו לו בני הקהילה ונטפלו אליו.
  • פרחי אלומות… פרה מנגחת: המשורר לועג למלעיזים עליו ולחכמתם ומלגלג עליהם; על ראשם כתר תתי: על פי ״ואשר נתן כתר מלכות בראשו״ (אסתר ו, ח); כקרני פרה מנגחת: קרני פרה הוא שמו של אחד מטעמי המקרא. הצימוד של התיבה מנגחת להרכב הופך אותו לביטוי לעגני מועצם במיוחד.
  • אקוה עדנה… נפשי בוטחת: המשורר מביע את תקוותו לשיבה טובה ומאחל סוף מר למלעיזים עליו; אקוה עדנה אחרי בלותי: על פי ״אחרי בלתי היתה לי עדנה״(בראשית יח, כא); איכותי ומהותי: השווה ״הוא איכותו, הוא מהותו״(עמנואל הרומי, על פי מילון אבן־שושן).
  • אחת בחרתי… מטפחת: כנגד כל המתנכלים לו המשורר מתהדר בשירה שבה הוא עוסק וביצירתו הוא המשמשות לו גם כמחסה מפני האכזבות וההאשמות; תוך חומתה נשגבתי: על פי ״הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו״(משלי יח, יא); ולגו שמתיה ל׳ מטפחת: על דרך ״ותשימי כארץ גוך״ (ישעיה נא, כג).
  • אנא ה׳… על כד וצפחת: המשורר מסיים את שירו בפנייה לה׳ שייעתר לתפילתו כמו שנעתר לתפילתו של אליהו הנביא; כמפלל על כד וצפחת: על פי ״כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר ה׳ אשר דבר ביד אליהו״ (מלכים א יז, טז).
  • ובנה מהר… עד אן בתהום רובצת: תפילתו אינה אישית בלבד אלא נוגעת גם לבניינה מחדש של ירושלים, המסמלת את עצמאותו של עם ישראל והשקועה עדיין בחרבן ובמצבה המשפיל.

 

יוצרת ויוצרים בשירה העברית במרוקו-ר'דוד  אלקאים-יוסף שטרית-התשנ"ט עמ' 301-300

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר