מורשת יהדות מרוקו

רבי דוד עובדיה מביא שני כרכים הראשון והשני של "קהלות צפרו" 691 תעודות , חלקן ארוכות וחלקן קצרות. תעודות אלו מכילות מידע חשוב מאוד על אודות הווי הקהלה בצפרו בעיקר, בכל התחומים, אם בגמילות חסדים, אם בתקנות בנושאים שונים כגון איסור על ארוחות ראווה בשמחות של הקהלה ועד לרדיפה אחרי עבריינים כמו בתעודה הזו…
חלקן מתורגמות לערבית, וזו הזדמנות לאוהבי השפה, להצליב אבין שתי השפות העברים והערבית יהודית וכמובן להעשיר את הידע בערבית יהודית…כמו כן להתענג על אופן הכתיבה המליצית,ובכלל תעודות אשר יעניינו כל הסקרנים תאבי יידע וצמאים למקורות של העדה המופלאה הזו

תעודה מספר 31

התקכ"ז – 1767.

בא אצלנו אח"מ ארבעת האנשים הלא המה המשכיל וחשוב הרב מרדכי אלבאז ישמרהו אל, והרב משה נחמני והרב משה אצייאג והרב משה אלבאז, ואמרו לנו הלא תדעו הלא תשמעו כי האלטבאע של הכסף היה קנוי בידי כל עושי מלאכת תאסכאכת שבעיר הלזו מאת מולאי עלי עז"א בן המלך ירום הודו ותנשא מלכותו, בסך חמש עשרה אוקיות מטבע טוב קדמון בכל חודש.

וכעת בא יצחק אבטאן והביא בידו כתב מאת האלשריף סידי מולאי עלי עז"א, וכתוב בו איך שיצחק הנזכר קנה מאת האלטבאע הנזכר בסך שני ריאלים גדולים לכל חודש וחודש ואיכא דאמרי בסך ישרים אוקיות מטבע כסף קדמון לכל חודש וחודש.

והנה אנחנו ראוים שהאיש הלזה השיג גבולינו ואם אמרנו נבוא עמו לדין תורה שתתעלה כעת ימשך לנו שום היזק כי אמור יאמר לנו האלשריף הנזכר למה תעשו כה לאיש המוסיף כסף לגנזי המלך. זאת ועוד כי בעיר הלזו אי אפשר לידון עמו מכמה אנפי כידוע לכל איש נלבב יודע שכל ולבוא עמו לפני רבותנו היושבים על כסא ההוראה בפאס יע"א.כעת אי אפשר חדא דאסתתום דרכי ונתקיים בנו מקרא שכתוב גדר דרכי בגזית ( איכה ג ג ) הדרך שהייתה קרובה נעשית רוחקה, ועוד שמא אחר ששם הוא חונה בן המלך ירום הודו הנזכר, שמא בנקל אחר שהוא קרוב מהר ירוץ חיש קל מהרה ויגיד הדברים לשררה.

כללא דמילתא ראינו שהדבר קשה מכמה אנפי לכן ובכן הוו סהדי שהשתיקה שנשתוק לאו מפני ששתיקה כהודאה חלילה , לא עלה ולא יעלה דבר זה על לבנו ולא יודע ולא יופסד כחינו מפני השתיקה לתנא מסייע לן, לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה  (אבות א יז) ולעת שיעלה ברעיונינו לבוא עמו עד האלדים אנחנו נקרב ונבואה ואיש לא יצילנו מידינו ומי יאמין כזאת כי איש אשר נמצא בידו זיוף המטבע פעמים שחוש עד אשר הבאיש ריחו ונגלה קלונו וסרחונו לפני רבותינו היושבים על כסא ההוראה בפאז יע"א.

אנחנו נניח בידו במטבע ואיפשר שבטומאתו יחזיק לא ירפינה וחותם המלך יעלהו על כלי נחושת ואז כמעט חלילה בר מינן נהיו בכל רע ומי הוא זה ואיזה הוא אשר רואה חובה לעצמו ושוחה ללוכדו ומסכים על ידו לכן הנה אנחנו מגלים דעתינו בפניכם בעדינו ובעד כל אחינו האלסכאכין שכל מה שנעשה עמו והשתיקה שנשתוק אינה אלא לפי שעה ולעת הכושר נשיבה ידינו למשפט עליו ולא מפני השתיקה יורע כוחנו ואפילו נסכים על ידו בפירוש שאפילו יהיה בקנין אינו אלא לפי שעה ועל גילוי דעת זה אנחנו סומכים סוף דבר רשות גמורה ויכולת מספיק נתנו לנו האנשים הנזכרים לכתוב ולחתום שטר גילו דעת זה בכל מיני ואופני אשר מא' עד אלף עד יצא כנוגה צדקה (ישעיה סב א) כאור שבעת הימים ואנחנו לאפס הפנאי לא הארכנו במגילת ספר ולעת הצורך אנחנו נחלץ חושים לכתוב גילוי דעת רבה ותקיפה דליכא נגר ובר נגר דיפריקנה מפי סופרים ומפי ספרים ולראיה על כל הכתוב חתומים פה והיה זה תכף בבוא יצחק הנזכר מעיר פאס יע"א בחודש אב יה"ל בשנת חמשת אלפים וחמש מאות ועשרים ושבע ליצירה והכל שרירק וקיים.

מסעוד בר מכלוף הן הרוש ס"ט – נסים הרוש ס"ט.

תעודה מספר 32.

ראה ראינו כי עלתה דליקת המחלוקת במחנה העברים בר מינן וכמה קלקולים נמשכו ממנה לקצת מיחידי סגולה מהם הפסידו ממון הרבה ומהם פערו פיהם אומות העולם כנגדם לבולעם והיו רוצים למוסרם למלכות עד שהוציאו ופזרו כמה מעות לסתום פיות המשטינים המלשינים עליהם. אשר על כן לא עלתה הסכמותינו לגדור הפרצה ולסלך המכשול מדרך בני עמינו וגזרנו אומר שכל איש מקהלינו קטן או גדול אשר יפתח פיו לדבר סרה להלשין ולמסור שום בר ישראל ויראה לנו באומדנות המוכיחות שהוא רוצה למסור ולהיזק שום בר ישראל בין על ידי שליח בכל עקימת שפתים המזיקים לבר ישראל .

בין בענין קטן או גדול מעתה ומעכשיו הרי רשות נתונה לכל איש המכיר בו וידעו שהוא מדבר סרה על שום בר ישראל עד האלקים זה בית דין, יבוא דברו וכן יגיד לקהל וידינו תהא בו להזיקו ולמוסרו ביד השררה לאבדו ולגדעו כאשרה בכל צצדי האפשר. כי הוא הגורם רעה לעצמו עד כאן דברנו על הנגלה לנו על ידי עדים או ראיה הנראית לנו כפי אומדנא דמוכח לנו ולכל מי שעובר בסתר ומלשין ומשטין ומוסר לשום בר שיראל לאומות העולם בין בדבור בין ברמז בין בכל אופן שיהיה להרע לשום בר ישראל. ולא נכנס בזה מאן דלא ציית או שום ענין שנראה לנגיד להעניש שום אחד הצריך עונש על ידי האומות, הרי אנחנו החותמים מוסרים דינו לשמים שבכעל מחשבות ברוך הוא לעד הוא יפרע ממנו  ומבניו ומזרעו וישכנו נדוי חרם שמתא אשר לא ישמע לקול מלחשים.

ורבצה בו כל האלה הכתובוה בספר התורה והבדילו ה' להרע וכך וכך לא יהיה לו מושך חסד ואל יהיה חונן ליתומיו יהיה אחריתו להכריתו כך וכך זהו מה שנראה לנו לתקן כי השעה צריכה לכך ושומע לנו ישכון בטח ושאנן מפחד רעה, נאם חותמי ברכות בסדר לא תעשו לכם אלילים וכו….שנת נפשנו כצפור נמלטה לפ"ק והכל שריר ורברי וקיים.

שמואל בן חותא ס"ט – ישועה ס"ט בן כמוהר"ר משה בן חמו זלה"ה – יחייא בן כמוהר"ר מימון באנון ס"ט – יוסף בן אברהם ה"ן עטייא ס"ט – משעוד בן יוסף בן רבוח ס"ט – יוסף גבאי ס"ט.

יחידי הקהל

הנגיד יהודה בן נסים בן הרוש – יום טוב בן הרוש ס"ט – נחמוס בר סלימאן אלקובי ס"ט – דוד בר נסים בו הרוש ס"ט – יצחק בן יוסף בן הרוש ס"ט – יעב בן שמואל בן חמו ס"ט

קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה- תעודות-כרך א'- תעודה מספר31-32-הוקעת מלשין מבני ישראל

A Monsieur Le Controleur Civil Chef de La Circonscription Civil de Sefrou

Monsieur Le Contrôleur Civil.

J’ai l’honneur de vous rendre compte, qu’en ma qualité de Rabbin Juge délégué du Tribunal Rabbinique, j’ai eu sur une dénonciation catégorique et sans équivoque, à enquêter relativement a un inceste au Mellah de Sefrou;

Il m’a été signalé que la nommée… vivait en concubinage avec un frère du deuxième lit, ce crime monstrueux qui scandalise toute la population du Mellah, exige une rigoureuse sanction et même l’expulsion des criminels de la ville de Sefrou

Dans cet ordre d’idées et pour l’éxécution de la condamnation que j’aurais à prononcer, il m’appartient au préalable de faire appel, conformement au Dahir en vigueur, au concours de son Excellence, le Pacha de Sefrou;

Ce Magistrat me fit repondre négativement en ajoutant qu’il n’agirerait eventuellement qu’avec des preuves incontestables, c’est a dire sur le témoignage oculaire de tiers, ayant assisté ou tout au moins vu l’accomplisse­ment de l’inceste

Ceci en l’occurrence est impossible de constater; quoi qu’il en soit je possède des présemptions et même des certitudes qui ne laissent subsister a ce sujet le moindre doûte.

En considération de ce qui précède, je viens respectueusement faire appel à votre intervention, en vous priant d'envisager la possibilité de l’éxécution du jugement à intervenir, et de faire ordonner l’expulsion des coupables de la ville de Sefrou

Dans cette attente

Veuillez agréer, Monsieur Le Contrôleur Civil, l’assurance de mes senti­ments les plus respectueusement dévoués.

Aba Elbaz (Grand Rabbi)

15. S.E. Le Pacha
16. 15.12.35

de la Ville de Sefrou S. E. Le Pacha

J’ai l’honneur de vous faire connaître, que j’ai appris que les nommés ci- aprés désignés:

A.J.E.

M.B.H.

S.A.E.

A.M.M.

S.I.S.

L.I.E.

se trouvaient au bord de l’Oued entrain de laver du linge pendant la journée du Samedi chose que notre religion défend. Comme ils ont commis un grand péché contre la Loi Mosaïque Je viens vous prier de bien vouloir leur infliger une peine de 8 jours de prison chacun, cela leur servira de leçon pour ne plus recommencer.

Veuillez agrér Monsieur le Pacha mes salutations les plus respectueueses.

Aba Elbaz (Grand Rabbin)

קהילת צפרו-רבי דוד עובדיה

61 – אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה בִּלְשׁוֹנִי

במעשה בראשית. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורים דו-צלעיים בענף א, שלושה טורים קצרים בענף ב וטורי אזור דו-צלעי.

חריזה: א/בא/בא/ב ג/ג/גג/ג ד/הד/הד/הו/ו/וו/ג וכו'.

משקל: בטורי ענף א – עשר הברות בצלע א וחמש הברות בצלע ב, ובענף ב שבע, ארבע, חמש הברות בטור בהתאמה.

כתובת: פיוט נועם ׳בי אבי, חון נא אמי׳. סי׳: אני דוד חזק. שיר מפואר [נ״י ־ 2: להח׳ הש׳ כהר״ר דוד ן׳ חסין נר״ו].

אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה בִּלְשׁוֹנִי / נִפְלְאוֹתֶיךָ

נִפְלְאָה נִשְׂגְּבָה דַּעַת מִמֶּנִּי / אַגִּיד גָּדְלְךָ

יוֹם שָׁאַלְתִּי רַעְיוֹנִי הֱשִׁיבַנִי / דּוּמִיָּה לְךָ

וְאִי"לּוּ מָלֵא פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ / אֵין כֵּאלֹהֵינוּ / אֵין כַּאֲדוֹנֵנוּ

5-אֵין כְּמַלְכֵּנוּ / אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ

דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים / אֵין מִלְּבַדּוֹ

גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וּגְבוֹהִים / גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ

בְּכֶתֶר חָכְמָה בִּינָה חֲגַ"ת נָהִי"ם / גִּילָּה זִיו הוֹדוֹ

זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ / אוֹהֲבֵהוּ / וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ

10-בֶּאֱלֹהִים נַעֲשָׂה חָיל הוּא / יָבוּס צָרֵינוּ

וְהִפְלִיא עֵצָה יָחִיד רָם וְנִישָּׂא / בְּתַעֲצוּמוֹת

בְּצֵרוּף אוֹתִיּוֹת תּוֹרָה קְדוֹשָה / בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת

הֶאֱצִיל בָּרָא וְיָצַר וְעָשָׂה / אַרְבַּע עוֹלָמוֹת

בָּרוּ"ךְ חַי הָעוֹלָמִים / רָם עַל רָמִים / מָלֵא רַחֲמִים

15-שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים / כִּי גָבַר חַסְדּוֹ עָלֵינוּ

דִּבֶּר וַיִּקְרָא אֶרֶץ וְשָׂמִים / וְכָל צְבָאָם

וּמָדַד בְּשָׁעֳלוֹ אֶת הַמָּיִם / לַיָּם הֱבִיאָם

שָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּבְמֹאזְנָים / בְּהִבָּרְאָם

עַל הַכֹּל בָּרָא אָדָם / בָּשָׂר וָדָם / צוֹר אֲשֶׁר קָדָם

20-וּנְשָׁמָה טְהוֹרָה / נָתַן בְּקִרְבּוֹ חֵלֶק מִמֶּנּוּ

חֲכַם לְבָב מָה – גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ / כֻּלָּם בְּחָכְמָה

אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁכָּחֶךֳ / שׁוֹכֵן שָׁמָיְמָה

כִּי-בַּמֶּה נֶחְשָׁב לִפְנֵי גְּדֻלָתֶךֳ / לַהֶבֶל דָּמָה

מַה-אָנוּ-מַה-חַסְדֵּנוּ / מָה-חַיֵּינוּ / מַה צִדְקוֹתֵינוּ

25-מַה-כּוֹחֵנוּ-מַה-גְּבוּרָתֵנוּ / מַה-יְשׁוּעָתֵנוּ

זֶה כַמָּה אֵלֶיךָ צוּרִי אֶתְפַּלֵּל / מִקִּירוֹת לִבִּי

שׁוֹמֵר מַה-מִלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה-מִלֵּיל / אֶשָּׂא עַל אוֹיְבִי

כָּל הַיּוֹם מְנָאֵץ שִׁמְךָ וּמְחַלֵּל / שׁוֹאֵג כְּלָבִיא

לְמָתַי תְּשַׁלֵּם לוֹ / אֶת גְּמוּלוֹ / כְּפָעֳלוֹ

30-יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבְנוֹ / תָּגֵל נַפְשֵׁנוּ

קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן / אוֹיְבַי פְּדֵנִי

הִכּוּנוּ פְּצָעוּנִי וְכוֹס לַעַן / וָרוֹשׁ הִרְווּנִי

עַל חַסְדֶּךָ תָּמִיד אֲנִי נִשְׁעָן / לְהוֹשִׁיעֵנִי

נְהוֹדָךְ / נְגַדְּלָךְ / נְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ

35-נְרוֹמְמָךְ וְנַקְדִּישָׁךְ / וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ

1. 1. אספרה בלשוני נפלאותיך: על-פי תה׳ ט, ב. 2. נפלאה… ממני: על-פי תה׳ קלט, ו. אגיד גדלך: מעל ליכולתי לספר גדולתך. 3. יום… השיבני: כשביקשתי לשבחך אמרו מחשבותי. לך דומיה: על-פי תה׳ סה, ב, וכאן משמעו ראוי לך לשתוק לפי שאי אפשר לספר גדולת ה׳ ונפלאותיו. 4. ואלו… לשוננו: על־פי תפלת ׳נשמת׳: ׳ואלו פינו מלא שירה כים… אין אנחנו מספיקין להודות לך…׳. 5-4. אין… כמושיענו: על-פי קטע הסיום בתפלת שחרית. 6. דעו… האלהים: על־פי תה׳ ק, ג. 7. גבוה… וגבוהים: על-פי קה׳ ה, ז, ורמז לעשר הספירות. 8. בכתר… נהי״ם: אלו עשר הספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. וראה תשבי משנת הזוהר א, עמ^׳ קלא-ריח. 9. זה אלי ואנוהו: על-פי שמי טו, ב. 10. באלהים… צרינו: על-פי תה׳ ס, יד. 11. והפליא… בתעצומות: דברי התפעלות למעשה בראשית. 12. בצירוף… שמות: שבצירוף אותיות נבראו שמים וארץ. ראה ברכות נה ע״א, ובעיקר משנת הזוהר, א, עמי שפג. 13. האציל… עולמות: הם ארבעת העולמות המתוארים בקבלה: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה (אבי״ע), וראה תשבי, משנת הזוהר א, עמי שפו-שצ. 14. ברון חי העולמים: על-פי החתימה של ברכת ישתבח, ורמז לעולמות הנזכרים. 15. שבחוהו… עלינו: על־פי תה׳ קיז, א-ב. 16. דבר ויקרא ארץ: על-פי תה׳ נ, א, וכאן עניינו מעשה הבריאה במאמר. ושמים וכל צבאם: על-פי בר׳ ב, א. 17. ומדד… המים: על-פי יש׳ מ, יב. לים הביאם: על-פי בר׳ א, ט־י. 18. שקל… ובמאזניים: על-פי יש׳ שם. 19. על… אדם: שהשליט האדם על כלל הבריאה, על-פי תה׳ ח, ז. 20. ונשמה טהורה: על-פי תפילת ׳אלהי נשמה׳. חלק ממנו: שהקב״ה נפח באפיו נשמת חיים, על-פי בר׳ ב, ז. 21. חכם לבב: כינוי לקב״ה, על-פי איוב ט, ג. מה… בחכמה: על־פי תה׳ קד, כד; צב, ו. 22. אשרי… ישכחך: על־פי תפלת מוסף של ראש השנה. 23. כי… גדולתן: על-פי יש׳ ב, כב. להבל דמה: כמוהו ככלום, על-פי תה׳ קמד, ד. 25-24. מה… ישועתנו: על-פי קטע מתפילת השחר. 27. שומר… מליל: על-פי יש׳ כא, יא. שומר… אויבי: עד כמה אשמור ואספור את הלילות והימים שבהם אני נתון תחת עול שעבוד הגלות. 28. בל… ומחלל: האויב במעשיו ובדבריו מחרף ומגדף את האל, על-פי יש׳ נב, ה. 30. יראו… נפשגו: על-פי הברכה המיוחדת לבני חו״ל לפני עמידה של ערבית. 31. קרבח… גאלה: על-פי תה׳ סט, יט, ומשובץ בפיוט ׳לכה דודי׳. 32. חכתי פצעתי: על-פי שה״ש ה, ז. 35-34. נהודן… מלכנו: על-פי קטע מן הברכה שלפני פסוקי דזמרה: ׳ברוך שאמר׳.