ארכיון יומי: 31 באוגוסט 2020


שירי ההילולא והזיארה-יששכר בן עמי – קו לקו

זהו השיר בו מוזכרים הכי הרבה קדושים. שש מחרוזות מתחילות בפניה "הו״. שתיים מהן מוסבות לאלוקים וארבע לאחים או לידידים. פניה זו מיועדת לבטא ולהדגיש את מעורבותו של הפייטן בקבוצה הסובבת אותו. אין אנו יודעים מי היה המחבר של שיר זה. מכל מקום אם כל הבתים חוברו באותו זמן, איזכירו של הקדוש ר׳ אברהם מול אנס רומז על מועד חיבורו בראשית שנות הארבעים של המאה הנוכחית. אף על פי שהסגנון הוא אחיד ונראה שהשיר כולו הוא יצירה של משורר עממי אלמוני, אין זה מן הנמנע שבתים נוספו כאשר כל בית מוקדש לקדוש מסויים. המנגינה המלווה את השיר היא קצבית וסוחפת, עדות שתרמו להפצתו הרבה של השיר.

שאלה פתוחה היא אם יש משמעות מיוחדת למספר שלוש עשרה של המחרוזות כמספר עצמאי־נוסחאי או כצירוף מקובל של שנים עשר ועוד אחד.

להלן פיוט כללי נוסף המזכיר הרבה קדושים שנכתב על ידי חיים בן מסעוד סויסא והופיע בחוברת ״שמחה וששון״ עמי 56—57 :

״אל אדיר נאזר בגבורה יוציא את עמו לאורה, זכות הצדיק הנורא הרב יעקב אביחצירא     רבנן.

נורא ונשגב שמו אל עליון בתעצומו זכות הרב שלמה בן לחנס שמו נקרא             רבנן.

יחיד הושע בת נאוה, פדה עמך ישראל, זכות הרב אנקאווא הקדוש ר׳ רפאל              רבנן

חוס וחמול על עמך ישראל, אנא האל החשה ועשה למען שמך, זכות הרב דוד ומשה        רבנן

יחיד הקדוש הנאדר, קרב זמן התחיה, זכות הנקרא לכדר, הרב רבי יחייא           רבנן

יה גדול עצה, אל ברוך, זכנו ליום שכלו ארוך, זכות הרב דוד בן ברוך, הכהן שמו נקרא   רבנן

מרום קדוש ונורא, מזולל יוציא יקר, מציל עמו מכל צרה, זכות הרב דוד אלשקר            רבע

הר גבוה רם ועל, הוקם עליו ממעל, רבי מאיר הוא בעל אתייא ותמהייא      אעברה

נתן לנו סוד תורה, על יד משח מאירה, ורשב״י גלה אורה, וחבריו עשרה רבנו

גאון בבני עליה, הרב הכהן חנניה, עם רב יצחק דילויה, אבן פטדה מאירה      רבנן

יה בל ינום, נעלה, חילי ואדיר אוני, כל חוסי בך אשריהו, האומר אתה עזרי אודה לאל בשירה, בקול נעים וזמרה, אשר נתן התורה, לאומה הטהורה.

 

. פיוט על רבי חיים פינטו

הערת המחבר: הפיוט מופיע על דף בודד ויקר המציאות. על דף זה מופיע בצד אחד השיר העברי ובצד השני הוא כתוב באותיות לועזיות. באמצע הדף מופיעה תמונתו של ר׳ חיים פינטו הקטן. שם הצלם מוזכר והוא יצחק אדרעי, תוך ציון שאסור לעשות רפרודוקציות של התמונה. ניתנים שלושת התאריכים של ההילולות של ר׳ חיים פינטו הגדול (כ״ו באלול), בנו ר׳ יהודה פינטו (י״ז באב) ונכדו ר׳ חיים פינטו הקטן (ט״ז חשון). מתחת לתמונה מופיע השם ניסים (=חיים) פינטו עם כתובתו בקזבלנקה, זהו כנראה המחבר. [שיר זה נתחבר ע״י ר״ח פינטו וסימנו אני חיים חזק, נדפס בשלמותו במרבית קובצי השירה המארוקאית, ראה: שיר ידידות מהד׳ לוגאסי, ירושלים תש״מ, עמי ריח. ע״ה מ. עמאר, העורך].

״ארוממך האל אלהי ישראל המציל הגואל מדחי את רגלי

נבהלתי מיראה מצור גאה גאה נעניתי כי אמרתי מטה רגלי

ידך עשוני והם יכוננוני ה׳ חנני והיה נא עוזר לי

ה׳ מלאך מחיבה אומתך הקריבה אודך ואבקש אותך לרגלי

שמע קול שירי לפאנך (=לפניך) סתרי אתה תאיר נרי וגואלי

מול קדשו אתחנן בשלי אתלתן בביתו אשתונן והיסיר כל חולי

חאליתי (= חליתי) זה כמה זך ישו׳ באימה קולי תשמע למה עזבתי אלי"

 

  1. פיוט לרבי שמעון בר יוחאי.

הערת המחבר: שיר זה נכתב על ידי אותו מחבר של השיר הקודם. גם הוא מופיע על דף בודד שחולק בהלולא. הטרנסקריפציה של הטקסט באותיות לועזיות המופיעה בחלק השמאלי של הדף היא מקור חשוב לחקר מסורת הקריאה של יהודי מרוקו. יש לציין שר׳ שמעון בר יוחאי ור׳ מאיר בעל הנס זכו להרבה פיוטים וקסידות.  

 

"אקריב תשורת זמרת שבחי — תוך אחי לכבוד איש האלוקים ושמו השב״י  אנא אדוני ושמו השב״י

נחבה [נחבא] כמה שנים במערה — סגורה עמו ר׳ אלעזר ממשפחת רב והוא בן איש חי          אנא דוני ושמו השב״י

ידעו סודות תורה הנעלאים — נוראים מאלו (מלאו) דעת וחכמה ויחכמו

המה מכל חי                                              אנא אדוני ושמו רשב״י

חרוב ומעון (ומעיין) להם נבראו — ונראו אכלו ושתו מהם בימים ההם בני אל חי         אנא אדוני ושמו רשב״י

ישרים חזרו משם מסך (משך) שנה — אל קנא לא יחפוץ במות ראבע [רשע] כי ישוב מדרכיו וחי            אנא אדוני ושמו רשב״י

משך י״ג שנים נטמנו — אב ובנו ועל ידם השפיע ה׳ משביע לכל חי

אנא אדוני ושמו רשב״י

שירי ההילולא והזיארה-יששכר בן עמי – קו לקו-עמוד 132

נתיבות המערב-מנהגי מרוקו-כוחו של מנהג-הרב אליהו ביטון-ביריה -מנהגי חודש אלול

נתיבות המערב

מנהגי חודש אלול

א-נהגו רבים לערוך התרת נדרים בי״ט באב, ובראש חודש אלול:

ב-נהגו לומר סליחות באשמורת, החל מיום ב׳ באלול, ופותחים בפיוט ״ישן אל

תרדם״:

ג-נהגו לתקוע בשופר בסליחות, בשעת אמירת י״ג מידות:

ד-נהגו לומר את הפיוט ״למענך אלקי״, כל ימי הסליחות:

ה-נהגו בעננו להוסיף: עננו משגב האמהות, עננו עזרת השבטים, ואומרים, עננו אלהא

״דמאיר״ עננו:

ו-נהגו בעננו לפי סדר זה: אלקי אברהם, בעת רצון, ופחד יצחק, בעת צרה, אלקי יעקב, בעת רחמים, אלקי המרכבה, אלקא דמאיר, בזכותיה דבר יוחאי, משגב האמהות, עזרת השבטים, רחום וחנון:

ז-נהגו לומר וידוי בסליחות, בלחש ככל השנה:

ח-נהגו לערוך ״תיקון כרת״ בחודש אלול:

ט-יש נהגו באלול לפתוח ערבית, במזמור ״אשרי נשוי פשע״, במקום ״לדוד ה׳ אורי

וישעי״ ככל השנה:

י-יש נהגו לומר ״לדוד ה׳ אורי וישעי״, אחרי שחרית, מר״ח אלול עד הושענא רבא: יא. נהגו להקפיד בחודש אלול לא להשביע שום אדם מישראל:

יב. נהגו בחודש אלול לקרוא כל ״תיקוני הזוהר״ ולהשלימו עד יום הכפורים:

 

א-כן המנהג, והביאו בספר נהגו העם (אלול), ובקובץ מנהגים לר״ש תינו, והטעם מובא בכה״ח (סימן תקפ״א סקי״ב) שמצינו בזוהר, שמי שנתחייב בנזיפה או נידוי מפי בי״ד של מעלה, נשאר בנידוי ארבעים יום, ומעכב את התפלה, ומשום כך עושים התרה, וראה בספר קב הישר (פרק ל״ג):

ב-כן המנהג פשוט והביאו בספר דרכי דוד (סימן ל״ח), ובקובץ מנהגים לר״ש דנינו:

 ג. כן המנהג והביאו שם בדרכי דוד הנ״ל:

ד-כן המנהג וכן מובא בסליחות ישנות:

 ה-כן המנהג ומובא בסליחות ישנים:

ו-כן המנהג וכן הסדר בסליחות ישנים, וראה ספר מים חיים (עמוד רל״ב):

 ז- כן המנהג, וראה בזה בודד שחרית:

ח-כן הביא בספר נהגו העם (אלול), וציין שם לספר תורה לשמה (סימן תמ״ט) שנתן טעם לזה על פי הסוד:

ט-כן הביא בקובץ מנהגים לר״ש דנינו(אלול) עיי״ש:

י. כן המנהג בכמה מקומות ומובא בספר נהגו העם (אלול):

יא. כן הביא שם בנהגו העם, ומקורו מהרמ״א (סימן תר״ב) עיי״ש, וכ״ז כדי להרבות בזכויות, ולהנצל מעון שבועות שמעכב את התפלה כידוע:

יב. כן המנהג, והוא הכנה רבתי ליום הקדוש:

נתיבות המערב-מנהגי מרוקו-כוחו של מנהג-הרב אליהו ביטון-ביריה -מנהגי חודש אלול

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוגוסט 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר