ארכיון יומי: 5 בינואר 2021


מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני- אלשקר- אמזאלג

משה דוד גאון

אברהם בן משה אלשקר

חי בראשית המאה החמישית לאלף חששי. מרבני מצרים וא״י. בנו של מהר״מ אלשקר. ובספר -טוב מצרים״ להרב רפאל אהרון בן שמעון, מובא מתוך תשובות מהר״מ אלשקר סי׳ ס״ה, כי יפה כה הבן בחכמה ובתודה ואת שמו לא הגידו, לא הבן בשאלתו ולא האב בתשובתו. חיד״א מזכירו בשם הגדולים. אחת מתשובותיו הובאה בס׳ אבקת רוכל. ובשו״ת מדן, פרק דיני עכו״מ משית לפי תומו סי׳ ח. חתום על תשובה.

 

דוד אלשקר

מרבני ירושלים במאה הי״ז. היה שליח מצוה לערי המערב, ותוך כדי שליחותו נפסד באחד הכפרים הסמוכים לאלג׳יר, הנקרא מולא יאגן. ושמעתי אני הכותב מפי הרב הישיש מסעוד בן שמעון מחו״דר צפת ת״ו, שהיה שד״ד כוללות הספרדים מעיה״ק ירושלים לערי המערב׳ איך שהזדמן בהילולא של הרב השד״ד הנ״ל החלה בזמן הקיץ, ובאים יהודים וגם גויים ממרחקים ידועים, להשתטח על קברו׳ ועושים ביום ההוא יום משתה ושמחה.

 

משה ב״ר יצחה אלשקר

נולד בעיר זמורא ספרד, בשנת רכ״ה לערך. למד תורה מפי הרב שמואל ואלינסי בטולידו. נודע כתלמודי גדול, פסקן ופייטן כאחד. אחר הגרוש נדד לתוניס. את״כ היה בפאטראץ ולבסוף התישב במצרים בשנת רנ״ה, ויהי שם לדיין במשך שנים אחדות. בן זמנו של הרא״ם. ובתשובות הר״מ מפאדובה סי , כ״ט כתב לו : ״שפתים ישק משיב דברים נכוחים״ ושם קוראו: האלוף ה״ה כמהר״ר משה אלשקר שלומ למר ולתורתו אשריך שאתה בירושלים ומצודתך פרושה בעיר קנדיא. מדבריו אלה, וכן מדברי הר״מ אלשקר בעצמו בשו״ת שלו סי׳

קי״ב מתברר׳ כי לעת זקנתו עלה להשתקע בירושלים. כן ידוע כי ע״פ בקשת כוללות הספרדים יצא בשליחות מצוה לערי תורכיה׳ ומקץ שנה חזר לעיה״ק בשלום. נפטר בירושלים בשיבה טובה בשנת רצ״ה. אחד משיריו הובא בספר שיר ושבחה המתחיל ״יה גואלי צרים עלי נועדו״ וכו'.

 

שלמה אלשקר

נודע בשם השר. גביר וחכם ובעל צדקות גדולות במצרים ובא׳׳י. הוא בנה שם בית ת״ת והקדיש לו כמה חצרות לשם התזקתו. נדבותיו היו ניתנות באלפים גרושים או מאידוש. (מין מטבע בעת ההיא). ובע״ס ״טוב מצרים״ כתב שערכה אלף רייאל. עליו אמרו המושלים האלף לך שלמת. אח״כ ירד מנכסיו ומתוך היותו מוכס וחייב כסף לאוצר המלכות יצאה גזרה להרגו, אלא שאחד הקצינים מאוהביו ומכבדיו הצילהו ממות. נעשה לו נס כי בה בעת נהרג השר ע״י אחד מעבדיו ור' שלמה שולח לחפשי. כעבור זמן שוב התעשר בארח פלא. ובס׳ דברי יוסף לר' יוסף בן יצחק סמברי הובא הספור בענין זה. בנה על חשבונו ת״ת בצפת שנודע לשם ולתהלה.

 

אברהם אמארילייו

חי בסוף המאה הי״ח, והיה רב בטריקאלה שבית. בערוב ימיו עלה לא״י והתישב בירושלים. נלב״ע ה׳ סיון תקי״ד. חבר ס׳ ״ברית אברהם״ כולל מ״ב דרושים והספדים׳ וקצת חידושי גפ״ת וחידושים לרש״י והרא״ם. שלוניקי תקנ״ו.

אברהם חי ב״ר מרדכי אמוזג

נקרא גם בן אמוזג. מרבני טבריה ת״ו.— נולד שם בשנת תר״כ. וכתב הרב בהקדמת ספרו ״קנה אברהם״ שנתיתם מאביו בהיותו בן י״א חדש. וגדלתו אמו חורגתו ג׳אמילה, היא בת הרב יוםף דוד אבולעפיה, שהיה ר״מ ואב״ד בטבריה. חבר פירושים על התנ״דך וחמש מגלות, והסכימו על ספרו הנ״ל קנה אברהם, הרבנים יצחק משה אבולעפיה, יעקב מאיר, נסים דאנון, והרב אברהם יצחק הכהן קוק. ובהסכמת רבני טבריה נאמר, כי כמה כתבים ופסקים נמצאים עוד אתו ואין לו יכלת להדפיסם, מלבד כתבים וחדושים שחבר בימי עלומיו, ובהיותו בגולה נגנבו ממנו. בין הזמנים היה שד״ר כוללות העיד בערי פרנקיה ותורכיה, ואח״כ במערב הפנימי מטעם ק״ק ״בית אל״ בירושלים. נלב״ע בירושת״ו, והובל לקבורה בטבריה.

 

בן ציון ב״ר שלמה אמזאלג

יליד ירושלים בשנת התרכ״ה. נלב״ע ביפו והובל לקבורה בירושלים. לאביו ז״ל היו קשרים אמיצים עם כוללות הספרדים בירושלים, שתמיד התחבטה במצוקתה והזדקקה לחסדם ולעזדתם הממשית של גבירים נדיבי לב. בהתרחב הישוב העברי ביפו עבד אליה, ושם חי ממםחרו ומפירות נכסיו עד יומו האתדון.

 

חיים יהודה אמזאלג

מרבני ירושלים בסוף המאה הרביעית למניננו. חתום על הםכמה בס', ראשון לציון, להרב חיים בן עטר יחד עם הרב יונה ב״ר חנון נבון בע״ס נחפה בכסף. יש הרשם שהוא היה הראשון ממשפחה זו אשר התישב באה״ק.

 

חיים בן יוםף אמזאלג

נולד בירושלים שנת תק״פ, ונלב״ע בשנת תרע״ו באלכסנדריא. עודו צעיר לימים נכנם אל עולם המסחר. בזמן קצר בעדך עשה חיל ויודע בצבור כםוחר נכבד, המרבה להטיב לאחיו בכל הזדמנות. הוא נפלה מאחרים בזה, בהיותו מסור בגוף ונפש לרעיון גאולת הארץ וישובה. בגלל עשרו, השכלתו האירופית ורוחב דעתו בהליכות עולם וכן בהיותו נתין בריטי, נתמנה בשנת תרל״ג ( 1873 ) לחבר המועצה הממלכתית בלונדון, ועשר שנים אח״כ, נתבקש ע״י הממשלה האנגלית להיות בא כחה הרשמי בעיר החוף יפו, ויתואר בשם סגן קונסול. אחד הפרעות ביהודי נגב רוסיה והתעוררות רעיון חבת ציון, כשהחלו באים ליפו צירים שלוחים מאת חברות ואנשים פרטים מרוסיה ורומניה, לרכוש חלקות אדמה על מנת להתישב עליהן, עמד הוא על צדם כיועץ ומאיר נתיבות. חלוצי הישוב החקלאי הראשונים עס ז. ד. ליונטין בראשם, אשר יסדו בעת ההיא את החברה הראשונה של אנשים מתנחלים בתור אכרים עובדי אדמה בא״י — אלה הם חלוצי יסוד המעלה — בחרו בו לנשיא הכבוד של הועד, והוא הדריך אותם בעצותיו. שנים מםפר אחר מנויו לסגן קונסול בריטניה, כבדתהו המלכה ויקטוריה באות כבוד של זהב כהכרה וגמול על עבודתו המסורה. מרץ רב ומאמצים גדולים השקיע בקנית אדמת המושבה ראשון לציון, והיא נרכשה על ידו ובהשתדלותו. ממשלת תוגרמא פרסמה אז פקודה נמרצת, האוסרת בכל תקף הקמת בנינים על האדמה הנ"ל אולם חיים אמזאלג לא התחשב עם הגזרה הרעה, ויצוה להמשיך את עבודת הבנין, במושבה על אחריותו הוא. כעבר זמן מה נסע לקושטא, ושם התראה עם הלורד אלפונם שהיה מתיחס באהדה ליהודים. באמצעותו בא במו"מ עם ראשי הממשלה, וישפיע עליהם לטובת היהודים העולים לאה״ק, ולטובת ישוב הארץ בפרט. על שמו היו מתקבלים כספי הנדבות שנשלתו ממקומות שונים בחו״ל, לטובת אלה שבאו להתישב על הקרקע בא״י, ואשר מפאת העדד אמצעים לא יכלו להפיק זממם. מתוך מסירותו הרבה לרעיון ישוב הארץ, נאלץ להתערב בכל ענין צבורי כללי. מחמת כי תנאי ההתישבות בעת ההיא היו בלתי נוחים, ולא היה כל בטחון לקנין הפרטי, הציע להכניס את המושבה ״ראשה לציון״ וכן את יתר המושבות שנוסדו בינתים, תחת חסותה של ממשלת בריטניה, אלא שמשום כמה טעמים לא יצא הדבר הזה לפועל. הוא טרח ויגע הרבה ביסוד המושבות הראשונות ביהודה, שאח״כ עבדו לרשותו של הנדיב הידוע ז״ל. ״רצו יהודי רוסיא ורומניה בשנת 1882 לרכוש אדמה בקרבת יפו אלא היות ונתפרסם חוק האוסר להם לקנות, נכתב שטר ע״ש סגן הקונסול האנגלי ביפו מר חיים אמזאלג והוא נתן מצדו תעודה לקונה״. סיר משה מונטיפיורי כתב עליו בזמן מסעו האחרון לאה״ק. ״עונג רב היה לי לראות איך אחד מאחינו יליד אה״ק ממלא מקום גבוה ונכבד להיות משרת קונסול על שכמו וכל דברי הקונסולאט נחתכים על פיו ועל ידו. ידעתי בטוב את אביו והוא אחד מאחינו הנכבדים והנדיבים אשד בירושלים ועתה התענגתי לראות את בנו איך כשרונותיו הגדולים הרימוהו להיות קונסול בריטניה״. בשנת 1884 מנתה אותו ממשלת פורטוגאל לבא כחה בירושלים, אך לא האדיר לכהן במשרתו זו. היא נמלאה אח״כ ע״י קרובו יוסף נבון ביי ז״ל. רב ימיו, התעסק במסחר של משלוח תבואות הארץ לחו״ל, ומזה מצא פרנסתו בשפע. בה בעת, היה סוכן חברת הלוייד הבריטי. כאשר בשאר פעולותיו לטובת הצבור כך גם בהיותו סגן קונסול בריטניה ביפו, לא נהנה ממשרה זו, כי חשב את

קבלת השכר לפתיתות כבוד. בשנת תרס״ו הפסיק את שרותו בתור סגן קונסול מחמת זקנה, ואז הסתלק מכל עסקיו. בראשית ימי מלחמת העולם גורש מן הארץ יחד עם כל הנתינים הבריטים. אז קבע מושבו באלכםנדריא ושם מת.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני אלשקר- אמזאלג

La famille Benhamou-Debdou-La branche Ben Zagai

debdou-1-090

La famille Ben Zagai

La famille Ben Zagai fut une famille honorable, dont le nom figure dans l'Epitre genealogique de Fes (Cf. Fes vdhakhameha, vol. 1, p. 137).

 

– 1 –

Rabbi Moche Benhamou

(surnomme Ben Zagai)

Ce fut un etre exceptionnel, clement et devoue. Ses enfants se nomment:

Chmouel Massod…

Chlomo.,

Itshac          5

David          6

Maha –

Aouicha

 

2-

Rabbi Chmouel Benhamou Ben Zagai

Cet etrec sc distingua par sa brillante erudition et sa piete inouie. II portc haut le flambeau du Judaisme et enseigne la Torah dans l'academic presidee par Rabbi David Hacohen Scali Z.TS.L. Sa fille se nomme :

Aouicha

 

3-

Rabbi Massod Benhamou Ben Zagai

Ce rabbin fut un esprit intelligent et lucide. Ses amis surent apprecier la qualite de ses services funeraires. Ses enfants s’appellent:

Chmouel     7

Moche         8

Aharon       9

Stira  –

Saouda       –

Kmira         –

Jeanne         –

 

4

Rabbi Chlomo Benhamou Ben Zagai

Cet hommc fit honneur a ses origines illustres : c’est un etre sage et eloquent dont chaque parole est pesee. II seme paix et justice. Le nom de ses enfants fut:

Moche         10

Rahamim    11

Chmouel     12

Louiha        –

Stira  –

Kmira         –

 

־5-

Rabbi Itshac Benhamou Ben Zagai

Ce rabbin franc et sincere ne connut d’autre langue que celle de la verite, et d’autre veneration que celle envers les erudits et envers la Torah. Ses enfants se prenomment:

Chmouel       13

Moche         14

Saida –

6-

Rabbi David Benhamou Ben Zagai

Ce fut un homme digne, honnete et fiable. II abhorre le mal, prone la fraternite ct acquiert l’estime des hommes et les faveurs du ciel. Le nom de ses enfants est:

Avraham    15

Moche         16

Esther         –

Aouicha      –

 

-7-

Rabbi Chmouel Benhamou Ben Zagai

Cet homme fut un esprit fin, un temperament prompt et anime d’un grand zele religieux. Le non de ses

enfants est:

Chaoul (Massod)  17

Chimon       18

Yaakov       19

Eliahou       20

Rafael         21

Chouchana ־

 

Rabbi Moche Benhamou Ben Zagai

Cet etre merita tous les eloges qui lui furent decernes : travailleur ardent, il est un farouche partisan des Sages. Ses enfants se nomment:

Itshac          22

David                    23

Tsion          24

Yonathan    25

Chimon       26

Rahel –

Alisa –

Maha –

 

Rabbi Aharon Benhamou Ben Zagai

Ce rabbin est un honnete homme parfait, celui qui ignore tout du calcul et des intrigues. II est un grand philanthrope. Ses enfants furent:

Moche         27

Chmouel     28

Yaakov                29

Chouchana ־

Esther ׳

Yaelle         ־

Pnina ־

Sarah

 

Rabbi Chmouel Benhamou Ben Zagai

Ce fut une personne irreprochable et un adorateur fervent en quete permanente de bonnes actions. Le nom de ses enfants est:

Itshac          30

Tsion 31

Yonathan    32

Chirnon      33

Myriam       –

Fanny         –

 

-14 –

Rabbi Moche Benhamou Ben Zagai

Ce rabbin eut un esprit plein de discernement. Ses enfants se nomment:

Itshac                   34

Chlomo       35

Tsion          36

Chouchana

 Zahra        

 

Autre branche de la famille

Autres ancetres de la famille :

Yossef, Avraham, Khlifa, David, Saida et Zamila.

 

-40-

Rabbi Yossef Benhamou Ben Zagai

Ce rabbin incarna la droiture, l'integrite, ainsi que la bienveillance. Ses enfants sc nomment:

Avraham    41

Yossef (EP.)         42

 

-41 –

Rabbi Avraham Benhamou Ben Zagai

Ce fut un homme noble et spirituel. II n'a cependant pas laisse de progeniture.

 

-42-

Rabbi Yossef Benhamou Ben Zagai

Ce rabbin eut un esprit pondere. II s'attacha tant aux valeurs morales qu’aux bonnes actions. Le non! de son fils est:

Avraham    43

 

Rabbi Avraham Benhamou Ben Zagai

Ce rabbin s'appliqua a respecter et a vivre selon les commandements de D-ieu. II s'appliqua a faire le bien, a semer la justice et a honorer dignement la Torah et ceux qui s'en firent les champions. Ses filles s'appellent:

Simha         –

Penny         ־

Mazal          –

 

-50-

Rabbi Khlifa Benhamou Ben Zagai

Cet homme noble et genereux n'a pas laisse de progeniture.

 

Rabbi David Benhamou Ben Zagai

Ce fut un etre lucide et sage, avise, reflechi et altruiste. Le nom de ses enfants fut:

Moche         61

Itshac          62

Yehouda (Leon)   63

Alice (Aouicha)    ־

Juliette        –

Rinette        ׳־

Myriam       –

Fortune       ־

 

La famille Benhamou-Debdou-La branche Ben Zagai

מבצע אל מהדי-יגאל בן נון- 1/3

igal bin nun

מבצע אל מהדי

יגאל בן נון ובאדיבותו

המעורבות הישראלית החסויה בחיסולו המסתורי של אישהאופוזיציה המרוקאי בצרפת, נפתחה מחדש

 

תיק החיסול נחשף: 55 שנה לאחר החיסול המסעיר של האיש שניהל מלחמה קשה במלכות מרוקו – הפרשה שהושתקה וצונזרה שנים ארוכות, צפה מהדש

 בראיון ממחר ל'משפחה׳ מסיר ד"ר יגאל בן נון את הלוט מעל החיסול המסתורי של אל־מהדי בן ברקה, צעד שזעזע את המוסד הישראלי והוביל לתככים עזים, קרבות אישיים וחשיפת שלדים בצמרת מדינת ישראל | מסמך היסטורי.

אל מהדי בן ברקה היה שבע רצון באותו בוקר של יום שישי, ג' במרחשוון תשכ״ו (29 באוקטובר 1965). מזג האוויר בבירה הצרפתית היה נוח למרות התקופה – תחילת החורף. הפגישה שנקבעה איתו מצד מערכת עיתון צרפתי מפורסם, בהחלט רוממה את מצב רוחו. את מאבקיו והשקפת עולמו נגד מולדתו – הרפובליקה המרוקאית – הוא עתיד לפרוש באותה פגישה ולהגביר את החשיפה לפעולותיו המהפכניות.

אל מהדי החיש את צעדיו על גדות נהר הסיין הפריזאי ושם את פעמיו לבית הקפה הנודע על גדות הנהר – ה׳בראסרי-ליפ', אשר נחשב למקום המפגש של כל המי ומי בבוהמה הצרפתית. בשיחה המקדימה שהתקיימה כמה ימים קודם לכן, הודיע העיתונאי כי ישמח לשוחח איתו על בטן מלאה, לשם כך נבחר בית הקפה המסוגנן שהציע תפריט לאניני טעם.

מהדי היה במרחק של כמה עשרות מטרים מבית הקפה, כשלפתע, בעיקול הרחוב, נצמדו אליו שני גברים. השניים

  • שוטרים במדים צרפתיים – ביקשו מבן ברקה להתלוות אליהם, מבלי להוסיף מילה. בן ברקה ההמום עשה כדבריהם, מאחר וחשש מכוחות הביטחון הצרפתיים המשתפים פעולה עם הבולשת המרוקאית
  • אויבתו מזה כמה שנים.

בשנים שקדמו לאותו המפגש הפך אל מהדי בן ברקה לאדם מפורסם. הוא נולד במרוקו ובמהלך השנים נודע כאיש אופוזיציה מרוקאי שצבר תמיכה עממית בקרב העם המרוקאי. בשנת תשכ״ג(1963) הוא הואשם בקשירת קשר כנגד המלך חסן השני ונמלט מהמדינה לאחר שנידון למוות בשל חתרנותו כנגד הממשל.

כעת הוא מצא את עצמו מובל, בניגוד לרצונו, לדירת מסתור בעיירה ניי-סיר- סן, בצידה הצפוני-מערבי של פריז. מה שיעבור האופוזיציונר הקשוח בשעות ובימים הבאים – יעסיק שנים רבות את צמרת מדינת ישראל, שמצאה את עצמה בפני משבר בינלאומי, שאם לא שהושתק בדרכים שונות – קשה לשער את השלכותיו.

פעולה חדה וחלקה

את פרסום הפרשה המסעירה שתקראו בשורות הבאות, ניסו בצמרת מערכת הביטחון למנוע במשך לא מעט שנים. הצנזורה הצבאית, שכוחה היה בשיאה באותם ימים, אף הביאה למאסרם של עורכי שבועון קיקיוני שהעזו לחשוף את פרטי הפרשה שנה לאחר התרחשותה, תחת הכותרת "שיתוף המוסד בחיסול בן ברקה".

אנשי המוסד מיהרו לאסוף את העותקים מדוכני העיתונים וציוו על עורכי העיתון להדפיס שוב את העיתון – מצונזר, כמובן – ולהפיצו כרגיל, כדי שלא לעורר חשד. לבסוף, השיגו השניים עסקת טיעון במסגרתה ריצו שנת מאסר בגין פגיעה בביטחון המדינה וריגול חמור.

עד לפני מספר שנים, עת פרסמו החוקר רונן ברגמן והעיתונאי שלמה נקדימון תחקיר בעניין ב׳ידיעות', לא פורסמו פרטי הפרשה באופן מלא. ד״ר יגאל בן נון, חוקר היחסים החשאיים בין מדינת ישראל למרוקו בסורבון בצרפת, הוא זה שחקר בעשרות השנים האחרונות את הפרשה ושוחח עם המעורבים בה, חלקם החזיקו בתפקידים בכירים בצמרת המודיעין הישראלי.

בימים אלו, לקראת הוצאת ספרו, חושף ד״ר בן נון טפח מהפרשה שאיימה למוטט את צמרת הביטחון הישראלית ולהביא לפיטוריו של ראש המוסד ושורת בכירים וכן לביקורת בינלאומית עזה מצד צרפת – ידידתה הגדולה של מדינת ישראל באותם ימים.

שיתוף הפעולה המודיעיני בין מדינת ישראל למרוקו בתחילת שנות השישים, היה סוד גלוי בעולם הביון. הוא החל עם הסכמתו של המלך חסן השני לאפשר את עלייתם של יהודי מרוקו תמורת 250 דולר לכל ראש יהודי שעזב את המדינה, ונמשך בתמורה מודיעינית שסופקה על ידי המוסד הישראלי לבולשת המרוקאית, שפעלה כנגד תאי התנגדות לבית המלוכה באותן שנים.

העסקה הייתה ברורה לשני הצדדים: מדינת ישראל תספק כלי נשק, אימונים ומידע מודיעיני ליחידות המיוחדות של מרוקו שחלקן נוסד באותן שנים, ואילו מרוקו תאפשר לסוכנים ישראלים יד חופשית במדינה לאסוף מידע על מדינות ערביות עוינות, בראשן מצרים. לשיאו הגיע שיתוף הפעולה בחודש אלול תשכ״ו, אז התקיימה פסגה ערבית בקזבלנקה שדנה בהקמת פיקוד ערבי משותף למלחמה עתידית עם מדינת ישראל. המלך חסן השני שגם כך לא חיבב את אורחיו, אפשר לסוכני המוסד לטייל כאוות נפשם במלון בו התקיימה הוועידה. לימים יספרו אנשי הארגון שהיו שותפים בפעולה זו, כי נוכחותם במקום הניבה למדינת ישראל מידע שלא יסולא בפז בכל הקשור למאבק המדינות הערביות במדינה. במחקרם של רונן ברגמן ושלמה נקדימון מובא, כי ציטוט מפי ראשי מדינות ערביות שאמרו במהלך הוועידה כי צבאם אינו ערוך למלחמה עם מדינת ישראל, היה זה שהוביל להתקפה נגד מצרים במלחמת ששת הימים.

בגיליון 'משפחה' שיצא לאור בחג הסוכות האחרון, סקרנו בהרחבה את מחתרת המוסד שפעלה עד תחילת שנות השישים במדינה הערבית, ובשנים שלאחר מכן הוחלפה בתשתית מודיעינית ענפה שהתקיימה בין המדינות ואפשרה שיתופי פעולה שנראים כלקוחים מעולם הדמיון.

"שמות המפתח בסיפור הזה הם מוחמד אופקיר, יד ימינו של המלך וראש השירותים החשאיים של מרוקו, ואחמד דלימי, מבכירי שירותי הביון של מרוקו בשנים בהן מתרחשת הפרשייה", פותח ד״ר יגאל בן נון בראיון מיוחד ל׳משפחה', 55 שנה לאחר החיסול המסעיר ובתום מחקרו המעמיק בפרשה.

"בארמון המלוכה במרוקו עוקבים אחרי פעולותיו של בן ברקה שהפך לאזרח אלג׳ירי ופעל נגד מולדתו. אופקיר ודלימי מקבלים החלטה לחטוף את בן ברקה ולהביאו למרוקו, שם ייערך לו משפט ראווה ובכך ללמד לקח את חבריו שניסו להפיל את המלך מכיסאו באמצעות הפיכה צבאית שנכשלה".

מתברר שלחטוף את בן ברקה זו אינה משימה פשוטה. בשל חששו מהבולשת המרוקאית, הקפיד בן ברקה להסוות את מיקומו ובמדינות שונות היה מופיע לרוב בשמות בדויים. כאן התבקשו אנשי המוסד לסייע. האחרונים לא יכלו לסרב לבקשה, המידע המודיעיני שקיבלו משיתוף הפעולה עם המרוקאים עמד כרגע על הכף.

לימים ישחזר ראש המוסד דאז, מאיר עמית, את הבקשה המרוקאית, שנראתה בעיניהם טבעית – לסייע לחסל את האויב של בית המלוכה. "הועמדנו בפני דילמה", סיפר עמית לרונן ברגמן. "לעזור ולהסתבך – או לסרב ולסכן הישגים לאומיים ממדרגה ראשונה. ההחלטה הייתה חדה וחלקה: להיות נאמנים לעקרונותינו ולא להסתבך בסיוע בלתי אמצעי, אלא לשלב אותו במערכת הפעילויות המקובלות שלנו איתם. פעלנו באחריות גמורה ולא עברנו את הגבול שקבענו לעצמנו. הכל היה חלק ונקי ללא פגם".

עבור אנשי ביון מיומנים כסוכני המוסד, איתורו של בן ברקה היה משימה קלה. במהלך התחקיר שערכו על האיש, גילו הסוכנים כי הוא מחזיק בכתובת דואר בז'נבה, אליה מגיעים גיליונות עיתונים שונים אליהם הוא מנוי. ההערכה הייתה, כי מדי כמה שבועות בן ברקה מגיע לכתובת הדואר, ובשל כך הוצמדו לכתובת שני סוכנים מרוקאים שהמתינו להגעתו.

לאחר איתורו, עלו המרוקאים שלב בדרישתם וכעת ביקשו מאנשי המוסד שיטות כיצד להעלימו באופן שאינו קושר את המודיעין המרוקאי לעניין, כמו כן ביקשו ייעוץ בכל הנוגע לדירות מסתור ושיטות פעולה. בשלב זה עדכן ראש המוסד מאיר עמית את ראש הממשלה לוי אשכול בדבר בקשותיהם של המרוקאים. על פי פרוטוקולים מאותם ימים, אמר עמית לראש הממשלה: ״הם רוצים דבר פשוט מאוד: תנו לנו את מהדי בן -ברקה".

ראש הממשלה אשכול חכך בדעתו. לחסל איש אופוזיציה היה כבר קצת יותר מדי, למרות התמורה הרבה שקיבלה מדינת ישראל ממרוקו. אלא שנמצאה נוסחה: ראש המוסד וראש הממשלה הסכימו כי אין לתת סיוע ישיר למרוקאים, אך ניתן לעזור להם במסגרת שיתוף פעולה המקובל בין ארגוני ביון.

מבצע אל מהדי-יגאל בן נון- 1/3

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 177 מנויים נוספים

ינואר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר