בארץ המהגרים-מואיז בן הראש-קינת המהגר-אימא
אימא
1.
לְאָן אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אִמָּא?
אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְאַרְצֵנוּ,
לַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ.
וְהֵיכָן אַרְצֵנוּ?
אֵינִי יְכוֹלָה לוֹמַר לְךָ אֶת שְׁמָהּ,
הוּא אָסוּר.
וְהַאִם מְדִינָה זוֹ רְחוֹקָה מְאֹד הִיא ?
בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם, בְּנִי.
הַאִם הַנְּסִיעָה אֲרֻכָּה?
אַלְפַּיִם שְׁנוֹת נְסִיעָה
שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁל כְּבִישִׁים
חָמֵשׁ שָׁעוֹת טִיסָה.
וְאֵיךְ הַיְּלָדִים בַּמְּדִינָה הַזּוֹ ?
כֻּלָּם יְהוּדִים, כָּמוֹךְ.
וְאֵיךְ אֲנִי?
2.
הַאִם כְּבָר הִגַּעְנוּ, אִמָּא?
מִזֶּה שָׁנִים, בְּנִי.
כִּי אִמָּא אֵינִי רוֹאָה שֶׁהִגַּעְנוּ
אֵלֶּה אֵינָם יְהוּדִים כָּמוֹנִי.
זֶה עַמְּךָ, זוֹ אַרְצְךָ.
אֲבָל אִמָּא, אֵינִי רוֹאָה אֶת עֲצֵי יַלְדוּתִי
וְכָל שֶׁאוֹמְרִים לִי הָאֲנָשִׁים נִשְׁמָע לִי מוּזָר.
זה מה יש.
אֲבָל הִבְטַחתְּ לִי שֶׁאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְאַרְצֵנוּ
לְזוֹ אֵינָהּ אַרְצִי וְזֶה אֵינוֹ עַמִּי
אֵלֶּה אֵינָם יִהוּדַי.
אִם אַתָּה רוֹצֶה אַתָּה יָכֹל לַעֲזֹב.
לְאָן אִמָּא?
בְּעִירִי, כְּפִילֵי וּצֵלִי כְּבָר אֵינָם קַיָּמִים
יְלָדַי נוֹלְדוּ כָּאן
וַאֲפִילּוּ הֵם זָרִים לִי
אִשְׁתִּי בָּאָה מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת
וְאֵינָהּ מַכִּירָה אֶת מִנְהָגֵנוּ
הַשָּׂפוֹת שֶׁבִּשְׂפָתַי
כֻּלָּן שׁוֹנוֹת
מִשָּׂפוֹת אֱנוֹשׁ
אֵין לִי לְאָן לְחַזֵּר
נוֹתַרְתִּי בְּלִי מְדִינָה וּבְלִי עַם
וְהַנְּסִיעָה הַזּוֹ לֹא נִגְמֶרֶת
אֵין דֶּרֶךְ לִגְמֹר אוֹתָהּ
אֲנִי לְעוֹלָם תָּקוּעַ בְּשָׁעָה אַרְבַּע בַּבֹּקֶר
הָרֵיחַ הָאַחֲרוֹן שֶׁל קָפֶה עִם חָלָב בְּפִינְגַ'ן
יוֹצֵא אֶל עֵבֶר סֵאוּטָה רוֹאֶה אֶת אַלַחֶסִירַאס מִן הַיָּם
נוֹתַרְתִּי תָּקוּעַ בַּנְּסִיעָה הַלֵּילִית הַזֹּאת
שֶׁלְּעוֹלָם אֵינָהּ רוֹאָה אֶת אוֹר הַיּוֹם
וְלֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל
אֲנִי זָר כָּאן, בְּתוֹךְ הַמּוֹלֶדֶת הַזּוֹ
שֶׁאֵלֶיהָ כָּל כָּךְ הִתְגַּעֲגַעְתְּ
וְעַכְשָׁו אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי, אִמָּא,
שֶׁאֶסַּע לִי לִסְפָרַד
עִם שִׁבְטֵי הַמֻּגְדָּל
שֶׁאֵלֵךְ לִי לְגַלּוֹת אַחֶרֶת
עוֹד מוֹלֶדֶת שֶׁהָפְכָה לְגַלּוֹת
כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם
כְּמוֹ תֵּטּוּאָן וּכְמוֹ לוּסֵנָה
כָּל מוֹלֶדֶת שֶׁלָּנוּ הוֹפֶכֶת לְגָלוּת.
בארץ המהגרים-מואיז בן הראש-קינת המהגר-אימא
עמוד 96