ברית כתב העת של יהודי מרוק קיץ תשע"א מס' 30 אשר כנפו- שיר לכבוד חברת כי"ח להרמ"א- שלום אלדר 

אָעוֹרֵר זִמְרַת רְנָנִי

פיוט בשבח חברת כל ישראל חברים (כי״ח), במיוחד שלושת הנכבדים המוזכרים בשמותיהם בכתובת לפיוט ובפיוט עצמו. בפיוט ט״ז מחרוזות מרובעות. במחרוזות שלושה טורי ענף וטור אזור המסתיים בחרוז אחיד במילה יצדק',

החריזה: אאאב // גגגב. המשקל: שמונה הברות בדלת ושמונה בסוגר. החתימה: אני רפאל משה

הכתובת: פיוט כוננתיהו לכבוד השר באסאדור סי' פיירו אשר שולח מאת ממשלת פראנסא ריפובליך לשחר פני

המלך לטובת אהב״י, גם צווה מאת החברה הקדושה חברת כל ישראל חברים לדרוש ולתור בענין בנ״י

פזורים בארצות המערב לתור להם מנוחה. ובא עמו הגביר המרומם ה״ה חיים בן שמול אשר על ידו שלחו

מתם איש יודע ספר ולשון וחכמת המספר ה״ה כה״ר שלמה עולייל והמשגיח עליהם במתא פאס יע״א

הוא ידידנו אור יקרות החה״ר כהה״ר יעקב בן זמרא יש״ץ, ויהי שירו לנוי יגלה כבוד מלכותך. ומתוכו

סי׳ אני רפאל משה.

המקורות: שיר חדש, צבע, עמי כט-ל; רבדים עמי ח/ב-יט/ב.

אֲעוֹרֵר זִמְרַת רְנָנַי / מֵיטַב לִקְחִי וְהֶגְיוֹנַי

מַה נִּכְבָּד יוֹם רָאוּ עֵינַי / שַׂר וְגָדוֹל אוֹהֵב צֶדֶק

אֲדוֹן יָקָר אִישׁ תִּפְאָרָה / מְיַלְדֵי פָּארִיז הַבִּירָה

צִיר מֶמְשָׁלָה הַנְּאוֹרָה / הַצָּרְפָתִים רוֹדְפֵי צֶדֶק

5  שָׁם נָגַהּ אוֹר חֶבְרַת שָׂרִים / שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים

לִשְׁלוֹם אֲחֵיהֶם שׁוֹחֲרִים / הֵם פָּתְחוּ שַׁעֲרֵי צֶדֶק

נר הִלָּם מֵעֵת הוֹפִיע / נַפְשוֹת אֶבְיוֹנִים הוֹשִׁיעַ

וּלְקַצְוֵי אֶרֶץ הִגִּיעַ / רֹב חַסְדָּם וְעַנְוָה צֶדֶק

יָשׁוֹמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם / אוֹיְבִים וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתָם

10 אֵל עֶלְיוֹן יַתְמִיד שַׁלְוָתָם / יַנְחֵם בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק

רַבִּים שָׁתוּ מִיֵּין שִׁפְעָם / הֵם הֵרִימוּ בָּחוּר מֵעָם

לְאֶחָד קָרָאתִי נֹעַם / הוֹלֵךְ תָּמִים ופועֵל צֶדֶק

פְּאֵר הַזְּמַן הָדָר הוּא / חָפֵץ חַיִּי"ם וְחֶסֶד הוּא

כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרֻהוּ / יֶחֱזוּ פָנָיו בְּצֶדֶק

15 אֵל יַשְׁפִּיעַ לוֹ רֹב אוֹנִים / יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים

נַחֲלַת יְיָ בָּנִים / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ צֶדֶק

לְלַמֵּד לִבְנֵי יְהוּדָה / כְּתָב וְלָשׁוֹן וְחִידָה 

שָׁלְחוּ מִתָּם כְּלִי חֶמְדָּה / אִישׁ אֱמוּנוֹת דּוֹבֵר צֶדֶק

לְחַנֵּךְ אֶת הַנְּעָרִים / דַּרְכֵי צֶדֶק וּמֵישָׁרִים

20 אַתָּה יְיָ תִּשְׁמְרֵם / יָצִיצוּ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק

הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ / עַל יַד אִישׁ יָקָר מַצְלִיחַ

כִּסֵּא שְׁלֹמֹה יָפִיחַ / אֱמוּנָה וְיַגִּיד צֶדֶק

נָא אֵל עֶלְיוֹן צוּר עוֹלָמִים / בֵּיתוֹ תִּבְנֶה כְּמוֹ רָמִים

יִרְאֶה זֶרַע אֹרֶךְ יָמִים / יִהְיֶה אָזוּר מָתְנָיו צֶדֶק

25 וּלְאָדוֹן פֵירוֹ הַטִּפְסָר / רֹב טוּב וְכָבוֹד אַל יֶחְסַר

מִדַּרְכֵי הָאֱמֶת לֹא סָר / יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק

מַשְׁגִּיחַ הוּא עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ / הוּא אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ

יְהִי בֵיתוֹ כְּבֵית פֶּרֶץ / יִרְאֶה נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק

שְׁמוֹ הַטּוֹב יָאִיר נֵרוֹ / שֶׁאֵל יַעֲקֹ"ב בְּעֶזְרוֹ

30 זִמְרָ"ה וּשְׁבָחָיו סַפְּרוּ / עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵל רָם / כַּשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח אוֹרָם

וְלָעַד לֹא יִכְבֶּה נֵרָם / נָא שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק

תְּשֻׁאוֹת חֵן עַל פְּנֵיהֶם / יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם

אֵל גְּמוּלוֹת הָשֵׁב לָהֶם / גְּמוּל כְּצִדְקָתְךָ צֶדֶק

כתובת השיר מבשרת לנו שמדובר בפעילות של כי״ח בעיר פאם, בבניית בי״ס אליאנס בעיר בניהולו של שלמה עולייל', כנראה הכוונה לביה״ס הראשון של'אליאנס' לבנים שנבנה בעיר בשנת 1881, סמוך לשנה זו או לכבוד המאורע חובר השיר. הרמ״א נפטר בשנת 1896 כאמור( יום שישי בשבת, כב תמוז התרנ״ו), ולא זכה לראות ביסוד ביה״ס לבנות בעיר פאם שנוסד בשנת '1899. כמו כן, בכתובת של הפיוט, מציין הרמ״א שמות של ארבעה אישים, שלהם הוא חולק דברי שבח וכבוד. ניסינו למצוא עקבות של אישים בדפי קורות הימים, ואלו הפרטים , שדלינו אודותם. ¹

פייר, או פיירו, אשר רשום בכתובת כמי שנשלח ע״י ממשלת צרפת למלך מרוקו' ככל הנראה מדובר במלך חסאן הראשון(1873־1894), ששמו הוזכר בהקשר ליועידת מדריד, כדי להשתדל עבור היהודים ולהיטיב את מצבם. פייר מופיע בכתובת כמי ששימש כשר בממשלה וכיאמבסדור', שאולי הכוונה לשליח, ולא קונסול או שגריר. פרופסור יוסף שטרית, ציין בשיחה עמו, כי מדובר בראש המשלחת של הממשלה הצרפתית במרוקו, שישבה בעיר טנגיר (שהיתה כנראה בירת מרוקו בימים ההם א.ש.). פיירו שימש בתפקיד זה כבר משנת 1870.

לצידו של פייר, מוזכר שמו של חיים בן שימול ², שהיה מתורגמן של הקונסוליה הצרפתית בטנגיר שבמרוקו. כמו כן, הוא שימש כחבר ועד הקהילה בעיר. בין היתר ידוע שבשנת 1889 יזם את הקמתו של בית החולים היהודי בעיר (נהרס ע״י הרשויות במרוקו 121 שנה לאחר שהוקם). בפיוט הרמ״א חולק לו כבוד'הגביר המרומם',

שלמה עולייל, (לעיתים מצויין שמו בן עולייל) ידוע שהיה מנהל בי״ס אליאנס ביאלראש' ולאחר מכן בפס. בכתובת של הפיוט, מציין הרמ״א שהוא נושא בתואר 'רב' וכן'איש יודע ספר…כתב ולשון וחכמת המספרי(מתמטיקה). ייתכן שבעת שהותו בפאס היה מעורב גם בניסיונות להקים בי״ס אליאנס בעיר צפרו.

יעקב בן זמרא – בכתובת הפיוט מציין הרמ״א ליד שמו את התארים יאור יקרות', 'החכם השלם' וכמובן התואר 'רבי. תפקידו היה להיות 'המשגיח', כנראה דמות הרב במוסד, שהיווה סמכות הלכתית כלפי ״תלמידים וכלפי הוריהם וייתכן, שגם שולב בהוראת מקצועות היהדות.

ביבליוגרפיה

ש.אלדר – שירת ר' שמואל אלבאז-מבוא ופרקים ממהדורה מדעית, עבודת ד״ר, בר-אילן תשס״ד. א.בשן, היהודים במרוקו במאה ה-19 והמיסיון האנגליקני, הוצאת בר-אילן רמת-גן 1999.

א.בשן, התמורות במעמדה החברתי וההשכלתי של האשה היהודיה במזרח התיכון, מכללת הרצוג, דעת לימודי יהדות ורוח.

־. בן שמחון, יהדות מרוקו-הווי ומסורת, הוצאת אורות יהדות המגרב, לוד, תשנ״ד, פרק תשיעי עמי 221-155.

ת. זעפרני, אלף שנות חיים יהודיים במרוקו, היסטוריה ותרבות דת ומיסטיקה, ספר המקורות, לוד תשמ״ו.

ני. נזרי- ברית 28, עורך א.כנפו, קיץ תשס״ט

מ.ל0קר- בתוך קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים־מרוקו, עמי 142-129.

מיכאל מ' לסקר, החינוך היהודי במרוקו, בתוך פעמי מערב, מחקרים על יהדות צפון־אפריקה, עמי 189-168 עורך: יצחק בצלאל, חוצי בן־צבי, ירושלים תשמ״ג. ד.עובדיה, צפרו, ג', ד', ירושלים תשל״ו.

יצחק ע. צבע, שיר חדש, עמותת בית הכנסת ע״ש הרמ״א בלוד, 1996 (מאה שנה לפטירת הרמ״א). יצחק עמרם צבע, הוצ״ל רבדים דפוס בע"מ, שיר חדש וקול בוכים, 1977. נתן א. שוראקי, קורות היהודים בצפון־אפריקה, הוצאת עם עובד, תל-אביב 1975. ״סף שטרית, שירה ופיוט ביהדות מרוקו, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים התשנ״ט.

ברית כתב העת של יהודי מרוק קיץ תשע"א מס' 30 אשר כנפו– שיר לכבוד חברת כי"ח להרמ"א- שלום אלדר