אעירה שחר כרך ג', פרשת בשלח- הרב חיים רפאל שושנה-פיוט שבת ושכרו

פרשת בשלח

 (390) — בקשה — סי׳ אברהם חזק

ע״מ ז-ז / ז-ז הגאים בבתים ו-ז / ו-ז — באזור

נועם ״עלבון הבת היקרה״

זִכְרוּ שַׁבָּת הַיְּקָרָה / שִׁמְרוּהָ בְּטָהֳרָה

אֻמָּה יָפָה טְהוֹרָה / כִּי בּוֹ בָּחַר אֵ־ל נוֹרָא

עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ / נִתְעַלָּה בְּתִפְאָרָה —

צוּר, וִיקַדֵּשׁ אוֹתוֹ / שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ:

אַחַת דִּבֶּר אֱ־לֹהִים / מָרוֹם שׁוֹכֵן גְּבוֹהִים

זָכוֹר שָׁמוֹר בִּשְׁתֵּיהֶם / שָׁמַע עַם בְּאָזְנֵיהֶם —

מִפִּי גְּבוּרָתוֹ / מַלְאָכִי רוֹם תְּמֵהִים —

אִישׁ מִגַּעֲרָתוֹ / שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ:

בְּרִנָּה וּבְצַהֲלָה / נִשְׂמְחָה וְנָגִילָה

יוֹם קָדוֹשׁ הוּא נַעֲלָה / מִכָּל־יָמִים נִתְעַלָּה

חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ / קָרָא אֵ־ל, וְנַחֲלָה —

לָנוּ הִנְחִיל אוֹתוֹ / שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ:

רָצָה וּבָחַר בְּנוֹ / מִכָּל־עַם רוֹמְמָנוּ

שַׁבָּת קָדְשׁוֹ יָרַשְׁנוּ / וְצִוָּה לֹא יִשְׁכְּנוּ —

זָרִים בִּמְנוּחָתוֹ. / בְּמַלְכוּתוֹ יָרֹנוּ —

עַמּוֹ צֹאן מַרְעִיתוֹ / שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ:

הוּא נֶאֱסַר בִּמְלָאכָה / מַעֲשִׂוֹת דְּרָכֶיךָ

וּמִמְּצוֹא חֶפְצְךָ / יַעַן כִּי צִדָּהּ כָכָה —

צוּר אֲשֶׁר אֵין בִּלְתּוֹ / לְבַל יִהְיֶה עֶסְקֶךָ —

כִּי אִם בְּתוֹרָתוֹ / שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ:

מְאֹד הֱווּ זְהִירִים / לְכַבְּדוֹ בָּאוּרִים

תִּרְאוּ זֶרַע יְשָׁרִים / הֲגוּנִים גַּם כְּשֵׁרִים —

עוֹבְדֵי עֲבוֹדָתוֹ / זְרִיזִים וְנִשְׂכָּרִים

לִשְׁמֹר אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ / שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ:

חוֹבַת שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת / זִכְרוּ, כִּי בָּהֶם סוֹדוֹת

מְדֻבָּר בָּם נִכְבָּדוֹת / לֶחֶם מִשְׁנֶה לְעֵדוּת —

הַמָּן בִּירִידָתוֹ / בְּשִׁשִּׁי שְׁתֵּי יָדוֹת

עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ / שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ:

קְדוֹשִׁים גַּם טְהוֹרִים / בִּגְדֵי קֹדֶשׁ יְקָרִים —

תִּלְבְּשׁוּ־בּוֹ. נִבְחָרִים / לָכֶם אֹמְרָה, שׁוֹמְרִים —

שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, / בִּשְׂכַר־זֹאת, יוֹצֵר הָרִים —

יִגְאָל אֶת עֲדָתוֹ / שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ:

כנפי שחר        

390 — הנושא: שבת ושכרה.

זכרו שבת… — שמרוה — ל׳ זכירה יפול על מצות־עשה, ול׳ שמירה — על מצות־ לא־תעשה. כי בו בחר — ראה מעשה חרש. ואולי צ״ל: כי בה בחר, יהיה הנושא שבת או אומה יפה. ויקדש אותו… — א־ל נורא. אשר ״שבת מכל מלאכתו״. אחת דבר… זכור ש׳מור… — זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. תמהים איש מגערתו… — עומדים נדהמים כל אחד מקולו האיום של ה׳ אשר שבת מכל מלאכתו. נעלה — תואר. מעולה; ראשונינו ניקדו למ״ד־קמץ במקום סגול. נתעלה— נבחר ונתקדש. חמדת ימים — היקר והנכבד שבימים.

לנו הנחיל אותו… — ה׳ אשר שבת מכל מלאכתו. לא ישכנו.— לא ינוחו, לא ישבתו. במלכותו… — רק עמו של ה׳, אשר שבת מכל מלאכתו, רק הם ישמחו במלכותו. צאן מרעיתו — מנהלו ומכלכלו. דרכיך — עסקיך. חפצך — עניינך. יען… — מפני שכך צוה הצור אשר אין זולתו, אשר שבת מכל מלאכתו, שלא תשא־ותתן רק בתורתו. לכבדו באורים… — לכבד השבת בהדלקת נרות, כי בשכר זאת תזכו לבנים חשובים. עובדי עבודתו….- דבק למעלה, זרע ישרים ועובדי עבודתו, יראי שמים. ראה מעשה חרש. זריזים ונשכרים….- רצים לעבודת ה׳ ומקבלים שכר. משמרתו… — פקודתו של ״שבת מכל מלאכתו״, תואר לה׳. סודות — רזים, רמזים נסתרים. נכבדות — מעלות נשגבות. לחם משנה לעדות… בירידת המן במדה כפולה ביום הששי יש עדות שה׳ שבת מכל מלאכתו, ולכן לא ירד בשבת. שתי ידות… — כאן: שני חלקים, חלק אחד יותר על מה שהיו רגילים ללקוט. קדושים… — פניה. אתם הקדושים הטהורים, לבשו בגדים מפוארים ביום השבת. נבחרים… — פניה. אתם הנבחרים, לכם אני אומר ״אם תשמרו שבת כהלכתו, גם ה׳ יביא לכם גאולתו״. יוצר הרים… — כנוי לה׳ אשר שבת מכל מלאכתו

אעירה שחר כרך ג', פרשת בשלח- הרב חיים רפאל שושנה-פיוט שבת ושכרו

פיוט 390