שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-כג. כמה״ר שְׁלֹמֹה שׁוֹשַׁנָּה

כג. כמה״ר שְׁלֹמֹה שׁוֹשַׁנָּה

מִמִּשְׁפַּחַת רָם מִבַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת

המנוח, רב חשוב, נצר למשפחת רבני צרפתי הידועה. בהלווייתו, כל הקהילה (כל העם) וכל השרפים מלווים אותו. בתוכן הכתובת, המשורר השתמש בדימויים הנגזרים משם המנוח, ריחות ושושנים. הכתובת שבראש המצבה משובשת ואי אפשר לקרוא אותה. אקרוסטיכון: שלמת שושנת(ראה מצבת אשתו שרה בפרק ד).

חריזה: אא // אא // בב // בב

הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי בְּרָבָא

הַאי גַּבְרָא דְּבֵלֵי בְּעַפְרָא

שֶׁבַח מִשְׁפָּחָה סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים

לְרֵיחַ שְׁמָנֶיהָ נְטָעֶיהָ נַעֲמָנִים

5. מְקוֹר חֲכָמֶיהָ מִגֶּזַע הָאֵיתָנִים

הַנְּטָעִים וְשֶׁתִּלִּים מַעְיַן גַּנִּים

שִׁפְעַת שְׁלָמֶיהָ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ

וְנֵצֶר מִשָּׁרָשֶׁיהָ פֶּרַח כַּפְתּוֹרֶיהָ

שֵׁם טוֹב קָנְתָה נִתְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ

10. 10. נַחֲלַת ה׳ בָּנִים נָחֲלוּ בָּנֶיהָ

הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֲדֶיהָ

וְהָאֶבֶן הַזֹּאת תָּשִׁיב אָמֶרְיָה

צוֹעֶקֶת אַיֵּה חֲכָמֶיהָ וּנְבוֹנֶיהָ

יַד הַזְּמַן מָחֲצָה וְהָלְמָה כָּל מַחֲמַדֶּיהָ

15. אִי לָךְ אֶרֶץ אֲשֶׁר נִטְמַן תַּחְתֶּיהָ

אִישׁ כָּזֶה אִישׁ הַבֵּינַיִם אֶחָד מִן הֲרַמְתִּים

בַּר אֲבָהָן וּבַר אוֹרִיָן טוֹבִים הַשָּׁנִים

מִבְּנֵי עֲלִיָּה פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם

הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ מַעֲ[לת] הֶחָכָם הַשָּׁלֵם וְהַמֶּלֶל

20. עַנּוֹתָן כְּהִלֵּל

מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב רֵיחוֹ נוֹדֵף מֹר וּלְבוֹנָה

יִפְרָח כְּשׁוֹשַׁנָּה

כמה״ר שְׁלֹמֹה שׁוֹשַׁנָּה זַ״ל

כַּחוֹתָם עַל אֶבֶן יְקָרָה

25. 25. מִדְּבֵּית יוּדָא מִסִּטְרָא דִּרְכוּרָא

וּמְסִּטְרָ[א] דְּנוּקְבָא נִין וָנֶכֶד לְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה

נֵר הַמַּעֲרָבִי אַפֵּי רַבְרְבֵי

מִמִּשְׁפַּחַת רָם מִבַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת קְאֲתֵי

סַבָּא דְּמִשְׁפָּטִים

30. 30. כמהר״ר מָרְדְּכַי צָרְפָתִי זצוק״ל

שְׁמוֹ נוֹדַע כְּכַלְכַּל וְהֵימָן וְדַרְדַּע

וּבְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתוֹ

יוֹם נִתְבַּקֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ

יָפֶה פְּרִי חָדָשׁ

35. 35. כָּל הָעָם עָנוּ אַחֲרָיו מְקוּדָּשׁ

שַׂרְפֵי מַעְלָה מְבַקְּשִׁים

בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים

וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן

עֲנָוָה וְיִרְאָה יְשַׁכֵּל גָּמִיר וְסָבִיר

40. 40. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה

טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב

נִפְטַר לְעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב

לֵיל ב׳ בְּשַׁ[בַּת] עֲשָׂרָה יָמִים לְחֹדֶשׁ

אךר בִּשְׁ[נַת] תרפ״ג לפ״ק וְסִימָנוֹ 

45.בָּא בְּתוֹכוֹ כְּבָרוֹ תנצב״ה.

3. 3. סוגה בשושנים: על-פי שיה״ש ז,ג. בשבח המשפחה זהירים וחרדים לדבר ה׳ ויראי חטא, ועושים לעצמם גדרים וסייגים כדי לא להיכשל. המחבר מדמה משפחה זו לשושנים, המרהיבים ביופים ושובי עין ומפיצים ריח נפלא – יופי וריח התורה. 4. לריח שמניה: על דרך הכתוב בשיה״ש א,ב. רומז לריח ניחוח של תלמידי חכמים, ריח התורה. נטעיה נעמנים: בני המשפחה כולם תלמידי חכמים נעימים בתורתם. על דרך הכתוב ביש׳ יז,י ׳על כן תטעי נטעי נעמנים׳. 5. מגזע האיתנים: ראה לעיל מצבת הרב יוסף ש. אבולעפיא. 6. הנטעים… גנים: מתייחם לחכמי המשפחה, שהם שופעים חכמה ובינה כמעיין. 7. שפעת שלמיה: בשבח המשפחה מרובת השלמות, ורומז לשם המנוח ׳שלמה׳. 8. חצבה עמודיה: על פי משלי ט,א. משפחה בעלת יסודות יציבים וחזקים המעמידים את התורה. ונצר משרשיה: על דרך יש׳ יא,א ׳ונצר משרשיו יפרה׳. המנוח שהוא נצר משורשי המשפחה. פרח כפתוריה: על דרך ׳כפתר ופרח׳. המנוח היה המובחר שבהם, הם דומים לכפתורים והוא הפרח שמעל גביהם. 9. שם טוב קנתה: המשפחה. נתלו אשיותיה: הכו שורש, התבססו יסודות המשפחה. 10. נחלת… בניה: בשבח המשפחה שזכו להיקרא ׳נחלת ה׳ בנים׳. על-פי תה׳ קכז,ג. 11. השמש באה: השמש שקעה. דימוי המנוח בחייו לשמש מאירה, ומותו, לשקיעה. מבלי באי מועדיה: על דרך הכתוב באיכה א,ד ׳דו־כי ציון אבלות מבלי באי מועד׳. השמש שקעה קודם זמנה. המנוח הסתלק טרם זמנו. 12. והאבן הזאת: אבן המצבה שעל הקבר. על-פי בר׳ כח,כב ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה׳. 15. אי לך ארץ: לשון נזיפה, גערה, אוי לך. על-פי קה׳ י,טז. 16. איש… הרמתים: ראה לעיל ביאור מצבת הרב יאודה סמאנא. 17. בר אבהן: בן- אבות, מיוחס. ובר אוריין. תלמיד חכם, בן-תורה. טובים השנים: יש בו את שני היתרונות. על-פי קה׳ ד,ט. 18. פורשי הנסים: סוככים על עם ישראל.20 . הכי קרא שמו: על כן נקרא שמו כך, לא לחינם נקרא בשם זה. על-פי בר׳ כז,לו. 22. יפרח בשושנה: פרפראזה על שם המנוח. על-פי הושע יד,ו. 25. מרבית יודא: מארמית, מבית יהודה. כוונתו לרמוז לעניין הגדולה והמלוכה שיוחסה לשבט יהודה. 27. נר המערבי: ביטוי דו משמעי. דימוי לנר המערבי של המנורה במקדש שלעולם אינו כבה. כינוי הניתן לגדולים ואנשי שם. משמעות שניה. שהיה מן המערב(=מרוקו). אפי רברבי: מארמית, על פי סוכה ה/ב פנים גדולות. ביטוי מושאל, כלומר, גדול בתורה ובחכמה. 28. מבעלי התוספות קאתי: מזרע בעלי התוספות. קאתי: מארמית, בא. 29. סבא דמשפטים: ראה לעיל בביאור מצבת הרב דוד כנפו. (ראה גם מצבתו של רבי מרדכי צרפתי). 31. ככלכל והימן ודרדע: ראה לעיל ביאור מצבת הרב יעקב אברומבית. 34. פרי חדש: חדש בישיבה של מעלה. 35. כל… מקודש: כל הפמליא של מעלה קבלו את בואו בכבוד רב בגלל קדושתו. 36. שרפי מעלה מבקשים: מלאכי השרת מקבלים פניו. ובנסוע המשכן: כביכול המנוח דומה למשכן מרוב קדושתו. 39. נמיר וסביר: מארמית, מלומד ובעל סברא. 45. בא כתובו כברו: תוכו בחיצוניותו. ראה יומא עב,ב ׳אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם׳. בשבח המנוח שהיה תלמיד חכם אמיתי שאיצטלת חכמים ראויה לו. המילים המודגשות עולות למנין תרפ״ג.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-כג. כמה״ר שְׁלֹמֹה שׁוֹשַׁנָּה

עמוד 86