מורשת יהדות מרוקו

ר^, דוד וואענונו: נזכר בכת״י ששון א (3א) וכת״י ששון ב (44א): ׳ח׳[זאן] אידאן וואענונו. הוזכר גם בסדר חשבון(עם׳ 55).

ר^, יעקב חקון: ב״ר דוד. אביו חי במראכש ועבר להתגורר לסידי־רחאל, שם נולד ר׳ יעקב. מתלמידיו: ר׳ אהרן יבגי ובנו ר׳ שלמה יבגי, שהיו שוחטים בסידי־רחאל. מלומד בנסים. במצבת בנו מוזכר שכיהן כדיין. בניו: ר׳ דוד, r' מאיר ולאלא תאמו.

ר׳ דוד חקון: ב״ר יעקב הנ״ל. אשתו מכונה ׳אימא טאני׳(אודותיה מסופרים כמה וכמה מעשי נסים). שימש כפקיד חברת הזוהר. מתלמידיו היה ר׳ אברהם אזולאי. נזכר כתורם בכת״י מאיר נתיב (010. מוזכר בכת״י ששון ב (044 כגבאי קופת רחל אמנו: ׳ר׳ דוד חאקון כשהיה דר בזאוייה הנז[נכרת] היה מקבץ ע״י [על ידי] קופת רח״א [רחל אמנו] ועתה דר במראקיש וגנבו ממנו הקופה הנז׳[כרת]׳. עבר למראכש. נפטר ב־י״ד אייר תרע״ז ונקבר במראכש. לימים הועלו עצמותיו לקרית מלאכי, וכך נחקק על מצבתו:

עד הגל הזה ועדה המצבה שתחתיה נטמן, צנצנת המן, הח׳הש״ו [החכם השלם והכולל], חן ערכו מי ימלל, ענותן כהלל, למד ולימד, על צ״צ עומד, רב חסדא רב חנא, גומ״ח [גומל חסדים], בר אב׳[הן] ובר אוריין כמוה״ר דודז״ל ן׳ לא״ץ [בן לאותו צדיק] הרה״ג צדיק תמי׳[ם] מר דיינא, דנחית לעומ״ד [לעמוקא דדינא], כמהר״ר יעקב חקון זצ״ל, והיתה מנוחתו יום הלולת התה״ק רמב״ה [התנא הקדוש ר׳ מאיר בעל הנס] זיע״א, י״ד לח׳[ודש] אייר שנת עזר״ת לפ״ק תנצב״ה.

אשתו טאני נפטרה ב־ס׳ אדר תשי״ג. נוסח מצבתה במראכש:

מצבת קבורת האשה הכבודה והצנועה אשת חיל יראת ה׳ אוצרה זה שמה טאני, אשת הח׳[כם] הש[לם] כה״ר דוד חקון ז'ל, בר הח׳ הש׳ והכולל כה״ר יעקב חקון דל, נלב״ע 9 לחו׳ אדר ש׳ 5713.

יעקב, בנו של ר׳ דוד. נולד בשנת תרנ״ז. נקרא יעקב על שם סבו. היה מכונה לעזיז. נפטר בלי ילדים ב־ד אדר א׳ תרצ״ב ונקבר במראכש. נוסח מצבתו:

עד הגל הזה ועדה המצבה הזאת שתחתיה נטמן האי שופרא דבלי בארעא גזע ישישים נטע נעמן צנצנת המן ענף איש אבות עודנו באבו נקטף נחטף על זאת יבכו כל עינים ויזלו דמעות עפעפים כי נלקח מחמד עינים הנו״ח [הנבון וחשוב] העלוב יעקב הנק[רא] לעזיז תמ״ך [תהא מנוחתו כבוד] בר הח׳ הש״ו [החכם השלם והכולל] כהה״ר [דוד] בר הרב הכולל זרע להלל החסיד העניו מזר״ק [מזרע קודש] טהור כמוהר״ר יעקב חקון זצוק״ל והמ״ך [והיתה מנוחתו כבוד] בד ימים לחו[דש] אדר א׳ בש׳ בצר״ת לפ״ק בן ל״ה שנה במותו ת׳נ׳צ׳ב׳ה׳.¹⁷⁰

ר׳ מאיר חקון: ב״ר יעקב הנ״ל. נולד בשנת תרל״ה. עלה לארץ ישראל. נפטר ב־ט״ז אייר תשל״ב ונטמן בטבריה. וכך נכתב על מצבתו:

פ״נ [פה נטמן] ירא ה^, משכים ומעריב לב״ה [לבית הכנסת] ז׳[רע] קודש הזקן הכשר ר׳ מאיר חקון ב׳[ן] האדמו״ר ד יעקב ח׳נקון] דל. נלב״ע י״ו אייר תשל״ב בן 97 לחייו ת׳נ׳צ׳ב׳ה.

ר׳ אברהם יבגי: מכונה ׳לעזיז דייאלנא׳. מסופר שלמד תורה עם אליהו הנביא.

ר׳ אהרן יבגי: שוחט בסידי־רחאל.

ר' שלמה יבגי: ב״ר אהרן הנ״ל. שוחט בסידי־רחאל.

קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי-רבני הכפר

עמוד 62

56– אִלָא צְבְּבְּתִי רַב תָּא יִדְּרְשׁ, רָא תָּא יִדְּרְשׁ עְלָּא רָאשׁו

תרגום – אם מצאת רב שדורש [דרשת השבוע], [היזהר / ראה] הוא דורש על ראשו.

הסבר – כל אחד מקורב לצרות שלו אפילו רב שהוא שליח ציבור.

57- אִלָא צְבְּבְּרְתְהוֹם קְטְעוּם בְּ-זְזוּז

תרגום – אם תתפוס אותם / אותן תחתוך אותן / אותם שניהם / שתיהן.

הסבר – על-ידי סיפור

פעם היה איש קמצן לא אהב שאשתו אוכלת לו את האוכל ולא נתן לה כלום מעבר למה שהיא צריכה למחיה צנועה. פעם רצה לארח חברים הביא שתי יונים הביתה ואמר לה: ״חינה תכיני את היונים, בערב אני מביא חברים ונשב לאכול״. היא בישלה את היונים אבל הריח שלהן בבישול שיגע אותה. מה עשתה? אכלה את היונים. בערב בא חבר של בעלה ואמר לה: ״שלום באתי לבעלך״. אמרה לו: ״מה אתה חבר של בעלי?״ אמר לה: ״כן, יש בעיה?״ אמרה לו: ״אני יודעת שבעלי חותך את האוזניים לכל החברים שלו״. הוא שמע, ברח. בא הבעל שאל אותה: ״איפה היונים?״, ענתה לו: ״היה פה חבר שלך לקח אותן וברח״. התחיל רודף אחריו. אמר לו: ״תביא רק אחת לפחות רק אחת״ הוא ענה לו: ״אם תתפוס אותי תחתוך את שתיהן״, והיא העיקר אכלה את היונים.

58 – אִלָּא צָאחְבְךּ בְּל עְסְל, לָא תְ-לְחְסוֹ כָּלּו

תרגום – אם חברך דבש, אל תגמור [תחסל] אותו כולו.

הסבר – אל תנצל את החברים שלך עד הסוף.

59- אֵלָא קוּמְתְלְךּ-מָא יְקוּמְךּ אֶל מְזָאל

תרגום ־ אם אני אקום לך – לא יקום [יעמוד] לך המזל.

הסבר – אומרים זאת על אדם שכל הזמן מאיים על אחרים אני אעשה לכם ככה ואעשה לכם ככה והיזהרו ממני, האדם השני אומר לו זאת, אם אני אקום עליך לא יישאר ממך כלום.

עמוד 90

30/09/2026

זוהאר תא טאח מן פמהא- زوهار تا يطيح من فومها-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי עמ'