ארכיון יומי: 17 בינואר 2019


יהדות מרוקו- פרקים בחקר תרבותם-יששכר בן עמי-1975 –נגנים ולהקות אצל יהודי מרוקו

הלהקות היהודית

הערים מוגאדור, מרקש ופאס הצטיינו בנגנים יהודים שכמה מהם הגיעו לפרסום במרוקו. מקו­בל לומר שכל שולטן החזיק ״נגן יהודי שלו״. כך ידוע שהשלטון עבד אל־עזיז, שמלך בשנים 1894—1908, נטה במיוחד חסד לנגנים יהודים.

במוגאדור פעלה ה״רבאעה״ של דידי בן סוסי, שהיתה מאוד מפורסמת. כפי שהשם רומז היה מוצאו של דידי מסוּס. להקה זו פעלה קרוב לשלושים שנה. איתה פעלו גם יעקב דמנטי, לאמור מהעיר דמנט, בבא זוּאַק. יש לציין עוד את להקתו של יוסף זדידי שפעלה גם היא באותו זמן. אחד מרכזי הלהקות המפור­סם ביותר בראשית המאה הנוכחית, ושחינך כמה מהנגנים היהודים, היה המוסלמי מהדי בן סוטה, שנהג לכלול נגנים יהודים רבים בלהקתו.

בבא זוּאַק: זהו כינוי לאדם העוסק בקישוט. נגן זד, התפרסם במוגאדור ובימיו האחרונים בקזבלנקה בקישוט בית הכלה והחתן. במותו נעלמה אמנות זו.

במרקש פעלה להקתו של שמואל בן הדאן, המכונה ״ארבאעה אל־קבירה״. להקה זו היא ללא ספק המפורסמת ביותר בין כל הלהקות היהודיות שפעלו אי פעם במרוקו. והרי הרכבה:

הרון כהן אל עואד — נגן בעוד

חנניה אזולאי — רבאב

 חיים ועקנין — כמנז׳ה

 יוסף אזולאי — כמנז׳ה.

נוסף לכך היו עוד שניים שהכו ב״טאר״ ועוד שניים שנגנו בעוד.

בעיר סאפי פעלה להקתו של אליהו בן שלום. להקה זו התפרקה בראשית שנת השלו­שים. חבריה היו:

  1. שלמה זיוו — טאר
  2. אליהו מלול
  3. שלמה נסים מלול.

האחרון היה הרקדן והבדחן של הלהקה. כמו כן יש לציין את להקתו של הדאן קורקום.

בעיר מאזאגן פעלה להקתו של יוסף ברובן כהן, עם הרון בן יוסף בן שמעון.

ניסיתי גם לשחזר שמות להקות שפעלו ב­מאה ה־19 ובראשית המאה הזו ושעדיין מוכרות בשטח זה. ראשית נזכיר את להקתו של ר׳ שלמה בן אל־כתאב וזו של בן דיין במרקש. מוכרת גם להקתו של ר׳ חיים בן סעדון שניגן בעוד והיה פייטן. ר׳ חיים היה מחנכם של הרבה נגנים מהמאה הזו. הוא פעל גם תקופה מסויימת בלהקתו של שמואל בן הדאן. ידועה גם להקתו של אברהם בן רוויסי אזולאי שניגן רבות לשולטן מולאי אל־חסן(שלט 1873—1894).

אביו היה גם נגן מפורסם והוא חנניה רביבי, לאמור המנגן ברבאב. נזכיר את הלהקה של מסעוד בן סוסי, אחיו של דידי בן סוסי, וכן זו של מכלוף בן מרהם סוירי. נגן אחרון זה התפרסם בזמנו כנגן המחליק ברבאב ומכה ב­טאו­ באותו זמן. באותה עיר ומאותה תקופה הוא דוד בן מרדכי סוירי, עליו ספרו שהיה נוהג ללכת לשפת הים ולנגן ברבאב תוך מאמץ לקלוט את הריתמוס של הגלים שהשתפכו לחוף. עוד להקה מפורסמת היתה זו של דוד איפלאח. הוא התמחה בקריאת בקשות בליל שבת. הוא היה מנגן ביום ששי בערב בבית הכנסת במוגאדור בקשות במסגרת החברה של ״דוד המלך״. יורשו היה דוד אלקיים. בלהקתו פעלו: יצחק בן רביע כהן שהיה פייטן, ויעקב אוחיון שקרא בקשות. נזכיר לבסוף את להקתו של דוד אפריט, בה פעל חיים אפריט שהתפרסם מאוד בקולו היפה.

הנגנים במרוקו לבשו בדרך כלל ״דז׳לבה״(הוא מעיל ארוך עם שרוולים שלובשים אותו דרך הראש) שחורה וכובע (טארבוש) שחור. יותר מאוחר החליפו את צבע הכובע לאדום.

על אף הכנסות לא מבוטלות, היו רוב הנגנים בעלי מקצוע אחר. כמה מהם פעלו בבית הכנסת עם הכנסה קבועה. שמעון אברז׳ל מלה­קתו של יוסף אלמליח היה פייטן. הרון כהן אל עואד היה ידוע כסופר סתם, חיים בן סעדון היה פייטן וכן דוד אלקיים ויצחק בן רביע. יעקב אוחיון קרא בקשות. מקצועות אחרים בהם עסקו הנגנים היו: נגרות, צורפות וכו׳…

היחסים עם הנגנים המוסלמים היו ב­דרך כלל תקינים. המוסלמים העריכו מאוד את יכולתם המוסיקאלית של היהודים. תופעה נפוצה היתה לראות תזמורות מעורבות וה­עדויות על כך רבות מאוד. היהודים למדו הרבה מעמיתיהם המוסלמים. מחנך כזה היה כאמור אל מהדי בן סוטה המפורסם, שהעסיק פעמים רבות נגנים יהודים בלהקתו. ראש להקה זה לקח למרקש לחתונה של הפחה אל־מנבהי את מאיר גרים כמכה בטאר, חנניה אזולאי עם הרבאב ואליהו בן שלום מסאפי.

ב־1927 בעלות השולטן מוחמד בן יוסף ה­חמישי (מלך בשנים 1927—1961) אביו של השולטן הנוכחי אל־חסן השני, ובבקרו את מוגאדור, הוא התקבל על ידי להקה של נגנים יהודים.

יהדות מרוקו- פרקים בחקר תרבותם-יששכר בן עמי-1975 –נגנים ולהקות אצל יהודי מרוקו- עמ' רכד

אעירה שחר-אוצר הפיוטים, שירת הבקשות-הרב חיים-רפאל שושנה זצוק"ל

הבקשות והפיוטים לשבת כוללים

בקשה אחת או שתיים המיוחדות לשבת והעוסקות במצוות השבת ־ הן פותחות את סדרת הפיוטים של הסדרה לאותה שבת.

״הביתאיין״ ־ זהו ה״אסתכבאר ביתאיין״, קטע שירי קצר המופיע אחרי הבקשה לשבת ושתפקידו להודיע למשתתפים בבקשות את המקאם בו ישתמשו באותו ערב. הוא גם מאפשר לפיטן הראשי ״אל מקדם״ להכשיר את קולו, כדי שייכנס באופן נוח ללחני המקאם. "ביתאיין״ ־ שני בתים, כי חוזרים על הפיוט הקצר בן בית אחד פעמיים. מהו בעצם מקומו של ה״ביתאיין״? אם תפקידו להודיע על המקאם של הסדרה, הרי ברור לכולם מהו המקאם שהרי פיוטי הפתיחה ״דוד ירד לגנו״ ו״ידיד נפש״ כבר הושרו במקאם זה. יתכן ולעורכי הקובץ ״שיר ידידות״ היו שיקולים שאין אנו יודעים אותם.

32־13 פיוטים בממוצע לכל סדרה שבועית, הסדרה הארוכה ביותר נמצאת ב״יתרו״־32 פיוטים, הקצרה ביותר ב״תרומה״ ־ 13 פיוטים. הפיוטים מאופיינים במספר תכונות: הפיוטים קצרים, בני מספר בתים עם חריזה ושורה החוזרת בסוף כל בית או בפזמון המבדיל בין הבתים. התוכן עוסק בדרך כלל בנושאי גלות, גאולה וכיסופים לארץ־ישראל. שאר הפיוטים עוסקים בדברי שבח והלל לה׳, בנושאים מתוך פרשת השבוע או בנושאים שונים. הפיוטים של הפרשה מושרים ברצף בזה אחר זה. כל רצף כזה נקרא ״טריק״, מהירותם של פיוטי ״הטריק״ נעשית מואצת יותר ויותר במהלך ביצועם. בסה״כ בכל 20 הסדרות ישנם 419 פיוטים (לא כולל בקשות לשבת וקצידות).

דברי תורה יבואו אחרי סדרת הפיוטים, והם נאמרים ע״י רב מקומי הנוכח במהלך הבקשות.

הקצידה מופיעה בחלקו האחרון של המעמד וחותמת אותו. בסה״כ בקובץ ״שיר ידידות״ קיימות 89 קצידות. בדרך כלל ה״מקדם״ בוחר בקצידה אחת שאותה ישיר בפני כל הנוכחים.

      הקצידה שתיבחר תלויה ברצונו האישי של ה״מקדם״. עפ״י המידע שהגיע אלי, ר׳ דוד בוזגלו העריך את הקצידות של ר׳ רפאל משה אלבאז(קצידות שחיבר מופיעות ב״שיר ידידות״), ולפעמים בחר בקצידה אותה חיבר ר׳ דוד אלקיים (קצידות שלו שובצו ב״שיר ידידות״). הפיטן המקומי בדימונה, ר׳ יהודה ללוש, שר בקביעות בכל שבת את אחת הקצידות של ר׳ דוד אלקיים.

התככים בפיוטי ״שירת הבקשות״

מהם תוכניהם של פיוטי ״שירת הבקשות״? האם פיוטים אלה שנכתבו במשך מאות בשנים בקהילות היהודיות שבמרוקו היו קשורים בחויות החיים, שעברו עליהם בארץ הנכר ושיקפו חיים חברתיים ואישיים, או שמא הפיוטים עסקו בהיבטים לאומיים כלליים של תפוצת ישראל בגולת מרוקו ?

התשובה על שאלה זו ניתנת בציטוט הבא: ״השירה העברית של יהודי צפון אפריקה 'של יהודי מרוקו בפרט… היתה קודם כל שירה קהילתית שענתה על צרכים יהודיים־קהילתיים, ביטאה לחצים פנימיים וחיצוניים שהופעלו על הקהילה כקהילה, והותאמה לזמן הקהילתי והיהודי על טקסיו ודמיונותיו השונים. יסוד קהילתי זה של השירה העברית הוא גם המסביר לנו את המקום המרכזי שתפסו הציפייה המשיחית והאירועים המשיחיים ביצירה הזאת״.

במילים אחרות: הציפיות המשיחיות הן אמנם חלק מן האמונה בהגות היהודית בכל הדורות, אך ציפיות אלה התגברו עקב היותם חלק מתסיסה משיחית שנוצרה כתוצאה ממצוקות הגלות, ולפיכך הקיום היהודי בגלות הוא הכרח ואילוץ זמניים שיהיה להם סוף. השאיפות מתבטאות ברצון עז לעלות לארץ־ישראל, ארץ הכיסופים.

לגירוש ספרד ב־1492 ולהתפתחות הקבלה בצפת כ־ 50 שנה מאוחר יותר יש השפעה על הכתיבה של המשורר־הפיטן היהודי המרוקני המצוי. רוב הפיוטים שנכתבו עסקו בתפילה כבקשה מה׳ בעניינים לאומיים של עם ישראל, בקשת רחמים מאל עליון ובקשת חזרה בתשובה. הם ביטאו פחדים מסבלות הגלות, כיסופים למשיח ולא״י, שבחי השבת והמועדים. רוב הבקשות נכתבו, כאמור, בהשפעת שני האירועים המוזכרים לעיל; מכאן גם תוכנם המבטא היבטים לאומיים ורוחניים. כתיבתם האישית של המשוררים והפייטנים במרוקו ביטאה ושיקפה את הערכים המוסריים והדתיים של כלל בני הקהילה. כתיבתם כללה תכנים שהתאימו לכל אחד כפרט וככלל.

להלן אציג את תוכני הפיוטים של המשוררים השונים ואנסה להציג את אופן ביטויים במנהג ״שירת הבקשות״. עיון בקובץ ״שיר ידידות״ מגלה כי תוכני הפיוטים סבבו סביב נושאים דתיים, וכמעט שאין זכר לחיי היומיום החילוניים. המרחב הענק שבמרוקו אינו זוכה כמעט להתיחסות משום הגישה הרואה במרוקו ארץ של רשע וטומאה, ארץ שהקשתה על חייהם, ובה סבלו מאין־סוף של גזירות: השפלות, גירושים ואף הרג המוני. משום כך, מעטים השירים העוסקים בתאורי טבע, בהויה היומיומית החילונית ובחויות פרטיות.

תוכני הפיוטים כללו את כל המרכיבים של ההויה היהודית: גלות והסבל שבה, גאולה והציפיות המשיחיות, שבח והודאה לה׳, כיסופים לארץ־ישראל ולירושלים, שבתות ומועדים.

מורשת יהודי ספרד והמזרח-יששכר בן עמי-ציון וירושלים בשירת ספרד-נחמיה אלוני

תעודה זו חשובה לנו, כי ממנה נלמד על האווירה החברתית, אשר בה חיו משוררינו הספרדים : חרם כלכלי, בידוד חברתי, בזיון האדם היהודי והשפלת היצור האנושי והבריאה האלוהית עלי אדמה. אף היא תלמדנו את שנאת התושבים המוסלמים ליהודים במאות הי"א והי"ב, תקופת השיא של יהודי ספרד והשירה העברית בספרד, ומשנאה ארסית זו ניזונו הפורעים, שפרעו פרעות בישראל, כפי שצוינו הפוגרומים והרציחות לעיל. ולא היו אלה שהזכרנו המאורעות היחידים בימי שלטונם של המוסלמים בארץ ספרד, ושלטון זה נחשב בעיני חוקרי חכמת ישראל באירופה המערבית כשלטון החוק והסדר החברתי והאנושי, שהצטיין בסובלנות דתית גם כלפי בעל אמונה לא מוסלמית.

התגובה : השירה העברית בספרד מלאה תגובות חריפות מאוד של משוררינו לשנאתם של המוסלמים. לכל אחד ממשוררינו יש מילון שלם של כינויים למוסלמים, ועשיר הוא יותר מהמילון של הכינויים המוסלמים מאשר המילון של הכינויים לנוצרים :

דונאש בן לבראט פאס 920 – 990, בבל, בצרה, הגרים, ישמעאלים, מואב, ערב, קדר ( שבעה במספר )

רשה"נ – קורדובה 993 – 1056, בבל, בצרה, ישמעאלים, מדין, עיפה, קדר קטורה ( שבעה )

רשב"ג – מאלקה 1020 – ואלנסיה 1068, אדבאל, אמה, אמה מצריה, ארם נהרים, בבל, גרושה, דומה, יטור ( שבט ערבי ), יליד בית, ישמעאל, מצריה, משמע, נביות, נפיש, עבד, ערב, ערביא, פילגש, פתרוסים, קדמא, קדר, קטורה, רועה אוילו, שפחה, ששך. ( שלושים ).

רמב"ע : גראנדה 1055 – 1135, אדבאל ( שבט ששכן באזור אל-עריש ), אמה, דומה, חובב, ישמעאל, מבשם, נביות, נפיש, עיפה, עפר, ערב, ערבים, פרא, פראים, קדמה, קדר, שפחה ( חמישה עשר )

ריה"ל – תודילה 1075 – קהיר 1141, אדבאל, אמה, בבל, הגר ובן הגר, הגרי, הגרית, חוילה, ישמעאל, כודי, מצרית, נביות, סבא ובנו סבא, עבד, ערב, ערבית, פרא, קדר, רטורה, שפחה ( עשרים ).

ואין הבקיאות בשמות העצם הפרטיים בקיאות לשמה, ויש עמה יעד ומטרה, כדי לכנות את שנואי נפשם בכינויים שונים ומשונים, ואף רמזים בהם לרגשי הבוז והשנאה כנגד הנוגש המוסלמי.

ציון וירושלים בשירת ספרד :

טעות גדולה היא בידי החושבים, כי היה רק משורר עברי יחיד בארץ ספרד, אשר היה קשור בציון ובירושלים, ורק הוא בלבד שר את שירי ציון וירושלים. אין זה גם נכון, כי היה ריה"ל העולה היחיד ארצה, ולא היו עולים נוספים בדורו, ולא היו עולים נוספים בתקופות אחרות מאשר בתקופתו של ריה"ל.

במאמר זה ננסה להוכיח, כי כל משוררי ספרד שרו על ציון וירושלים, החל מן המשורר הראשון במאה העשירית וכלה סופה של תקופת שירת ספרד וגירוש היהודים מארץ ספרד במאה הט"ו – 1492. אולם לא יימנו להלן אלה משוררים בודדים, ובייחוד במאות העשירית עד השתיים עשרה.

דונש בן לבראט, פאס 920 – 990. הוא בלי ספק המשורר הספרדי הראשון, אשר הכניס את המשקל הכמותי הערבי לשירתנו בארץ ספרד, גם את החרוז המבריח, וגם את דרכי השירה וקישוטיה כמו בשירה הערבית.

ובשירו : "ואומר אל תישן" הוא מסיים בשני בתי שיר המוקדשים לציון וירושלים, ויש לומר, כי שני הבתים האלה הם הבתים היפים ביותר בשיר היין :

" גְּעַרְתּיִהוּ : דֹּם דֹּם / אֱלִי זֹאת אֵיךְ תִּקְדּוֹם / וּבֵית קוֹדֶשׁ וֵהְדוֹם / אֱלוֹהיִם לָעְרֵליִם.

וְעָזַבְתָ הֶגְיוֹן / בְּתוֹרַת אֵל עֶליוֹן / וְתָגִיל וְּבצִיוֹן / יְרוּצוּן שׁוּעָלִים

וְאֵיךְ נִשְׁתֶּה יָיִן / וְאֵיךְ נָרִים עָיִן / וְהָיִינוּ אָיִן / מְאוּסִים וּגְעוּלִים

ובמקום לומר כי המשורר חי חוויותיו ואמר שירו בהתאם להן, נהגו חוקרי שירת ספרד לומר, כי בכול בשיר הוא ההיפך מחוויותיו : המשורר נוהה אחרי היין ותענוגיו, ואילו הנאמר על ידו על ציון וירושלים הוא רק מס שפתיים. והרי שני עדים לאמיתות חוויותיו " השיר לרב שמריה בן אלחנן מסיים

רשב"ג מאלקה 1020 – ולנסיה 1058, מביא את ציון וירושלים בעשרות שירים משיריו, ובייחוד בשירי הקודש. יימנו כאן בשמותיהם ארבעה משירי ציון המצוינים, כי הם ידועים לרבים.

שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי הַצַּח וְהָאַדְמוֹן

            שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת רַקָּה כְּמוֹ רִמּוֹן

 

שֹׁרֶשׁ בְּנוֹ יִשַׁי, עַד אָן תְּהִי נִקְבָּר?/הוֹצֵא לְךָ פֶרַח, כִּי הַסְּתָיו עָבַר!

לָמָּה יְהִי עֶבֶד מוֹשֵׁל בְּבֶן-שָׂרִים?/תַּחַת מְלֹךְ צָעִיר – שָׂעִיר הֲלֹא גָבַר!

מִנִּי זְמָן אֶלֶף שָׁנִים אֲנִי נֶעְבָּד,/אֶדְמֶה בְתוֹךְ גָּלוּת לִקְאַת בְּתוֹךְ מִדְבָּר.

הַאֵין לְבוּשׁ בַּדִּים לִשְׁאֹל  וְאֵיךְ יִגְלֶה/הַקֵּץ – וְאֵל צִוָּה: סָתֹם וַחֲתֹם דָּבָר!

 

3 – בשיר אחר לחג הפסח, הרומז כולו לכתובים בשיר השירים, הוא שיר האבי

שלחיך כטל חרמון / להשקות גן רסיס יזלו

נעימות שיר וקול התור / בארצנו לציון עלו

עניה סוערה פתחי / שעריך אשר ננעלו.

בשיר קינה מקונן על חורבן ציון וירושלים. והוא כנראה שיר קינה לתשעה באב. נמצאים אחד עשר בתים, וכולם כאחד מסיימים בטור מאחד הכתובים במקרא ובסיום " ציון.

מקדשי היה לבזה / ביד שמה ומזה / ויצת אש בציון

בכה נבכה / וכף אל כף נכה / בזכרנו את ציון

נחם תנחם יהודה ואפרים / ותבנה חומות ירושלים / היטיבה ברצונך את ציון

עליון מהר חזיון נחומים / ואז היינו כחולמים / בשוב יי את שיבת ציון

מורשת יהודי ספרד והמזרח-יששכר בן עמי הוצ' מאגנס תשמ"ב-ציון וירושלים בשירת ספרד-נחמיה אלוני- עמ' 247-244 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 132 מנויים נוספים

ינואר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר