שבעים סיפורים וסיפור מפי יהודי מרוקו

1 – מעשה בצעיר שהצליח לדובב את בת המלך.

יעקב אביצוק – רושם סיפורים 1 – 23. נולד בשנת 1929 בעיר המולדווית ואסלוי, רומניה, לדוד ורחל איצקוביץ, כילד שישי בין תשעה אחים ואחיות, אביו היה רפד. יעקב למד באורח מקביל " בחדר " ובבית הספר היהודי בשם " עשה טוב ,, שבו לימדו גם קצת עברית.

בית הוריו היה מסורתי, נתחנך בתנועות הציוניות " גורדוניה " ו " בוסלייה ", והיה לפני עלייתו בהכשרה במלחמת העולם השנייה עבד במחנות הכפייה.

מספר הספור : אברהם ( אלברט ) אילוז

היה היה מלך שהייתה לו בת יפהפיה, על חומת ארמונו היה כתוב " מי יצליח לדובב את בת המלך יישא אותה לאשה ויהיה חתנו של המלך.

תשעים ושבעה צעירים ניסו כבר את מזלם, אך הם לא הצליחו לדובב את הנסיכה, כי זו לא הייתה מגיבה כלל על דבריהם. וכל מחזר שלא הצליח לדובבה, היו כורתים את ראשו ותוקעים אותו על כלונס מחודד על חומת הארמון.

והעובר ליד הארמון היה רואה עשרות גולגולות של מחזרים, שניסו את מזלם, אך לא הצליחו – והומתו. במדינה זו היה גר זקן, ולו שלושה בנים. אבי המשפחה מת ואנשים רעים לקחו את כל מה שהיה בבית, כי טענו – אביכם היה חייב לנו כסף.

ראה זאת הבן הבכור והתעצב אל לבו. הוא פנה אל אמו – הולך אני לעיר אחרת לחפש את מזלי, אין לי מה לשבת כאן.

אמרקה לו אמו – מה אגיד לך, בני ? לך במזל טוב – היא נתנה לו קצת כסף וקצת אוכל, והוא יצא לדרך. לאן ? לעיר הבירה, שם הוא עבר ליד ארמון של המלך, והנה הוא רואה גולגולות על החומה. הוא ספר אותן, והנה מספרן – 97. שאל הבן את העוברים ושבים לפשר הדבר, והם סיפרו לו את הכול.

מי שיצליח לדבר עם בת המלך יישא אותה לאשה, ולא, זה סופו המר….

אולי הוא מזלי ?, חשב הבן בלבו. אולי אצליח אני לדבר עם בת המלך ולשאת אותה לאשה ? הוא נכנס לארמון והשומר שואל אותו – מה אתה רוצה כאן

לדובב את בת המלך.

אמר לו השומר – לא תוכל.

אולי השיב הבן.

הוא נכנס פנימה. בני הארמון הביאו אותו למקלחת ונתנו לו בגדים חדשים. הוא התקלח. לבש את הבגדים ונכנס לחדרה של בת המלך. שם דיבר ודיבר, סיפר ושאל כל הלילה. אך שום דבר לא רקה, בת המלך לא הוציאה הגה מפיה. בבוקר כרתו את ראשו, תקעוהו על כלונס מחודד והציגוהו לראווה על החומה. מספר הראשים גדל והגיע ל – 98.

מחכה האם לבנה, וכל הזמן רק בוכה ובוכה. יום אחד קם האח השני ואומר לאמו – אמא, הדרך שלקחה את אחי תיקח גם אותי. אין לי מה לשבת כאן. אלך לחפש את מזלי.

מה יכלה האם המסכנה לעשות ? היא נתנה לו קצת צידה לדרך, והא עזב את הבית. בדרכו הגיע גם הוא לעיר הבירה ועבר ליד ארמונו של המלך. והנה הוא רואה גולגולות על החומה. הוא ספר אותן, והנה מספר 98. האחרון הוא ראשו של אחיו הבכור. בכה האח האמצעי, הוי אחי, אחי ! מה עשית ? מה חטאת ומה פשעת שראשך נכרת.

סיפרו לו העוברים ושבים את הכל, מי שיצליח לדבר עם בת המלך יישא אותה לאשה. ולא – זהו סופו המר…

גם אחיך לא הצליח,  וראשו נכרת.

עשה האח האמצעי כפי שעשה האח הבכור, וסופו היה כסופו של אחיו. כל הלילה דיבר ודיבר, של הלילה שאל וסיפר, אך בת המלך לא הוציאה הגה מפיה. בבוקר כרתו את ראשו, תקעוהו על כלונס והציגוהו לראווה על החומה. מספר הראשים גדל ל – 99.

האח הצעיר היה הגיבור באחים. וקראו לו " ארוה-חרק-מזאר " כלומר " עוקר העצים ", כי היה מצליח להזיז ממקומו אפילו עץ בן מיליון. יום אחד אמר לאמו – אחי הבכור הלך ולא חזר, אחי האמצעי הלך ולא חזר. מוכרח אני ללכת, כדי להביא אותם בחזרה.

אמרה לו האם – אלוהים יעזור לך בני.

יצא הבן לדרך וגם הוא הגיע לבירה. ליד הארמון הוא רואה 99 ראשים תקועים על החומה, ושני הראשים האחרונים הם ראשי אחיו. אמר הצעיר בלבו : אחי חבל עליכם ! מה חטאכם ומה פשעכם, כי מוות בזוי כזה בא עליכם ? סיפרו העוברים ושבים את הכול. מי שיצליח לדבר עם בת המלך יישא אותה לאשה, ולא – זהו סופו המר…

הרים הצעיר את עיניו והנה הוא רואה בי קפה של ערבים. הוא נכנס פנימה והזמין קפה. הוא ישב עצבני והסתכל כל הזמן בראשים הכרותים. ראה זאת בעל בית הקפה ואמר לו – גם אתה מחפש לך צרות ? חבל עליך ! צעיר אתה ולשם מה לך כל העניין הזה ?

אך עוד באותו יום ניצב הבן הצעיר בשער הארמון. שואלים אותו השומרים : מה אתה רוצה כאן ?

סיפר להם.

היודע אתה מה מחכה לך אם לא תצליח ?

כן יודע אני.

שלחו אותו להתרחץ, להתקלח ולהתגלח, הלבישוהו בגדים יפים והכניסוהו לחדרה של בת המלך.

בהיכנסו פנימה לא אמר שום דבר, לא שלום ולא כלום, רק התיישב בפינת החדר. והשומרים עומדים בחוץ, כנהוג, לראות ולשמוע מה קורה בפנים.

מה עושה הצעיר ? הוא שותק כל הזמן. בת המלך יושבת על מיטה אחת והוא לוקח לעצמו מיטה אחרת. אחר כך הוא מוציא מכיסו פמוט ומתחיל לדבר אתו. קמה בת המלך ושואלת : מה אתה עושה ? משוגע אתה ? מדבר אתה עם פמוט ?

ענה לה – מה איכפת לך ? איו אני מדבר אתך !

אמרה לו – אתה מדבר עם פמוט, זאת אומרת,כי משוגע אתה !

ובחוץ שמעו השומרים את בת המלך מדברת עם הבחור.

בבוקר לפני שפתחו את דלת החדר לקח הבן את בת המלך על גבו כי שלו היא. הרי דיברה בלילה והיא מגיעה לו. אמרו לו השומרים – אכן, הבת שלך והיא מגיעה לך, אבל בושה היא שתיקח אותה סתם ככה. עוד מעט יבוא המלך וייתן לך את בתו, כפי שכתוב על חומת הארמון. 

בבוקר הגיע למקום המשנה למלך. והוא היה רוצה את בת המלך בשביל בנו, ולכן הציע את חוק כריתת הראשים, כי חשב, יתייאשו כל המחזרים ובת המלך תהיה של בני. כאשר שמע שבת המלך דיברה הלילה ובנו לא יזכה ב, הציע למלך – אם הצעיר הוא גיבור וחכם כל כך, יביא לך תרנגול מזמר. אם יצליח להביאו תהיה בתך שלו, אך אם לא יביא מות יומת.

בבוקר הודיע המלך לצעיר – אכן, הבת מגיעה לך. אך טובה אחת אני מבקש ממך, והרי אני עכשיו חותנך, תביא לי תרנגול מזמר.

אמר הצעיר למלך – זה הכל ? יכול אני להביא לך אותו בעיניים עצומות – אבל המשנה למך ידע כי הצעיר ימות שם, ולא יצליח להביא את הנדרש ממנו.

לפני צאתו לדרך נתן הצעיר לבת המלך שלושה עציצים ואמר לה – הנה אני נותן לך שלושה עציצים אלה. תשקי אותם פעם בשבוע. אם ימות אחד העציצים תדעי לך כי חלק מן הכוח שלי הלך. אם ימות העציץ השני, תדעי כי מחצית הכוח שלי הלכה. ואם תראי כי מת העציץ השלישי תדעי כי מת אני לחלוטין.

לקח אתו הצעיר מים ולחם ויצא לדרך. רכב על סוסו החדש, שניים ושלושה עד שהגיע לפרשת דרכים, שממנה נפרדות שתי דרכים. על אחת מהן כתוב : מי שילך בדרך זו לא יחזור, ועל השנייה כתוב " דרך צלחה " עמד שם הצעיר למעלה משעה וחשב, לנסוע או לא לנסוע ? לנסוע או לא לנסוע ? עש שהחליט , אסע בדרך שממנה אין חוזרים, ומה שיהיה יהיה.

בראשית הדרך הופיעה לפניו זקנה אחת ואמרה לו – בן אדם, חבל עליך , לאן אתה נוסע בדרך זו ?

אמר לה הצעיר – ומה איכפת לך ?

אמרה לו – אם רוצה לנסוע בדרך זו, בוא ואגיד לך מה לעשות. הרי צעיר אתה וחבל עליך. אך אם תשמע בקולי, ייתכן כי תצליח. אם תיסע בדרך זו תוכל להביא בחזרה כל מה שתרצה. והרי אתה צריך להביא תרנגול מזמר.

וזו עצתי : תיסע עד שתראה שדה רחב ועצים גדולים בו. יש שם כלוב גדול ובו התרנגול המזמר. אבל אל תתקרב לכלוב. מרחוק תראה מפלצת בת שבעה ראשים, השומרת על הכלוב. אם תראה שעיני המפלצת פקוחות, אז יכול אתה לקחת את התרנגול, כי סימן שהמפלצת ישנה.

אבל אם תראה כי עיניה עצומות, תיזהר ממנה, כי סימן הוא שהיא ערה. אחרי שתצליח לקחת את התרנגול ותברח, תצטרך לעבור בשלושה מקומות, אשר סכנות כרוכות בהם.

הסכנה הראשונה היא שביל שנפסק באמצע. כאשר תגיע לשם תאמר " איזה יופי של שביל, אילו היו לי כל הסוסים של אבי המלך, הייתי יוצא כאן במחול ! אז ימשיך השביל ותוכל לעבור בו.

הסכנה השנייה היא ואדי המלא לכלוך, שאי אפשר לעבור בו. כאשר תגיע לשם תאמר : " איזה יופי של ואדי המלא דבש ! אילו היה מישהו מביא לי דבש זה לבית אבי המלך, הייתי אוכל ממנו בתיאבון רב ". אז יתייבש הואדי ותוכל לעבור בו.

הסכנה השלישית היא ואדי המלא מוגלה ודם וכל מיני חיות רעות. בהגיעך לשם תאמר : " איזו חמאה טעימה ! אילו היה לי הלחם של אבי המלך, הייתי מורח עליו חמאה טעימה זו ". אז יתייבש הואדי ואתה תעבור בו עם התרנגול בדרך. בשובכם אלי כאן, נראה ונשמע מה לעשות אחר כך.

שמע הצעיר את עצות הזקנה ויצא לדרך. נסע, נסע ונסע עד שהגיע לשדה וראה את הכלוב. וליד הכלוב – המפלצת., עיניה עצומות, ידע הצעיר כי המפלצת ערה ועליו לחכות שלושה חודשים, כי שלושה חודשים אצל המפלצת הם כיום אחד.

חיכה הצעיר שלושה חודשים עד שנפקחו עיני המפלצת. אז ידע הצעיר כי המפלצת ישנה, הוא הוריד את המפתח מעל אצבעה ופתח בו את הכלוב. הוא חטף במהירות את התרנגול , עלה אתו על סוסו ורכב במהירות. בתום שלוה חודשים הגיע לשביל.

ואז בדיור התעוררה המפלצת, כי ראתה מיד שהמפתח איננו, היא הסתכלה בכלוב, והנה גם התרנגול איננו. את הדרך שאותה עשה הבחור בשלושה חודשים עשתה המפלצת בדקה אחת וכמעט שהדביקה את הצעיר.

אך ברגע האחרון הוא אמר לשביל מה שיעצה לו הזקנה לומר " איזה יופי של שביל, אילו היו לי כל הסוסים של אבי המלך, הייתי יוצא כאן במחול !, ומיד נפתח השביל, והצעיר עבר בו בין רגע, והמפלצת מתגלגלת אחריו, רצה ונופלת, ושוב כמעט שהשיגה אותו כאשר הגיע הצעיר לואדי הראשון, ושוב הוא אמר כפי שיעצה לו הזקנה והואדי נפתח לפניו והוא עבר בוץ וכך גם הואדי השני.

הגיע הצעיר אל הזקנה והתרנגול המזמר בידו.

אמרה הזקנה לבחור הצעיר – בחור חזק אתה, אבל עכשיו עייף אתה מאוד. אכין לך אוכל ואתתה תנוח אצלי, תאכל ותישן, ואחר כך תיסע הלאה.

יצאה הזקנה החוצה, זרעה שעורה, קצרה, וטחנה אותה ואחר כל הכינה ממנה קוסקוס. והכל בדקה אחת. אך בינתיים התחיל התרנגול לדבר עם הבן :

חבל עליך בן אדם. כמה טרחת עד שהשגתה אותי ועכשיו תיקח אותי הזקנה הזו ממך, מיד כשתעצום את עיניך.

רוצה אני להגיד לך משהו. כאשר היא תתכופף כדי לתת לך אוכל מן הסיר, היזהר. היא תוציא שני מקלות , אחד מהם מזהב ואחד מכסף, אם היא תיתן לך מכה במקל הכסף היא תהפוך אותך לכלבה, ואם היא תיתן לך במקל הזהב תחזור להיות אדם כמו לפני כן.

ואתה היה זהיר ! כאשר היא תתכופף, תחטוף ממנה את שני המקלות ותן לנ מכה במקל הכסף, לפני שהיא מתכוננת לעשות זאת לך.

עשה הצעיר כפי שיעץ לו התרנגול. ובאמת, הזקנה נהפכה לכלבה, קשר אותה הצעיר בחבל וסחב אותה אתו.

יום אחד עלתה בת המלך על הגג להשקות את העציצים והנה היא רואה שני עציצים מים, אבל מן השלישי יוצא עלה ירוק וחדש. יצא בת המלך במחול של שמחה, כי ידעה, בעלה חי והוא מביא אתו את מה שאביה רצה.

שמע אותה המלך שרה ורקדת ושאלה – מה אתך ? מה השמחה הזאת ? – יודעת אני, כי בעלי חי והוא בדרכו הביתה. לכן שמחה אני – ענתה הבת.

שמע זאת המשנה למלך ואמר בלבו " הצעיר באמת גיבור, אך אני מוכרח להרוג אותו. הוא על עם המלך על גג הארמון, והנה הם רואים את הצעיר רוכס על סוסו בדרכו לארמון, ובידו התרנגול המדבר, ולסוס קשורה כלבה.

שלח המלך שוטרים שישמרו עליו ויכניסוהו לבית המלך. את התרנגול המדבר שמו בכלוב והעמידו לידו שומרים מיוחדים. את חתן המלך הכניסו לחדרה של בת המלך, לתקופה של עשרה ימים.

בתום עשרה ימים יצא הצעיר מן החדר ואמר למלך – אדוני המלך, תזמין בבקשה את כל אנשי הסגל, את החיילים ואת שרי הממשלה, כדי שכולם יראו מה שהבאתי.

התאספו כולם וחתן המלך לקח את התרנגול, קשר אותו וקרא אליו – הו, תרנגול, תרנגול ! רומה אני שתיתן את קולך בדיבור ובשיר, כדי שהמלך וכל הנאספים כאן ישמעו דברים, שלא שמעום מעולם.

פרש התרנגול את כנפיו ועשה בהן רעש גדול. אחר כל פתחת את פיו ודיבר דברים ושא שירים, אשר המלך והנאספים לא שמעום בחייהם.

כאשר סיים התרנגול את שירתו, אמר חתן המלך – אדוני המלך, רוצה אני גם להראות לכולם את הכלבה שהבאתי. והוא לקח את מקל הזהב ונתן מכה לכלבה, מיד היא נהפכה לאשה זקנה. כל הנוכחים ישבו מוכי תימהון ופעורי פה.

רצה חתן המלך להסביר לנוכחים, מה רצתה הזקנה לעשות אתו, אבל כאן התערב התרנגול ואמר – לא אדוני ! אל תיג להם שום דבר, אני רוצה לספר להם מה שקרה.

ביפר התרנגול לנוכחים את כל קורותיו של הנער וסיים – והנה יצא הבחור לדרך כיד להביא דבר פלא אחד. אך הוא הביא אותו שניים.

שאל המלך את חתנו – מה תעשה עכשיו ?

נטל החתן את מקל הכסף בידו, נגע בו בזקנה, והנה היא שוב נהפכה לכלבה.

הסכים המלך, כי לא הייתה לו ברירה, והצעיר הרכיב את בת המלך על סוסו וחזר לביתו.

כאן אמר לאמו – הנה רואה את הבחורה הזו ? בגללה מתו שני בניך, שני אחי – הוא סיים את משפטו, שלף את חרבו, התיז בה את ראש הנערה ושלחו לאביה המלך, בצירוף מכתב שבו כתוב : הנה הראש המאה, 99 הרגת בגללה והנה לך ראש נוסף, להשלמת המספר.

אכן אינני רוצה להיות חתנו של מלך רוצח. אין אני רוצה להיות בעלה של אשה, שבגללה מתו שני אחי.

רשם את הסיפור, יעקב איצקוביץ ( רושם הסיפורים מ – 1 עד 23 , נולד בשנת 1924 בעיר המולדבית ואסלוי ( רומניה ) לדוד ורחל איצקוביץ, כילד שישי בין תשעה אחים ואחיות

אחד הרושמים המצטיינים באסע"י, בעיקר מבחינת הדיוק המדעי של דרך רישומו. בארכיון שמורים 164 סיפורים שנרשמו על ידיו, מיעוטם מפי בני משפחתו יוצאי רומניה, ורובם מפי תושבי עיירת עולים קריית מלאכי, בני עדות ועליות שונות.

מספר הספור : אברהם ( אלברט ) אילוז. יליד עיר הנמל מוגאדור ( אסאווירא ) בשנת 1918, לאמו בת שבע – בת סנדלר בשוק הערבי ( ממשפחת רבי יצחק מאימינטאוט, דרומית למרקש ) ולאביו – סוחר פירות מיובשים ומעריך קרקעות ותה. בהיות אברהם בן חמש, עברה משפחתו לקזבלנקה, שם גדל ונתחנך עד גיל עשר ) ביית הספר, יחד עם שלוש אחיותיו – שתיים מהן עתה בפאריס – וחמשת אחיו – שניים מהם תושבי עכו ובאר שבע.

בהיותו בן 26 נשא לאישה את סולטאנה, גם היא ילידת מוגאדור, בת מפקח בחווה החקלאית של ליאון קורקוס, אחד מגדולי העשירים בין יהודי מרוקו. אב לחמישה בנים : בנו הבכור, יוסף, התחנך סקיבוץ אפיקים, ועתה הוא חייל בנח"ל.

שאר הילדים לומדים עדיין בבית הספר בקרית מלאכי. המשפחה שומרת מסורת והשפה המדוברת בבית, גם בין ההורים לילדיהם, היא עדיין ערבית מרוקאית. לפני עלייתו לארץ בשנת 1955 היה מכונאי, עתה הוא בעל מכונית משא ונהג בקרית מלאכי. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יולי 2012
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר